לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
ידיעת הש"ס בפנים גפ"ת, אינה יכולה להקרא בקיאות שאינה מועלת לעיון, משום שעצם הלימוד הנכון וההבנה בכמה סוגיות חמורות גורר את האדם בעל כורחו להיות בעל עיון.
 
נא לא להסיט את האשכול. לדיון בסגנון לימוד של רב/ישיבה מסוימת יש לעבור לאשכול החדש.
 
נערך לאחרונה:
שמעתי משפט בשם ר' דן סגל שליט"א
אם אתה מבין ולא יודע, אז מה אתה מבין.
ואם אתה יודע ולא מבין, אז מה אתה יודע...
לשאול אם עדיף עיון או בקיאות זה כמו לשאול אם עדיף אבא או אמא...
הכול צריכים למרי חטיא
הבקיאות אינו בלי הבנה
 
עיון הוא מלשון "מעיין". לנבוע, שהלומד מזדהה עם הנאמר, ומרגיש כצד אישי בעניין, [עד שלעיתים כואב לו שיש החולק בדבר]. זה יכול לבא בגמ' בלא מפרשים כלל, ועפי"ר רק עם לימוד מפרשים, אך לא בגלל שהרעק"א שאל ור' שמואל תירץ, אלא שהם היכי תימצי ללומד לחיות את הנלמד בהזדהות מוחלטת.
 
א. מהו עיון?
לפני הכל, צריך להבין שישנו שינוי עצום בין העיון של פעם לעיון של היום.
שמעתי ממו"ר הגרח"פ ברמן, להמשיל על כך משל לשני הצורות שיש לספור עד חמש. אפשר להציג את חמשת האצבעות ביחד, אך אפשר גם להציג אצבע אחרי אצבע עד שמגיעים לחמש...
פעם לא עסקו בעיונים שאנו עוסקים בהם, כמו שמי שמציג את כל כף היד לא עוסק בלספור אצבע אצבע. היום העמקות רחבה הרבה יותר מפעם.
אבל הסיבה לזה היא ירידת הדורות שנמצאת גם בהבנת השכל, ולכן העיון של היום הוא דבר נצרך כמו העיון של פעם.
יותר בהרחבה
אם מראים לך 3 אבנים אתה רואה שהם 3 אבנים בלי לספור
אם מראים לך 5 אבנים חלק כבר צריכים לספור
אם מראים לך 20 אבנים כולם יצטרכו לספור כדי לדעת את מספר האבנים

על אחד מהאחרונים מסופר שהיה מביט על עץ ויודע את מספר עליו.
יש שיסבירו את זה כמופת, ויש שיסבירו את זה כדלעיל - שהתפיסה שלהם הייתה מורחבת ועמוקה יותר.
 
על אחד מהאחרונים מסופר שהיה מביט על עץ ויודע את מספר עליו.
מהרי"ל דיסקין
יש שיסבירו את זה כמופת ויש שיסבירו את זה כדלעיל. התפיסה שלהם הייתה מורחבת ועמוקה יותר.
דומני שהוא עצמו הסביר זאת כדרך הב'
 

חברים מקוונים לאחרונה

הודעות מומלצות

מבואר בכמה מקומות, שאם פלוני חייב מנה לאלמוני...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון