-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים חדשים
בגדר חיוב ישיבה בסוכה, ואיסור אכילה מחוץ לסוכה
א} הנה בתורה המצוה הוא ''בסוכות תשבו שבעת ימים'', ובגמ' דכ''ח איתא ''ְּתָנוּ רַבָּנַן: ״תֵּשְׁבוּ״ — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מִכָּאן אָמְרוּ: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים —...
נעוץ ברישא דפרשת ניצבים (וע' תוס' מגילה לא: ובטו"ר או"ח תכח תיז ועוד)
"למען ספות הרוה את הצמאה"
בסנהדרין עו: דרשוה על המחזיר אבידה לגוי, שעל זה הפסוק ממשיך לא יאבה ה' סלוח לו. ורש"י שם פירש, שזה מגלה כי אינו חפץ באמת לעשות רצון ה', כי בין כה מחזיר (ועד כמה עוון זה חמור, ע' בתוס' כתובות טו: ד"ה...
איך שמחים (ד) - האור שמעבר לתוכנית: איך הופכים למיליונרים של הרוח?
האור שמעבר לתוכנית: איך הופכים למיליונרים של הרוח?
בפתח המאמר הקודם, שהיה אמור לחתום את הסדרה הנוכחית, הכרזנו בחגיגיות על נעילת השערים וכניסה אל "חדריו של המלך". אלא שלתורת השמחה יש חוקים משלה, והלב הפועם מסרב לפעמים להיפרד...
בעה"י אעלה לכאן רשימה שכתבתי על סוגיית קנין דברים בב"ב והוא סוגיא שאינה מפורסמת די הצורך אף שהוא נפ"מ גדולה לענייני שומרים.
א. בבא בתרא ג,א "במאי אוקימתא למתני' בשאין בה דין חלוקה, אי בשאין בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי נהדרו בהו א"ר אסי אריו"ח שקנו מידן, וכי קנו מידן מאי הוי קנין דברים בעלמא...
וירא אליו ה', הנה התורה מספרת לנו שהקב"ה מתגלה לאברהם אבינו, האם השי"ת אמר לו משהו. בפרשה לא כתוב שהיה איזהו דיבור, וא"כ לכאורה צריך להבין מדוע כתבה התורה וירא אליו ה', ואם רוצים לספר על הכנסת אורחים של א"א אז שיכתבו על הכנסת אורחים, ואנו רואים בהמשך הפרשה שהקב"ה שאל את אברהם אבינו למה זה צחקה...
הגמ' אומרת "אמר ר"ל בשם אבא כהן ברדלא ארבע אמות של אדם קונות לו בכ"מ מ"ט תקינו ליה רבנן דלא אתי לאינצויי" והיינו שמן התורה רק חפץ שנכנס לחצרו של אדם היא קונה לו ורבנן תקנו שגם חפץ שיכנס לד' אמותיו יקנו לו ובגדר קנין זה נחלקו הראשונים.
א. שיטת הרמב"ן וז"ל "דשוינהו רבנן כחצרו" מוכח שד' אמות מבוסס...
איך שמחים (ג) - 'וימינו תחבקני' – להיכנס אל חדרי המלך
במאמר המסיים והנעלה של הסדרה, אנו זוכים להיכנס אל תוככי "חדריו של המלך" ולגעת בגרעין הפנימי ביותר של זמן שמחתנו. מתוך תורתם של ענקי האמונה נגלה את הסוד הטמיר המקשר בין חג הסוכות לחזרת ענני הכבוד בט"ו בתשרי, חותם הסליחה המוחלטת של יום...
עיר הקודש! ירושלים!
אוי, מי יכלנו את בית המקדש שהשכינה אני ולא מלאך אני ולא שרף אני עומד בין שתי הכרובים,
בדורות הקודמים מה רבו התשוקה לעיר הקודש,
והנה מעשה שנחקק לדורות, ואלמלא היה מוזכר בט"ז לא היינו יודעים אותו,
"לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית ותקע סכין בבטנו על כן...
שמחת בית השואבה – למה רק בסוכות?
למה אין שמחת בית השואבה בפסח?
הרי בסוף הענני כבוד והסוכות, שבגינם אנו יוצאים מדירותינו ושמחים לפני אלוקינו, הם רק חלק קטן ממכלול ניסי יציאת מצרים, שנחגגת מידי שנה בחג הפסח, חג החירות והגאולה.
אם כך, למה נגרע חלקו של חג הפסח? למה דווקא סוכות זכה לאירוע הענקי הזה...
בליל החג, כשהשולחן כבר ערוך והסוכה מתמלאת בבני הבית, יש הנוהגים לעצור רגע בפתח ולומר: "עולו אושפיזין עילאין קדישין". המילים מוכרות, אבל כדאי לשאול מה הן מבקשות לומר. האם אנו מזמינים את אבותינו לשבת עמנו? האם אנו מבקשים ללמוד מדרכיהם? ומדוע דווקא הסוכה היא המקום שבו אנו מקבלים את פניהם?
מקור...
כלה עורב
תנן (מידות פ"ד מ"ו) וההיכל מאה על מאה על רות מאה ... וג' אמות מעקה ואמה כלה עורב. ר' יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה, אלא ד' אמות היה מעקה.
מבואר במשנתנו זו, שחלק מגובה ההיכל הוא אמה כלה עורב.
אך מהו אותו כלה עורב, ומהי מטרתו?
כותב הרמב"ם בפירוש המשנה, "מאבד העורבין, לפי שהיה...
פרק א': שער האסיף – מהות ההודיה וביטול 'כוחי ועצם ידי'
מצוות נטילת ארבעת המינים בחג הסוכות טומנת בחובה רבדים עמוקים של משמעות, אשר חורגים מגבולות הטקס החקלאי הפשוט. התורה קושרת במפורש את חג הסוכות לזמן האסיף: "בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים...
כתבתי מאמר בענין אשמח לתגובות והערות:
כדי להבין את גדרי המלאכה בחול המועד ואת ההיתרים והאיסורים הקיימים בשימוש במחשב בימי המועד, עלינו להקדים ולהעמיק שורש בדיון ביסודות המלאכה בשבת קודש. חכמינו זיכרונם לברכה לימדונו כי גדרי המלאכות האסורות בחול המועד יונקים את עצם הגדרתם המושגית מאיסורי שבת...
הגמ' מביאה מחלוקת האם לקטנה יש מעשה קנין ע"י חצרה ששיטת ר"ל שאין ושיטת ר"י שיש והגמ' מבארת בשורש פלוגתתם האם קנין חצר הוא מטעם יד ויש יד לקטנה או שקנין חצר הוא מטעם שליחות ואין שליחות לקטנה וצ"ב שורש פלוגתתם.
והנראה לומר בזה ע"י מספר הקדמות שהנה במושג חצר מצינו חילוקי דינים משמעותיים א) חילוק...
בדין מצטער ובגדר אכילת ליל יו''ט ראשון
הנה נחלקו הראשונים בדין מצטער בלילה הראשון האם הוא חיב באכילה דכזית למרות שירדו גשמים וכו' יעוין בשו''ע תר''מ ס''ד וברמ''א שם.
ונחלקו בזה הראשונים בסוכה כ''ז דנתקשו שם בביאור הגמ' בברכות דמבואר דבימים טובים חוזר בבהמ''ז אם לא הזכיר יעלה ויבא כיון שהוא...