מאמרים
-
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד מאמר חנוכה תשפ"ו א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא פרט מכלל מיני העברה על דת, ומדוע חולקת היא מקום לעצמה בהודאה דעל הנסים. והנה המצות המעשיות של כל...- כתונת תשבץ
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 279
- תודות: 10
- הערות: 4
-
מהיכן למד אברהם אבינו תורה?
מהיכן למד אברהם אבינו תורה? במתני' בקידושין (פ"ב ע"א) איתא, וז"ל: מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה שנאמר (בראשית פכ"ו פ"ה) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי ותורותי, ע"כ. ובגמ' ביומא (כ"ח ע"ב) נמי איתא הכי, וז"ל: אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו', אמר רב, ואי תימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר...- אברך מישיבת מיר
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 127
- תודות: 9
- הערות: 4
-
תורה וענוה. מה הקשר? -אמונה!
למה התורה ניתנה על הר סיני? הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן. תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?! אבל למה דוקא בימי הספירה? העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה? משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה? התשובה לכל- גאוה! הר סיני היה עניו, התורה יורדת למטה. בלי ענוה אין תורה. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד כי החשיבו עצמם מחבריהם. ואימת...- פנחס ע
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 138
- תודות: 6
- הערות: 2
-
עזיבת החטא
בס"ד האם שירת האזינו כנגד תשובה??? מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא??? האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד??? האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה??? מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה??? מהם הקבלות בבחינת הקלות??? איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים??? האם תשובה היא דבר קשה??? מהו מעוות לא יוכל לתקון??? כיצד כובשים את היצר הרע ע"י התורה??? מהי התפילה על התשובה??? כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 267
- תודות: 5
- הערות: 2
-
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום אמירת היום יום מצד מצות זכירה כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו באות הזה כמו שאמר (להלן לא יג) כי אות היא ביני וביניכם. וזה עיקר גדול באמונת הקל. ובע"ה בל"נ נאריך... -
תהלים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים
אינו מוגה כל הצורך, בע"ה בהמשך המאמר יעודכן. תהילים פרק ו – אויבים פנימיים וחיצוניים אפשר להניח שיש אי־אלו אנשים שעוברים בעיניהם על מילות הפרק ומהמהמים תחת שפמפמם המקוצץ משהו כמו: "המ, משהו פה מוכר לי בטקסט הזה. זה קשור אולי לברכת המזון?". המשודרגים יותר אולי כן ידעו להצביע על מיקום המזמור במהלך התפילה, אבל נדיר מאד למצוא מישהו שלא משחרר אנחת־רווחה כשמתברר לו שהיום ט"ו באב, או שיש איזשהו חתן...- בלתי אפשרי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 184
- תודות: 9
- הערות: 4
-
תורת ה' לגויי הארצות?
'מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום' (תהילים קמז, יט-כ) מטרת המאמר לבאר מעט את השייכות בין התורה הקדושה לאומות העולם, ההבדל בין חיצונית התורה לפנימיותה, ומעלת התורה שבעל פה כעיקר מטרת התורה שבכתב, ורוממות ישראל בחיבורם לתורה, לעומקה ולשורשה הנעלם מעיני כל חי. דברי חז"ל על האיסור ללמד גוי תורה [לבד מז' מצוות] אמרו חז"ל (חגיגה יג.) 'אמר רבי אמי אין מוסרין...- אברך מעמיק
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 176
- תודות: 8
- הערות: 3
-
מהות הקניין בקידושין
ב"ה הקניין בקידושין כתב הרמב"ם בריש הל' אישות: "קודם מתן תורה הי' אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לתוך ביתו ובועלה בינו לבין עצמו ותהי' לו לאשה. כיון שנתנה תורה נצטוו ישראל שאם ירצה האיש לישא אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים ואח"כ תהי' לו לאשה שנאמר כי יקח איש אשה ובא אלי'". והק' בלקו"ש חל"ט ". . לכאורה צ"ע, למה הקדים הרמב"ם כאן תיאור גדר האישות שקודם מ"ת, ולא התחיל בדין...- מחכה
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 797
- תודות: 4
- הערות: 2
-
אודות חירם מלך צור ואודות יעבץ
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה" - נעשה שותף עם חירה העדולמי. כותב ה'סדר הדורות' (ב"א תתקמ"ח) "חירם [מלך צור] הוא חירה העדולמי, חותן יהודה (האמנם?, אולי תמר היא בתו -כלומר שהוא הוא שוע), והאריך ימים יותר מאלף ומאתים שנים!". חירם מלך צור בדברי הימים א' (פי"ד) כתוב "וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִיד וַעֲצֵי...- עמוסיך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 312
- תודות: 16
- הערות: 4
-
הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב...- האיש השרוי בשמחה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 408
- תודות: 5
- הערות: 3
גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום
א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל
א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא...
