-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
חַשְׁמוֹנַאי הַכֹּהֵן וּבָנָיו קִנְּאוּ לִכְבוֹד ה' (פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר)
בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת השם. ועוד גזרו עליו, שיהיה דינו כאילו בא על השפחה ועבר על לאו של 'לא יהיה קדש בבני ישראל', משום...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 111
- תודות: 8
- הערות: 2
-
כללי התורה. קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א)
קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א) סעיף א- הדאורייתא חד גווני והדרבנן רב גווני בשרשי התורה ישנם רעיונות מופשטים, כגון- שצריך להיות כל מיני דינים על אוכלים "חשובים" ועל כלים "חשובים" וכדומה. אך בהלכה למעשה במצוות שבין אדם למקום דרכה של תורה [א'-] לקבוע לעד לעולם את הפרטים או התנאים בהם ההלכה מחייבת ואת הפרטים או התנאים בהם אין ההלכה מחייבת, [ב'-] למעט בפרטי הדינים. וגם אם יזדמן מקרה...- אולפן חדת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 123
- תודות: 4
- הערות: 2
-
רב - קו בהלכה
רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה מחמת דהיכא דעבידי למיגר אין כופין על מדת סדום. והדברים ידועים. המציאות כיום: כיום, [מתשע"ד לערך]... -
פת הבאה בכסנין - ה' (גדר "נילוש")
הקדמה. במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'. כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו. במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על 'לחמניית מזונות' הנפוצה, ונמשיך בכך אף במאמר זה. שיעור מתיקות העיסה. ועתה נדון האם לחמניה זו זכאית בכלל...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 105
- תודות: 6
- הערות: 2
-
לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה
קביעת ימי החנוכה לימים טובים קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:) 'לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה'. ופירש רש"י: לא שאסורין... -
חנוכה- כתבו לכם על קרן השור'...
"כתבו לכם על קרן השור" א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" [בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה'] כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך" הינו מחמת כי "החשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם באומרם "כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוקי...- מה ידידות
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 6
- הערות: 2
-
שיכור שהפיל ס"ת בשמחת תורה רח"ל
יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה: הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם. והנה בשו"ת חיים שאל (ח"א סימן י"ב) נשאל האם גם הרואים ספר תורה נופל חייבים להתענות, והשיב שגם הנופל...- התורה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 324
- תודות: 6
- הערות: 2
-
סיכום פרשת במדבר
אשמח לקבל כל הערה פרק א – ספירת בני ישראל ציווי על הספירה (פסוקים א'–ד') ה׳ מצווה את משה ואהרן במדבר סיני, באוהל מועד, למנות את כל עדת ישראל מבן עשרים שנה ומעלה, שזה הגיל שיוצאים לצבא, לפי משפחותם – שבטיהם, כל שבט בנפרד, ובתי אבותם – על פי היחוס של האבא. לצידם יתמנה נשיא מכל שבט לעזרה בספירת השבט שלו. הספירה תתבצע ע"י ניתנת מחצית השקל ע"י כל אחד והזכרת שמו בספירה. נשיאי השבטים (פסוקים...- הרב הירושלמי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 109
- תודות: 5
- הערות: 5
-
רבי אברהם דובער כהנא שפירא, ה"דבר אברהם"-כ"ג אדר
בעל דבר אברהם רבי אברהם דובער הכהן כהנא שפירא, בן הגאון ר' זלמן סענדר, וחתן "הגדול ממינסק" ר' ירוחם פרלמן. יריעה, המכוונת זרקור למערכות הכבירות שניהל בעל דבר אברהם בהשכלה וגרורותיה- הציוניים והרפורמים. פ"ג שנה להסתלקותו. מוצאי יום כיפור, תרל"א. ביתו של רבי זלמן סנדר כהנא שפירא בעיירה קוברין. לעולם מפציעה נשמה קדושה, שעתידה להאיר את העולם. שמונים שנה עברו מאז מיתתו בגיא ההריגה של רבי...- פנחס ע
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 211
- תודות: 15
- הערות: 5
-
פסח שני - מותר או אסור עם חמץ
בפרשת בהעלותך (במדבר ט, י) כותב רש"י ז"ל בזה הלשון: "פסח שני מצה וחמץ עמו בבית ואין שם יום טוב. ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו". ובפשוטו כתוב כאן בדברי רש"י שאסור לאכול חמץ יחד עם בשר הפסח של פסח שני. וזהו מה שכותב רש"י "ואין איסור חמץ" - היינו, אין איסור לאכול חמץ בפסח שני, "אלא עמו באכילתו" - היינו, רק שאסור שיהיה חמץ יחד עמו באכילתו את הפסח. המנחת חינוך (פרשת בהעלותך, מצוה שפ"א אות ג) תמה...- בן תורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 303
- תודות: 7
- הערות: 4
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב'
אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן
התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1].
והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות...
חזקת ג"ש להולכי אושא.
והילפותא משור המועד
אמר רב יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא ג"ש, משור המועד מה שור המועד כיון דנגח ג"נ נפק לי' מחזקת תם וקם לי' בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח, אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב ה"נ עד...
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף...
בעזהשי"ת
א.
כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א'
כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ.
הטעם לאיסור זה
ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה:
א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף...
שבעא דנחמתא – על מה הנחמה?
אחרי שעברנו את התקופה של בין המצרים, בהם קראנו על תלתא דפורענתא, כעת מתחיל סדרה של שבעה דנחמתא, אחרי האבל והחורבן מגיע הנחמה.
וכאן הבן שואל, על מה הנחמה?, הן בית המקדש נותר חרב, בעיקר למתבאר בשבוע שעבר שהסיבה לצער על המקדש גם אחרי כ"כ הרבה שנים הוא כיוון שהדבר דומה...
שמיעת קול אשה
כשאסרו לשמוע את קול האשה בזמן שקורא ק"ש - לא אסרו אלא בקול שאינו רגיל כגון קול זמר שלה, או כשמדברת דברים שיש בהם משום קירוב הדעת (שהרי אסרו לשאול בשלום אשה - רשב"א), ולפ"ז אולי יש מקום לחוש משום קול באשה גם באשה נואמת, מדריכת טיולים, וכדו', ובפרט ששם בד"כ גם מתבוננים בה.
מסתבר...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'.
יב...
האם 'ונשמרתם' על שמירת הגוף??? >>> האם מותר לענות שלום באמצע קריאת שמע??? >>> האם מותר להכניס את עצמו לסכנה וסומך שהקב"ה יעזור לו??? >>> מדוע המגדל כלב רע מונע חסד בביתו??? >>> מתי חמירא סכנתא מאיסורא??? >>> האם 'ונשמרתם' מדאורייתא או מדרבנן??? >>> שמירת הגוף בשביל השפעת הנפש.
וְנִשְׁמַרְתֶּם...
בס''ד
דין ספק אי בכור אי לאו ודין ספק אי אח אי לאו
כתב הריטב''א דלמא בוכרא דאימא קאמר פירוש ועל הספק עליו להביא ראיה, וכן ברשב''א אמר ליה דהוו קרו ליה בוכרא סיכלא. שמעינן מהא דבחזקה כי הא מפקינן ממונא. ומבואר דיש...
מפתח עניינים חלק א-ב
איסור ראיית נשים
איסור קריבה לעריות
איסור 'ונשמרת מכל דבר רע'
איסור 'ולא יראה בך ערות דבר'
איסור 'ולא תתורו'
החילוק בין ראייה בהתבוננות לבין ראיה בעלמא
פריצות
ראיית פנויה
מקומות שמורגלים בהם בגילוי
שייט בקייאקים במקום מעורב
סיכום
ראיית פנויה
עד כאן התבאר שפעולה היוצרת קשר...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב'
בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא
ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...