הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 10 הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 10
אלא את השקיעות שצריכה להיות על כל תוס' למרות שבסוף אין תוצאות,
ואת זה שלל מו"ר הגרי"ג בכל תוקף.
הוא נקט שאין עניין בכלל בלשבת לחשוב יותר מכמה דקות כשבסוף תבין זאת באותו שיעור זמן של כמה דקות.
מו"ר טען בכל תוקף שהשעות הללו לא באמת עזרו לו, אלא רק הכמה דקות של השקיעות לפני שהגיעה ההבנה הסופית.
בסך הכל אמרתי שחבל שהוא לא שמע לו,
כי אם היה שומע לו היה חוסך את הטרחה של העמל שגם היה לשוא...
במחילה, כמדו' שאתה מקצין את דברי הגרי"ג
בוודאי שיש ענין להתייגע ולהעמיק בדברי כל תוס' ותוס'
והגרי"ג מעולם לא קבע ש"אין עניין בכלל לשבת לחשוב יותר מכמה דקות"
 
במחילה, כמדו' שאתה מקצין את דברי הגרי"ג
בוודאי שיש ענין להתייגע ולהעמיק בדברי כל תוס' ותוס'
והגרי"ג מעולם לא קבע ש"אין עניין בכלל לשבת לחשוב יותר מכמה דקות"
האמת, שאתה צודק.
צריך לדעת מה ההגדרה המדוייקת,
אבל לשבת על תוס' אחד יום שלם בלי לזוז,
את זה בדיוק בא הגרי"ג לשלול.
 
וכי יש פה מישהו בפורום שחושב ש @בד קודש לומד בדרכו של מרן הגרי"ג ??????
כנראה מעולם לא טעמת את טעמו של לימוד עם מרן הגרי"ג...
צורת לימודי כיום היא שילוב של הגרי"ג הגרב"ד, ואפי' קצת מהגרח"פ ומהגרד"מ...

כי כשלומדים באמת מכמה רבנים שונים, מקבלים חלק מזה וחלק מזה,
ובונים דרך עצמית, הבנויה על זו של רבותי.

אולי תוכל לחלק לי,
מה ההבדל הגדול והנורא בין הגרי"ג להגרב"ד???
 
לפי שיטת הגר"ח,
כיצד יש ללמוד סוגיא?
דהיינו - מה היה לפני הגר"ח ומה הוא שינה בעולם התורה?
תענה אתה בעצמך על השאלה, זו שאלה מסובכת ומורכבת, שעדיין אין לה תשובה מוגדרת. אולם, אני לא חושב שבנקודה זו שינה הגרח"י מהגר"ח.
 
בסוף,
חידושי ר' חיים זה בשורה עצומה לעולם התורה,
כל היסודות של חפצא וגברא זה חידוש שחידש הגר"ח.
היסודות של הגר"ח הם אבן בסיס לכל עולם הישיבות,
וזו כוונת הגרי"ז.
לא כ"כ הבנתי לאיפה אתה חותר, האם ר' זונד'ל מסלנט כבר חידש את השיטה של חפצא וגברא? מה יש בר' חיים יותר מר' זונד'ל?
[מלבד זאת, אני טענתי שהגר"ח חידש שיטה בלימוד, ואתה טוען שר' חיים לא חידש כי ר' זונד'ל כבר למד כך. ניחא, לו יהי, סוף סוף ר' זונד'ל חידש שיטה חדשה בלימוד, בסה"כ הוכחתי שאין מניעה מלחדש שיטות בלימוד, ולא משנה מי חידש אם ר' חיים או ר' זונד'ל].
 
אגב, לא זכיתי לקבל ממנו, אבל לפי מה שהבנתי יש הרבה מקבילות בינו לבין הגרח"י שליט"א.
ממש לא.
כבר הזכרתי די בתחילת הדיון כי למו"ר הגרד"מ יש מהנוסח הזה,
אך רוב ככל דבריו מיוסדים על דברי הגרש"ר.
כמעט כל שיעור הוא מזכיר "שמעתי מר' שמואל", או "ר' שמואל היה שואל על זה"...
בנוסף, שמעתי ממנו כי את מסכת יבמות הוא יודע ממרן הגרי"ג ואכן, ביבמות הוא מביא הרבה ממנו.
תענה אתה בעצמך על השאלה, זו שאלה מסובכת ומורכבת, שעדיין אין לה תשובה מוגדרת. אולם, אני לא חושב שבנקודה זו שינה הגרח"י מהגר"ח.
לא כ"כ הבנתי לאיפה אתה חותר, האם ר' זונד'ל מסלנט כבר חידש את השיטה של חפצא וגברא? מה יש בר' חיים יותר מר' זונד'ל?
[מלבד זאת, אני טענתי שהגר"ח חידש שיטה בלימוד, ואתה טוען שר' חיים לא חידש כי ר' זונד'ל כבר למד כך. ניחא, לו יהי, סוף סוף ר' זונד'ל חידש שיטה חדשה בלימוד, בסה"כ הוכחתי שאין מניעה מלחדש שיטות בלימוד, ולא משנה מי חידש אם ר' חיים או ר' זונד'ל].
נתחיל מתחילה.

מעולם לא אמרתי שהגרח"י עבר לשיטה שונה מזו של הגר"ח.
מה שאמרתי זה שהוא חידש דרך, בתוך שיטת הגר"ח.
הדיון על הגר"ח התחיל מטענתך שאם הגר"ח יכל לחדש דרך גם אתה יכול..
ועל זה עניתי - א. יש הבדל בין דורינו להגר"ח, ב. לא הגר"ח חידש את הדרך הזו.
שיטת הגר"ח היא לא חפצא וגברא, גם לא צווי דינים, ואפי' לא "וואס שטייט רמב"ם".
עד שהגיע הגר"ח הלימוד היה פלפול על הגמ', דהיינו להביא גמ' להקשות ממקום אחר ולתרץ ממקום שלישי וכן הלאה.
הגר"ח חידש את הלימוד בפשט הסוגיא עצמה, הוא העמיד את המושג 'חקירה', את ההתמקדות בלהבין את העומק הקיים בתוך הסוגיא לפני להוסיף עליה ממקומות אחרים.

את זה בעצם, לא חידש הגר"ח כי את זה כבר עשה ר' זונדל, וגם ר' זונדל לא המציא את זה הוא קיבל את זה מהגר"ח מוולאזין, וגם הגר"ח מוולאזין לא המציא את זה הוא קיבל את זה מהגר"א.
נמצא שהראשון שלמד כך לא היה אחרי הגר"א, אולי לפניו.
ובזה ודאי תסכים איתי, שזה שהגר"א יכל לחדש דרך בלימוד לא מעידה עליך או עלי, וגם לא על רבותי או רבותיך.
החזו"א כותב שהגר"א ממוסרי התורה, (האמת, נדמה לי שכתב זאת גם על הגר"ח, א"כ ממילא כל הדיון מתייתר...) ואת זה א"א לומר לא על רבותי ולא על רבותיך.

יש את השיטה שלמדו עד הגרח"י, כל ראשי הישיבות מהגר"ח ועד היום,
(ואלו שלא למדו כך, לא נכנסו לעולם הישיבות, ורבותיו של הגרח"י ודאי לא למדו כך)
ויש את השיטה של מהרי"ל.
 
לא הגר"ח חידש את הדרך הזו
אתה חוזר שוב ושוב על טענתך ההזויה. שאלתי אותך מה תענה על דברי הגרי"ז, הוא ודאי הכיר את אביו הגר"ח יותר טוב ממך, והוא כתב מפורש שהוא - הגר"ח בעצמו [לא ר' זונד'ל לא ר' חיים וולוז'ינר ולא הגר"א] חידש דרך חדשה בלימוד 'סלל נתיבה חדשה בהבנת התורה'].
האמת, נדמה לי שכתב זאת גם על הגר"ח
ואני לא אתפלא אם בדור הבא יכתוב גדול הדור שהגרח"י הוא אחד ממוסרי התורה.
 
