הרב
@לב טוב ברצוני לחדד את עמדתי, ולהסביר ולהבין למה הנידון כאן הוא שיח חרשים.
ברור שמהתבוננות בעולם ניתן להכיר כח וגדולת הבורא, וזה מפורש בהלכה.
אך זה נקרא 'התבוננות'.
וישנו שלב אחד קודם - שהוא 'הכרת הבורא', דהיינו לדעת שבכלל ישנו בורא.
לזה ניתן להגיע בשני דרכים, אמונה וידיעה. מר כדאית לי' ומר כדאית ליה. אני בחרתי ב'ידיעה' (דהיינו 'חקירה') וכת"ר ב'אמונה'.
אך להכריז שניתן להגיע ל'הכרת הבורא' ע"י 'התבוננות', לענ"ד זה שגיאה מוחלטת, שבה שגה אף כת"ר כמו רבים וטובים.
כבודו מערב בין ה'חקירה' שהיא הקפת הנושא מכל הצדדים, העלאת כל האפשרויות והטלת ספקות. לבין ההתבוננות שהיא מבט עצמי ומשתאה סביבך.