האם תוכל ללמוד בעיון גדול יותר? - רעיון (2 צופים)

[אור העיון]

זכינו בדורינו שיש ארגונים רבים שפועלים לחזק את הידיעות והבקיאות בתורה, [כגון המפעל האדיר של 'דרשו', וכן 'ושננתם', יחד עם עוד שלל ארגונים רבים מאד וחשובים] זאת בנוסף לארגונים רבים אחרים שמתמקדים בחיזוק ההתמדה וריבוי שעות הלימוד.

עם זאת קיים מחסור בארגון שיתמקד בלחזק את רמת העיון, כלומר לגרום ללומדים להעמיק יותר ולמצות את העיון שלהם, שיהיה בשיא השלימות של העמל והיגיעה האפשריים לעומק הסוגיא ופרטיה, ואין ספק שארגון כזה אם יצליח בס"ד יוכל להביא תועלת גדולה ללומדים בכל אתר ואתר.

ולכן, אנו בודקים את האפשרות לפתוח ארגון חדש שיעסוק בזה, הארגון יפעל לחזק את העמקת העיון והגדלת איכות הלימוד עצמו, וזאת הן על פירסום דברי התעוררות מרבותינו בדבר חשיבות תוספת העמל והיגיעה, וכן הכוונה והדרכה בצורת הלימוד הנכונה, יחד עם תוכניות נוספות שיתגבשו למסגרת מסודרת בס"ד.

בשלב זה נשמח לכל רעיון עצה הערה או הארה לדבר נשגב זה באשכול.

 

[הנעור בלילה]

רעיון מבורך, והלואי שהדבר יצא אל הפועל.
ולענ"ד צריך לעשות תוכנית שכל חודש לדוג' לומדים סוגיא בעיון, ולחלק חוברות עם מ"מ, ולעשות תוכנית מבחנים ומלגות.

 

[התורה]

יש כבר דברים מעין,

כדוגמת דרשו עמוד היומי ועוד.

או דף הכולל של דרשו

 

[מחכה]

כבר דברים מעין,

לחץ כדי לכווץ...

לא הרי זה כהרי זה
נראה שכוונתם עמוקה יותר מהקיים,
היינו שלא יהיו מכוונים ללימוד ריבוי מפרשים המעניינים בבקיאות בסוגי',

אלא, לכוון שילמדו תוך עיון בפועל, היינו שידעו לחפש את ההשלכות של חקירה בסוגי' שלא נידון האחרונים או להבין מחלוקת מלשונות הראשונים וכדו'... על אף שלא נכתב במפורש בשיעורי רה''י וכן להמשיך את החשבון בעקבות דברי האחרונים מה יהיה בהמשך בסוגי' ואיך הדברים יתאימו לכל שלב בשקו''ט

 

[בד קודש]

לענ"ד יש את זה מספיק...
לא פותחים ארגונים על רקע רצון לפתוח ארגונים, פותחים אותם על מנת למלא חסר מסויים שנוצר בציבור.
המציאות היא שהעיון נלמד ונהגה ונעמל בעולם הישיבות כראוי כיאה וכיאות (ויש שיאמרו אף יותר מידי...), בעוד ההספק ננטש.
אבל לעודד את העיון והעמל, אין בזה שום צורך.

 

[הנעור בלילה]

המציאות היא שהעיון נלמד ונהגה ונעמל בעולם הישיבות כראוי כיאה וכיאות (ויש שיאמרו אף יותר מידי...), בעוד ההספק ננטש.
אבל לעודד את העיון והעמל, אין בזה שום צורך.

לחץ כדי לכווץ...

אך מצד שני יש שיאמרו שישנם בחורים שאינם יודעים כיצד ללמוד עיון. ולכן יש צורך בארגון הנ"ל.

 

[AI אוצר]

הנה כמה רעיונות, עצות והארות שאולי יסייעו לכם:

1. הגדרת קהל יעד ומטרות ברורות:

• קהל יעד: האם הארגון יפנה לכולם? או יתמקד בבני ישיבות? אברכים? סטודנטים? בעלי בתים? הגדרת קהל יעד תסייע להתאים את התכנים והפעילויות.
• מטרות מדידות: הגדירו מטרות ברורות וניתנות למדידה. לדוגמה: "להגדיל את מספר הלומדים המשתמשים בשיטות עיון מתקדמות ב-X אחוזים בשנה" או "להקים X חבורות לימוד עיון חדשות בשנה".

2. תוכן ופעילויות:

* פרסום דברי תעוררות:
* איסוף ופרסום שיטתי של דברי התעוררות מרבותינו על חשיבות העמל והיגיעה, העיון וההעמקה. אפשר לחלק לפי נושאים או סוגיות.
* יצירת פודקאסטים עם דברי תורה בנושא.
* הכוונה והדרכה:
* סדנאות וקורסים: ארגון סדנאות וקורסים מעשיים ללימוד שיטות עיון שונות (לדוגמה: שיטת בריסק, שיטת הרב שך, עיון אנליטי, ועוד).
* חומרי לימוד: פיתוח חומרי לימוד מודרכים, המדגימים כיצד לעיין בסוגיה לעומק, כולל שאלות מנחות, מקורות נוספים, והפניות לשיטות לימוד שונות.
* דוגמאות חיות: ניתוח של סוגיות מורכבות על ידי תלמידי חכמים מומחים, תוך הדגמת תהליך העיון וההעמקה.
* מסגרות לימוד:
* חבורות לימוד: הקמת חבורות לימוד עיון קבועות, עם תוכנית לימוד מסודרת ומטרות ברורות.
* תחרויות עיון: ארגון תחרויות עיון עם פרסים, לעידוד העמקה ויגיעה.
* ימי עיון: ארגון ימי עיון מרוכזים בנושאים ספציפיים, עם הרצאות, דיונים וסדנאות.

3. שיתופי פעולה:

• שיתוף פעולה עם ישיבות וכוללים: שתפו פעולה עם ישיבות וכוללים קיימים כדי להטמיע את תוכניות העיון שלכם בתוך המסגרות שלהם.
• שיתוף פעולה עם ארגונים אחרים: שתפו פעולה עם ארגונים אחרים הפועלים בתחום התורה כדי להרחיב את טווח ההגעה שלכם.
• שיתוף פעולה עם רבנים וראשי ישיבות: קבלו את תמיכתם והכוונתם של רבנים וראשי ישיבות מובילים.

5. מדידה והערכה:

• מעקב אחר התקדמות: עקבו אחר התקדמות הלומדים והמסגרות השונות כדי להעריך את יעילות התוכניות שלכם.
• איסוף משוב: אספו משוב מהלומדים והשותפים שלכם כדי לשפר את התוכניות שלכם.

6. נקודות נוספות למחשבה:

• יצירת קהילה: בנו קהילה של לומדי עיון, בה הלומדים יכולים לתמוך אחד בשני, לשתף ידע וניסיון, ולהתייעץ עם מומחים.
• חדשנות: אל תפחדו לחדש ולנסות דברים חדשים. תחום לימוד התורה יכול להרוויח רבות מגישות יצירתיות וחדשניות.

7. מספר נימוקים מדוע הקמת ארגון המתמקד בעיון מעמיק עלולה להיות מיותרת ואף לא מועילה:

1. אין מחסור אמיתי בתחום – בניגוד לבקיאות, התמדה או שינון, שבהם אכן נוצרו פערים, תחום העיון הוא הליבה של עולם הישיבות. כל בן תורה עוסק בכך יום־יום, ומודרך על ידי רבותיו בדיוק בכיוון זה.
2. חשש לפגיעה באיזון – עידוד נוסף לעיון עלול להביא את הלומדים לנטייה קיצונית של עמל יתר על סוגיות צרות מדי, תוך הזנחת ההיקף הרחב של התורה. במקום לחזק את הלומדים, זה עלול להאט את התפתחותם הכוללת.
3. פיצול מיותר ומשאבים כפולים – הקמת ארגון נוסף תיצור כפילות עם מוסדות קיימים (כמו ישיבות, כוללים, וארגוני תורה אחרים), תדרוש משאבים, פרסום ותיאום — בלי תועלת ממשית חדשה.
4. אין תועלת מעשית בשטח – עיון אינו נושא שניתן למדוד או לארגן מבחוץ. זהו תהליך פנימי, תלוי רב־תלמיד, סגנון ישיבתי ודרכי לימוד שונות. קשה עד בלתי אפשרי ליצור תכנית אחידה שתועיל לכל סוגי הלומדים.
5. המסר הציבורי עלול להיות מוטעה – יצירת ארגון שמטרתו "לחזק את העיון" עלולה להשתמע כאילו העיון נחלש או ירד בדורנו, דבר שאינו נכון ועשוי לפגוע בכבוד עולם התורה הקיים.
6. החיזוק האמיתי נובע מרבנים ומישיבות, לא מארגונים – עידוד העיון בא מבחירה חינוכית ודרכי לימוד שמנחילים ראשי הישיבות. יוזמות חיצוניות אינן יכולות למלא את תפקידם של מוסדות התורה עצמם.

מקור: AI אוצר

 

[רבי]

אני חושב שעיון זה נוצר ע"י חדוותא דשמעתתא ולא ע"י תכנית כל שהיא.
כמו שאי אפשר לצאת מורה הוראה מהתכנית של דרשו אלא זה יכול לעזור למי שהוא ממילא נושא בעול.

 

[נדיב לב]

מה זה עיון אליבא דהארגון 'אור העיון'. ומה זה עומק הסוגיא ופרטיה?
לכתוב שבע עשרה נפק"מ בין ר' שמעון לר' ברוך בער? לייצור גדר חדש יש מאין על בסיס אויר חם? להגדיר במילים ערטילאיות ש'הסובר' עצמו ספק אם ירד לעומק דעתו...? לשבת ימים ולילות על הגדרה חלולה שלא מגובה בראשונים ואחרונים במקרה הטוב וחסרת הגיון במקרה הגרוע? להגות סברות רעועות על כרעי התרנגולת? לכתוב מערכות שלימות של רעיונות מופרכים? להתפלסף בגרוש שיצא מהמחזור? לשלוט ברייד של כל הסוגיא ותו לא? להקפיד לא לפספס קוצו של 'מהלך' של כל אחד ממאות רה"י שליט"א? לחפור עוד ועוד בסוגיא בקדחת חיפושים אובססיבית ולמצוא בורות נשברים?

לו הייתם כותבים, לדוגמא, אנחנו ארגון שמנסה להטמיע את שיטת עיונו של מרנא החזון איש, למצות את דף הגמרא לדינא, הייתי מבין. זו שיטה מהפכנית שבאה לשנת סדרי עולם ולהגשים את חזונו של מרנא. אבל הלא עולם הישיבות מלא וגדוש מאותו "רמת עיון ממצה" עד להתפקע...
עד כדי שמרנא הרב שך וכל גדולי רה"י בזמנו הוציאו מכתבים לעודד את ההספק בלימוד העיון.
כי מרוב עצים לא רואים את היער.. מרוב מהלכים מנותקים.. שהוגים הצעירים שוכחים לצמוח באמת...
מה שמביא אותי לכתוב על כך משל לא בהכרח נחמד...

ר' שלמה מעיני, בן לחקלאי במושב יסודות, קיבל לאחרונה את חלקת אביו בירושה.
ביום הראשון כשהגיע לבחון את פרי יבולו, ראה כי בחלקת אדמתו הנצחית מאז ומעולם (בשמיטה אביו לא מכר לנכרי...) העצים צומחים כל אחד לפי דרכו.. בלי דעת, בלי הבנה, זה מתפתל לצד ימין, וזה נוטה שמאלה, זה מוציא פירות מוקדם וזה מאוחר וכן על זה הדרך...
החליט ר' שלמה, כך אי אפשר! נעשה סדר, נקים אגודה מלכ"ר... שתלמד את העצים איך לצמוח, שיבינו היטב למה הם גדלים, יעמיקו להבין מהו שורש ומהו גזע, איך בדיוק מעלים שרף ואיך ומתי נוצר הפוטוסינתזה... בקיצור שיהיו בני אדם...

ממחשבה למעשה ארגן כמה הסכמות ממועצת הצמחים, גייס כמה נדיבי עם לרכישת מקום לסדנא... (כלומר בחלקת אדמתו...) והקים בקול תרועה רמה "מכון לעיון בצמיחה".

תלה כרזה, חילק פנקסים, קבע סדרי לימוד. וקדימה לשטייגען...
ואכן יוזמתו נשאה פרי...
כל בוקר העצים ישבו סביב שורשיהם ודנו, זה אומר כך וזה אומר אחרת, עד שידעו היטב מהו אור השמש ומה כוח המים, רק ששכחו לשתות ולגדול.

כעבור זמן בא ר' שלמה לראות את פרי עמלו תרתי משמע...
והנה, לא מצא אלא ערמת עצים מלומדים, דקים ויבשים, שדנו בעומק "מהי צמיחה"?.....

 

[מחכה]

לכתוב שבע עשרה נפק"מ בין ר' שמעון לר' ברוך בער?

לחץ כדי לכווץ...

המאמץ למצוא נפק''מ, בשונה מכל מה שכתב כת''ר, הוא מאמץ שכדאי להשקיע וללמד אותו ולעודד אותו, כ''א עושה אותו בדרכו האישית שסולל לעצמו והוא שמוכיח שסברא היא אכן נכונה, דהרי אם אין נפק''מ, אין חקירה, אין חילוק ואין יסוד.

גם מי שמעלה נשוא לדינא מדף הגמ' יכול לעשות זאת באופנים שונים והרבה דרכים למקום, אבל לעורר למצוא נפק''מ זה להנחיל דרך חיים, שאומרת שאם אין הבדל מעיש בין השיטות הרי הן שיטה אחת, זהו בסיס ההבנה.

 

[נדיב לב]

המאמץ למצוא נפק''מ, בשונה מכל מה שכתב כת''ר, הוא מאמץ שכדאי להשקיע וללמד אותו ולעודד אותו, כ''א עושה אותו בדרכו האישית שסולל לעצמו והוא שמוכיח שסברא היא אכן נכונה, דהרי אם אין נפק''מ, אין חקירה, אין חילוק ואין יסוד.

לחץ כדי לכווץ...

במטותא, תגיד לי שאתה לא מתלוצץ עלי.
למצוא נפק"מ ועוד נפק"מ ועוד ועוד בין מהלכים דקים של רה"י ואפילו מאחרוני זמנינו, זה מאמץ שכדאי להשקיע ולעודד..? אפילו על חשבון בירור בריא של ראשונים או היקף הסוגיא כדבעי?
ואני עוד חשבתי שהקוראים יבינו שהגזמתי, אבל ממך אני מבין שאדרבה.. גם זה קביל בעיניך... נו נו.

גם מי שמעלה נשוא לדינא מדף הגמ' יכול לעשות זאת באופנים שונים והרבה דרכים למקום, אבל לעורר למצוא נפק''מ זה להנחיל דרך חיים, שאומרת שאם אין הבדל מעיש בין השיטות הרי הן שיטה אחת, זהו בסיס ההבנה.

לחץ כדי לכווץ...

אין קשר בין הנכתב להערתך. אתה פשוט לא קורא נכון מה נכתב. חבל.
בכ"מ אתה לא חושד את גדו"י בדור שעבר, שרצו למנוע מתלמידיהם דרך חיים...

 

[שקדתי]

אני חושב שעיון זה נוצר ע"י חדוותא דשמעתתא ולא ע"י תכנית כל שהיא.
כמו שאי אפשר לצאת מורה הוראה מהתכנית של דרשו אלא זה יכול לעזור למי שהוא ממילא נושא בעול.

לחץ כדי לכווץ...

צודק מאוד ולכן כדאי לעשות משהו כמו אהלי מועד ואהלי זרעים אפשר עם מילגות למי שעובר ביקורת של ת"ח ומקבל ציונים טובים על ההודעות שלו, וגם לפי מספר ההודעות וכדו' אבל הרעיון שיהיה דיבור בלימוד בין קבוצות לומדים בהשתתפות אנשים ת"ח למדנים זה דבר שגורם לאנשים לעיין יותר

 

[מבקש תורה]

זכינו בדורינו שיש ארגונים רבים שפועלים לחזק את הידיעות והבקיאות בתורה, [כגון המפעל האדיר של 'דרשו', וכן 'ושננתם', יחד עם עוד שלל ארגונים רבים מאד וחשובים] זאת בנוסף לארגונים רבים אחרים שמתמקדים בחיזוק ההתמדה וריבוי שעות הלימוד.

עם זאת קיים מחסור בארגון שיתמקד בלחזק את רמת העיון, כלומר לגרום ללומדים להעמיק יותר ולמצות את העיון שלהם, שיהיה בשיא השלימות של העמל והיגיעה האפשריים לעומק הסוגיא ופרטיה, ואין ספק שארגון כזה אם יצליח בס"ד יוכל להביא תועלת גדולה ללומדים בכל אתר ואתר.

ולכן, אנו בודקים את האפשרות לפתוח ארגון חדש שיעסוק בזה, הארגון יפעל לחזק את העמקת העיון והגדלת איכות הלימוד עצמו, וזאת הן על פירסום דברי התעוררות מרבותינו בדבר חשיבות תוספת העמל והיגיעה, וכן הכוונה והדרכה בצורת הלימוד הנכונה, יחד עם תוכניות נוספות שיתגבשו למסגרת מסודרת בס"ד.

בשלב זה נשמח לכל רעיון עצה הערה או הארה לדבר נשגב זה באשכול.

לחץ כדי לכווץ...

יש משהו שנקרא 'יסודות העיון',
לא יודע מה זה בדיוק אבל הוא מדבר משהו על הנחלת לימוד העיון.

לענ"ד יש את זה מספיק...
לא פותחים ארגונים על רקע רצון לפתוח ארגונים, פותחים אותם על מנת למלא חסר מסויים שנוצר בציבור.
המציאות היא שהעיון נלמד ונהגה ונעמל בעולם הישיבות כראוי כיאה וכיאות (ויש שיאמרו אף יותר מידי...), בעוד ההספק ננטש.
אבל לעודד את העיון והעמל, אין בזה שום צורך.

לחץ כדי לכווץ...

לדעתי, כן יש חסר, כמובן שבהיכלי פוניבז' וסלבודקא הכל נראה נוצץ,
אבל כדאי שנגלה את אזנך (לנושא זה ולעוד הרבה נושאים..) יש חיים לאחר המוות...
כן, יש עולם שהוא מחוץ לישיבות המובחרות, שבהם יש ציבור שמתקשה בזה,
ומי מדבר על הישיבות החסידיות שיש בזה חסר גדול מאוד,

ולגוף העניין כפי שכתבו חלק מהרבנים כאן, אין מדי הרבה אפשרויות לארגונים חיצוניים, לעזור בזה.
העניין צריך לבוא מתוך הישיבה עצמה מהרמי"ם ומגידי השיעורים.
אולי באמת אפשר לעשות ארגון ללמד את הרמי"ם כיצד להנחיל את לימוד העיון.

 

[למדן צעיר]

עם זאת קיים מחסור בארגון שיתמקד בלחזק את רמת העיון, כלומר לגרום ללומדים להעמיק יותר ולמצות את העיון שלהם, שיהיה בשיא השלימות של העמל והיגיעה האפשריים לעומק הסוגיא ופרטיה, ואין ספק שארגון כזה אם יצליח בס"ד יוכל להביא תועלת גדולה ללומדים בכל אתר ואתר.

לחץ כדי לכווץ...

מי הרב שלכם? האם תפסלו סגנון עיון שפחות מקובל ברוב הישיבות? לדוגמא ר' יוסלה שרייבר?

 

[יראת ה' היא חכמה]

כבר דובר בפורום זה, ויעוי' שם דעתי בעניין...

ארגון לעידוד קניית העיון.

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[בד קודש]

אבל כדאי שנגלה את אזנך (לנושא זה ולעוד הרבה נושאים..) יש חיים לאחר המוות...
כן, יש עולם שהוא מחוץ לישיבות המובחרות, שבהם יש ציבור שמתקשה בזה,
ומי מדבר על הישיבות החסידיות שיש בזה חסר גדול מאוד,

לחץ כדי לכווץ...

כדאי שנגלה את אוזניך,
שבישיבות החסידיות זה בשיטה.
הם ממש לא היו רוצים להתחיל ללמוד כמו ליטאים, ומי שרוצה עושה את זה (ר' שאול אלתר לדוגמה)
ובנוגע ל"ציבור שמתקשה"
נו, אולי תמנה כאן מספר ישיבות כאלו?
פוניבז' חברון, מיר, סלבודקא, עטרת שלמה, אור ישראל, בית מתתיהו, וולפסון, בית מדרש עליון, תורה בתפארתה, אורחות תורה...

כן, ברור שיש מתקשים, אבל הם מתקשים לא רק בעיון, אלא בלימוד עצמו,
ובכל אופן, לא על זה דיבר פותח האשכול.

 

[אחד יחיד]

כדאי שנגלה את אוזניך,
שבישיבות החסידיות זה בשיטה.
הם ממש לא היו רוצים להתחיל ללמוד כמו ליטאים, ומי שרוצה עושה את זה (ר' שאול אלתר לדוגמה)
ובנוגע ל"ציבור שמתקשה"
נו, אולי תמנה כאן מספר ישיבות כאלו?
פוניבז' חברון, מיר, סלבודקא, עטרת שלמה, אור ישראל, בית מתתיהו, וולפסון, בית מדרש עליון, תורה בתפארתה, אורחות תורה...

כן, ברור שיש מתקשים, אבל הם מתקשים לא רק בעיון, אלא בלימוד עצמו,
ובכל אופן, לא על זה דיבר פותח האשכול.

לחץ כדי לכווץ...

סליחה מכבודו, אבל העולם לא מתחיל ונגמר בבחורים.
ארגון כזה יכול לעזור לאברכים שרוצים ללמוד עיון לבד, בלי מסגרת כמו כולל וישיבה מסביב.

 

[בד קודש]

ארגון כזה יכול לעזור לאברכים שרוצים ללמוד עיון לבד, בלי מסגרת כמו כולל וישיבה מסביב.

לחץ כדי לכווץ...

בהחלט.
אבל קודם כל כיון שזה עלול להרוס את הבחורים, יש להקפיד שזה יהיה רק לאברכים.
בנוסף, שלא זה כוונת מייסד הארגון פותח האשכול...

 

[אחד יחיד]

בנוסף, שלא זה כוונת מייסד הארגון פותח האשכול...

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי איפה ראית את זה בדבריו.

 

[בד קודש]

האמת שאתה צודק,
כך היה נראה לי ממבט ראשון, אבל כנראה זה בגלל שאני רגיל שאתה היסודות מקנים לבחורים בישיבות ולא לאברכים...
אבל אדרבה, יבוא @אור העיון ויעיד על כוונתו (ובאמת לא ברירא מדוע נעלם...)