וירא האם בירך אברהם אבינו בעקידה על השחיטה ואם היה ברכה לבטלה (2 צופים)

[נהנה מקושיא טובה]

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

 

[חכימא]

זה מזכיר את הבריסקר שבירך על קידוש השם...
והגוי התחרט והחליט לא להרוג אותו...
אז הוא רדף אחריו ואמר לו "נו אה נו אה"- כלומר, אתה צריך להרוג אותי, כבר בירכתי!

 

[עוזי ומגני]

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

לחץ כדי לכווץ...

הוא בסוף שחט את האיל, כנראה שלא הפסיק בדיבור.
אמנם עם הקב"ה אמר הנני, אולם הוא מענין השחיטה..

 

[הצעיר שבחבורה]

הוא בסוף שחט את האיל, כנראה שלא הפסיק בדיבור.

לחץ כדי לכווץ...

יש לדון דלכאו' כיון שלא היה דעתו לשחוט את האיל כלל, צריך לחזור ולברך
אם לא שנאמר דשייך בכה"ג אדעתא דבעל הבית (הקב"ה).

 

[תענוג]

נוסח הברכה בקרבן מובא בפוסקים 'על שחיטת הזבח' ובתוספתא ברכות פ"ה הכ"ג בקרבנות רבים על שחיטת הזבחים, ולכאורה כאן אם בירך בירך בלשון יחיד והוה נמלך.
ואולי י"ל דבזבח הכוונה על הנפש ולא על הבשר (כבשחיטת חולין), ומכיון שכן מכיון דנפש יצחק התעבר בהאיל כמובא בספר עשרה מאמרות להרמ"ע ע"כ לא הוה נמלך וא"ש.

 

[התורה]

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

לחץ כדי לכווץ...

מפורסם לומר ששחיטת האיל היתה בכדי שלא תהיה ברכה לבטלה.
ומעין דברי הרב @עוזי ומגני

רק דיש לעיין לפי פסק השו"ע או"ח סי' ר"ו ס"ו נפל תורמסא

 

[התורה]

מוכרח שבירך, דהלא שיטת אלדד הדני (מובא בתוס' בריש חולין) שבהעלם הברכה השחיטה לא מועלת, יעוי"ש, ובד' הרא"ש שם בשם הל' א"י.

 

[מחכה]

שמא זהו הדיון שהעלה הרב @נדיב לב בעניין כוונה במצוות תפילין, אם תועיל כוונה שלא למרוד או שצ''ל כוונה לקיים המצווה ובהא גופא לקיים המצווה באופן זה דווקא.

 

[שטייגניסט]

לכאורה מסתבר שא''א בירך ברכה על השחיטה, ונמצא לכאורה דהו''ל ברכה לבטלה?

לחץ כדי לכווץ...

המרך על הפרשת חלה או תרומות ומעשרות ולאחר זמן נשאל עליו האם ברכתו לבטלה?
כותב החת"ס ועוד שהיות ועתה היה מצוה אין ברכתו לבטלה, על אף שלבסוף הוברר שלא היה כאן מצוה כלל
ולכן לפי שהיה מצוה ע"י ציוו השם יתברך בירך ואינו לבטלה
הגם שיש קצת לחלק

 

[נהנה מקושיא טובה]

הוא בסוף שחט את האיל, כנראה שלא הפסיק בדיבור.
אמנם עם הקב"ה אמר הנני, אולם הוא מענין השחיטה..

לחץ כדי לכווץ...

למה הנני הוא מענין השחיטה, וכן מה שביקש לעשות לו מום ולהוצא קצת דם, הכל לאו מענין השחיטה

 

[שטייגניסט]

מה שביקש לעשות לו מום ולהוצא קצת דם, הכל לאו מענין השחיטה

לחץ כדי לכווץ...

באמת יש לעיין למה אברהם רצה להוציא קצת דם והלא זה ודאי לא שחיטה
ועל כרחך, צריך לומר שבציוו הקב"ה מונח שתי דברים א' - שחיטה ממש. ב' - הוצאת דם [שבקדשים הוא חלק מהשחיטה כמבואר בנו"כ של הרמב"ם ובגמ' זבחים פרק ב']

 

[נהנה מקושיא טובה]

באמת יש לעיין למה אברהם רצה להוציא קצת דם והלא זה ודאי לא שחיטה
ועל כרחך, צריך לומר שבציוו הקב"ה מונח שתי דברים א' - שחיטה ממש. ב' - הוצאת דם [שבקדשים הוא חלק מהשחיטה כמבואר בנו"כ של הרמב"ם ובגמ' זבחים פרק ב']

לחץ כדי לכווץ...

בחת''ס מבואר שרצה לעשות מום כדי שיוכל לפדות את יצחק שהרי אין פודים תמימים
וצ''ב הלא אסור להטיל מום בקדשים ג''כ
עכ''פ לכאורה אי''ז מענין צורך השחיטה של האיל, שהרי היה יכול להקדיש את האיל גם בלי לפדות את יצחק

 

[שטייגניסט]

וצ''ב הלא אסור להטיל מום בקדשים ג''כ

לחץ כדי לכווץ...

העמק דבר בראשית פרק כב פסוק יב - יג (פרשת וירא)
אלא שעדיין היה לאברהם להקשות על טעם השני, דבאמת אפילו קרבן אין אסור לעשות בו מום, אלא כשעומד להקריבו כמש"כ בס' ויקרא כ"ב כ"א תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו, דוקא שיהיה עומד להקרבה אסור לעשות בו מום, ומש"ה אי' במ' ע"ז ד' י"ג דדוקא בזמן שיהיה לרצון, דהיינו בזמן שבהמ"ק קיים דחזי להקרבה מוזהרים על עשית מום, וא"כ על מה מזהירו הקדוש ברוך הוא שלא לעשות מום ביצחק, והרי לא יעלה עוד לקרבן, מש"ה כתיב,
(יג) וישא אברהם וגו'. הבין רצון ה' להקריב במקום בנו, ושיהא כמו שמקריב את בנו, מש"ה נשא עין למצא מה להקריב תחת בנו

 

[שטייגניסט]

בחת''ס מבואר שרצה לעשות מום כדי שיוכל לפדות את יצחק שהרי אין פודים תמימים

לחץ כדי לכווץ...

לפי"ז קשה
איפוא החת"ס הזה (אולי בדרשות?)

 

[תענוג]

הנני, מענין מצות שחיטת זבח לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם ניחוח.

והוצאת דם לה' הוא בכלל זבח באדם, בכתובות ה ע"ב תוס' ד"ה דם מיפקד פקיד וז"ל ונראה לר"ת לפרש דהוצאת דם חשיבא נטילת נשמה כי הדם הוא הנפש וכשנוטל מקצתו נוטל מקצת נשמה עכ"ל, ומקצת נשמה באדם נקרא קרבן וטביחה בגיטין נ"ז ב' כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה וריב"ל אמר זו מילה שנתנה בשמיני.
ויעויין עוד ברבינו בחיי בראשית יז יג ובכד הקמח בערך מילה דנקרא קרבן וזבח ועליה כתיב כורתי בריתי עלי זבח, וכן ברשב"ם עה"כ ותכרות ערלת בנה.​

 

[הצעיר שבחבורה]

עכ''פ לכאורה אי''ז מענין צורך השחיטה של האיל, שהרי היה יכול להקדיש את האיל גם בלי לפדות את יצחק

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' כל ענין האיל היה שהוא 'תמורת יצחק' ואפשר דמשו"ה חשיב צורך השחיטה.
ומסתפקנא, אם אפשר ליישב עפי"ז מש"כ לעיל

יש לדון דלכאו' כיון שלא היה דעתו לשחוט את האיל כלל, צריך לחזור ולברך

לחץ כדי לכווץ...

 

[עוזי ומגני]

לכאו' כל ענין האיל היה שהוא 'תמורת יצחק' ואפשר דמשו"ה חשיב צורך השחיטה.
ומסתפקנא, אם אפשר ליישב עפי"ז מש"כ לעיל

לחץ כדי לכווץ...

זה היה כוונתי בתי' דכיון שכל מעשיו היה תמורת יצחק א"כ חשיב כאילו שחט יצחק ואין כאן ברכה

 

[אולפן חדת]

יתכן שבירך ברכה אחת וציווני להעלות את יצחק לעולה, וזה באמת התבצע, שהרי כשעוקד מתוך הבנה שהשלב הבא הוא הקרבה, היינו מסירה גמורה הנקראת העלאה לעולה.

 

[ליחדא שמיה]

אגב, יעוי' במש"כ הגרי"ז שהמצוה לא היתה להקריב אותו אלא רק להקדישו לעולה, ודיני העולה הם להישחט, אך על זה כבר לא היה ציווי מפורש, ולפ"ז יתכן שאברהם כלל לא בירך על השחיטה כיון שלא נצטווה על כך, ול"ע.

 

[שטייגניסט]

ודיני העולה הם להישחט

לחץ כדי לכווץ...

ועל שחיטה מברכינן