- הודעות
- 1,952
- תודות
- 5,602
- נקודות
- 355
זה לא יקרהואם עוד 50 שנה, זה יתהפך ויקצין עוד, ויהפכו היום ללילה, מה נעשה ?
אלא יקרה להפך
המדע מודע כיום שמצב זה אינו בריא
ופועל להחזיר הטבע לקדמותו
זה לא יקרהואם עוד 50 שנה, זה יתהפך ויקצין עוד, ויהפכו היום ללילה, מה נעשה ?





וברמב"ן כתוב שהטעם הוא מחמת שזה זמן קימה להם, ולא מחמת שניתנה רשות לכל אדם להיות כמותם.איני מבין אותך, אמרתי שלכל אדם ניתן רשות להיות כמוהם, מה זה אם לא שניתן לכל אדם להיות כבני מלכים ?
לא כי, אלא נקבעה שעת ה"קימה" בהתחשב אף בבני המלכים.במצות ק''ש ניתן רשות לכל ישראל להיות כבני מלכים (או מלכים לגי' הירושלמי)
המלכות היתה חייבת להיות בצורה של קימה מאוחרת?המלכות היתה חיבת לעבוד בצורה כזו ולכן מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול
וכמבואר בספר שמואל משפט המלך שמזכיר קצת את זה והוא מוכרח כדי להעמיד המלכות
דוד השתבח שהוא מצליח להעמיד המלכות באופן מתוקן ללא תופעות הלואי המצויות בה
מה הקשר .זה לא יקרה
אלא יקרה להפך
המדע מודע כיום שמצב זה אינו בריא
ופועל להחזיר הטבע לקדמותו
איני מבין, המשנה אומרת עד ג שעות שכן דרך (בני) מלכים לעמוד בשלוש שעות , אתה חולק על זה, ואומר שרק מלכים יכולים לקרוא אז ? ומה הגיון שה'זמן' יקבע לכולם בגלל 'זמן' המלכים ?וברמב"ן כתוב שהטעם הוא מחמת שזה זמן קימה להם, ולא מחמת שניתנה רשות לכל אדם להיות כמותם.
לא כי, אלא נקבעה שעת ה"קימה" בהתחשב אף בבני המלכים.
בצורה של פינוק הכולל בין היתר קימה מאוחרת
דוד נהג במשפט המלך באופן הראוי הקשה לביצוע ע''י מלכים רגילים ואפי' ממלכי ישראל כמו שהוכחתי מספר שמואל
בארתי בשורה ראשונה כאןודוד משתבח בכך שלא עשה את משפט המלך כיאה וכיאות?
ובר מן דין, אף אם נקבל את דבריך, הרי זה עצמו שהמלכות מוכרחה להיות בצורה כזו, מהווה סיבה שנחשב את זמן קימת בני המלכים בתוך שעת הקימה הרגילה.
בא אשאל אותך יותר טובמה הקשר .
בתיאוריה זה יכול לקרות, כמו שיכול לקרות ששור יגח פרה וימצא עוברה בצדה ולא ידוע אם משנגחה ילדה וכו', גם אם זה לא סביר
מה נעשה במצב כזה ? מה חז''ל יחשבו במצב כזה ?
לא קשורבא אשאל אותך יותר טוב
מה הדין כיום במקמות שאין שם לילה או יום כלל תקופות ארוכות בשנה ?
פשוט שקוראים בזמן שכיבה וקימה שלהם וה''נ בשאלתך





רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ד עמוד ב
אין משם הוכחה לגבי הביצוע בפועל.דוד נהג במשפט המלך באופן הראוי הקשה לביצוע ע''י מלכים רגילים ואפי' ממלכי ישראל כמו שהוכחתי מספר שמואל
יתבטל לגמרי המושג של זמן שכיבה וקימה, האם יתבטל לגמרי המושג של זמן ק''ש.
אם אתה סבור שכן, ניחא.
לא מוכיח לשום צד לענ''דרבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף ד עמוד ב
ואף על פי שבשאר מקומות (בשבת דף קיא: וד' קכח א) אין אנו פוסקין הלכה דכל ישראל בני מלכים הם בהא הלכה היא וסוף זמן ק"ש הוא עד שלש שעות שעדיין זמן קימה לקצת ויוצא בדיעבד.
נ''ל מיצינו את הויכוח בינינואין משם הוכחה לגבי הביצוע בפועל.
וקשה לומר שלשעת הקימה ישנה חשיבות כ"כ ביחס למשפט המלוכה.
אני חייב לציין שאתמול שאלתי את החברותא שלי ב'לב לאחים' את השאלה הזו איך מסתכלים ברחוב על מי שקם ב11, תשובתו היתה 'בטלן',אם תשאל מישהו (דתי או לא דתי) ברחוב תשאל אותו אם 11.00 בבוקר יכול להיחשב זמן קימה מקובל., תראה מה הוא יענה.
חבר חשוב
נכון רק בהיתכנות... אבל אמת היא אחת
כך או כך...
שלך
ולי זה נראה יותר טעמא דקרא... וגרוע מכך כי ר"ש דרש טעמא דקרא אבל שאני ידחוף את ההבנה וההרגש שלי לתורה זה הרבה אומץ... (או טיפשות)
זה לא צלף זה נעשה בכוונת מכוון כל
כבר ראיתי שביארו לך שיש זמנים קדושים וסודיים... מ"מ אני לא מבין בכך אבל לא זכור לי שיש איזה דבר התלוי בזמן בתורה שהוא מובן כו"כ חוץ מתאריכים של מארעות שתלויים שוב בלוח העברי שנקבע לפי משהו סודי וקדוש באמת..
ולענ''ד מי שלומד את התורה ללא ההבנה וההרגש שלו הוא הוא האמור במסוגר, ולשם מה נתנן שכל ורגש מן השמים, אם לא ללימוד התורה הקדושהולי זה נראה יותר טעמא דקרא... וגרוע מכך כי ר"ש דרש טעמא דקרא אבל שאני ידחוף את ההבנה וההרגש שלי לתורה זה הרבה אומץ... (או טיפשות)
אכן, וזה פשט הגמ' אבא ברכות ה: תניא אבא בנימין היה אומר כל ימי היית מצטער על תפילתי שתהיה סמוכה למיטתי, הרי לך כמה החשיב את הרגש הזהולפי דרכך גם תפילת ערבית יש שכתבו שהיא לסיים את היום מתוך הכרה בבורא ובהודאה לו שהכל ממנו, כיון בזמנם בחושך כבר הסתיים היום והלכו לישון אז גם ערבית רק שנלך לישון?
ודאי יש טעמים נוספים, שלכן, מאחר וקיי''ל כר''י דלא דרשי' טעמא דקרא, א''א להחליף למה שרוצים, אבל ודאי שהטעם של חותם עבדות שייך גם היום.ציצית, היא חותם של עבד אז היום אולי נלך עם תג של 'נציגי שרות על דש החולצה'?
כמובן, ומכוון כל זיכה אותנו להבין הדברים בשכלנו שנתן לנו בחסדיו.
פלא גדול היה לי בקריאת שורה זו, וכי חג המצות הקרב עלינו לטובה לא ידוע לך מפני מה נחגג בתאריך חמשה עשר לחודש הראשון ולא ב27 לחודש החמישי ??? אני ב''ה משתדל ומצליח להבין כמעט כל מצוה כפי שמזכני הבורא יתברך, ואני תמה תמיהה גדולה על אלה שחושבים שא''א להבין.כבר ראיתי שביארו לך שיש זמנים קדושים וסודיים... מ"מ אני לא מבין בכך אבל לא זכור לי שיש איזה דבר התלוי בזמן בתורה שהוא מובן כו"כ חוץ מתאריכים של מארעות שתלויים שוב בלוח העברי שנקבע לפי משהו סודי וקדוש באמת..
לענ''ד מליצה האחרונה כולה בטעות יסודה ואולי יש לזה שייכות לאשכול החביב לומד'ס במבחן וכאן לענ''ד אין כ''כ מה להאריך.בקצרה הרי הכרח אין לכאן או לכאן
ואני לא שאלתי בסברא מה נראה
אלא האיך גדר הזמן שבתורה
וחושבני שיש לכך ראיות מן הסוגיא
אך גם לדרכך לקרב את התורה לשפל הנברא
פשוט רק בלשון בני-אדם דיברה תורה
אבל לא את התוכן שתפרש כמו שלך נראה
אלא בלשון ושפה בעלמא
הסיבה היא פשוטה מאוד ומפורש בגמרא בברכות "שאני התם דאיכא אונס שינה" ולכן הוצרכו חכמים לומר [בעניין אחר הקשור לזמן ק"ש] שכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה.שאלה שמציקה לי הרבה זמן למה אנשים לא מקפידים על זמן ק"ש ואפילו הקהילות שמקפידות על זה (ליטאי. ולא בא לעורר את הנידון על הקהילות שלא מקפידות על זה מטעמיהם הם) האם זה מאי ידיעת חומרת הדבר או בגלל דבר אחר?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד אכמדומה הפירוש שאז זה עת רצון (דהיינו שהצדיקים מתפללים כמובן בתוך הזמן) ולא שזה זמן תפילה בפני עצמו בכל מקרה איפה הירושלמי הזה?
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו, שנאמר: ובלכתך בדרך; אם כן, למה נאמר: ובשכבך ובקומך? - בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים.
מדברי ב"ש נראה שאין ק"ש תלוי בזמן שכיבה שאם כן מה טענתם א"כ נימא קרא בבקר ובערב הלוא אין זה בבקר ובערב אלא בשעה שדרך בני אדם וכו'אלא בית שמאי - מאי טעמא לא אמרי כבית הלל? אמרי לך בית שמאי: אם כן, נימא קרא בבקר ובערב, מאי בשכבך ובקומך, בשעת שכיבה - שכיבה ממש, ובשעת קימה - קימה ממש.
ספק קרא ספק לא קרא נישמעינה מן הדא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו וקודם לכן לאו ספק הוא ואת אמרת צריך לקרות הדא אמרה ספק קרא ספק לא קרא צריך לקרות.
תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד א
דא"כ פסקינן כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום פי' באמצע בין שני קריאת שמע בין קריאת שמע של שחרית ובין ק"ש של ערבית.
תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד א
דקיימא לן כרבי יהודה דאמר בפרק תפלת השחר (דף כו.) דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה דהיינו אחד עשר שעות פחות רביע ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית.
תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד א
ואנו שמתפללין ערבית מבעוד יום סבירא לן כהני תנאי דגמרא דאמרי משעה שקדש היום וגם משעה שבני אדם נכנסים להסב דהיינו סעודת ע"ש והיא היתה מבעוד יום ומאותה שעה הוי זמן תפלה.
תוספות מסכת ברכות דף ב עמוד ב
תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן תפלת ערבית.
ורבנן האי וראיתם אותו מאי עבדי ליה? מיבעי להו לכדתניא: וראיתם אותו וזכרתם - ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בו, ואיזו זו? זו קרית שמע, דתנן: מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן.
נברר מתי היו רגילים לישן בזמנם, הנה לגבי שיעור הדלקת נר חנוכה אמרו חז"ל עד שתכלה רגל מן השוק, - ועד כמה? - אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי.
ופירש רש"י רגלא דתרמודאי - שם אומה, מלקטי עצים דקים, ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור, וכשצריכין לעצים - יוצאים וקונין מהן.
לפי זה אנו למדים שחצי שעה לאחר שקיעה\צאת הכוכבים אז עוד לא היו הוכלים לשכב.
וכן יש לדייק ממה שביאר רש"י שהעני טובל פתו במלח [אחר צאה"כ] היינו שאין לו נר להדליק בסעודתו, ומשמע שאחרים היו אוכלים מאוחר יותר.
וכן מוכרח להיות שהרי פועל מסיים את עבדתו בשקיעה וכי מתי יעשה לביתו, ואף התינוקות היו נשארים ערים שהרי חייב ללמדו כל היום ומקצת מן הלילה.
לחץ כדי להרחיב...
אלא שתוס' פירשו
אף על פי שאין ראיה לדבר - ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין ק"ש.
לפני חידוש החשמל והמצאת התאורה מסתמא לא היה כל שינויאגב מי שרוצה לשנות את זמן ק"ש לפי זמן שכיבה וקימה צריך להסביר מדוע לא נמצא אף אחד מהראשונים שדיבר בשינוי האם לא היה כלל בשום מקום???
יש שינויי זמנים שמתועדים בחלקם כבר בירושלמי. כגון החילוק מתי אוכלים סעודת שבת בכפרים קטנים ובערים, והחילוק בין עני וכל אדם, ופועל ות"ח ועוד הרבה שינויים שקשה להניח שלא היה הבדל בין המקומות ובין הזמנים, מכל שכן מבין האנשים.
כבר בריש ברכות מבואר שהיה שינוי אבל כנראה השינוי לא היה בדיוק משמעותי וכמו שבני מלכים היו קמים בשעה יותר מאוחרת ה"ה לכל אחד זמן משלו.יש שינויי זמנים שמתועדים בחלקם כבר בירושלמי. כגון החילוק מתי אוכלים סעודת שבת בכפרים קטנים ובערים, והחילוק בין עני וכל אדם, ופועל ות"ח ועוד הרבה שינויים שקשה להניח שלא היה הבדל בין המקומות ובין הזמנים, מכל שכן מבין האנשים.