הגרח"י שרייבר - סגנון הלימוד (מפוצל) (4 צופים)

[גליציאני]

ההבדל הוא שלפוניבז' וחברון לא הולכים מסיבות צדדיות, ועצם הלימוד שם הוא מצוין ומעלה את הלומד לדרגות גבוהות,
ובמהרי"ל הסיבה היא עצם שיטת הלימוד.
זה הכל.

לחץ כדי לכווץ...

אמנם כפי שסייגתי, נדמה לי כי לא כדאי לבחור שאינו מוכשר ברמה גבוהה ללכת ללמוד בישיבת מהרי"ל, אך לבחור בעל כישרון גדול, מדוע לא בעצם?

 

[שלוות העמל]

ממש לא זו הייתה כוונתי. ואני מאמין שאף אתה תסכים לעובדה לפיה בחורים רבים אינם מבינים את דבריו העמוקים של ר' יוסל, שהוא עילוי וגאון בפ"ע, אך הם משתמשים בנוסחאות סבוכות ובלתי מובנות אף להם עצמם מסגנון לימודו, ובהקשר לבפנובי'ז - עילויים רבים שוכנים שם, ולא באתי חלילה להמעיט מגדלותה הרמה, ואני כמובן מאמין גם שחברון לא נופלת ממנה, בין היתר, זו רק מנטליות שונה ותו לא.

לא הבנתי את כוונתך, אשמח שתבהיר את דבריך הבהירים בבקשה.

לחץ כדי לכווץ...

כתבתי שגם לפוניבז' יש עו סיבות ללכת ויש גם הרבה שהולכים כדי לסמן וי על המקום
וכשיש דרך שהיא עצמה ישרה [גם לטענתכם] איננו מחשבנים האם אנשים יוכלו להיכשל אלא תומת ישרים תנחם ומי שאינו תם נכשל
ומצינו את זה בגמ' על הפסוק ישרים וכו'

 

[רצון]

מעולם לא ישב הרב שך, וחשב, וחשב, וחשב,
הוא פתח ספרים, שאל אנשים, ההתעמקות לא הייתה במחשבה.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא רוצה להגיב לדיון עצמו.
אבל לרב @בד קודש יש כאן איזו שיטה שחזורת על עצמה.
לדעתו עיון כנראה הוא, לפתוח עוד ספר ועוד אחד, לשאול עוד גדול ועוד אחד
יכול להיות שיש כזאת דרך.
אולי.
אבל מנא הא מילתא שהרב שך לא ישב וחשב?
אני שמעתי מכלי שני על הגרי"ז שישב וחשב שעה ארוכה ברכוז מוחלט על שאלה
ידוע הספור על מרן הגר"ח שעמד והתעמק בסוגיית קניין לפירות, עד שהזדעק 'מהם הדברים שתלויים לי על הגב' שכוונתו הייתה לידיו.
ויש עוד מעשים לאינספור על זה.

ובאמת איני יודע מהו עיון של להביט בעוד ספר
עיוון הוא לתת את ה'עין' במקום
ולהשאיר אותה שם
להעמיק ולהעמיק.

אם טוען הרב @בד קודש
שמרן הגרי"ג לא נהג כך, יתכן ודבריו צודקים, למרות שאומר בכנות, קשה לי להאמין לזה.
שוב, איני יודע, אבל ליבי מפקפק לומר שאכן מרן הגרי"ג ישב והתייגע על הבנה לעומקה.

 

[בד קודש]

אני לא רוצה להגיב לדיון עצמו.
אבל לרב @בד קודש יש כאן איזו שיטה שחזורת על עצמה.
לדעתו עיון כנראה הוא, לפתוח עוד ספר ועוד אחד, לשאול עוד גדול ועוד אחד
יכול להיות שיש כזאת דרך.
אולי.
אבל מנא הא מילתא שהרב שך לא ישב וחשב?
אני שמעתי מכלי שני על הגרי"ז שישב וחשב שעה ארוכה ברכוז מוחלט על שאלה
ידוע הספור על מרן הגר"ח שעמד והתעמק בסוגיית קניין לפירות, עד שהזדעק 'מהם הדברים שתלויים לי על הגב' שכוונתו הייתה לידיו.
ויש עוד מעשים לאינספור על זה.

