הוצאת את דברי מהקשרם, לא הבנת מילה מהם,
היכן?
אבל כמו שאמר מרן הגרי"ג,
ברוב הפעמים כשאתה נתקע בשאלה כמו דרך ללא מוצא,
אל תתקע ותנסה לחשוב,
כי ברוב הפעמים לא תמצא הדרך,
יתכן שכך אמר הגרי"ג וכבר כתבתי מקודם שאני מתקשה להאמין לזה
אבל לדעי דרכו של הגרח"י בזה היא שונה, וכאשר יש שאלה שנתקעים בה, הרי שחופרים בה שוב ושוב, מכל כיוון,
אגב, עפ"י הנסיון, ברוב הפעמים תמצא דרך. זה יהיה קשה, מייסר, אבל לדעתי, ושוב רק לדעתי זהו עיקרו של עיון בתורה.
וכמו המעשה אצל הגרח"י עצמו.
שבאותו ערב שבת אולי חזר בלי פשט
אבל בשבת שוב הלך ללמוד, ובמוצ"ש שוב, ושוב, וברור לי, שבשלב מסוים הוא זכה לכוון לאמת הברורה,
מה שכן זה למצוא כיוונים חדשים, שיוכלו לסייע בפיתרון,
וזה בדיוק כוונתי במה שכתבתי בהודעה הקודמת,
'כיוון חדש' לדעתך הוא לחפש תרוץ שקיים כבר.
לדעת הגרח"י ההוא להעמיק בשאלה עוד ועוד, לעמול פיזית עד שהקב" מאיר את עיניו בנקודה עצמה.
כתב כתבת שאין לך הכרות עם תורת הגרח"י. לי ב"ה יש קצת, ואומר כי לעולם התושבה תהיה מתוך השאלה עצמה, הוא לחשבן מהלך על פי כמה סוגיות אלא ידבר מתוך השאלות בסוגיא עצמה מה מתחדש בה.
וזה מה שעשה מרן הגרי"ג וכך הורה לרבים.
אולי כאן אפשר לחלוק עליך, ולחלק,
הורה לרבים, יתכן.
ברור שלא כל מוחא סביל דא לעמול באופן מיוחד כזה.
אבל הגרי"ג עצמו, לדעתי היה עמל באופן של חשיבה מרוכזת שוב ושוב,
ואני מזכי שוב רק לדעתי, יתכן והגינו שאני טועה.
בכל אופן, וודאי שרבים מאוד יש להם את היכולות ב"ה לחשוב כך, לעמול בתורה באופן המיוחד הזה.
א. כוח ריכוזו של הגרי"ז לא דומה לאף אחד בדור, זה לא ראיה כלל,
ולכן מה?
ברור שאנו במדרגה פחותה ממנו, אך הדרך בלמוד, האופן לעמול עד איפה שאנו יכולים להגיע, בזה אנו תלמידיו והולכים בדרכו.
ב. "שעה ארוכה" שזה יכול להיות גם חצי שעה... שזה עוד יכול להיות בתוך גדר דברי הגרי"ג.
כאן קורים שתי דברים, א. לא נתחיל להתווכח עד כמה 'התיר' הגרי"ג לחשוב, זה מצחיק וחסר טעם.
ב. זה היה יותר משעה בבצורה ברורה כך שמעתי את הספור, שוב מכלי שני.
ג. הסיפור על הגר"ח שהבאתי, אולי לא ראית.... היה על 6 שעות
אבל אין צורך שאתחיל להביא ספורים על זמן ושעות זה מצחיק.