הספרים הם רק נקודה קטנה,לגבי הנק' הראשונה שכתבת, על ספרים וכו', כבר הועלתה סברא דומה לעי' וכתבתי שלדעתי היא הגיונית, וכמו שמצאנו שכתבו האחרונים לגבי דברי הגמ' על לימוד בלא חברותא, אך דווקא מחמת מה שלמשל בעניין הזה מצאנו את הסברא נזכרת בכמה וכמה ספרים, יש לראות אם ישנם רבים שמתייחסים לגמ' דרבא מכח אותה סברא.
אני שואל במבחן המציאות, האם יש בטלה בסדר א' בעולם הישיבות, מחמת שאלה שמצריכה רב ואם הרב לא יהיה בנמצא לא יכלו להתקדם?, אני חושב שזה לא המצב וממילא בעיה אחת אין לנו.
דימוי מילתא למילתא הוא עסק הראשונים וחס ושלום לומר שאנו מתפלפלים יותר מהם לעומק הדברים. ומה שנראה שאנחנו מתפלפלים יותר הוא רק ניסיונות להבין דברים שהיו פשוטים וברורים לראשונים רק אנו מרגישים חידוש בהבנה של דבר עמוק אבל פשוט בכלית לראשונים.לגבי הנק' השנייה שהעיון שלנו זה לא דימוי מלתא למלתא כמו שהי' אצל הראשונים, א. פוק חזי שלמעשה יש התפלפלויות שיותר רחוקות מן הגירסא הפשוטה (יותר מאשר דימוי מלתא למלתא) בסדר א'.
אדרבה לאור הדרך שאנו לומדים איזה מגרס בדיוק אתה מציע שנעשה?. הרי וודאי שידיעת ש"ס לא מועילה להבין יותר טוב לשון של רמב"ם או ריטב"א קשה וכמו שאפשר לראות בקהילות מסוימות.........ב. למעשה כל עוד מעיינים בסברותיהם של הראשונים והאחרונים ומנסים לעמוד על גדרי הסוגיה וכו', העניין הוא שמגמת הגירסא והזכירה לא מתקיימת, כך שמצד זה אני לא מבין מה הנ"מ בחילוק שעשית, בשני צורות הלימוד יוצא שה"למגרס" לא מתקיים.
