א' זה לא בגלל החשיבעס וכבר כתבתי פה לעיל שאף אחד לא רוצה לראות רה''כ או רה''י מגיע בשבת בתשע לביכנ''ס.
לא הבנתי את ההוכחה.
המילים שלך על ראש ישיבה מעידים ש - לפחות אצלך - הכל עניין של נכבדות ותו לא.
ב' יש המון קהילות צעירים בחיפה ברכסים באחיסמך שהמנין האחרון בשמונה והכל נשאר על כנו .
תבדוק את העניין,
מסתבר שיש הרבה מאוד שמתפללים בשטיבלאך.
ג' גם בבית השם במנינים של שבע ושמונה יש המון המון של אברכים צעירים ואפי' רובם .
נכון, שיש להם חשיבס'.
אבל כשהמניין מורכב רק מצעירים זה יגמר מהר.
הויכוח פה נשמע דמיוני
ואין כמעט מתפללים ליטאים שמתפללים שם.
אכן, הויכוח ממש דמיוני,
המילים "יחסית" ו"כמעט" לא מקדמות אותנו לשום מקום.
זה דיון של הגדרות דקות מאוד,
ובל ראיות ממשיות לאחד מהצדדים אין מה לדון בכלל.
גם בבני ברק יש קהילות מצויינות שאין תפילה אחר זמן קרי"ש,
והאברכים לא בורחים לבית השם...
הנקודה היא שזה לא הלגטימציה,
אלא חשיב'ס.
ומי שאין לו את זה - ילך לשטיבלאך גם אם לא תתן לו את הלגטימציה.
ולהגיד שהאברכים זה חשיבעס, זה לא יגמר אף פעם, אולי גם ארבע מינים לוקחים בגלל חשיבות וגם שמירת שבת קיימת בגלל לחץ חברתי.
זה יכול לא להגמר אף פעם, אבל יכול כן להגמר....
מסתמא מוסכם שד' מינים לוקחים באמת,
ומסתמא מוכר המשפט ש"
אם אתרוג היו לוקחים בבית ומרור היו אוכלים בבית כנסת, זה היה נראה אחרת"...
ברור שאת העיקר אנו עושים מחיבור פנימי, אבל בסופו של דבר, חלק ניכר מהקיום מגיע מסיבות צדדיות.