ובאמת איני יודע מהו עיון של להביט בעוד ספר
עיוון הוא לתת את ה'עין' במקום
ולהשאיר אותה שם
להעמיק ולהעמיק.

אם טוען הרב @בד קודש
שמרן הגרי"ג לא נהג כך, יתכן ודבריו צודקים, למרות שאומר בכנות, קשה לי להאמין לזה.
שוב, איני יודע, אבל ליבי מפקפק לומר שאכן מרן הגרי"ג ישב והתייגע על הבנה לעומקה.

לחץ כדי לכווץ...

הוצאת את דברי מהקשרם, לא הבנת מילה מהם,
וכבר יש לך השגות על מה שנראה לך תפיסתי את העיון....

עניין פתיחת הספרים הוא לא להעשיר את הידע,
והוא לא עיקר העיון,

אבל כמו שאמר מרן הגרי"ג,
ברוב הפעמים כשאתה נתקע בשאלה כמו דרך ללא מוצא,
אל תתקע ותנסה לחשוב,
כי ברוב הפעמים לא תמצא הדרך,
וכמו המעשה אצל הגרח"י עצמו.

מה שכן זה למצוא כיוונים חדשים, שיוכלו לסייע בפיתרון,
הבאתי דוגמה - פתיחת ספרים ושאלת אנשים נוספים,
אבל זו רק דוגמה.
כל מה שיעזור לך לפתוח כיוון נוסף בסוגיא,
הוא מבורך.

רק לא לשבת ולחשוב שוב ושוב ושוב על מה שכבר חשבת,
כי זה - ברוב הפעמים לא נותן כיוונים שכבר לא חשבת עליהם.

וזה מה שעשה מרן הגרי"ג וכך הורה לרבים.

ובעניין הגרי"ז-
א. כוח ריכוזו של הגרי"ז לא דומה לאף אחד בדור, זה לא ראיה כלל,
ב. "שעה ארוכה" שזה יכול להיות גם חצי שעה... שזה עוד יכול להיות בתוך גדר דברי הגרי"ג.
אבל לשבת יום שלם.... אפע'ס לא שמענו גם לא על הגרי"ז....

 

[רצון]

הוצאת את דברי מהקשרם, לא הבנת מילה מהם,

לחץ כדי לכווץ...

היכן?

אבל כמו שאמר מרן הגרי"ג,
ברוב הפעמים כשאתה נתקע בשאלה כמו דרך ללא מוצא,
אל תתקע ותנסה לחשוב,
כי ברוב הפעמים לא תמצא הדרך,

לחץ כדי לכווץ...

יתכן שכך אמר הגרי"ג וכבר כתבתי מקודם שאני מתקשה להאמין לזה
אבל לדעי דרכו של הגרח"י בזה היא שונה, וכאשר יש שאלה שנתקעים בה, הרי שחופרים בה שוב ושוב, מכל כיוון,
אגב, עפ"י הנסיון, ברוב הפעמים תמצא דרך. זה יהיה קשה, מייסר, אבל לדעתי, ושוב רק לדעתי זהו עיקרו של עיון בתורה.

וכמו המעשה אצל הגרח"י עצמו.

לחץ כדי לכווץ...

שבאותו ערב שבת אולי חזר בלי פשט
אבל בשבת שוב הלך ללמוד, ובמוצ"ש שוב, ושוב, וברור לי, שבשלב מסוים הוא זכה לכוון לאמת הברורה,

מה שכן זה למצוא כיוונים חדשים, שיוכלו לסייע בפיתרון,

לחץ כדי לכווץ...

וזה בדיוק כוונתי במה שכתבתי בהודעה הקודמת,
'כיוון חדש' לדעתך הוא לחפש תרוץ שקיים כבר.
לדעת הגרח"י ההוא להעמיק בשאלה עוד ועוד, לעמול פיזית עד שהקב" מאיר את עיניו בנקודה עצמה.
כתב כתבת שאין לך הכרות עם תורת הגרח"י. לי ב"ה יש קצת, ואומר כי לעולם התושבה תהיה מתוך השאלה עצמה, הוא לחשבן מהלך על פי כמה סוגיות אלא ידבר מתוך השאלות בסוגיא עצמה מה מתחדש בה.

וזה מה שעשה מרן הגרי"ג וכך הורה לרבים.

לחץ כדי לכווץ...

אולי כאן אפשר לחלוק עליך, ולחלק,
הורה לרבים, יתכן.
ברור שלא כל מוחא סביל דא לעמול באופן מיוחד כזה.
אבל הגרי"ג עצמו, לדעתי היה עמל באופן של חשיבה מרוכזת שוב ושוב,
ואני מזכי שוב רק לדעתי, יתכן והגינו שאני טועה.
בכל אופן, וודאי שרבים מאוד יש להם את היכולות ב"ה לחשוב כך, לעמול בתורה באופן המיוחד הזה.

א. כוח ריכוזו של הגרי"ז לא דומה לאף אחד בדור, זה לא ראיה כלל,

לחץ כדי לכווץ...

ולכן מה?
ברור שאנו במדרגה פחותה ממנו, אך הדרך בלמוד, האופן לעמול עד איפה שאנו יכולים להגיע, בזה אנו תלמידיו והולכים בדרכו.

ב. "שעה ארוכה" שזה יכול להיות גם חצי שעה... שזה עוד יכול להיות בתוך גדר דברי הגרי"ג.

לחץ כדי לכווץ...

כאן קורים שתי דברים, א. לא נתחיל להתווכח עד כמה 'התיר' הגרי"ג לחשוב, זה מצחיק וחסר טעם.
ב. זה היה יותר משעה בבצורה ברורה כך שמעתי את הספור, שוב מכלי שני.
ג. הסיפור על הגר"ח שהבאתי, אולי לא ראית.... היה על 6 שעות
אבל אין צורך שאתחיל להביא ספורים על זמן ושעות זה מצחיק.

 

[בד קודש]

'כיוון חדש' לדעתך הוא לחפש תרוץ שקיים כבר.

לחץ כדי לכווץ...

וזה מה שאמרתי שהוצאת את דברי מהקשרם.
לתלמידי מהרי"ל נראה,
שרק הם יודעים ללמוד,
וכל שאר הלומדים הם רק "מחפשים תשובות של אחרים".
זה הרבה יותר משמינית שבשמינית, וזהו שקר גמור.

מה שאמרתי זה שספרים, כמו גם לשאול אחרים,
זה דבר שנותן כיוון.
לא תירוץ ולא מהלך.
כיוון.
כשרואים נוסח אחר או שומעים אדם אחר,
זה נותן עוד מבט,
ומתוך כך ניתן להגיע לאמת.

לעמות זאת כשאדם אחד חושב לבדו,
האפקטיביות פחותה הרבה יותר,
ולא אני אמרתי זאת אלא הגמ',
"לדברן שמעתתא בי מדרשא"
ו"מחדדין זה את זה"
ועוד כהנה וכהנה.

אבל הגרי"ג עצמו, לדעתי היה עמל באופן של חשיבה מרוכזת שוב ושוב,

לחץ כדי לכווץ...

מגוחך ומצחיק ולא לעניין,
"להאמין" שהגרי"ג עשה או לא עשה משהו.
הדברים כתובים שחור על גבי לבן,
בעשרות אם לא מאות משיחותיו,
ובספרי דרכי החיזוק.

ברור שאנו במדרגה פחותה ממנו, אך הדרך בלמוד, האופן לעמול עד איפה שאנו יכולים להגיע, בזה אנו תלמידיו והולכים בדרכו.

לחץ כדי לכווץ...

ממש לא.
אם יכולת הריכוז שלו הייתה מתאימה לדרך הזו,
יכולת הריכוז שלך לא מתאימה לזה.
עליך למצוא את הדרך שמתאימה לך,
ולא לנסות לקפוץ למעלה ממדרגתך.

כאן קורים שתי דברים, א. לא נתחיל להתווכח עד כמה 'התיר' הגרי"ג לחשוב, זה מצחיק וחסר טעם.
ב. זה היה יותר משעה בבצורה ברורה כך שמעתי את הספור, שוב מכלי שני.
ג. הסיפור על הגר"ח שהבאתי, אולי לא ראית.... היה על 6 שעות
אבל אין צורך שאתחיל להביא ספורים על זמן ושעות זה מצחיק.

לחץ כדי לכווץ...

אין מה להתווכח.
אבל מעולם לא ישב הגר"ח או הגרי"ז וחשבו וחשבו וחשבו,
בדומה לנפוץ היום בתלמידי מהרי"ל.
זהו עיוות היסטורי, שכתוב והמצאה.

הסיפורים שכן היו זה לפתוח גמ',
להתעמק, לקרוא, לחשבן לעין בראשונים, באחרונים, ברמב"ם ובשו"ע,
לא היה מציאות של לשבת מול גמ' ולשקוע במחשבות.

 

[מתקרב]

כפי שציינתי, רובם ככולם אינם יכולים, אך ישנם יחדי סגולה אשר ניחנו מיום היוולדם בכישרון מזהיר, אולי אלו הם אשר ולומדים בישיבה הנ"ל, והבעיה היא שכל מיני בחורים שמחפשים "ריגושים למדניים" נסחפים לשיטה בלי להבין, שהם בעצם לא מבינים!

לחץ כדי לכווץ...

ומשום מה עד לרגע זה לא קיבלתי אישוש לכך מאף אחד מתלמידי הגרח"י...

לחץ כדי לכווץ...

מסכים לגמרי, החשש שבחורים מתעקמים ויש כאלו.
ואי"ז ענין דוקה של כשרון אלא של יכולת נבנה וראש ישר, וברור שחלק מהלומדים בישיבה לא מבינים מספיק.
רק יש לציין שמי שילמד תקופה ארוכה בישיבה [לדעתי כשנתים פלוס] ינצל מזאת הצרה.

 

[מתקרב]

אין מה להתווכח.
אבל מעולם לא ישב הגר"ח או הגרי"ז וחשבו וחשבו וחשבו,
בדומה לנפוץ היום בתלמידי מהרי"ל.
זהו עיוות היסטורי, שכתוב והמצאה.

לחץ כדי לכווץ...

אנחנו גדלנו על סיפורים כאלו

 

[מתקרב]

עוד

 

[בד קודש]

עוד

לחץ כדי לכווץ...

רוב הציטוטים שהבאת אינם מורים אלא על שקיעות ומחשבה אך לא על זמן המחשבה,
על עצם המעלה שבמחשבה, אין חולק,
ולהיפך, שניים שיושבים ומדקלמים ללא כל מחשבה - לא עשו מאום.

אין ויכוח על חשיבות המחשבה בלימוד,
יש ויכוח על הזמן שצריך להקדיש לזה ומה עושים אם לא מבינים.

רק מקצת מהסיפורים מורים על השקעה של שעות ארוכות במחשבה,
אבל - אם יוכל בחור במהרי"ל לשקוע במחשבות עד כדי כאב ראש,
הוא חייב לעשות זאת!
כי כוח ריכוזו כה גדול, עד כדי שזו מצוות ת"ת המוטלת עליו.

המציאות שעליה אנו דנים היא,
על בחור בן 19-20 שיושב בבית מדרש ממוזג מול גמ',
וחושב וחושב וחושב,
אפי' לא מבצבצות טיפות זעה על מצחו, אותו הוא מקמט ללא הרף,
הוא מעביר את עיניו על שורות הגמ', שוב ושוב,
ואז הוא מטייל עם עיניו על תקרת הבית מדרש, או על הקירות,
ואז שוב חוזר לעבור על שורות בגמ',
וחוזר חלילה....

 

[ירח הידען]

מחקרים

לחץ כדי לכווץ...

מה???

מעולם לא ישב הרב שך, וחשב, וחשב, וחשב,
הוא פתח ספרים, שאל אנשים, ההתעמקות לא הייתה במחשבה.

לחץ כדי לכווץ...

ואתה. האם רואה את עצמך ממשיך את משנתו של הרב שך בדרך הלימוד? האם מכיר אתה היטב את גדולי תלמידיו ואת דרך לימודם ותרצה להידמות להם או שמא אין הרב שך בעיניך אלא כלי לתקוף שיטת לימוד אחרת שדעתך עליה שלילית?

 

[ירח הידען]

הוצאת את דברי מהקשרם, לא הבנת מילה מהם,
וכבר יש לך השגות על מה שנראה לך תפיסתי את העיון....

עניין פתיחת הספרים הוא לא להעשיר את הידע,
והוא לא עיקר העיון,

אבל כמו שאמר מרן הגרי"ג,
ברוב הפעמים כשאתה נתקע בשאלה כמו דרך ללא מוצא,
אל תתקע ותנסה לחשוב,
כי ברוב הפעמים לא תמצא הדרך,
וכמו המעשה אצל הגרח"י עצמו.

מה שכן זה למצוא כיוונים חדשים, שיוכלו לסייע בפיתרון,
הבאתי דוגמה - פתיחת ספרים ושאלת אנשים נוספים,
אבל זו רק דוגמה.
כל מה שיעזור לך לפתוח כיוון נוסף בסוגיא,
הוא מבורך.

רק לא לשבת ולחשוב שוב ושוב ושוב על מה שכבר חשבת,
כי זה - ברוב הפעמים לא נותן כיוונים שכבר לא חשבת עליהם.

וזה מה שעשה מרן הגרי"ג וכך הורה לרבים.

ובעניין הגרי"ז-
א. כוח ריכוזו של הגרי"ז לא דומה לאף אחד בדור, זה לא ראיה כלל,
ב. "שעה ארוכה" שזה יכול להיות גם חצי שעה... שזה עוד יכול להיות בתוך גדר דברי הגרי"ג.
אבל לשבת יום שלם.... אפע'ס לא שמענו גם לא על הגרי"ז....

לחץ כדי לכווץ...

יקירי הרב שך לא פתח ספרים מאחר ובקושי גמרא הייתה לו, וכל מי שמכיר את דרך לימודו יודע זאת, אתה צריך לזכור היכן הרב שך למד ומה היה המצב.

מה שעכ"פ בטוח שאף אחד מרבותינו לא למד בדרך הלימוד הפוניבז'אית המקובלת כיום לפתוח עוד ועוד ועוד, ולקורא את כל הרייד על הסוגיא מכל הכיוונים.

רבותינו אומרים שהכשרונות והמוצלחות עולים משנה לשנה אולי בשל דרך הלימוד החדשה הזו, אבל לא זו הדרך שקיבלנו מרבותינו עכ"פ

 

[ירח הידען]

וזה מה שאמרתי שהוצאת את דברי מהקשרם.
לתלמידי מהרי"ל נראה,
שרק הם יודעים ללמוד,
וכל שאר הלומדים הם רק "מחפשים תשובות של אחרים".
זה הרבה יותר משמינית שבשמינית, וזהו שקר גמור.

לחץ כדי לכווץ...

אני לא כל כך מכיר תלמידי מהרי"ל מתנשאים, אבל עם זו בעייתך עמם יתכן שאתה צודק אבל זו אינה ביקורת על דרך הלימוד, ואגב הביקורת קיימת ביתר שאת על תלמידי חזו"א ועוד יותר על אנשי בריסק

 

[בד קודש]

האם מכיר אתה היטב את גדולי תלמידיו ואת דרך לימודם ותרצה להידמות להם או שמא אין הרב שך בעיניך אלא כלי לתקוף שיטת לימוד אחרת שדעתך עליה שלילית?

לחץ כדי לכווץ...

אכן,
זכיתי להכיר הן את הגר"א גרבוז והן את הגראי"ש אדלר,
אלו הם שישבו בשורה הראשונה בשיעורים של הרב שך, הרב שך היה שואל "אוו איז שעי'",
וזכיתי לקבל גם מהם.
דומני שכבר ציינתי, שעשיתי מיני מחקר על שיטות הלימוד השונות בעולם הישיבות.

יקירי הרב שך לא פתח ספרים מאחר ובקושי גמרא הייתה לו, וכל מי שמכיר את דרך לימודו יודע זאת, אתה צריך לזכור היכן הרב שך למד ומה היה המצב.

לחץ כדי לכווץ...

לך תשאל את ר' יחזקאל אסחייק, אילו ספרים היו להרב שך בבית...
אתה עושה ממנו איזה אחד שלא יודע ללמוד ח"ו עפ"ל.
הוא פתח רעק"א, קצות, נתיבות, שמעתתא, אבנ"מ, מחנה אפרים, נודע ביהודה, אור שמח, יש"ש, אחיעזר, שערי יושר, וכמובן אבן האזל וחידושי רבינו חיים הלוי.

מה שעכ"פ בטוח שאף אחד מרבותינו לא למד בדרך הלימוד הפוניבז'אית המקובלת כיום לפתוח עוד ועוד ועוד, ולקורא את כל הרייד על הסוגיא מכל הכיוונים.

לחץ כדי לכווץ...

כנ"ל.
האחרונים שהתקבלו בתפוצות ישראל,
היו לנגד רבותינו תמיד.
מהיכן יודע היום בחור שיש קצות על הסוגיא, אם לא מרבותינו...
לידיעתך, אחד הדברים שהרב שך היה דורש מבחורים, זה ללמוד קצות על הסדר - הוא דרש זאת מהגרח"פ ברמן, ומעוד רבים.

אני לא כל כך מכיר תלמידי מהרי"ל מתנשאים, אבל עם זו בעייתך עמם יתכן שאתה צודק אבל זו אינה ביקורת על דרך הלימוד, ואגב הביקורת קיימת ביתר שאת על תלמידי חזו"א ועוד יותר על אנשי בריסק

לחץ כדי לכווץ...

אמרתי זאת כלפי אותו אחד שענה לי בהתנשאות חסרת תוכן וחסרת בסיס, וצריך לומר ביושר גם חסרת כבוד עצמי.
לא זו הבעיה שלי עם מהרי"ל, אלא מה שחזרתי עליו לאורך הדיון ואכמ"ל.
אבל אתה צודק בהחלט, שבבריסק ובחוג חזו"א זה כפול בעשרות מונים.

 

[בדרך חדשה]

אכן,
זכיתי להכיר הן את הגר"א גרבוז והן את הגראי"ש אדלר,
אלו הם שישבו בשורה הראשונה בשיעורים של הרב שך, הרב שך היה שואל "אוו איז שעי'",
וזכיתי לקבל גם מהם.
דומני שכבר ציינתי, שעשיתי מיני מחקר על שיטות הלימוד השונות בעולם הישיבות.

לך תשאל את ר' יחזקאל אסחייק, אילו ספרים היו להרב שך בבית...
אתה עושה ממנו איזה אחד שלא יודע ללמוד ח"ו עפ"ל.
הוא פתח רעק"א, קצות, נתיבות, שמעתתא, אבנ"מ, מחנה אפרים, נודע ביהודה, אור שמח, יש"ש, אחיעזר, שערי יושר, וכמובן אבן האזל וחידושי רבינו חיים הלוי.

כנ"ל.
האחרונים שהתקבלו בתפוצות ישראל,
היו לנגד רבותינו תמיד.
מהיכן יודע היום בחור שיש קצות על הסוגיא, אם לא מרבותינו...
לידיעתך, אחד הדברים שהרב שך היה דורש מבחורים, זה ללמוד קצות על הסדר - הוא דרש זאת מהגרח"פ ברמן, ומעוד רבים.

אמרתי זאת כלפי אותו אחד שענה לי בהתנשאות חסרת תוכן וחסרת בסיס, וצריך לומר ביושר גם חסרת כבוד עצמי.
לא זו הבעיה שלי עם מהרי"ל, אלא מה שחזרתי עליו לאורך הדיון ואכמ"ל.
אבל אתה צודק בהחלט, שבבריסק ובחוג חזו"א זה כפול בעשרות מונים.

לחץ כדי לכווץ...

תוכל להעלות כאן?

