-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
ביטול וביעור חמץ
האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 443
- תודות: 3
- הערות: 2
-
ימי השובבי"ם חלק א' - מקור המנהג
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו הוזכר ענין ימי השובבי"ם הוא אצל התרומת הדשן, שהיה בסוף תקופת הראשונים, כפי שמעיד תלמידו בעל הלקט...- אחד יחיד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 212
- תודות: 12
- הערות: 2
-
אליעזר, ארור?!
בפרשתנו ישנה דמות אחת, אשר כל מהותה ועניינה לוטה בערפל, אישיות אשר מוקפת כולה בסימני שאלה. האיש הלז איננו בתואל האלמוני ולא קטורה המסתורית, כי אם אחד ה'גיבורים הראשיים' של הפרשה, הלא הוא... אליעזר עבד אברהם. בעיני הבשר שלנו אליעזר נראה כסתירה גמורה, פושט ולובש הוא צורות במהירות מפתיעה, ללא כל סתירה ביניהן. לעיתים הוא הכושי המגודל מזרע חם, ולעיתים העבד הצייתן והכנוע, לעיתים בן ישיבה שדולה... -
ברי ושמא ברי עדיף
בדעת המ"ד דברי ושמא ברי עדיף א. כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. ובביאור שיטת רב הונא ורב יהודה דברי עדיף ידועים דברי הפנ"י מש"כ בזה דחזקה אין אדם תובע אא"כ יש לו ואחזוקי אינשי ברשיעא לתבוע ממון שאינו שלו לא מחזקי' וממילא...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 957
- תודות: 5
- הערות: 5
-
ורפא ירפא - רשות הרופא
האם יכול לרפא חולי הבא מהשמים??? >>> האם הוא מצוה או רשות??? >>> כשיש רופא טוב ממנו בעיר אחרת??? >>> רופא שהזיק בשוגג ובמזיד??? >>> מהו רופא אומן??? >>> טעה באבחון בדיקות האם חייב??? >>> איזה שכר מקבל הרופא??? >>> האם יכול להשתכר במכירת תרופות??? >>> אם הרופא חייב ללכת לחולה??? >>> טוב שברופאים לשבח או גנאי??? >>> תפילה ורפואה. אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 496
- תודות: 4
- הערות: 3
-
דעת הר"מ ביחץ ובדין עניית דברים על המצה
א אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב עמרם גאון מפורש כן. הטעם, כתב אבודרהם ומפני מה נהגו לפרוס המצה קודם ההגדה, כדי שלא יאמר הא לחמא עניא...- אבא ביתך
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 54
- תודות: 7
- הערות: 3
-
מַלְכֵי יָוָן פָּשְׁטוּ יָדָם בְּקָדְשֵׁי ה' (פֶּרֶק רְבִיעִי)
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם את התורה והמצוות. ביום שבעה עשר בתמוז גדלה צרתם של ישראל, כאשר פשטו היוונים את ידם בספר תורת... -
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ
הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי: הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ: כִּ֣י אִם־שָׁמוֹעַ֤ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ: כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ...- הצעיר שבחבורה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 82
- תודות: 11
- הערות: 3
-
רוב וקרוב
הצעת הסוגיא בב"ב דף כג. מתני', ניפול הנמצא בתוך חמישים אמה הרי הוא של בעל השובך, חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, נמצא בין שני שובוכות קרוב לזה שלו קרוב לזה שלו, מחצה על מחצה שניהם יחלוקו. ובגמ' אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע''ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף, מתיב רבי זירא והיה העיר הקרובה אל החלל ואע''ג דאיכא אחריתי דנפישא מינה, בדליכא, וליזיל בתר רובא...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 8
- הערות: 22
-
'מעמיד' ו'מעמיד' ד'מעמיד' בדבר המקבל טומאה
הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה), לא מתכשר עד דעביד ליה ארעי. ופשטות דברי התוס' כפי שהעמיד הגרש"ק בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' שס"ו)...- התורה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 535
- תודות: 6
- הערות: 7
אחת הפרשיות המרכזיות והטעונות בתורה היא פרשת עמלק , שנזכרת לראשונה בסוף פרשת בשלח ונשנית בציווי המפורש בפרשת כי תצא:
"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים... תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כ״ה, י״ז–י״ט).
חז"ל תלו במלחמה בעמלק לא רק עניין היסטורי אלא שורש רוחני ומוסרי, קשור...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א'
כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס!
ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה...
להתחבר רגשית לאבל על החורבן
על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים)
מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו.
חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה...
סתירות וקושיות בדין ברי וחזקה
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והקשה בתורי"ד על תי' הגמ' דהא בב"ק (מו.) בהא דניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא...
בהלכות ציצית – חלק ג'
בדין תליית הציצית בבגד ע"י אשה או קטן
ט. שו"ע הל' ציצית סימן י"ד סעי' א' ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי, והאשה כשרה לעשותן.
הגה: ויש מחמירים להעריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה.
וטעם הרמ"א שמחמיר להעריך אנשים שיעשו...
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא:
היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו.
ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה):
ר"ת...
מה יעשה ש"צ ששכח יעלה ויבוא??? >>> האם אשה יכולה לעלות לתורה??? >>> האם גוללים ס"ת לפרשה אחרת??? >>> אם מותר לקרוא בתורה מתוך חומש??? >>> האם מועילה מחילת הציבור בשליח צבור??? >>> כבוד הצבור משום כבוד שמים??? >>> אם צריך להמתין לכהן לקריאת התורה??? >>> למי צריך להמתין לחזרת הש"צ??? >>> אם צריך...
בהלכות ציצית – חלק ב'
מהו ללבוש בגד של ארבע כנפות בלא ציצית בזמן שאסור לו לעשות בהן ציצית?
ד. המרדכי בהלכות קטנות רמז תתקמ"ד הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית בשעה שאסור לו לעשות בהן ציצית.
דעת ה"ר שלמה מדרוש שהלובש בגד של ארבע כנפות ואינו מטיל בו ציצית...
הטעם דמהני ברי וחזקה לכו"ע
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והנה בשלמא כאן גבי ספק מתי נבעלה אם תחתיו או לאו תחתיו הוי חזקת בתולה אמנם גבי...
בהלכות ציצית – חלק א'
הקדמה קצרה:
על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם...
מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה...
ברי גרוע ושמא טוב
א.
כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק...
מקום גניזת הבאר
כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע.
וז"ל הגמרא:
אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם...