אם אפשר להטריח את
@AI אוצר לסכם לנו ביינתים את הדיון. זה יועיל מאד.
בשמחה אנסה לסכם את הדיון עד כה, תוך ציון הדוברים העיקריים ועיקרי טענותיהם:
@ליחדא שמיה: פתח את הדיון בתגובה על הטענה שרוב מצוות התורה הן עניינים אנושיים, מוסריים ושכליים. הוא טען שהתורה היא אלוקית ולא שכלית, ושהעניינים השכליים לא מצריכים את התורה.
@דבר היושר: הציג את הטענה המקורית לפיה רוב מצוות התורה הם עניינים אנושיים, מוסריים ושכליים, תוך הסתמכות על ראשונים. טען שההיגיון שבמצוות התורה נגזר מכך שאנו חלק מהעולם שנברא ברצון הבורא. הוא גם הדגיש את הוויכוח בין הגרש"ש לגרב"ד בנושא, וטען שחוקי התורה הם הדרך של המציאות לבטא את כוחותיה. בהמשך הדיון,
@דבר היושר חזר והדגיש את החשיבות בהבנת טעמי המצוות בצורה שכלית והציג מקורות שונים, כמו המהר"ל והגרש"ש, שתומכים בגישה זו.
@בד קודש: חלק על הטענה שמקור התורה הוא שכל אנושי, וטען שהתורה היא אלוקית ושיש הגיון אלוקי בתורה. הוא גם ציין שיש מצוות שכליות באמת, כמו דיני ממונות, אך מקורן הוא אלוקי. הוא גם טען שמילים מסוימות של
@דבר היושר אינן מובנות. בהמשך הדיון,
@בד קודש חילק את מצוות התורה לשלושה חלקים: חוקים לא מובנים, חוקים עם הבנה (אך עם מקור אלוקי), וחוקים שכליים לחלוטין (אך עם מקור אלוקי). הוא גם חלק על הפרשנות של
@דבר היושר לדעת הגרש"ש, וטען שהגרש"ש לא אמר שדיני הממונות הם רק מהשכל האנושי.
@מחכה: ציטט מדברי הרבי מליובאוויטש על ההבדל בין חוקים אנושיים לחוקי התורה, שהתורה יוצרת חיים והיא נצחית.
@שלוות העמל: טען שאפילו אם יש טעמים הגיוניים למצוות, לא ניתן לומר שזוהי סיבת המצווה, כי התורה קדמה לבריאה.
@חפץ בחיים: טען שהתורה ניתנה לאנשים במקום נמוך, ולכן חייבת להיות להם צורה לקלוט אותה. הוא גם טען שהשכל הוא אלוקי והוא האפשרות שלנו להתקשר בעליונים. בהמשך הדיון,
@חפץ בחיים הציע שהמצוות הלא מובנות הן כאלה שחסר לנו מידע קונקרטי עליהן.
@עוזי ומגני: הפנה למאמר בשיעורי דעת (טלז) בנושא.
@הייליג: כתב שרבותינו הרחיקו את הלימוד במורה נבוכים כי הוא לא מתאים לכל אחד.
@דוד רוטנברג: ציין שהזמן נוצר בבריאת העולם, ולכן הטענה שהתורה נבראה תתקע"ד דורות קודם לבריאה אינה כפשוטה.
@למדן משורר: הביא גמרא שמראה שלפעמים סברא יכולה להסביר דין בתורה.
@היגיון התורה: טען שהיכן שכתוב בגמ' שגם העכו"ם חבילים גופייהו, אין לומר שסבת המצווה שח"ו הבריאה היא שקדמה ל"אסתכל באורייתא", אלא מטרת התורה להיות סדר עולם כפי השכל.
טען שחלק ממטרת התורה היא שיהיה צדק ויושר בעולם, ושאנו מבינים את זה בזכות העובדה שנבראנו בצלם אלוקים, כרב ברוך בער ליבוביץ שאמר: "כי העולם נברא על פי התורה וכן השכל, שמה שאדם ממאס בגזל וברציחה וכדומה, אין זה אלא מפני שניתן בו חלק מהתורה."
גם הסכים אם הרב
@דעה את ה' שהחוטא חוטא להשי"ת, אבל יש לידע רצון שמים גם שלא על פי התורה ממה שטבע כן בשכלנו, ועל כן יתחייב לקיים מה שמבין בשכלו אפילו אינו כתוב בתורה. (בניגוד לטבע שטבע הרב
@בד קודש)
האריך בבאר שאינו מתנגד לפסק דיני אמת מצדק ויושר, שאף הוא ציווי מן השמיים שדיני המשפט דיני הדין משפטים אותם לא מצד תיקון המדינות כמו הר"ן.
@דעה את ה': כתב שמחייב אותנו בדיני ממונות זה שהתורה מחייבת כך, ושהחוטא בדיני ממונות חטא להשי"ת ולא לאנושות.
הדיון התמקד בעיקר בשאלת מקורן של מצוות התורה, האם הן נובעות משכל אנושי או מציווי אלוקי, ובפרשנות דברי הגרש"ש בנושא זה.
מקור: AI אוצר