ר' חיים כל שיטתו היא וואס שטיט דא, ומזה הגיע ההתעמקות בהבנת הכתוב, ומכאן המושג חקירה,
ומקדמת דנא כשההתעסקות היא בלמה, לא היה מקום לחקירה ודומיה
 
אתה חוזר שוב ושוב על טענתך ההזויה. שאלתי אותך מה תענה על דברי הגרי"ז, הוא ודאי הכיר את אביו הגר"ח יותר טוב ממך, והוא כתב מפורש שהוא - הגר"ח בעצמו [לא ר' זונד'ל לא ר' חיים וולוז'ינר ולא הגר"א] חידש דרך חדשה בלימוד 'סלל נתיבה חדשה בהבנת התורה'].
ואתה כל הזמן מתעקש שלא להבין.
יש שני חלקים בר' חיים.
יש את עצם צורת הלימוד שהייתה לפניו, ויש את ההבנה שהוא חידש.
על עצם שיטת הלימוד כתב הגרי"ז בהקדמה את המילים הבאות "והעיר עיני הלומדים בשיטת לימודו המזוקקה שבעתים, עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים"
על חידושיו של הגר"ח עצמו דהיינו היסודות של גברא וחפצא וכו' עליהן הוא כותב שם "פתח שערי אורה בהבנה והעמקה נפלאה לאמיתה של תורה".
נ. ב. המילים שאתה מביא אינם כתובות בהקדמה לספר חידושי רבינו חיים הלוי המצוי, כנראה כוונתך למצבה, אך גם שם הכוונה להבנה שחידש בחידושיו ולא לעצם שיטת הלימוד.
ואני לא אתפלא אם בדור הבא יכתוב גדול הדור שהגרח"י הוא אחד ממוסרי התורה.
החזו"א לא,
והגרי"ז לא,
וברכ"ש לא,
ור' שמואל לא,
רק הגרח"י....
 
והגרח"י מה חידש? צורת לימוד חדשה או הבנה?
צורת לימוד.
[בכלל, מה ההבדל בין צורת לימוד להבנה?].
בשתי מילים, צורת לימוד זה כללי לכל התורה, הבנה יכולה להשתנות בין סוגיא לסוגיא,
אמנם הגר"ח חידש הבנה שמתאימה לכל הש"ס כולו הוא החילוק בין חפצא לגברא וכו'
 
צורת לימוד.

בשתי מילים, צורת לימוד זה כללי לכל התורה, הבנה יכולה להשתנות בין סוגיא לסוגיא,
אמנם הגר"ח חידש הבנה שמתאימה לכל הש"ס כולו הוא החילוק בין חפצא לגברא וכו'
צר לי, אני לא מצליח להבין אותך. אולי כדאי שתכתוב במאתיים מילים ולא בשתי מילים. [אגב, החילוק בין חפצא לגברא כתוב כבר בגמ' בנדרים].
 
צר לי, אני לא מצליח להבין אותך. אולי כדאי שתכתוב במאתיים מילים ולא בשתי מילים. [אגב, החילוק בין חפצא לגברא כתוב כבר בגמ' בנדרים].
ההבנה היא בתוך סוגיא,
הסוגיא בזבחים לא חייבת ללכת עם אותה הבנה של הגמ' בב"ק,
אין הכרח לקו אחד שמוביל את ההבנה שלי בתורה, - אם כי להגר"ח היה קו אחד וזה חלק מהייחודיות שלו.

לעומת זאת שיטת לימוד היא מעל כל הסוגיות,
שיטה היא קו אחד שלא משתנה לאורך כל הש"ס,
כמו במה לבחור לעסוק, או הנוסח שאיתו מדברים.
 
ההבנה היא בתוך סוגיא,
הסוגיא בזבחים לא חייבת ללכת עם אותה הבנה של הגמ' בב"ק,
אין הכרח לקו אחד שמוביל את ההבנה שלי בתורה, - אם כי להגר"ח היה קו אחד וזה חלק מהייחודיות שלו.

לעומת זאת שיטת לימוד היא מעל כל הסוגיות,
שיטה היא קו אחד שלא משתנה לאורך כל הש"ס,
כמו במה לבחור לעסוק, או הנוסח שאיתו מדברים.
אני חושב שגם בשיטת הלימוד של הגר"ח התחדש נוסח חדש שלא דיברו בו קודם לכן.
 
שוב, אני לא יכול לשים את האצבע על נקודה ברורה, אבל כל מי שיקרא רבינו חיים הלוי יראה שהוא לא מדבר בשפת הפנ"י לדוגמא.
הוא מדבר בשפת רבו.
גם בוולאזין הגר"ח היה חידוש.
אבל מקורה של הדרך היא לא בו אלא מקדמת דנא
 

הודעות מומלצות

[URL='https://forum-otzar-hatorah.co.il/threads...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון