שבועות שבועות יום דין על תוספת השגה בתורה או על ביטול תורה?

[אוהב ספר]

ברור שינתנו בו המצוות כחלק מהתורה - התורה היא בעצם מאסף של כל המצוות. בלי המצוות אין תורה. וא"כ למה על מצווה אחת שהיא לימוד התורה יהיה הדין?

לחץ כדי לכווץ...

כי היא הכוללת הכל, ומבלעדיה אין כלום.

 

[דעת ותבונה]

שמעתי מכלי ראשון בשם א' מגדולי תלמידי מרן האבי עזרי זיע"א (הגר"י סטפנסקי שליט"א)
שבשיחותיו כאשר היה מדבר על מה שמובא בשם דרשות הר"ן ששבועות יום הדין על תורה,
היה מוסיף שהוא מפחד מיום הדין של שבועות יותר מביום הדין של ר"ה,
כיוון דעל יום הדין של ר"ה כבר אי' בחז"ל (הובא במ"ב סי' תקפ"א סקכ"א) דכלל ישראל מובטחים שיצאו זכאים בדין ע"י תשובה ומעשים טובים,
אך על הדין של שבועות לא מצאנו הבטחה כזו. ומשום כך יש לפחד יותר!

ויהי לפלא!

 

[דרור יקרא]

צ"ע מה עם בחירה הלא כידוע הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך אפשר לומר שבשבועות נקבע דברים רוחניים ?

 

[אוהב ספר]

צ"ע מה עם בחירה הלא כידוע הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ואיך אפשר לומר שבשבועות נקבע דברים רוחניים ?

לחץ כדי לכווץ...

נקבעים לכאו' הכלים שאתה יכול לקבל ולנצל,
כמה תנצל בפועל תלוי בבחירה שלך

 

[דרור יקרא]

נקבעים לכאו' הכלים שאתה יכול לקבל ולנצל,
כמה תנצל בפועל תלוי בבחירה שלך

לחץ כדי לכווץ...

הכלים מה הם ? אשמח להסבר איזה כלים שייך לדון שלא נגזר בר"ה

 

[אוהב ספר]

הכלים מה הם ? אשמח להסבר איזה כלים שייך לדון שלא נגזר בר"ה

לחץ כדי לכווץ...

כלים ברוחניות להבנת התורה,
דעה בינה והשכל, חברותות, ועוד

 

[דרור יקרא]

כלים ברוחניות להבנת התורה,
דעה בינה והשכל, חברותות, ועוד

לחץ כדי לכווץ...

בפשטות זה נכלל בדין בר"ה

 

[אוהב ספר]

בפשטות זה נכלל בדין בר"ה

לחץ כדי לכווץ...

וזהו חידושו דהשל''ה - דיש על זה דין נפרד בשבועות

 

[יצחק מירושלים]

בהתקרב חג השבועות
רציתי לדבר על נושא שמאוד תופס בעולם הישיבות בחג השבועות
שבועות זה יום דין !!!
וכך מקובלנו מרבותינו שחג השבועות זהו יום הדין על התורה הקדושה
והדבר גורם לרבים מהבחורי ישיבות להסתובב בחשש ובמתח ובלחץ ביום נתינת התורה יומא דעצרת
וכבר אמר מרן הגר"ד לנדו שדבר זה לא צריך להיות נושא אצל בחורי הישיבות בחג השבועות
וכלשונו המדוייק ש'צריך לטאטא את הנושא הזה מעל השולחן' ו'חג השבועות אמור להיות אצל בן ישיבה יום שמחה על מתן תורתינו הקדושה'
ויש לציין שאין לדעה זאת מקור מוסמך בקדמונים
מלבד דיוק מסויים בדברי השל"ה הקדוש שאפשר לדון בזה מה היתה כוונתו

 

[חוקר תורני]

שנים הציק לי הנושא... בעיקר ה'פלצות' שיש בישיבות בהתקרב שבועות...
לעצם הענין, בדברי השל"ה הנודעים מדויק קצת להיפך מהמקובל שהרי הוא כתב "העולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן, בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי". כלומר הדין הוא גם על קיום המצוות כו על עסק התורה.

אמנם אכן מצינו מקור לענין בדברי הזוהר (הובא בשל"ה הנ"ל) "תא חזי, כל בר נש דלא מני חושבנא דא, אינון שבע שבתות תמימות למזכי לדכיותא דא, לא אקרי טהור ולאו בכללא דטהור הוא, ולאו הוא כדאי למהוי ליה חולקא באורייתא. ומאן דמטי טהור להאי יומא, וחושבנא לא אתאביד מיניה, כד מטי להאי ליליא, לבעי ליה למלעי באורייתא, ולאתחברא בה ולנטרא דכיו עלאה דמטי עליה בההוא לילא ואתדכי".
כלומר, אכן בשבועות מי שאינו מכין עצמו אזי איו מקבל חלק בתורה, אכן משמע שזה לא נקבע לפי מעשיו של כל השנה וכמו ר"ה אלא לפי הכנתו בימי הספירה.

 

[נובהרדוקר]

שנים הציק לי הנושא... בעיקר ה'פלצות' שיש בישיבות בהתקרב שבועות...

לחץ כדי לכווץ...

פלצות? לא מכיר.

 

[אברך מעמיק]

את ד' הרב שך הללו, מצאתי קרוב לחמשה פעמים כל פעם בנוסח מעט שונה. בשיחה שנדפסה בספר מחשבת מוסר ח"א ד' סיון תש"מ מביאים את ד' הרב שך בענין הנז' ואחרי שמזכיר את ד' השל"ה מוסיף בזה"ל "וכך זמן מתן תורה הוא ראש השנה על התורה, שכיון שהוא יום מסוגל לקבלת התורה הוא יום הדין על התורה שנתנה בו. וכן נקבע כמה עליה ועזר ה' יהיה לכך אחד.. וכו' כך חג השבועות שהוא זמן מתן תורה, הוא יום דין על התורה, אם יתעלה בו האדם או לא, וגם כמה סייעתא דשמיא יהיה לו בזה צריך לדעת שזהו זמן של הצלחה, ללמוד ולהתעלות, ויראת שמים מעל הכל. וכן מעיד חתנו הגרמ"צ ברגמן בזה"ל הנה שמעתי הרבה פעמים מכבוד מו"ח מרן הגאון שליט"א ששמע ממרן הגאון ר' איסר זלמן מלצר שמקובל מקדמונים שבחג השבועות נידונין על התורה על ביטול תורה, ועל החלק של כל אחד בתורה ועל העתידות של כל יהודי בתלמוד תורה עכ"ד חמי.

אמנם כשבדקתי בד' השל"ה, מצאתי דברים אחרים, כך כתב שם השל"ה (מסכת שבועות - פרק נר מצוה ט)-
חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר, כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. וכו' מתעורר מאוד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכתר תורה לקיים והגית בו יומם ולילה, כי היום הקדוש הזה הוא יומא דדינא. וזה לשון תולעת יעקב דף נ"ח, ודע כי כמו שבראש השנה רצה הקדוש ברוך הוא להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם וכו' וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה. והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה, והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצות כראוי ע"כ. (בתחתית העתקנו את כל לשונו בענין)

בד' השל"ה בשם התולעת יעקב אכן מפורש שיום השבועות הוא יום שהאדם נידון על ביטול תורה, אבל לא יום הדין בהקשר של תוספת השגה בתורתו של האדם.
והעירו את אזני שעומדים בזה, ועד עתה לא מצאתי דברים ברורים בזה.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את השאלה.
הרי אותו דבר בדיוק יש גם ביום הדין של ראש השנה, שבוחנים את מעשי האדם בשנה הקודמת, ועל פי זה קובעים לו את השנה הבאה, ואלו שני חלקים שתלויים אחד בשני ללא יכולת הפרדה.
וכן אנו אומרים בראש השנה (בתפילת מוסף) 'זה היום תחילת מעשיך, זיכרון ליום ראשון. כי חוק לישראל הוא וגו' ועל המדינות בו ייאמר [פי' לשנה הבאה] איזו חרב, ואיזו לשלום, איזו לרעב, ואיזו לשובע, ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות. מי לא נפקד כהיום הזה. כי זכר כל היצור לפניך בא, מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש [פי' מעשי האדם בשנה הקודמת שעל פיהם נקבעת השנה הבאה]'.
ועל כן אם כתוב בשל"ה כי יום הדין הוא על ביטול תורה, היינו שאלו המעשים שהאדם נבחן עליהם, אבל מוכרח גם להיות תוצאה למשפט והשפעה מעשית, וזה הגזירה כמה יזכה לחלק בתורה, וזו השלמה הכרחית ומתבקשת מאליה שהוסיפו האבן האזל והשפ"א, ואין כאן שום חידוש.

ולגוף הענין, כבר הזכירו בשם השפ"א כי כאשר אמרו חז"ל כי בעצרת נידונים על פירות האילן, יש בזה שני רובדים, רובד מעשי וטכני מצד פירות האילן, ורובד פנימי שהוא בחלק שבתורה המקביל לזה, וכנגד 'פירות האילן' עומדים 'חידושי התורה', שהם נחשבים ל'פרי' כידוע מכמה מקומות, וזה בעצם כן נרמז בדברי חז"ל, ואכמ"ל.

 

[הרב מרודוש]

פלצות? לא מכיר.

לחץ כדי לכווץ...

תלוי איפה למדת!
או שבנובהרדוק פלצות זה לא משהו חריג...

 

[חוקר תורני]

וזו השלמה הכרחית ומתבקשת מאליה שהוסיפו האבן האזל והשפ"א, ואין כאן שום חידוש

לחץ כדי לכווץ...

החידוש שזה מתרחש בשבועות ולא בר"ה
ו

 

[אברך מעמיק]

החידוש שזה מתרחש בשבועות ולא בר"ה

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק שזה חידוש, ועיקר כוונתי הייתה שאין חידוש בדברי השפת אמת והרב שך יותר מאשר מה שכתוב בשל"ה, ואחרי שבשל"ה כתוב שנידונים על ביטול תורה, אז בהכרח נידונים גם על התורה של השנה שאחר כך.
[מה שכתבת בהערתך לעיל, כי בשל"ה מוזכר גם קיום המצוות, זה ענין אחר, ולא לזה כיוונתי.]