מאמרים
-
רוֹצֶ֣ה ה֖' אֶת־יְרֵאָ֑יו אֶת־הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ
פרק ב' היאך תשכונה היראה והאהבה יחדיו?! הקונוטציה של פחד ויראה משתקת רבים מאנשי החומר השקועים בהבלי העולם, הם חשים כאילו מביאים לפיתחם דרך חיים שרק תפחיד אותם, תצמצם את חייהם עד שיהיו פוחדים ויראים תמיד. החשש ה[לא] מוצדק הוא - שהלוא תדר שכזה פוגע באיכות החיים החופשיים, בריאות הנפש והנאותיה. בהבינם רק את שפת הדיבור האנושית מקשרים רבים את מושג 'יראת' שמים ו'יראת' חטא לכלל ההבנה הפשוטה של אדם...- הייליג
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 417
- תודות: 10
- הערות: 2
-
בפירוש הרשב"ם בסוגיא דשכוני גוואי
בפירוש הרשב"ם בשכוני גוואי ב"ב כ"ט: ההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ביתא אמר ליה אנא בשכוני גוואי הואי אתא לקמיה דר"נ אמר ליה זיל ברור אכילתך אמר ליה רבא הכי דינא הוא מע"ה וכו'. ופ' רשב"ם "אנא בשכוני גוואי הואי, בחדרים הפנימיים היתה עיקר דירתי והייתי עובר דרך עליך ומשתמש עמך בבית החיצון שדרת בו ברשותי ולכך לא מחיתי" והיינו דהעברת הדרך גורעת בחזקתו ובהכי פליגי ר"נ ורבא על מי להביא ראיה...- ליבי בתורתך
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 11
- הערות: 5
-
ש"צ שטעה בתפילת החזרה בעשרת ימי תשובה ואמר- הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, לאן חוזר?
מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין אם הוא ש"צ שמתפלל תפילת חזרה, צריך לחזור לראש. וכתב שמר"ן הרב עובדיה זצ"ל התבסס על המאירי (ברכות...- חיים אלבז
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 274
- תודות: 4
- הערות: 2
-
סיכום פרקים א' ב' משניות זבחים.
זבחים פ"א - סיכום: פרק זה עוסק בדיני פסול של כוונת שלא לשמה. וב' מחשבות שלא לשמה פוסלות. א. שם הקודש והיינו שם הקרבן. ב. שם הבעלים. מבארת המשנה, שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמה כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה. הילכך, שאר עבודות הקרבן נמשכות כסדרן, אלא שהבעלים מחויב בקרבן חדש. ומצינו מח' תנאים איזה קרבנות נפסלים במחשבת שלא לשמה. א. שי' ת"ק, הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן נפסלים בכוונת שלא לשמה...- שירת העשבים
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 178
- תודות: 7
- הערות: 2
-
תהלים פרק ב - הגבול האפור
אינו מוגה כל צרכו, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן. תהילים פרק ב - הגבול האפור הגמרא (ברכות י.) אומרת שכל פרק תהלים שדוד חיבב, הוא פתח וסיים אותו באותה מילה, כמו הפרק הראשון שמתחיל ב"אשרי האיש" ומסיים ב"אשרי כל חוסי בו". המעיין הנבון יפתח את ספר התהלים, ויגלה לתדהמתו שמדובר בשני פרקים נפרדים, ואז עומדות בפניו שתי אפשרויות: לסגור את הספרים עם סימן שאלה בין העינים, או – ובהנחה שהוא נבון, זה מה שהוא...- בלתי אפשרי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 212
- תודות: 17
- הערות: 4
-
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק י"ב 'האם מותר להתעטף בטלית ולהניח תפילין בין גאולה לתפילה - חלק ראשון' איתא בגמרא ברכות דף י"ד:, וז"ל הגמרא: הגמרא מביאה מעשה על רב שהניח תפילין אחר קריאת שמע, ורק אחר כך התפלל. ובתחילה סברה הגמרא שעשה רב כן בכוונה, ולבסוף מסיקה הגמרא שבאותו היום איחר השליח להביא לו את התפילין. והנה תוס' שם אומר שלכאורה משמע מכאן שמותר להפסיק בין גאולה לתפילה כדי להניח תפילין...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 208
- תודות: 2
- הערות: 2
-
בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג'
בגודל מעלת תפילה בציבור או עכ"פ בשעה שהציבור מתפללין – חלק ג' א. שו"ע סימן צ' סעי' ט' ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לבית הכנסת יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים כו', וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד אעפ"כ יתפלל בבית הכנסת. ג' מעלות לפנינו: א. תפילה בבית הכנסת עם הציבור. ב. תפילה בבית בשעה שהציבור מתפללין. ג. תפילה ביחידות בבית...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 223
- תודות: 3
- הערות: 2
-
דיני איסורי הנאה
דיני איסור הנאה אחד הנושאים האפורים ביותר בהלכה הוא 'כללי איסורי אכילה והנאה' בכלל ו'דיני איסורי הנאה' בפרט. כמו בהרבה נושאים הלכתיים עמומים ואפורים, אין עמימות נושא זה נובעת מריבוי פרטי דינים או עמקות הנימוקים, אלא אך ורק מחמת שדיניו לא ניתנו בצורה מסודרת ומקיפה במשנה, בגמרא, ובפוסקים, אלא זעיר פה זעיר שם אגב שעסקו באיסור זה או אחר. אם ירצה אדם לבוא ולהקיף את הנושא במשנה בגמרא ובראשונים, ילאה...- כמעיין המתגבר
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 173
- תודות: 11
- הערות: 2
-
טעיות בשולחן ערוך
טעיות בשו"ע מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד הכרעת השו"ע, ובין כשמדובר במחלוקת בין השו"ע והרמ"א. אמנם ישנה גם תופעה נוספת, שהיא בפרט נוגעת... -
חובת בדיקת ד' מינים כל יום
עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה לבטלה'. וכתב שם הב"י שמקור הדברים הם מהרא"ש, ואף שבתשו' (כלל ב' סי' ט') כתב שהעולם לא נהגו לבדוק בכל...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 656
- תודות: 9
- הערות: 16
הנה ידוע שיטת הבה"ג דאם לא מנה יום אחד שוב אינו יכול לספור אך המשנ"ב בביאור הלכה הביא את דעת רב האי גאון דס"ל דאם לא מנה ביום האתמול ימנה אתמול היה כך וכך והיום כך וכך.
ולכאורה צ"ב דמה יועיל שיספור היום מה שהיה אתמול הרי אתמול הפסיד המצווה ומה תועיל אמירתו היום שאתמול היה כך וכך. והביאור בזה...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
תהילים פרק ד - הליצנות ושברה
מגוון בעיות הנפש והפרעות האישיות שבדורינו, גורמות לאכלוס גבוה של כל מיני קליניקות למיניהם, וכמות לא מבוטלת של מטפלים ממטפלים שונים, חוגגים כל הדרך אל הבנק עם צרור מרשרשים בכיסם ועוד כמה שקים ברכבם. אך דומה שבין כל המילים...
רבות מרבותינו הפוסקים פסקו דס"ס לחומרא בברכות מברכים. והמה הלבוש בהלכות ציצית סימן יז סק"ב, הפרי חדש סימן תפט ס"ח, הגרע"א סימן יז על מג"א סק"ב, המאמר מרדכי סימן יז סק"ג והגר"ז בשו"ע שלו סימן תפט סכ"ה, והלח"מ פ"ד מהל' ברכות ה"ו ביאר דכן הוא דעת הרמב"ם.
והוכיחו מפסק השו"ע בסימן תפט דהמסופק אם לא...
בדין פטורא דכדי רשעתו במיתה ומלקות וביאור פשט הסוגיא מכות י''ג ב' והמסתעף בגדרי פטורא דכדי רשעתו
א} בסוגיא מכות י''ג ב' מבואר מחלוקת התנאים האם חיבי מיתות פוטר ממלקות מדן כדי רשעתו[כשם שחיוב ממון פוטר ממלקות מקרא הנ''ל] ומצינו בזה ג' שיטות לדעת ר' ישמעאל לעולם חיב מלקות בכל סוגי המיתה אינם...
