עשי"ת, יום כיפורים תשובה עד שיעיד עליו קונו

[במה אברך]

הרמב"ם הידוע כותב שתשובה אמיתית זה עד שיעיד עליו קונו שלא יחזור לאותו חטא וכאן נשאלת השאלה לפי זה אין תשובה בעולם דגם אנחנו לא יכולים לעמוד על דעתנו אם נחטוא שוב וכל שכן להעהיד על זה???

 

[אהרן הירש]

לכן כתוב יודע תעלומות, ולא עתידות, שבאותה שעה הוא רציני

 

[במה אברך]

לכן כתוב יודע תעלומות, ולא עתידות, שבאותה שעה הוא רציני

לחץ כדי לכווץ...

יעיד עליו קונו שלא יחזור לאותו חטא

 

[אוֹצֶר המפתחות]

הרמב"ם הידוע כותב שתשובה אמיתית זה עד שיעיד עליו קונו שלא יחזור לאותו חטא וכאן נשאלת השאלה לפי זה אין תשובה בעולם דגם אנחנו לא יכולים לעמוד על דעתנו אם נחטוא שוב וכל שכן להעהיד על זה???

לחץ כדי לכווץ...

עד שיעיד עליו יודע תעלומות, זה רק למצוות תשובה מדאורייתא | בית המדרש – דיונים תורניים

מפתיע! דעת החידושי הרי"ם, שמש"כ הרמב"ם עד שיעיד עליו יודע תעלומות, זה רק למצוות תשובה מדאורייתא, אבל מדרבנן מועיל גם בלי זה. קישור לאתר אוצה"ח https://tablet.otzar.org/#/book/23810/p/24/t/1330048601234/fs/0/start/0/end/0/c

forum-otzar-hatorah.co.il

עד שיעיד עליו יודע תעלומות, זה רק למצוות תשובה מדאורייתא | בית המדרש – דיונים תורניים

מפתיע! דעת החידושי הרי"ם, שמש"כ הרמב"ם עד שיעיד עליו יודע תעלומות, זה רק למצוות תשובה מדאורייתא, אבל מדרבנן מועיל גם בלי זה. קישור לאתר אוצה"ח https://tablet.otzar.org/#/book/23810/p/24/t/1330048601234/fs/0/start/0/end/0/c

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אברך מישיבת מיר]

הנתיבות המשפט בנחלת יעקב פירש בדברי הרמב"ם וז"ל:
ותמהו כולם ע"ז (עי' לח"מ שם) הלא הבחירה חפשית. ולפענ"ד נראה פשוט, כי האדם מקודם עשותו העבירה הוא שוה בבחירתו לטוב או לרע, אבל אחר עשותו החטא שורה עליו רוח טומאה ומלפפתו עד שמחטיאו שנית. ולזה הגדולה שבתשובות באותו מקום באותו אבר באותה אשה וכו'. ולזה אמר שישוב כ"כ עד שיעיד עליו יודע תעלומות, פי' שכבר סר החטא מדעתו עד שמכח העבירה לא ישוב עליו, רק הוא בבחירה שוה כמקודם.

בפרי צדיק (פרשת צו) בתו"ד כתב: איתא (ויקרא רבה ז ג) גדר התשובה איתא ברמב"ם עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לחטוא עוד, שצריך שיהיה באותו שעה בגדר שמוסכם לעזוב החטא לעולם. דאז אף דאחר כך יתגבר עליו היצר הרע, מכל מקום לשעתו היה בגדר השב.

ומעשה בהג"ר שלמה הופמן שהיה בבחרותו בישיבת חברון פעם עבר לידו בימי עשי"ת הגר"י סרנא ופנה אליו מדוע פניך זועפות ענה הר"ר שלמה הרי יש לחזור בתשובה עד שיעיד יודע תעלומות א"ל הגר"י סרנא כי זו דעת הרמב"ם ואנו מקילים כדעת הרבינו יונה דסגי שיתייצב על דרך טוב.

 

[מרכז]

ומעשה בהג"ר שלמה הופמן שהיה בבחרותו בישיבת חברון פעם עבר לידו בימי עשי"ת הגר"י סרנא ופנה אליו מדוע פניך זועפות ענה הר"ר שלמה הרי יש לחזור בתשובה עד שיעיד יודע תעלומות א"ל הגר"י סרנא כי זו דעת הרמב"ם ואנו מקילים כדעת הרבינו יונה דסגי שיתייצב על דרך טוב.

לחץ כדי לכווץ...

ברבינו יונה עצמו בשע"ת לכאו' משמע די כמו הרמב"ם. אבל במהרי"ט ח"ב סי' ח' ייתכן ויש משמעות של הבנה כזו ברבינו יונה.

מצרף לקט מקורות שאספתי בס"ד בעניין

 

[נתנאל לב]

המעיין בדברי רבינו יונה בעיקר הי"ט יראה ששם כתב את דרגה זו שיבוא למצב של לא ישוב לזה החטא לעולם, אבל עזיבת החטא לעיכובא שזה כתב בעיקר השני הוא מה שגומר בדעתו לעזוב החטא, גם אם נשאר בדרגתו הקודמת, (כגון שיקבל ע"ע ליזהר מלבוא לידי נסיון), אלא אם כן הוא אחוז בחטא שאז אין כאן עזיבה עד שישנה דרכו לטובה כדהאריך רבינו יונה שם. וזו כנראה כוונת הגר"י סרנא.

וכבר ביאר זאת בפחד יצחק (למיטב זכרוני) וכתב דנחלקו הרמב"ם ור"י בגירסת הגמ' היכי דמי בעל תשובה מחווי ר"י באותה אישה באותו זמן, שלר"מ זהו עיקר עזיבת החטא, ולר"י הגירסא "בעל תשובה גמורה" (כמדומה).

וכתב בפחד יצחק ששיטת רבינו יונה היא רפואה גדולה לדורשי תשובה.