- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
זה לא יקרה
אלא יקרה להפך
המדע מודע כיום שמצב זה אינו בריא
ופועל להחזיר הטבע לקדמותו
הלכות ק"ש תפילה זמן שכיבה וקימה של תורה היאך מתקיים בהרגלי חיינו ?
- מתחיל חוט ישעיהו מנחלת דן
- תאריך התחלה
-
- תגים
- זמן זמן קריאת שמע קריאת שמע תורה
אלא יקרה להפך
המדע מודע כיום שמצב זה אינו בריא
ופועל להחזיר הטבע לקדמותו
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,773
- נקודות
- 655
וברמב"ן כתוב שהטעם הוא מחמת שזה זמן קימה להם, ולא מחמת שניתנה רשות לכל אדם להיות כמותם.
לא כי, אלא נקבעה שעת ה"קימה" בהתחשב אף בבני המלכים.
המלכות היתה חייבת להיות בצורה של קימה מאוחרת?
דוד לא נהג במשפט המלך? הא מנלך?
ודוד משתבח בכך שלא עשה את משפט המלך כיאה וכיאות?
ובר מן דין, אף אם נקבל את דבריך, הרי זה עצמו שהמלכות מוכרחה להיות בצורה כזו, מהווה סיבה שנחשב את זמן קימת בני המלכים בתוך שעת הקימה הרגילה.
מה הקשר .
בתיאוריה זה יכול לקרות, כמו שיכול לקרות ששור יגח פרה וימצא עוברה בצדה ולא ידוע אם משנגחה ילדה וכו', גם אם זה לא סביר
מה נעשה במצב כזה ? מה חז''ל יחשבו במצב כזה ?
- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
איני מבין, המשנה אומרת עד ג שעות שכן דרך (בני) מלכים לעמוד בשלוש שעות , אתה חולק על זה, ואומר שרק מלכים יכולים לקרוא אז ? ומה הגיון שה'זמן' יקבע לכולם בגלל 'זמן' המלכים ?
בצורה של פינוק הכולל בין היתר קימה מאוחרת
דוד נהג במשפט המלך באופן הראוי הקשה לביצוע ע''י מלכים רגילים ואפי' ממלכי ישראל כמו שהוכחתי מספר שמואל
בארתי בשורה ראשונה כאן
- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
בא אשאל אותך יותר טוב
מה הדין כיום במקמות שאין שם לילה או יום כלל תקופות ארוכות בשנה ?
פשוט שקוראים בזמן שכיבה וקימה שלהם וה''נ בשאלתך
לא קשור
שאלתי היתה בהנחה (ואכן לפי תפיסת המציאות שלך זה ממש כך המציאות שלנו, אלא שתירצת תירוץ לא מובן למה בכל זאת בזמננו יש ''זמן שכיבה'' ו''קימה'' למרות שיש אנשים שיושנים וקמים בכל שעות היממה בקביעות) ויתבטל לגמרי המושג של זמן שכיבה וקימה, האם יתבטל לגמרי המושג של זמן ק''ש.
אם אתה סבור שכן, ניחא.
הצעיר שבחבורה
בית המדרש/הלכה ומנהג
חבר צוות
מנהל תוכן
מנהל פורום
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
- הודעות
- 5,706
- תודות
- 16,773
- נקודות
- 655
רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ד עמוד ב
ואף על פי שבשאר מקומות (בשבת דף קיא: וד' קכח א) אין אנו פוסקין הלכה דכל ישראל בני מלכים הם בהא הלכה היא וסוף זמן ק"ש הוא עד שלש שעות שעדיין זמן קימה לקצת ויוצא בדיעבד.
אין משם הוכחה לגבי הביצוע בפועל.
וקשה לומר שלשעת הקימה ישנה חשיבות כ"כ ביחס למשפט המלוכה.
- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
לא מוכיח לשום צד לענ''ד
נ''ל מיצינו את הויכוח בינינו
- הודעות
- 676
- תודות
- 3,353
- נקודות
- 317
אני חייב לציין שאתמול שאלתי את החברותא שלי ב'לב לאחים' את השאלה הזו איך מסתכלים ברחוב על מי שקם ב11, תשובתו היתה 'בטלן',
ולדעתו גם מי שרוצה להתפנק ויהיה בגדר הנורמלי ['דרך ארץ' בלשון חז"ל] זה מקסימום תשע, ואף כי אינני חושב שאפשר להוציא מדעה של מישהו יחיד על הענין הזה, אבל זה יכול ללמד אותנו כיוון.
בכל מקרה מטרתי היתה רק להביא עובדה ולא להמשיך לדון בנידון הזה שלדעתי כבר מיציתי אותו לעיל.
חבר חשוב
נכון רק בהיתכנות... אבל אמת היא אחת
כך או כך...
שלך
ולי זה נראה יותר טעמא דקרא... וגרוע מכך כי ר"ש דרש טעמא דקרא אבל שאני ידחוף את ההבנה וההרגש שלי לתורה זה הרבה אומץ... (או טיפשות)
ולפי דרכך גם תפילת ערבית יש שכתבו שהיא לסיים את היום מתוך הכרה בבורא ובהודאה לו שהכל ממנו, כיון בזמנם בחושך כבר הסתיים היום והלכו לישון אז גם ערבית רק שנלך לישון? ציצית, היא חותם של עבד אז היום אולי נלך עם תג של 'נציגי שרות על דש החולצה'?
זה לא צלף זה נעשה בכוונת מכוון כל
כבר ראיתי שביארו לך שיש זמנים קדושים וסודיים... מ"מ אני לא מבין בכך אבל לא זכור לי שיש איזה דבר התלוי בזמן בתורה שהוא מובן כו"כ חוץ מתאריכים של מארעות שתלויים שוב בלוח העברי שנקבע לפי משהו סודי וקדוש באמת..
בקצרה הרי הכרח אין לכאן או לכאן
ואני לא שאלתי בסברא מה נראה
אלא האיך גדר הזמן שבתורה
וחושבני שיש לכך ראיות מן הסוגיא
אך גם לדרכך לקרב את התורה לשפל הנברא
פשוט רק בלשון בני-אדם דיברה תורה
אבל לא את התוכן שתפרש כמו שלך נראה
אלא בלשון ושפה בעלמא
ואני לא שאלתי בסברא מה נראה
אלא האיך גדר הזמן שבתורה
וחושבני שיש לכך ראיות מן הסוגיא
אך גם לדרכך לקרב את התורה לשפל הנברא
פשוט רק בלשון בני-אדם דיברה תורה
אבל לא את התוכן שתפרש כמו שלך נראה
אלא בלשון ושפה בעלמא
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 1,919
- תודות
- 5,523
- נקודות
- 355
ולענ''ד מי שלומד את התורה ללא ההבנה וההרגש שלו הוא הוא האמור במסוגר, ולשם מה נתנן שכל ורגש מן השמים, אם לא ללימוד התורה הקדושה
אכן, וזה פשט הגמ' אבא ברכות ה: תניא אבא בנימין היה אומר כל ימי היית מצטער על תפילתי שתהיה סמוכה למיטתי, הרי לך כמה החשיב את הרגש הזה
ודאי יש טעמים נוספים, שלכן, מאחר וקיי''ל כר''י דלא דרשי' טעמא דקרא, א''א להחליף למה שרוצים, אבל ודאי שהטעם של חותם עבדות שייך גם היום.
כמובן, ומכוון כל זיכה אותנו להבין הדברים בשכלנו שנתן לנו בחסדיו.
פלא גדול היה לי בקריאת שורה זו, וכי חג המצות הקרב עלינו לטובה לא ידוע לך מפני מה נחגג בתאריך חמשה עשר לחודש הראשון ולא ב27 לחודש החמישי ??? אני ב''ה משתדל ומצליח להבין כמעט כל מצוה כפי שמזכני הבורא יתברך, ואני תמה תמיהה גדולה על אלה שחושבים שא''א להבין.
לענ''ד מליצה האחרונה כולה בטעות יסודה ואולי יש לזה שייכות לאשכול החביב לומד'ס במבחן וכאן לענ''ד אין כ''כ מה להאריך.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
הסיבה היא פשוטה מאוד ומפורש בגמרא בברכות "שאני התם דאיכא אונס שינה" ולכן הוצרכו חכמים לומר [בעניין אחר הקשור לזמן ק"ש] שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה.
ואם תחפש עוד דברים לא מקפידים עליהם תמצא! אומנם אכשר דרא בהרבה דברים אך חלק דברים עדין טעונים שיפור.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד א
מאי דכתיב ואני תפלתי לך ה' עת רצון - אימתי עת רצון - בשעה שהצבור מתפללין.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
בעיון שטחי בסוגייה נראה שאמת היא שזמן ק"ש תלוי בשעה שדרך בני אדם שכן מפורש הוא
ברכות דף י עמוד ב
אלא שיש להקשות על הבנה זו מספר קושיות
א' מיד בהמשך הגמרא מפורש טעם ב"ש וכדלהלן:
ויש שרצו לומר שכן הוא רק לפי דברי ב"ש ואומנם ב"ה חולקים אלא שלפי זה יוצא חידוש גדול ותימא למה לא פירשו את זה ועוד שבלשון ב"ש מבואר שאף הם סברו בשעת שכיבה ובשעת קימה וא"כ עדין יהיה צורך לבאר את שיטתם.
ב' ריבוי השיטות מעיד שמחלוקת התנאים נבעה מהדרך שהסבירו את ה'בשעה שדרך' ולא ממחלוקת מתי היה הזמן שהרי לא יתכן לפרש שחלקו במציאות והיה כל כך הרבה שיטות ועוד שאם כן למה הביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים ופסקה הרי זה נדיון מציאותי.
ג' משיטת חכמים שנפסקה להלכה שלפיה תחילת זמן ק"ש בלילה הוא מצאת הכוכבים וסופה בעלות השחר נראה שזה תלוי ממש בלילה לכל דיני התורה ובפרט לאחר השוואת רשב"ג לכל המצוות.
ד' מזה שמפורש בדעת רשב"י שמעלות השחר עד הנץ החמה הוא זמן שיש ששוכבים ויש שקמים ולפיכך אפשר לקרוא בה ק"ש של יום וק"ש של לילה, מוכח איפה שלשיטות החולקים אין זה תלוי בשכיבה.
ואף לדעת רשב"י אין זה תלוי לגמרי בשכיבה שהרי דרך בני מלכים לעמוד בג' שעות ובכל זאת לא סובר שאפשר לקרוא עד אז ק"ש.
ה' מהירושלמי הנ"ל שמבואר בצורה ברורה שטעם חכמים אינו משום בשעה שדרך.
ו' מזה שתוס' תלו כמה פעמים את תפילת ערבית בזמן ק"ש על אף שזה תלוי בתמיד וזה לאו דווקא
ז' ממה שתלתה הגמרא במנחות דף מג עמוד ב את זמן ק"ש בציצית כדברי ר"א במשנה.
ח' מזה שלמעשה היו שוכבים מאוחר יותר וכדלהלן:
ט' מזה שהביאו חכמים ראיה לשיטתם מה'יום' המפורש לדבי בניין בית המקדש
ועוד מדברי תוס' מבואר שכן תלוי בזמן שכיבה ממה שאמרו לגבי ר"י שלא דורש כלל בשכבך
לאחר ט' ראיות אלו נראה שאין מנוס מלומר שזמן ק"ש קבוע ולא משתנה אלא הוא תלוי בביום ולילה לעניין שכיבה וקימה ואף בלא פסוק מסברא ומגילוי פסוקים אחרים בנ"ך, וטעם המחלוקות בעיקר גדר הדין.
ברכות דף י עמוד ב
אלא שיש להקשות על הבנה זו מספר קושיות
א' מיד בהמשך הגמרא מפורש טעם ב"ש וכדלהלן:
מדברי ב"ש נראה שאין ק"ש תלוי בזמן שכיבה שאם כן מה טענתם א"כ נימא קרא בבקר ובערב הלוא אין זה בבקר ובערב אלא בשעה שדרך בני אדם וכו'
ויש שרצו לומר שכן הוא רק לפי דברי ב"ש ואומנם ב"ה חולקים אלא שלפי זה יוצא חידוש גדול ותימא למה לא פירשו את זה ועוד שבלשון ב"ש מבואר שאף הם סברו בשעת שכיבה ובשעת קימה וא"כ עדין יהיה צורך לבאר את שיטתם.
ב' ריבוי השיטות מעיד שמחלוקת התנאים נבעה מהדרך שהסבירו את ה'בשעה שדרך' ולא ממחלוקת מתי היה הזמן שהרי לא יתכן לפרש שחלקו במציאות והיה כל כך הרבה שיטות ועוד שאם כן למה הביאה הגמרא את מחלוקת האמוראים ופסקה הרי זה נדיון מציאותי.
ג' משיטת חכמים שנפסקה להלכה שלפיה תחילת זמן ק"ש בלילה הוא מצאת הכוכבים וסופה בעלות השחר נראה שזה תלוי ממש בלילה לכל דיני התורה ובפרט לאחר השוואת רשב"ג לכל המצוות.
ד' מזה שמפורש בדעת רשב"י שמעלות השחר עד הנץ החמה הוא זמן שיש ששוכבים ויש שקמים ולפיכך אפשר לקרוא בה ק"ש של יום וק"ש של לילה, מוכח איפה שלשיטות החולקים אין זה תלוי בשכיבה.
ואף לדעת רשב"י אין זה תלוי לגמרי בשכיבה שהרי דרך בני מלכים לעמוד בג' שעות ובכל זאת לא סובר שאפשר לקרוא עד אז ק"ש.
ה' מהירושלמי הנ"ל שמבואר בצורה ברורה שטעם חכמים אינו משום בשעה שדרך.
ו' מזה שתוס' תלו כמה פעמים את תפילת ערבית בזמן ק"ש על אף שזה תלוי בתמיד וזה לאו דווקא
ז' ממה שתלתה הגמרא במנחות דף מג עמוד ב את זמן ק"ש בציצית כדברי ר"א במשנה.
ח' מזה שלמעשה היו שוכבים מאוחר יותר וכדלהלן:
ט' מזה שהביאו חכמים ראיה לשיטתם מה'יום' המפורש לדבי בניין בית המקדש
אלא שתוס' פירשו
ועוד מדברי תוס' מבואר שכן תלוי בזמן שכיבה ממה שאמרו לגבי ר"י שלא דורש כלל בשכבך
לאחר ט' ראיות אלו נראה שאין מנוס מלומר שזמן ק"ש קבוע ולא משתנה אלא הוא תלוי בביום ולילה לעניין שכיבה וקימה ואף בלא פסוק מסברא ומגילוי פסוקים אחרים בנ"ך, וטעם המחלוקות בעיקר גדר הדין.
למעשה הכס"מ המדובר כאן לא דיבר על זמן תפילה אלא על זמן קרי"ש ונקט שמדאו' יוצאים יד"ח כל היום כשם שזמן בשכבך זה כל הזמן שיושנים ה"ה ובקומך זה כל הזמן שערים.
למעשה לעיקר הנידון ראית פעם סברא שאדם כתב וודאי שהסברא היא נראית קצת חדשנית ומזורה אך אולי...
שהרי למעשה הזמן הוא לפי ובשכבך דהוה זמן שכיבה ובבוקר הזמן הוא בשעת קימה וא"כ כל דור וזמן השינה שלו וכל דור וזמן הקימה שלו.
ובאמת בפורום שציינו לעיל הביאו סברא זו והביאו דברי החזו"א שהגדרים ההלכתיים נקבעים לפי אלפים שנות תורה אלא שבאמת יש לדון אי הגדר ההלכתי כאן הוא זמן שכירה או עד ג' שעות.
למעשה לעיקר הנידון ראית פעם סברא שאדם כתב וודאי שהסברא היא נראית קצת חדשנית ומזורה אך אולי...
שהרי למעשה הזמן הוא לפי ובשכבך דהוה זמן שכיבה ובבוקר הזמן הוא בשעת קימה וא"כ כל דור וזמן השינה שלו וכל דור וזמן הקימה שלו.
ובאמת בפורום שציינו לעיל הביאו סברא זו והביאו דברי החזו"א שהגדרים ההלכתיים נקבעים לפי אלפים שנות תורה אלא שבאמת יש לדון אי הגדר ההלכתי כאן הוא זמן שכירה או עד ג' שעות.
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
אגב מי שרוצה לשנות את זמן ק"ש לפי זמן שכיבה וקימה צריך להסביר מדוע לא נמצא אף אחד מהראשונים שדיבר בשינוי האם לא היה כלל בשום מקום???
לפני חידוש החשמל והמצאת התאורה מסתמא לא היה כל שינוי
- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
יש שינויי זמנים שמתועדים בחלקם כבר בירושלמי. כגון החילוק מתי אוכלים סעודת שבת בכפרים קטנים ובערים, והחילוק בין עני וכל אדם, ופועל ות"ח ועוד הרבה שינויים שקשה להניח שלא היה הבדל בין המקומות ובין הזמנים, מכל שכן מבין האנשים.
כבר בריש ברכות מבואר שהיה שינוי אבל כנראה השינוי לא היה בדיוק משמעותי וכמו שבני מלכים היו קמים בשעה יותר מאוחרת ה"ה לכל אחד זמן משלו.
ויסוד השינויים לא היה כי המציאות השתנתה אלא משום שבתוך המציאות הקיימת לכל אחד יש את הזמן הפרטי שלו אך בימינו המציאות ממש השתנתה.
נראה לי שהיום כשזמן קר"ש הוא בערך ב9:00 לא שייך לומר שאין זה זמן קימה הרי אין מקום עבודה או לימודים שמתחילים בשעה מאוחרת יותר וגם כשהזמן הוא ב8 עדין רוב ככול האנשים הבוגרים בא"י קמים לפני השעה הזו (כל החיידרים והב"ס מתחילים ב8:00 בערך כך שקמים לפני כן)
זה המצב ברוב האזורים החרדים בא"י.
זה המצב ברוב האזורים החרדים בא"י.
נערך לאחרונה:
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אדם
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודם הפנינה
- אוירא דארץ ישראל
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורח
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אחד מן החבורה
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילן קריף
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי ל.
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אם היו
- אמתע חסיד
- אנחנו
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסיא דמגן
- אספן עתיקות
- אפי
- אפרים זינגר
- אפרתי
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דובי פלדמן
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דודו
- דומיה
- דורש
- דיסקיט
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגות הלב
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- ווינשטיין
- וידעת היום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד בתרי
- חויישב
- חוצניק
- חוקר תורני
- חיי גן עדן
- חיים ארוכים
- חיים של אושר
- חיל
- חכמתא
- חם ליבי
- חן וחסד
- חנני
- חנניה המבקש
- חפץ לזכות אחרים
- חקירה ישיבתית
- טשלמר
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאשע בער
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יוסף אומץ
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק אלי
- יצחק ב.
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירושלמי
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- כבושה בגולה
- כורסייא יקירא
- כימיקער
- כיפי
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- ליייזר
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אברהם
- מאיר אורבך
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מביט ומשיב
- מבני עליה
- מבקש האמת
- מבקש תורת ה'
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכאן ולהבא
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- מתימן יבוא
- ן' מיגאש
- נ"ש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפלאיתי
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- נתן
- נתן12
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עומד בשער
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פנחס שמחה
- פרטי
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צבי ליף
- צדק ומשפט
- צדקת הצדיק
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קונחם
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר פלוני
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רבינא
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רק רגע
- ש. לויס
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלומי
- שלמה ו.
- שלמה.י
- שמואל51
- שמחנו
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תומר לוי
- תורת חסד
- תורת פיך
- תיקו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
מדוע חג הסוכות הוא “זמן שמחתנו” יותר משאר המועדים?
הלכות ק"ש תפילה
מי שקם כמה דקות לפני סוף זמן תפילה שמו''ע או ?
עשי"ת, יום כיפורים
ללמוד בזמן אמירת פיוטים ארוכים?