-
אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
קריאת תהילים | כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מאמרים חדשים
כשמזכירים את סגירת ישיבת וולוזין, הסיפור מוכר לכאורה: השלטונות דרשו להכניס לימודי חול, הנצי"ב סירב, והישיבה נסגרה. אלא שככל שמתקרבים למקורות, מתברר שיש כאן פרשה רחבה יותר. היו דרישות ממשלתיות והיו ניסיונות לעמוד בהן; הייתה מסירות נפש על צורת הישיבה, ובשנותיה האחרונות היה גם משבר קשה בתוך בית...
בהפסקה כולם יוצאים לחצר, והוא נשאר ליד השולחן. כשמתחלקים לזוגות, הוא מחכה שמישהו יסכים ללמוד איתו. לפעמים לא מעליבים אותו ולא אומרים לו דבר. פשוט מתנהגים כאילו אינו שם.
חרם כיתתי אינו תמיד הכרזה מפורשת ש"אף אחד לא מדבר איתו". הוא יכול להתנהל בשקט: לא משתפים במשחק, לא מפנים מקום, מחליפים מבטים...
הסדר נגמר, אבל מה בעצם למדתי?
יש תחושה שמוכרת להרבה בחורי ישיבה. ישבת בסדר, פתחת גמרא, למדת עם החברותא, שאלת, התווכחת ואפילו מצאת סברה טובה. ובכל זאת, כשאתה סוגר את הגמרא, עולה שאלה קטנה ומטרידה: מה נשאר לי מכל זה?
אם מישהו ישאל אותך עכשיו מה למדת היום, תוכל לומר באיזה דף אתה אוחז. אולי גם...
![ביאור שיטת [סי' קפ"ח סק"ב] בעניין מת המשלח](/data/attachments/24/24202-bbbfecd2ca8663d5743f52f030be28d2.jpg?hash=eDARPtVMo_)
גמ' גיטין כט: אמר רבה שליח בא"י עושה כמה שלוחין, אמר רב אשי אם מת ראשון בטלו כולן, אמר מר בר אשי הא דאבא דקטנותא היא, אילו מת בעל מידי מששא אית בהו, כולהו מכח מאן קאתו מכח דבעל קאתו, איתיה לבעל איתנהו לכולהו, ליתיה לבעל ליתנהו לכולהו.
וכתב רש"י (בד"ה 'בטלו כולן') דרב אשי ס"ל דכולהו מכח ראשון...
בגדרי איסור טבל, וגדר הפרשת תרו''מ
א} מצינו כמה שינוים בגדרי עשית תרומה, דבפשטות הוא עשיה של הפלאה כהקדש ונדר ומ''מ מצינו בזה כמה שינוים, חדא דמבואר בריש תרומות דבעי מיעוט דקטן אינו יכול לתרום[אף קודם שנדרו נדר], וביותר מבואר דבעי מיעוט שאין אחד יכול לתרום על חבירו ומבואר שם דהנידון הוא אף...
והנה האחרונים מיאנו בפירוש זה שהכרעה בממונות מבוססת על חזקה של בית המנוגע והא לך לשון הקונטרס הספיקות בכלל כ"א אות ו' וז"ל "דאפי' אי נימא דחזקת מ"ק היא חזקה המכרעת כדרך שמכרעת חזקה קמייתא בספק איסור חזק"מ לחוד בלי חזקת מ"ק ודאי חזקה שאינה מכרעת היא דלאו מקרא ילפינן לה ואין לה ענין לחזקה קמייתא...
א
השיטה הרווחת בראשונים דלא מהני מיגו להוציא.
ובאחרונים דייקו בדברי הגמ' בב"ק מו במקור לדינא דחזקה, דאי' התם "חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה למה לי למימר זה כלל גדול בדין אצטריך דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא - המוציא מחבירו עליו הראיה. אי נמי, לכי הא דאתמר"...
ביאור בדברי רש״י וה׳נועם אלימלך׳ בריש פרשת בראשית, לאור תורת החסידות:
איתא ברש״י ריש פרשת בראשית:
- בקדושת נועם אלימלך (ריש פרשת בראשית - דרוש ב') ביאר את כוונת רש״י על פי מאמר חז״ל ש*״שלושה מעידין זה על זה: הקב״ה, תורה וישראל״, שבריאת העולם נשענת על שני עדים המעידים על אחדותו של הבורא יתברך...
פרק א: במהות יום שמיני עצרת – פזר קש"ב, יחידות ודביקות העליונה
הנה במבואו של יום הקדוש והנורא, שמיני עצרת, עומדים אנו משתאים מול פלא מהותו של יום זה. לכל יום טוב מימי מקראי הקודש חזות משלו ומאורע היסטורי ורוחני המגדיר את עצמותו: בחג המצות – גאולת מצרים ויציאתנו מעבדות לחרות; בחג השבועות – זמן...
שמיני עצרת ושמחת תורה כרוכים אצלנו יחד, עד שכמעט אין אנו מבחינים ביניהם. אולם שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו מן התורה, ואילו השמחה על השלמת מחזור קריאת התורה ומנהגיה התגבשו במהלך הדורות. מהו החיבור בין השניים? מדוע דווקא היום שבו הקב"ה מבקש מאתנו "עכבו עמי עוד יום אחד", נעשה ליום של שמחה בתורה...
מבוא: שער השביעי – מהותו של יום הושענא רבה
יום הושענא רבה, היום השביעי של חג הסוכות, עומד בתווך שבין ימי השמחה של חג האסיף לבין ימי הדין והרחמים של חודש תשרי. בעיני המון העם, נתפס יום זה כיום חיתום הדין, המשכו הישיר של יום הכיפורים, שבו נמסרים הפתקים ונחתם גזר דינו של האדם לשנה הבאה. מאידך גיסא...
בס''ד שמחת תורה: האם יש לסגור את ספר התורה בזמן הברכה
פתיחה
בפרשת פנחס כותבת התורה, שלאחר חג הסוכות יש לחגוג יום אחד נוסף הנקרא שמיני עצרת. מה טיבו של חג זה? מצד אחד, הוא נקרא 'שמיני', משמע שהוא המשך של חג הסוכות. מצד שני, הגמרא במסכת ראש השנה (ד ע''ב) כותבת שמדובר ברגל בפני עצמו, ולכן גם יש...
הגמ' מביאה את הברייתא שדיברה לגבי מקרה של ספק בכור שהישראל מוחזק בולד המסופק (שהרי הפרה הולידה את הולד ברשותו) ונוקט רב המנונא שאפי' שהישראל מוחזק עדיין אם הכהן יתקוף מיד הישראל לא יוציאו מידו ואילו רבה חלק עליו שאם תקפו כהן מוציאין מידו וצ"ב שורש פלוגתתם.
וכדי לבאר את שורש פלוגתתם צריך להקדים...
מזמור לתודה – בין הנס הגלוי לחסד הנסתר
דמיינו לעצמכם שאתם פוסעים בשעת בוקר מוקדמת, כוס קפה חמה בידכם, והעולם כמנהגו נוהג. הציפורים מצייצות, השמש עולה, והכול נראה רגיל לחלוטין. אך באותן שניות ממש, במרחק אלפי קילומטרים מכם, תלויים בין שמיים לארץ מאות בני אדם, כשהם אוחזים במשענות המושבים, פניהם...
מה משמעותו של החותם הנוסף בהושענא רבה, אחרי שכבר נחתמנו ביום הכיפורים? ומדוע דווקא הערבה, שאין בה טעם וריח, עומדת במרכזו של היום? המאמר מבאר כיצד הצימאון לישועת ה' בהושענא רבה מוביל אל השמחה בה' בשמיני עצרת.
א. הושענא רבה – יום ערבה ויום החיתום
הושענא רבה נקרא בדברי חז"ל "יום ערבה", על שם...