מאמרים
-
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת (תמוז תשפ"ה) נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי. שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ", ובגמ' "אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה, ופליגא דרבי יהושע בן לוי דאמר רבי...- יואל שילה
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 631
- תודות: 7
- הערות: 3
-
גדר הקנין באשה
משנה קידושין דף ב. האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו' והנה בראשית המסכת קודם שניגשים לבאר את עצם ענייני המסכת חובה לבאר מהו מהות הקנין באשה מהו ומה תוכנו ואיזה דברים נובעים מכוחו הנה ברמב"ם פרק א' מהלכות אישות הלכה א' כתב וז"ל: קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו וכו'.עכ"ל. ומשמע מלשון הרמ' שגם קודם מתן תורה...- צריך ביאור
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 694
- תודות: 7
- הערות: 9
-
בגדר תשובה ותוהה על הראשונות וכמה נפק"מ
קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות ע"כ. וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ג' וז"ל, כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר...- נדיב לב
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 371
- תודות: 6
- הערות: 3
-
הנחת מיחם על גבי מיחם
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים. ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא ממיחם על גבי מיחם, א"ל התם אוקומי קא מוקים הכא אולודי קא מוליד. ע"כ. והסביר רש"י, שהמיחם התחתון...- רבי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 258
- תודות: 4
- הערות: 2
-
תכליות הבריאה והתקימותם בשלבי הגאולה
הנה ידוע דלעולם יש ב' תכליות חדא להיטיב לבן אדם הפרטי וזהו יותר מישך שיכא לענין הפרטי של כל אחד שהשי''ת רוצה להיטיב לו ועליו מלדאוג לעצמו לקבל ההטבה ולא להפסיד. וגוף הבריאה ענינה להעמיד את מלכות ה' בעולם, ובזה גם כבר יש ענין גדול של הכלל שגוף צורת עבודת ה' היא באופן של ''כלל ישראל'' וכל אחד הוא פרט בתוך העמדת מציאות מלכות ה' בכלל ישראל כמבואר הרבה בפסוקים. ולבאר מדוע אין פה ב' תכליות ומדוע...- אברך קלאסי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 277
- תודות: 11
- הערות: 3
-
בעניין אין איסור חל על איסור ומעשה בר' ישראל סלנטר בעניין.
א. נחלקו בש"ס בדוכתי טובא אם איסור חל על איסור, או דילמא מאחר והדבר כבר אסור- אין האיסור השני חל עליו, יען מהות איסור היא לאסור את המותר ולא את האסור כבר. מפוזרת הסוגיא בפסחים לו, קידושין עז, יבמות לג ,חולין קא ועוד. למעשה קיי"ל שאין איסור חל על איסור כ"א באחד משלושה אופנים: או באיסור מוסיף או באיסור כולל או ששני האיסורים חלים בבת אחת בפש' הגדרת איסור מוסיף היא שנתווסף בדבר הנאסר עוד תוספת...- ממגד שמים
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 767
- תודות: 8
- הערות: 5
-
סיכום פרקים א' ב' משניות זבחים.
זבחים פ"א - סיכום: פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה. וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות. א. שם הקודש והיינו שם הקרבן. ב. שם הבעלים. מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש. ומצינו מח' תנאים איזה קרבנות נפסלים במחשבת שלא לשמה. א. שי' ת"ק, הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן נפסלים בכוונת שלא לשמה...- שירת העשבים
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 178
- תודות: 7
- הערות: 2
-
שבעא דנחמתא וט"ו באב
שבעא דנחמתא – על מה הנחמה? אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה. וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה לאבלות על החי, על קשר שלא נותק אלא רק נחלש, "אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה" אומר הכתוב, דומה כס"י...- עמך
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 295
- תודות: 7
- הערות: 2
-
אודות המנהג "לקונן" בהפטרת שבת חזון - מה זה לקונן?
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר, מפני שיש בזכירת החרבן והתאונן על הצרות שאירעו באותו זמן חלק משרשי התשובה", עכ"ל. וכן הראבי"ה (סי'...- תלמיד חכמי הדור
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 700
- תודות: 7
- הערות: 5
-
מצוות צריכות כוונה חלק ב' - שיטות הראשונים
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל: משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה. וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום): היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על רבא כלל, אלא שניהם סבירא ליה שמצוות אינם צריכות כוונה, אלא אך ורק כוונה למעשה – שיתכוון לתקוע בשופר...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 308
- תודות: 6
- הערות: 3
הגמ' שואלת למה המשנה לא כתבה האיש קונה ובחרה לדבר על הקנין מצד האשה (האשה נקנית) ומתרצת באיבעית אימא השני שאי תנא קונה הו"א אפי' בעל כורחה ולכן תנא האשה נקנית דמדעתה אין שלא מדעתה לא וצריך את דעתה להחיל הקידושין
והנה בביאור ההו"א של הגמ' שמהני קידושין בע"כ של האשה ישנם שני גישות בראשונים א)...