(תמלול של שיעור)
לפני הרבה שנים היה את התנא הקדוש רבי עקיבא. רבי עקיבא כמו שסיפרנו היה לו 24,000 תלמידים שכולם נפטרו בימים האלה של ספירת העומר. ואחרי זה היה לו חמישה תלמידים, רק חמש חדשים.
שם, אחד מהם קראו לו רבי שמעון בן יוחאי, (בר יוחאי. לאבא שלו קראו יוחאי.)
רבי שמעון בר יוחאי היה צדיק מאוד...
הערה באמירת ׳אל מלך נאמן׳ קודם ק"ש
שו"ע או"ח סי' ס"א ס"ג ״בקריאת שמע יש רמ"ה תיבות וכדי להשלים רמ"ח כנגד איבריו של אדם מסיים שליח צבור ה' אלהיכם אמת, וחוזר ואומר בקול רם ה' אלהיכם אמת. הגה: ובזה כל אדם יוצא הואיל ושומעין מפיו של ש"צ ג' תיבות אלו. ואם היחיד רוצה ג"כ לאמרם עם השליח צבור, אין...
בס''ד פרשות אחרי מות - קדושים: האם מותר לאכול איסור שבטל ברוב
פתיחה
בפרשת אחרי מות כותבת התורה על כניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים, כניסה הכוללת הכנות מקדימות, כמו לבישת בגדים, שחיטת קורבנות והזאת דם. חלק מההזאה, כוללת הזאה של דם פר ושל דם שעיר, אך גם ערבוב שני הדמים יחד (טז, יח): ''וְיָצָ֗א...
"הר הבית בידינו" נשמעה הקריאה במכשירי הקשר, היה זה קולו של המפקד הצבאי "מוטה גור" שבישר כי ידי מדינת ישראל, כבשו את הר הבית מידי ממלכת ירדן. דגל המדינה הונף על מסגד "עומר", מבנה אבן עתיק בן כאלף פלוס שנה, שעבר גלגולים רבים, מבנה מרשים בעל כיפת זהב. ומעל הכל, מבנה שנמצא במקום, באותו מקום, בו עמד...
בבא בתרא דף צב. מייתי הגמ' הא דפליגי רב ושמואל בקנה שור מחבירו ונמצא נגחן "רב אמר הרי זה מקח טעות בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא, בממונא לא." ופירש התם הרשב"ם "באיסורא - כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה והאחת מוכרת בשר נבילה דאמרינן בנמצא הלך אחר...
אינו מוגה כל הצורך, בהמשך בע"ה המאמר יעודכן.
תהילים פרק ג - בטחון מוחלט
בשביל להבין את הפרק הזה בצורה טובה, צריך קודם להכיר את סיפור מרד אבשלום. בגדול, כולם יודעים פחות או פחות מה היה שם – אבשלום, מרד, יואב, לך בשלום, גיהנם פעורה תחתיו וכגון דא, אבל – נדיר למצוא מי שמכיר את הסיפור המלא – אולי...
"תנא דבי רבי ישמעאל, הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהם צמר ופשתים, מה להלן צמר ופשתים אף כל צמר ופשתים, (שבת כו ע"ב יבמות ד ע"ב ומנחות לט ע"ב).
כלומר דס"ל לתנא דבי רבי ישמעאל שהתורה חייבה בעשיית ציצית רק בבגד העשוי או מצמר או מפשתים, אך בגד העשוי משיראין [משי] כלך וסריקין...
הגמ' שואלת למה המשנה לא כתבה האיש קונה ובחרה לדבר על הקנין מצד האשה (האשה נקנית) ומתרצת באיבעית אימא השני שאי תנא קונה הו"א אפי' בעל כורחה ולכן תנא האשה נקנית דמדעתה אין שלא מדעתה לא וצריך את דעתה להחיל הקידושין
והנה בביאור ההו"א של הגמ' שמהני קידושין בע"כ של האשה ישנם שני גישות בראשונים א)...