האמת, שאתה צודק.
צריך לדעת מה ההגדרה המדוייקת,
אבל לשבת על תוס' אחד יום שלם בלי לזוז,
את זה בדיוק בא הגרי"ג לשלול.
- מתחיל חוט יאשע בער
- תאריך התחלה
צריך לדעת מה ההגדרה המדוייקת,
אבל לשבת על תוס' אחד יום שלם בלי לזוז,
את זה בדיוק בא הגרי"ג לשלול.
כנראה מעולם לא טעמת את טעמו של לימוד עם מרן הגרי"ג...
צורת לימודי כיום היא שילוב של הגרי"ג הגרב"ד, ואפי' קצת מהגרח"פ ומהגרד"מ...
כי כשלומדים באמת מכמה רבנים שונים, מקבלים חלק מזה וחלק מזה,
ובונים דרך עצמית, הבנויה על זו של רבותי.
אולי תוכל לחלק לי,
מה ההבדל הגדול והנורא בין הגרי"ג להגרב"ד???
אגב, לא זכיתי לקבל ממנו, אבל לפי מה שהבנתי יש הרבה מקבילות בינו לבין הגרח"י שליט"א.
תענה אתה בעצמך על השאלה, זו שאלה מסובכת ומורכבת, שעדיין אין לה תשובה מוגדרת. אולם, אני לא חושב שבנקודה זו שינה הגרח"י מהגר"ח.
לא כ"כ הבנתי לאיפה אתה חותר, האם ר' זונד'ל מסלנט כבר חידש את השיטה של חפצא וגברא? מה יש בר' חיים יותר מר' זונד'ל?
[מלבד זאת, אני טענתי שהגר"ח חידש שיטה בלימוד, ואתה טוען שר' חיים לא חידש כי ר' זונד'ל כבר למד כך. ניחא, לו יהי, סוף סוף ר' זונד'ל חידש שיטה חדשה בלימוד, בסה"כ הוכחתי שאין מניעה מלחדש שיטות בלימוד, ולא משנה מי חידש אם ר' חיים או ר' זונד'ל].
ממש לא.
כבר הזכרתי די בתחילת הדיון כי למו"ר הגרד"מ יש מהנוסח הזה,
אך רוב ככל דבריו מיוסדים על דברי הגרש"ר.
כמעט כל שיעור הוא מזכיר "שמעתי מר' שמואל", או "ר' שמואל היה שואל על זה"...
בנוסף, שמעתי ממנו כי את מסכת יבמות הוא יודע ממרן הגרי"ג ואכן, ביבמות הוא מביא הרבה ממנו.
נתחיל מתחילה.
מעולם לא אמרתי שהגרח"י עבר לשיטה שונה מזו של הגר"ח.
מה שאמרתי זה שהוא חידש דרך, בתוך שיטת הגר"ח.
הדיון על הגר"ח התחיל מטענתך שאם הגר"ח יכל לחדש דרך גם אתה יכול..
ועל זה עניתי - א. יש הבדל בין דורינו להגר"ח, ב. לא הגר"ח חידש את הדרך הזו.
עד שהגיע הגר"ח הלימוד היה פלפול על הגמ', דהיינו להביא גמ' להקשות ממקום אחר ולתרץ ממקום שלישי וכן הלאה.
הגר"ח חידש את הלימוד בפשט הסוגיא עצמה, הוא העמיד את המושג 'חקירה', את ההתמקדות בלהבין את העומק הקיים בתוך הסוגיא לפני להוסיף עליה ממקומות אחרים.
את זה בעצם, לא חידש הגר"ח כי את זה כבר עשה ר' זונדל, וגם ר' זונדל לא המציא את זה הוא קיבל את זה מהגר"ח מוולאזין, וגם הגר"ח מוולאזין לא המציא את זה הוא קיבל את זה מהגר"א.
נמצא שהראשון שלמד כך לא היה אחרי הגר"א, אולי לפניו.
ובזה ודאי תסכים איתי, שזה שהגר"א יכל לחדש דרך בלימוד לא מעידה עליך או עלי, וגם לא על רבותי או רבותיך.
החזו"א כותב שהגר"א ממוסרי התורה, (האמת, נדמה לי שכתב זאת גם על הגר"ח, א"כ ממילא כל הדיון מתייתר...) ואת זה א"א לומר לא על רבותי ולא על רבותיך.
יש את השיטה שלמדו עד הגרח"י, כל ראשי הישיבות מהגר"ח ועד היום,
(ואלו שלא למדו כך, לא נכנסו לעולם הישיבות, ורבותיו של הגרח"י ודאי לא למדו כך)
ויש את השיטה של מהרי"ל.
אתה חוזר שוב ושוב על טענתך ההזויה. שאלתי אותך מה תענה על דברי הגרי"ז, הוא ודאי הכיר את אביו הגר"ח יותר טוב ממך, והוא כתב מפורש שהוא - הגר"ח בעצמו [לא ר' זונד'ל לא ר' חיים וולוז'ינר ולא הגר"א] חידש דרך חדשה בלימוד 'סלל נתיבה חדשה בהבנת התורה'].
ואני לא אתפלא אם בדור הבא יכתוב גדול הדור שהגרח"י הוא אחד ממוסרי התורה.
- הודעות
- 355
- תודות
- 991
- נקודות
- 116
ר' חיים כל שיטתו היא וואס שטיט דא, ומזה הגיע ההתעמקות בהבנת הכתוב, ומכאן המושג חקירה,
ומקדמת דנא כשההתעסקות היא בלמה, לא היה מקום לחקירה ודומיה
ומקדמת דנא כשההתעסקות היא בלמה, לא היה מקום לחקירה ודומיה
ואתה כל הזמן מתעקש שלא להבין.