במאמר הזה ב"ה נדון בחקירה המפורסמת, האם הטומאה היא מציאות רוחנית, כלומר, כוח ממשי (ברובד הרוחני) שקיים בעולם והתורה רק חושפת אותו בפנינו, או שהיא הגדרה משפטית כלומר, סטטוס הלכתי שהתורה מחילה על החפץ. ולכאורה היה ניתן להעלות צד שלישי. טומאה זו מציאות פיזית שהתורה קבעה וכמו שיתבאר בהרחבה.
הצעת...
בפירוש הרשב"ם בשכוני גוואי
ב"ב כ"ט: ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה אנא בשכוני גוואי הואי אתא לקמיה דר"נ אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא הכי דינא הוא מע"ה וכו'.
ופ' רשב"ם "אנא בשכוני גוואי הואי, בחדרים הפנימיים היתה עיקר דירתי והייתי עובר דרך עליך ומשתמש עמך בבית החיצון...
![מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']](/data/attachments/18/18192-810c19716b813ea8ef7eb0342c7eebbc.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
מלאכת בונה א' - בפלוג' רב ושמואל[שבת ק''ב ב']
מצינו בגמ' ג' מחלוקות בין רב ושמואל האם מחיבים בהאי גונא מצד מכה בפטיש או מצד בונה וז''ל הגמ' ''מסתת משום מאי מיחייב רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש העושה נקב בלול של תרנגולים רב אמר משום בונה ושמואל אמר משום מכה בפטיש עייל שופתא בקופינא...
אינו מוגה כל צרכו, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן.
תהילים פרק ב - הגבול האפור
הגמרא (ברכות י.) אומרת שכל פרק תהלים שדוד חיבב, הוא פתח וסיים אותו באותה מילה, כמו הפרק הראשון שמתחיל ב"אשרי האיש" ומסיים ב"אשרי כל חוסי בו".
המעיין הנבון יפתח את ספר התהלים, ויגלה לתדהמתו שמדובר בשני פרקים נפרדים, ואז...
אשמח לקבל כל הערה
פרק ט״ז – מחלוקת קרח ועדתו
קרח ועדתו קמים על משה ואהרן (פסוקים א' – ד')
קרח בן יצהר, יחד עם דתן, אבירם ואון בן פלת משבט ראובן לקח ושכנע 250 אנשים חשובים ביותר, רובם משבט ראובן מנשיאי העדה, אנשים שכולם מכירים ויודעים את השם שלהם, הם חולקים על משה, על החלטותיו ועל המינויים...
מתפרסם לע"נ הבה"ח יששכר דב ז"ל בן יבדלחט"א ר'שלמה, ולישועת אברהם ישעיהו בן שושנה בקרוב ממש.
א. ב"מ דף י,ב תניא "אם המצא תמצא בידו, אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין ת"ל המצא תמצא מכל מקום", וזהו לעניין גניבה דחצרו כידו, עוד איתא שם לעניין גט "תניא ידה, אין לי אלא ידה גגה חצרה קרפיפה מנין ת"ל...
מהו "כלל ישראל"
נתלבטו בזה לאחרונה רבים, ונסתבכו בזה מחמת דיוקים וקטעי דברים כאלו ואחרים, ואני באתי להעמיד דת על תילה, וללקט באמרים ממקורות ברורים, אמרתי אשיחה וירווח לי, וכשיגלו הדברים קילורין לעיניים שמא דבר כה פשוט, שכבר התבטא מרן הגר"א וסרמן הי"ד (כמדומה בשם הח"ח) על כך שאנשים מתייחסים...
בענין חובת בדיקה
בטעם הבדיקה
במתני' אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר.
שיטת רש"י
פירש"י ד"ה בודקין, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא.
והק בתוס', וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. מהא דהקשו מתרי, חדא...
בס"ד
שימת הלב במצוות הזכירה
שאלה.
1) שמע כל הקידוש אך כלל לא שם לב כשאמרו "זכר ליציאת מצרים" האם יצא
2) שמע זכור וראשו היה טרוד בדיקדוקי הקריאה ולא נזכר כלל במעשה עמלק האם יצא
3) כשאמר ק"ש והברכה שלאחריה לא נזכר כלל ביציא"מ האם יצא
תשובה.
אמרינן בספרא
והנה יל"ד אם דרשת הספרא מ"זכור" הוא...
תשובה בענין מי מברך ספירת העומר בציבור הרב או השץ
אל מעלת כבוד המופלא, בפז לא יסולא, דעסיק בתורה תדירא, חשיכה כאורה, לילה כיום יאירה, ה"ה ... ני"ו ויצ"ו
אחר דרישת שלום כבוד תורתו כנהוג !
בענין שאלתך על ספירת העומר על ידי המרא דאתרא, האם נאה ויאה שיברך הרב או שמא עדיף בכלל שיברך הש"ץ. אביא...
העולה מהסוגי' כתובות טז: - יז.
המקור למצווה
הגמ' בכתובות טז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה, כלה נאה וחסודה והתורה אמרה: מדבר שקר תרחק, אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח...