סוכות, שמח"ת ושמ"ע בני ישראל במדבר קיימו מצות סוכה? (1 צופה)

[נדיב לב]

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א לדורות הבאים אחרי דור המדבר".

וראה מה הר"מ במו"נ ח"ג פרק מ"ג וז"ל: והנראה לי בארבעת מינים שבלולב, שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות, אל מקום האילנות נותני פרי והנהרות, ולקח לזכרון זה הנאה שבפירות האדמה, והטוב שבריחו, והיפה שבעלין, והטוב שבעשבים ג"כ, ר"ל ערבי נחל, ואלו הארבעה מינין הם אשר קבצו שלשת הדברים האלה, האחד מהם, רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם, והענין השני, טוב מראה ורעננותם ויש מהם טובים בריחם והם אתרוג והדס, אבל לולב וערבה אין להם ריח לא טוב ולא רע, והענין השלישי, עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים, מה שאי אפשר זה באפרסקים ורמונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא בהן:

 

[אמרי שפר]

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א לדורות הבאים אחרי דור המדבר".

וראה מה הר"מ במו"נ ח"ג פרק מ"ג וז"ל: והנראה לי בארבעת מינים שבלולב, שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות, אל מקום האילנות נותני פרי והנהרות, ולקח לזכרון זה הנאה שבפירות האדמה, והטוב שבריחו, והיפה שבעלין, והטוב שבעשבים ג"כ, ר"ל ערבי נחל, ואלו הארבעה מינין הם אשר קבצו שלשת הדברים האלה, האחד מהם, רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם, והענין השני, טוב מראה ורעננותם ויש מהם טובים בריחם והם אתרוג והדס, אבל לולב וערבה אין להם ריח לא טוב ולא רע, והענין השלישי, עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים, מה שאי אפשר זה באפרסקים ורמונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא בהן:

לחץ כדי לכווץ...

ולדעת ר״ע שסוכות ממש עשה להם?

 

[נדיב לב]

ולדעת ר״ע שסוכות ממש עשה להם?

לחץ כדי לכווץ...

עשה להם סוכות להגן וכו' אבל לא בסוכת מצווה.

 

[עוזי ומגני]

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א לדורות הבאים אחרי דור המדבר".

וראה מה הר"מ במו"נ ח"ג פרק מ"ג וז"ל: והנראה לי בארבעת מינים שבלולב, שהם שמחה בצאתם מן המדבר אשר היה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות, אל מקום האילנות נותני פרי והנהרות, ולקח לזכרון זה הנאה שבפירות האדמה, והטוב שבריחו, והיפה שבעלין, והטוב שבעשבים ג"כ, ר"ל ערבי נחל, ואלו הארבעה מינין הם אשר קבצו שלשת הדברים האלה, האחד מהם, רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למצאם, והענין השני, טוב מראה ורעננותם ויש מהם טובים בריחם והם אתרוג והדס, אבל לולב וערבה אין להם ריח לא טוב ולא רע, והענין השלישי, עמדם על לחותם ורעננותם בשבעה ימים, מה שאי אפשר זה באפרסקים ורמונים ובאספרגל ובאגס וכיוצא בהן:

לחץ כדי לכווץ...

בזה מתישב לי קו' גדולה,
יש ווארט ידוע על מה שקראו היום בתורה פרשת אמור, מדוע נחלק היו"ט והקרבנות של היום מהמצוות של ד' מינים, שבתחילה כתוב,
וַיְדַבֵּר ידוד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: {לד} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לידוד: {לה} בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: {לו} שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לידוד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לידוד עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ

ואז יש פסוקי הסיום לפרשת המועדות,
{לז} אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ידוד אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לידוד עֹלָה וּמִנְחָה זֶבַח וּנְסָכִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: {לח} מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ידוד וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לידוד

ואח"כ שוב
{לט} אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ידוד שִׁבְעַת יָמִים בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן: {מ} וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ידוד אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים: {מא} וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לידוד שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ: {מב} בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: {מג} לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ידוד אֱלֹהֵיכֶם:

והתי' הוא שמירי על השנה השניה של בנ"י יצאו ממצרים, ואז חל יו"ט ראשון בשבת, וע"כ אין ציווי שיטלו את המינים בשבת, [אף שמותר דהוא קודם גזירה, מ"מ נרמז כאן בזה,] וזה מה שכתוב בתחילה בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת, ואילו אח"כ לא כתוב, "הזה" אלא בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ,
ע"כ הווארט הידוע...
אולם הוקשה לי תמיד מדוע מצוות ישיבה בסוכה נכללה עם הד' מינים, הא יושבים בסוכה אפי' בשבת, ואין ע"כ גזירה?
אמנם למש"כ, א"ש, כיון שבנ"י לא יכלו לשבת בסוכה במדבר, א"כ אינו שייך לציוי של חג הסוכות "הזה" .

 

[אמרי שפר]

עשה להם סוכות להגן וכו' אבל לא בסוכת מצווה.

לחץ כדי לכווץ...

אז מאיפה הגיע כל הדין של סוכת מצווה?
למה שלא יהיה כמו הסוכות שעשה להם במדבר?

 

[נדיב לב]

אז מאיפה הגיע כל הדין של סוכת מצווה?

לחץ כדי לכווץ...

המצווה היא רק זכר. ראה שם טוב בגמ'. וגדרי מצוות סוכה חז"ל למדים מקראי.
וראה ברשב"ם הטעם אליבא דר"ע שהיו סוכות ממש ולא היה נס, מדוע עושים לו זכר.

רשב"ם ויקרא פרק כג פסוק מג
(מג) למען ידעו דורותיכם פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש - וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר. למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. וכסדר הזה נמצא בפרשת עקב תשמעון.
ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה:

 

[נדיב לב]

המבי"ט ספר בית אלוקים שער היסודות פרק לז מצדד שבני ישראל במדבר לא קיימו מצות סוכה, וטעמו שבמשך מ' שנה היו במצב תמידי של דיור בענני כבוד והענני כבוד עצמם לא היה להם דין סוכה כשרה עיין שם מה שהרחיב. ומוכיח מקרא "ולכך אמר הכתוב 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי' כי לא נצטוו במצה זו מיד כ"א לדורות הבאים אחרי דור המדבר".

לחץ כדי לכווץ...

בשו"ת זרע אברהם סוס"י ו' הביא מכתב האור שמח וז"ל: הנה מפשיטות הכתובים ובספרי בהעלותך מוכח דהענן היה עליהם מלמעלה רק בעת נסיעתם מהמחנה אבל בחנייתם היה הענן כפול על המשכן ע"כ.
ולכאורה לפי זה נימוק המבי"ט לא עולה יפה, מכיון וסו"ס בשעת חנייתם לא היה עליהם הענן ממילא היו יכולים לקיים מצות סוכה וצ"ע.