למה לא ללמוד בקיאות קודם כמו שצריך? (4 צופים)

[ונחנו מה]

שהראש של הבחורים יהיה תפוס בלימוד
וזה לא קורה כשלומדים בבקיאות

לחץ כדי לכווץ...

מה????

 

[דרך המלך]

מספרים על ר חיים קניבסקי זצ"ל שסיים 300 פעמים מסכת שבת מחוץ לסדרי הישיבה (בזמן חורף שלמדו שבת בישיבה)
וכן בכל עולם הישיבות מעודדים סיום של המסכת הנלמדת באותו הזמן
ובחור ישיבה מצופה ממנו שידע לפחות בצורה של הכרות את רוב המסכתות של נשים נזיקים ומועד

ובאמת לימוד העיון בעולם הישיבות הוא לא עיון של היקף שלם של אמיתה של תורה אליבא דהילכתא אלא פלפול וחידוד השכל כדי להעמיד סברא ישרה

 

[חד מבתראי]

מספרים על ר חיים קניבסקי זצ"ל שסיים 300 פעמים מסכת שבת מחוץ לסדרי הישיבה (בזמן חורף שלמדו שבת בישיבה)

לחץ כדי לכווץ...

לית דין בר נש, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת.

ובאמת לימוד העיון בעולם הישיבות הוא לא עיון של היקף שלם של אמיתה של תורה אליבא דהילכתא אלא פלפול וחידוד השכל כדי להעמיד סברא ישרה

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מסכים/שואל/מתרץ?
אכן, וזו השאלה - מדוע לומדים כך?

 

[הרב מרודוש]

מה????

לחץ כדי לכווץ...

מה מה?

 

[ונחנו מה]

מה מה?

לחץ כדי לכווץ...

כי בלי להיכנס לכל הנידון המסועף והמרתק למעלה,

מה שכתבת שבבקיאות הראש לא תפוס בלימוד - לא נכון עובדתית.
כל דברי תורה תופסים את הראש בין בבקיאות ובין בעיון

אדרבה לפעמים בבקיאות הראש יותר תפוס, כי לא בכל זמן מתאפשר לחשוב בעיון גדול

וכן, יש הרבה על מה לחשוב בבקיאות
אלא אם כן אינך מוצא טעם בזה, וזה כבר ענין אחר

תגיד לי מה יותר מתוק מדף גמרא
מה יותר מתוק מלסכם בראש את הסוגיות והשיטות לאורך ולרוחב
וזה בהחלט מאד מאד תופס את הראש

 

[דרך המלך]

מספרים על ר חיים קניבסקי זצ"ל שסיים 300 פעמים מסכת שבת מחוץ לסדרי הישיבה (בזמן חורף שלמדו שבת בישיבה)
וכן בכל עולם הישיבות מעודדים סיום של המסכת הנלמדת באותו הזמן
ובחור ישיבה מצופה ממנו שידע לפחות בצורה של הכרות את רוב המסכתות של נשים נזיקים ומועד

ובאמת לימוד העיון בעולם הישיבות הוא לא עיון של היקף שלם של אמיתה של תורה אליבא דהילכתא אלא פלפול וחידוד השכל כדי להעמיד סברא ישרה

לחץ כדי לכווץ...

כבודו מסכים/שואל/מתרץ?
אכן, וזו השאלה - מדוע לומדים כך?

לחץ כדי לכווץ...

אני אסביר את דברי:
יש את הצורה הפרטית שכל אחד מחויב להעמיד לעצמו של ידיעת התורה ולימודה,
וזה אין חולק שכדי להגיע לאמיתה של תורה צריך היקף גדול ורחב של ידיעות בכל חלקי התורה וכמובן לזכור אותם ולדעת אותם על בורים,
ולכן וודאי צריך להשקיע מאמץ ללמוד כמה שיותר שיהיה מה לטחון.

רק ששאל השואל למה לא ראינו כך בדורנו,
והתשובה היא בכמה חלקים,

א. גם גדולי התורה בדורנו ידעו ידיעות בכל חלקי התורה כבר בצעירותם ואני מדבר על גדולי התורה.

ב. ההנחה שעולם הישיבות אינו נוהג בצורה הזאת היא קודם כל לא מדויקת יש סדרי בקיאות והספק בהם הוא לפי הכוחות הקיימים היום ומה נעשה שאין לנו את חוכמת הראשונים, ובנוסף לזה שכן מנסים להבין בצוררה בסיסית ולא רק לגרוס כמו שיש מקמות שנוהגים כך ואין בכך שום תועלת כי כל המשמעות של גמרא זה להבין.

ג. חלק מהסיבות שלומדים עיון בישיבות כדבר מרכזי הם:
א. כדי לישר את השכל כדי שכל לימוד שיהיה בהמשך יהיה ישר עם הגיון מחשבתי כמו שהגמרא מרגילה את האדם להתבונן ולחשוב אין ספק שרבא לא היה צריך את השלב הזה.
ב. יש חלק נוסף בלימוד התורה שהוא לא ידיעת התורה והוא ללמוד את דבר ה' וככל שההבנה עמוקה יותר החיבור עם התורה וקב"ה גדול יותר, ואני מסופק האם סדרי הישיבות נועדו למטרת ידיעת התורה או למטרת לימוד התורה וחיבורם של הבחורים לדבר ה'. הרי א"א לדעת את כל התורה עם סדרי הישיבות בלבד ואפילו לא נחשב להתחלה.

 

[חד מבתראי]

סוף סוף דבריך ברורים ונהירים, ומשנתך סדורה לתפארה.
אם כי:

אין ספק שרבא לא היה צריך את השלב הזה.

לחץ כדי לכווץ...

וזאת מניין לך?
אדם עיר פרא יולד - כל אחד.
גם רבא היה צריך לעמול וליגע הרבה (וגם על ליישר את השכל) עד שזכה למה שזכה.

 

[מרכז]

אני אסביר את דברי:
יש את הצורה הפרטית שכל אחד מחויב להעמיד לעצמו של ידיעת התורה ולימודה,
וזה אין חולק שכדי להגיע לאמיתה של תורה צריך היקף גדול ורחב של ידיעות בכל חלקי התורה וכמובן לזכור אותם ולדעת אותם על בורים,
ולכן וודאי צריך להשקיע מאמץ ללמוד כמה שיותר שיהיה מה לטחון.

רק ששאל השואל למה לא ראינו כך בדורנו,
והתשובה היא בכמה חלקים,

א. גם גדולי התורה בדורנו ידעו ידיעות בכל חלקי התורה כבר בצעירותם ואני מדבר על גדולי התורה.

ב. ההנחה שעולם הישיבות אינו נוהג בצורה הזאת היא קודם כל לא מדויקת יש סדרי בקיאות והספק בהם הוא לפי הכוחות הקיימים היום ומה נעשה שאין לנו את חוכמת הראשונים, ובנוסף לזה שכן מנסים להבין בצוררה בסיסית ולא רק לגרוס כמו שיש מקמות שנוהגים כך ואין בכך שום תועלת כי כל המשמעות של גמרא זה להבין.

ג. חלק מהסיבות שלומדים עיון בישיבות כדבר מרכזי הם:
א. כדי לישר את השכל כדי שכל לימוד שיהיה בהמשך יהיה ישר עם הגיון מחשבתי כמו שהגמרא מרגילה את האדם להתבונן ולחשוב אין ספק שרבא לא היה צריך את השלב הזה.
ב. יש חלק נוסף בלימוד התורה שהוא לא ידיעת התורה והוא ללמוד את דבר ה' וככל שההבנה עמוקה יותר החיבור עם התורה וקב"ה גדול יותר, ואני מסופק האם סדרי הישיבות נועדו למטרת ידיעת התורה או למטרת לימוד התורה וחיבורם של הבחורים לדבר ה'. הרי א"א לדעת את כל התורה עם סדרי הישיבות בלבד ואפילו לא נחשב להתחלה.

לחץ כדי לכווץ...

שומע, ועדיין השאלה היא מה היינו מפסידים בלימוד כפי שמתאר הגר"א ממש, שכל אדם היה רוכש לעצמו ידיעת התורה כמו של הרב יהושע כהן למשל שציינתי לעיל (שעבד על זה באמת בצעירותו שנים בשקידה, והיום הוא יודע בדרך של פשט להגיד לך כמה מחלוקות בלתי מפורשות יש בכל מסכת בין רש"י לתוס' ובאיזו שורה מתחילה ונגמרת כ"א מהן), ולא בלימוד שטחי, אלא בהבנה של פשט כדרך מהרש"א פנ"י וכו'. ואח"כ לעבור בשלב מבוגר יותר ללמוד את העיון הישיבתי עם בסיס הרבה יותר רחב ויציב. במקום צורת הכוללים תהיה כצורת הישיבות (ובודאי שהרמה של הלימוד תעלה כשכולם כבר ישלטו בכל הש"ס, אע"פ שבעיון הניסיון יהיה פחות גדול) אך בישיבות לא זו תהיה הצורה.

 

[חד מבתראי]

שומע, ועדיין השאלה היא מה היינו מפסידים בלימוד כפי שמתאר הגר"א ממש, שכל אדם היה רוכש לעצמו ידיעת התורה כמו של הרב יהושע כהן למשל שציינתי לעיל (שעבד על זה באמת בצעירותו שנים בשקידה, והיום הוא יודע בדרך של פשט להגיד לך כמה מחלוקות בלתי מפורשות יש בכל מסכת בין רש"י לתוס' ובאיזו שורה מתחילה ונגמרת כ"א מהן), ולא בלימוד שטחי, אלא בהבנה של פשט כדרך מהרש"א פנ"י וכו'. ואח"כ לעבור בשלב מבוגר יותר ללמוד את העיון הישיבתי עם בסיס הרבה יותר רחב ויציב. במקום צורת הכוללים תהיה כצורת הישיבות (ובודאי שהרמה של הלימוד תעלה כשכולם כבר ישלטו בכל הש"ס, אע"פ שבעיון הניסיון יהיה פחות גדול) אך בישיבות לא זו תהיה הצורה.

לחץ כדי לכווץ...

מה היינו מפסידים:
א. תלמידים רבים אינם בנויים לצורה זו, והסתמכות על ידיעה מופלגת תשבור אותם, ע"ע ת"ת "זכרו" שהרבה מאוד בחורים יוצאים משם הרבה פחות מוצלחים ממה שיכלו להיות, בשונה מזמן חז"ל שרק מי שרצה והתאים הלך לישיבה.
ב. האלו שיצאו לעבוד לפרנסתם אחרי נישואהם - ישארו עם מוח שטחי?
ג. כמדומני שהוזכר לעיל - הסיפוק מהלימוד העיוני רב לאין שיעור מלימוד בבקיאות, וכמה שיותר סיפוק בביהמ"ד - פחות פזילה החוצה.
ד. ועוד סיבות כהנה וכהנה שבודאי שמורים באוצרם של קברניטי הדור.