משלי, א, ו' - המשך
בהודעה זו אנסה לעמוד על חלקו השני של הכתוב:
אמנם הבנו על איזה חכמים מדבר שלמה, אבל מה כוונתו באומרו "וחידותם"?
א]. והנה ההבדל בין משל לבין חידה, כי ה"משל" הוא דבר מובן, ואדרבה, דווקא מחמת שהוא מובן ממשילים בו דבר אחר, על מנת להמחיש אותו.
אך ה"חידה" לעומת זאת, היא דווקא דבר שאינו מובן (כעין חידתו של שמשון - שופטים יד יעויי"ש) , כי כאשר רוצים לגרום למישהו ל"חדד" את שכלו, לבדוק בעומק של דברים, אומרים לו דברים שבהשקפה ראשונה אינם מובנים, ומצפים ממנו שידקדק בהם ככל יכולתו, עד שיעמוד על סודם (וכן מבואר ברד"ק יחזקאל יז, ב).
ב]. אך גם לחידות שבתורה ישנם כללים, ישנה צורה בה ניתן לגשת אליהם, ולהבין את הרמז הנסתר בתוכם - וכעין מה שמצאנו ברש"י כאן כמה כללים - "דורשי רשימות: מקרא מלא וחסר, רמז, דמיון וחידה". כי דברי התורה נכתבו כחידה, באופן שיש לדקדק בהם.
ג]. ועל ידי הלימוד בספר משלי, יוכל האדם להבין דרכי חידות החכמים, להבין את החכמה שבהם, ולדעת להוציא מהם דרכי מוסר והנהגה לחייו.
בהודעה זו אנסה לעמוד על חלקו השני של הכתוב:
א]. אין ספק כי במאמר שלמה "דברי חכמים" הוא מכוון לומר כי העיון בספרו יאפשר הבנתדברי החכמים וחידותם באופן כללי. שהרי אמר בלשונו "חכמים" - בלשון רבים, ולא רק דברי ה"חכם" שנוכל לפרש כי כוונתו לעצמו...
ב]. ואין ספק כי ה"חכמים" אליהם כיון שלמה, הם החכמים בנושא החכמה בה עוסק הספר, "חכמי התורה"! ומסתבר כי כוונתו הן לאותם הקודמים לו - כלל הנביאים. והן לאותם הבאים אחריו - נביאים אחרונים, התנאים והאמוראים (ויעויין במלבי"ם והגר"א שגם הם פירשו כי חכמת התורה שבעל פה נרמזת בכוונת הכתוב, עיי"ש).
ודבר זה כדאי לקחת לתשומת הלב, כי החכם מכל אדם מעיד כי ספרו יועיל לנו להבין את דברי התורה שבכתב ושבע"פ! ומי הוא זה הכסיל שלא ינצל הזדמנות נפלאה זו?
ב]. ואין ספק כי ה"חכמים" אליהם כיון שלמה, הם החכמים בנושא החכמה בה עוסק הספר, "חכמי התורה"! ומסתבר כי כוונתו הן לאותם הקודמים לו - כלל הנביאים. והן לאותם הבאים אחריו - נביאים אחרונים, התנאים והאמוראים (ויעויין במלבי"ם והגר"א שגם הם פירשו כי חכמת התורה שבעל פה נרמזת בכוונת הכתוב, עיי"ש).
ודבר זה כדאי לקחת לתשומת הלב, כי החכם מכל אדם מעיד כי ספרו יועיל לנו להבין את דברי התורה שבכתב ושבע"פ! ומי הוא זה הכסיל שלא ינצל הזדמנות נפלאה זו?
ההבדל בין "משל" ל"חידה"
אמנם הבנו על איזה חכמים מדבר שלמה, אבל מה כוונתו באומרו "וחידותם"?
א]. והנה ההבדל בין משל לבין חידה, כי ה"משל" הוא דבר מובן, ואדרבה, דווקא מחמת שהוא מובן ממשילים בו דבר אחר, על מנת להמחיש אותו.
אך ה"חידה" לעומת זאת, היא דווקא דבר שאינו מובן (כעין חידתו של שמשון - שופטים יד יעויי"ש) , כי כאשר רוצים לגרום למישהו ל"חדד" את שכלו, לבדוק בעומק של דברים, אומרים לו דברים שבהשקפה ראשונה אינם מובנים, ומצפים ממנו שידקדק בהם ככל יכולתו, עד שיעמוד על סודם (וכן מבואר ברד"ק יחזקאל יז, ב).
ב]. אך גם לחידות שבתורה ישנם כללים, ישנה צורה בה ניתן לגשת אליהם, ולהבין את הרמז הנסתר בתוכם - וכעין מה שמצאנו ברש"י כאן כמה כללים - "דורשי רשימות: מקרא מלא וחסר, רמז, דמיון וחידה". כי דברי התורה נכתבו כחידה, באופן שיש לדקדק בהם.
ג]. ועל ידי הלימוד בספר משלי, יוכל האדם להבין דרכי חידות החכמים, להבין את החכמה שבהם, ולדעת להוציא מהם דרכי מוסר והנהגה לחייו.
ואם כן, מה גדולה עלינו המלאכה! ללמוד ספר משלי במהרה!
לדקדק בדבריו, להבין "משליו",
להחכים ב"מליצה", ולהשיג עצה,
להתבונן במילות, ולהשכיל ה"חידות"!
לדקדק בדבריו, להבין "משליו",
להחכים ב"מליצה", ולהשיג עצה,
להתבונן במילות, ולהשכיל ה"חידות"!