כשהאש יוצאת ומוצאת קוצים ונאכל הגדיש - מחשבות נוקבות על הטרגדיות והגזרות בדורנו
כפי הנראה, ליהדות החרדית מעולם לא היה ניסיון כה מורכב וקשה.
יד שמים המעוררת אותנו לשוב, וכנגדה יד אדם המבקשת לעקור את מקור חיותנו, תורתנו הקדושה ולומדיה. יש תחושה קשה בדורנו, כאילו מתקיים בנו מה שלא זכור כמותו, 'אש...
(מאמר זה כתבתי בעקבות הערה שקיבלתי בפורום נכבד זה, ולכך הארכתי בדבר.)
בגמ' סהנדרין (צ"ז:) איתא:
"מאי ויפח לקץ ולא יכזב, א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו.
שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו...
פרקי התורה נביאים וכתובים
ראיתי שעסקו בזה כו"כ מחו"ר הפורום שליט"א במספר מקומות, וחשבתי שיש בנו"ט להביא סקירה קצרה ויפה לכל העניין. מובן שאשמח להערות והארות, כבר נוכחתי לראות במעלת הגדולים דפה.
מעניין לדעת שלפי מסורת ישראל וחז"ל הקדושים, אין דבר כזה דברי הימים א' וב', או שמואל ומלכים א' וב'. |...
בענין סכין מסוכסכת
תוכן הענינים
א. שלשת סוגי הפגימות.
ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה.
ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא.
ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו.
ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו.
ו...
פ"י פכ"א – כג' – "ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם"
המכה הט' שהקב"ה מביא על המצרים היתה מכת חושך והנה יש לדון מה הוא מקור...
ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]
ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך...
מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אדון חולי ארץ
הפלא בדברי המזמור מיניה וביה
מבואר כאן בכתובים מבט על קריאת ים סוף שהים נס וברח מפני משהו ובמזמור שואלים את הים מה לך הים כי תנוס כלומר מלפני מי אתה בורח ועונים מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב כלומר שמפני האדון אלוה יעקב הוא נס (ולשון 'חולי' שהוא...
פי"ג פט"ז – "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"
"טוטפות – תפילין"
בתרגום יונתן תי' את המילה לטוטפות – 'ולתפילין בין ריסי עיניך',
"דבר המונח בראש"
הרמב"ן כתב בתו"ד "אבל רבותינו יקראו הדבר המונח בראש "טוטפות" כמו שאמרו [שבת נז:] לא בטוטפת ולא בסנבוטין, ואמר...
בס"ד
בפרשת וארא מצינו, שה' אומר למשה ואהרן ללכת אל פרעה, ולומר לו שישלח את ישראל מארצו, ומשה משיב לקב"ה, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים, והדברים תמוהים ביותר, והרי בפרשה הקודמת ראינו שמשה מבקש לא ללכת לפרעה מחמת שהוא כבד פה וכבד לשון, וענה לו על זה הקב"ה מי שם פה...
ברצוני להציע לפני יושבי חו"ר הפורום כמה נקודות בענינים פנימיות לשון הקודש. רק אציין, כי הדברים שייכתבו יהיו דברים כבדים, ארוכים, ומלאי הקדמות.
מטרת המאמר
המאמר נכתב כתוצאה מאשכול 'מילים ושורשם' העוסק בשורשי לשון הקודש, ותגובה שרציתי לכתוב התארכה עד שהגיעה למאמר שלם. על כן, מחמת שזה נפרד מהמאמר...
א. דרשת חז"ל המובאת ברש"י עה"פ ראו כי רעה נגד פניכם
נאמר בתורה כי אחר מכת ברד כשאמר משה לפרעה בערינו ובזקינינו נלך אמר פרעה יהי כן וגו' ראו כי רעה נגד פניכם.
בדיבור זה שאמר לו 'ראו כי רעה נגד פניכם' האריכו המפרשים לבארו.
וברש"י כתב ומקורו בדברי חז"ל במדרש כוכב יש ששמו רעה וראו איצטגניניו שהוא...