יש שני חלקים בר' חיים.
יש את עצם צורת הלימוד שהייתה לפניו, ויש את ההבנה שהוא חידש.
על עצם שיטת הלימוד כתב הגרי"ז בהקדמה את המילים הבאות "והעיר עיני הלומדים בשיטת לימודו המזוקקה שבעתים, עפ"י הדרך אשר הורו לנו רבותינו הראשונים"
על חידושיו של הגר"ח עצמו דהיינו היסודות של גברא וחפצא וכו' עליהן הוא כותב שם "פתח שערי אורה בהבנה והעמקה נפלאה לאמיתה של תורה".
נ. ב. המילים שאתה מביא אינם כתובות בהקדמה לספר חידושי רבינו חיים הלוי המצוי, כנראה כוונתך למצבה, אך גם שם הכוונה להבנה שחידש בחידושיו ולא לעצם שיטת הלימוד.
החזו"א לא,
והגרי"ז לא,
וברכ"ש לא,
ור' שמואל לא,
רק הגרח"י....
והגרח"י מה חידש? צורת לימוד חדשה או הבנה? [בכלל, מה ההבדל בין צורת לימוד להבנה?].
צורת לימוד.
בשתי מילים, צורת לימוד זה כללי לכל התורה, הבנה יכולה להשתנות בין סוגיא לסוגיא,
אמנם הגר"ח חידש הבנה שמתאימה לכל הש"ס כולו הוא החילוק בין חפצא לגברא וכו'
צר לי, אני לא מצליח להבין אותך. אולי כדאי שתכתוב במאתיים מילים ולא בשתי מילים. [אגב, החילוק בין חפצא לגברא כתוב כבר בגמ' בנדרים].
ההבנה היא בתוך סוגיא,
הסוגיא בזבחים לא חייבת ללכת עם אותה הבנה של הגמ' בב"ק,
אין הכרח לקו אחד שמוביל את ההבנה שלי בתורה, - אם כי להגר"ח היה קו אחד וזה חלק מהייחודיות שלו.
לעומת זאת שיטת לימוד היא מעל כל הסוגיות,
שיטה היא קו אחד שלא משתנה לאורך כל הש"ס,
כמו במה לבחור לעסוק, או הנוסח שאיתו מדברים.
אני חושב שגם בשיטת הלימוד של הגר"ח התחדש נוסח חדש שלא דיברו בו קודם לכן.
שוב, אני לא יכול לשים את האצבע על נקודה ברורה, אבל כל מי שיקרא רבינו חיים הלוי יראה שהוא לא מדבר בשפת הפנ"י לדוגמא.
הוא מדבר בשפת רבו.
גם בוולאזין הגר"ח היה חידוש.
אבל מקורה של הדרך היא לא בו אלא מקדמת דנא
מי היה רבו של הגר"ח?
ר' מנדל מסלוצק תלמידו של הגר"ח מוולאזין
ומנין לך שהוא למד בדרכו של הגר"ח. [אגב, הגרח"ש זללה"ה סיפר [הובא בקובץ תבונות ח"ב] שכשהגר"ח היה ילד בן עשר בערך אמר את היסוד שלו על אין קנין לעכו"ם להפקיע וכו' בפני גדולי וולאז'ין ולא היה מי שיפרוך אותו, האם כבר אז הוא למד אצל ר' מנד'ל מסלוצק?].
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- איישר חילי
- איכא אנא
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו חזן
- אליהו חי
- אליהו נחמן
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- ארצישראל
- בדרך חדשה
- בודד על גג
- בחור שרוצה ללמוד
- בינה לעתים
- בליש
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בער
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גברא זוטרא
- גמח
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דוד רוטנברג
- דור ודור
- דקלים
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- החושב
- החפץ חיים
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המביט
- המו מעי
- המוכר
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הפלפלן
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב חיים לוי
- הרב מרודוש
- הרהור כדיבור
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- התורני
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיז שדי
- זלמן
- חוקר תורני
- חושים בן דן
- חידודא
- חיים
- חיים אליהו
- חם ליבי
- חקר הלכה
- חשבון נפש
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודה העורך
- יהודי פנימי
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוחאי שושני
- יונתןקבסה
- יוסף אומץ
- יוסף כהן
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יישר כח
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יש קונה עולמו
- ישי עוקשי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- כה עשו חכמינו
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרם
- ל.מ.
- ליטאי פשוט
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאיר ס.
- מאירי
- מביט
- מה ידידות
- מהו דתימא
- מכון לשבטך
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממד
- ממזרח שמש
- מנשה המושיע
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה חדש
- משה נ
- משה פיק
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתימן יבוא
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהורא סתימאה
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עמך
- פ. מ. לב
- פארענצ'עס
- פלוגתאי
- פנחס ע
- פרידנזון
- פרייליך
- צמא דעת
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהלת בניהו
- קול מגיד
- קול שופר
- קולמוס
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- ראם
- רב פאל
- שבט
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שופרניק
- שים חלקינו בתורתך
- שימשי
- שלומי
- שמואל בן
- שמעו
- שקדתי
- תורה תמימה
- תיבת גמא
- תם מה הוא אומר
- תשב"ר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סרטונים גדו"י
מרן הגרמ"ה הירש על הבטחת מרנא הגרח"ק זיע"א