לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות

[אור חדש]

האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות?
ובלימוד העיון, האם יש להעדיף להעמיק ולהתעכב בו ללא הגבלת זמן או שראוי להקציב זמן?

 

[אם היו]

ובלימוד העיון, האם יש להעדיף להעמיק ולהתעכב בו ללא הגבלת זמן או שראוי להקציב זמן?

לענ"ד אינו תלוי בזמן אלא בהבנת הסוגיא,
אם הבינו כבר את כללות הסוגיא ואין דבר שבאמת מפריע להבנה, אזי אין מצווה לחפש קושיות חדשות,
ואם עדיין לא הבינו, אזי אם רואים שההעתכבות עד עכשיו הניבה תוצאות, למה לא להתעכב עוד, ואם עד עכשיו לא הניבה תוצאות, מה יועיל להמשיך להתעכב?

 

[מן הגורן והיקב]

האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות?

מרגלא בפומיה הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, שכל אדם צריך ללמוד לפי "טבעו", יש אדם שאין לו שום הנאה מהספק בהבנה שטחית, ויש אדם שלא מסוגל להתעכב על סוגיא זמן ממושך ולרדת לעומקן של דברים, ולכן אמר שכל אחד לפי טבעו, ומי שיכול גם וגם, ע' שבת דף ס"ג ע"א "ליגמר איניש והדר ליסבר", וע"ע בע"ז דף י"ט ע"א "ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח''כ יהגה" וע' שם בפרש"י. וע' באור לציון חוכמה ומוסר להגרב"צ אבא שאול זצ"ל שהתעכב על הגמרא בשבת ס"ג הנ"ל, וכתב שכיום כן צריך להשקיע המון בלימוד העיון.

 

[מתחילים מחדש]

האם יש להקדיש יותר זמן ללימוד בעיון עם מפרשים, או שעדיף ללמוד יותר בקיאות?

דעת הרבה גדולי ישראל, שעיקר העיקרים הוא מה שלבו חפץ.
ובאופן כללי, למי שמתיישב עם נטייתו הטבעית, ההמלצה הוא לחלק את היום לשנים, עיון ובקיאות. ובמכתבי הסטייפלר זי"ע מבואר באריכות.

 

[יודע רזי תורה]

עבודה זרה דף יט ע"א
"אמר רבא: לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר: גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה. גָּרְסָה כתיב ולא כתיב טחנה".
אז לכאורה עדיף קודם ללמוד בבקיאות ואח"כ להתמקד בעיון.

 

[והב בסופה]

לענ''ד בחור בגיל צעיר, עדיף שישקיע ראשו ורובו בסגויות הש''ס בעיון, אע''פ שאמרו חז''ל לעולם ליגרס איניש והדר ליסבר וכו', מ''מ על כגון דא נאמר: עת לעשות לה' הפרו תורתך וכו' כיון שמי שילמד הרבה בבקיאות לא ידע ללמוד בעיון מעולם, דלא כדורות הראשונים שהיה ליבם רחב כפתחו של אולם, ויכלו ללמוד סוגיות הש''ס אף בגיל מבוגר וכו' ריחיים בצוארו וכו'
כמדומה שמעין הדברים הללו מובא בספר אור לציון בשם הגרב''צ אבא שאול זצ''ל
בגיל מבוגר יותר, אפשר ללמוד יותר בבקיאות
אע''פ שאמרו חז''ל: אלו דברים שאין להם שיעור וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם, פשוט שחסר טעם להתעכב על סוגיא אחת חודשים ארוכים, אע''פ שלא עליך המלאכה לגמור וא''א בן חורין ליבטל ממנה, מ''מ יש גם מצות ידיעת התורה, ואדם שלמד 5-10 שנים ויודע עשרות בודדות של סוגיות, אינו מקיים מצוות ידיעת התורה כראוי, אע''פ שקיים מצוות תלמוד תורה כראוי

 

[שלום הלוי]

מוצרף חוברת יפה מאוד שקראתי בענין עיון ובקיאות.
עברו כמה שנים מאז שקראתי את החוברת, אבל נהנתי מאוד אז, ככה זכור לי.
אולי יהיה לתועלת.

 

[י"ג מידות]

החת"ס באחד מדרשותיו אמר שמטרת הבקיאות היא להקל על לימוד העיון.
פירוש שע"י שיהיה לו הרבה ידע כללי יוכל להצליב נתונים וכדו'
ולכאו' זאת היתה שיטת הלימוד של ר' חיים קניבסקי.