וזה מה שאני לא אמרתי,
במהרי"ל לא יושבים שבוע לחשוב מהו שטר, ואפי' לא דנים ע"כ,
אלא יש להם קו', שבמקום אחד כתוב ששטר מועיל כעדות, ומאידך עדות בכתב לא מועילה, ואז מבאים נפק"מ מכל השותים לראות איך הם הבינו אם זה עדות או לא, ועפי"ז בסוף מוצאים את גדר שפרשת עדות בגדרי שטר, [סתם פברקתי כל הלמדעס' כאן לא מתחילה, זהו תוס' מפרש, אבל גם תוס' כך למד, אבל את הרעיון איך זה עובד..]
אבל ח"ו לומר שפתאום מתקשים מה זה "שטר", ומה זה "מה זה", בלי בסיס, ואז מפברקים הגדרה, לא ידוע לי באף ישיבה שלומדים כך, אולי בישיבה אחת מסוימת, שכמובן אני לא אכתוב שמה.

לחץ כדי לכווץ...

אולי בכל זאת...

 

[ירח הידען]

לך תשאל את ר' יחזקאל אסחייק, אילו ספרים היו להרב שך בבית...
אתה עושה ממנו איזה אחד שלא יודע ללמוד ח"ו עפ"ל.
הוא פתח רעק"א, קצות, נתיבות, שמעתתא, אבנ"מ, מחנה אפרים, נודע ביהודה, אור שמח, יש"ש, אחיעזר, שערי יושר, וכמובן אבן האזל וחידושי רבינו חיים הלוי.

לחץ כדי לכווץ...

בן כמה היה הרב הנ"ל כשהכיר את הרב שך? ובאיזה גיל רכש הרב שך את דרך לימודו 60, 70, 80?

כנ"ל.
האחרונים שהתקבלו בתפוצות ישראל,
היו לנגד רבותינו תמיד

לחץ כדי לכווץ...

כבר כ' מרן וז"ל הטהור "אין הספר תח"י" ודי בזה.

 

[בד קודש]

בן כמה היה הרב הנ"ל כשהכיר את הרב שך?

לחץ כדי לכווץ...

הרב הנ"ל,
ידע והכיר כל פינה וכל שפשוף, כל סדק וגם כל ספר בביתו הקט של הרב שך.
ושוב אחזור - לך תשאל אותו.

ובאיזה גיל רכש הרב שך את דרך לימודו 60, 70, 80?

לחץ כדי לכווץ...

הרב שך, רכש לימודו בשנות בחרות,
והיה - בין השאר - תלמידו של ר' איסר זלמן.
אבל הספרים שטענת שלא היו לו והוא לא הסתכל בהם,
היו בביתו, משומשים ובלויים.

כבר כ' מרן וז"ל הטהור "אין הספר תח"י" ודי בזה.

לחץ כדי לכווץ...

החזו"א כתב את זה.
וזהו אחד הסיפורים הידועים ביותר על החזו"א, שלמד עד כלות כוחו - שהיה חולה לב - ולא היה בכוחו לילך עד החדר הסמוך להביא את הספר,
והראיה, שלפעמים כותב כן, על ספרים שבפעמים אחרות מביא ומצטט אותם.

 

[יאשע בער]

הגרח"ש סיפר

לחץ כדי לכווץ...

מסתמא גם את זה הוא שמע מנכדו. אל תסמוך על זה...

 

[בד קודש]

מסתמא גם את זה הוא שמע מנכדו. אל תסמוך על זה...

לחץ כדי לכווץ...

לא.
את זה הוא שמע מר' יאשע בער עצמו!

אם אין מה לענות, לעבור לגיחוך וזלזול זה הכי קל.
במקום להתמקד בשטויות, כדאי להתמקד בתוכן.

 

[יאשע בער]

לא.
את זה הוא שמע מר' יאשע בער עצמו!

אם אין מה לענות, לעבור לגיחוך וזלזול זה הכי קל.
במקום להתמקד בשטויות, כדאי להתמקד בתוכן.

לחץ כדי לכווץ...

בסה"כ הרגיזה אותי העובדה שאתה מזלזל ברמת דיוקו של הגרח"ש זללה"ה, כידוע בבית בריסק הקפידו מאד על הדקדוק במעשים, [ואף בקובץ תבונות שם הרחיבו בענין דקדוק הגרח"ש במה שסיפר], ועל כן חרה לי מאד וצרם לי נורא הפקפוק בסיפוריו.