מאמרים
-
בדין גרירה בחיטים ושאר מינים
משנה חלה פ''ב מ''ז הָעוֹשֶׂה עִסָּה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז, אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח. וְאִם אֵין בָּהּ טַעַם דָּגָן, אֵינָהּ חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח: ח''א- ביאור דברי הרמב''ן והרא''ש בגדר הצירוף דשאר מינים לשיעור עיסה ומבואר הדין דמהני לערב חיטים ואורז ומהני לחיב בחלה...- אברך קלאסי
- 19 דקות זמן קריאה
- צפיות: 74
- תודות: 5
- הערות: 1
-
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')?
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות של רבינו תם על שיטה זו והיישובים. ה. הכרעה במחלוקת הגאונים והרמב"ם עם רבינו תם. ו. כיצד יישמו את...- אולפן חדת
- 24 דקות זמן קריאה
- צפיות: 617
- תודות: 9
- הערות: 4
-
![שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת](/data/attachments/14/14257-8823e8564e4c0937ee9788a296b4d0b3.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת
הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן פסח, וכן איסורי שבת, וגם הרי הנידון הוא גם על טומאה, שהרי בהמה הנשחטת בסכין פגומה הרי היא נבילה...- אולפן חדת
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 315
- תודות: 7
- הערות: 2
-
טעיות בשולחן ערוך
טעיות בשו"ע מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד הכרעת השו"ע, ובין כשמדובר במחלוקת בין השו"ע והרמ"א. אמנם ישנה גם תופעה נוספת, שהיא בפרט נוגעת... -
הספיקות לקולא וגדריהם
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע הוא לקולא. ב} והנה בדין ערלה מצינו שהיו מאכילים זל''ז והיו מספקי אהדדי בלי לגלות שזה ערלה בחו''ל...- אברך קלאסי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 191
- תודות: 12
- הערות: 3
-
הדלקת נרות ביו''ט שחל ער''ש
בענין הדלקת נרות ביו''ט שחל ליהות ערב שבת שאינה לצורך יו''ט אי איכא הואיל במתני' פסחים מ''ו א. פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בדין הפרשת חלה בטומאה בפסח ואי אפשר לכהן לאוכלה אי צריך לאפות מה שיפריש משום שאם לא יאפוה תחמיץ וסבר ר''א שחייב לאפותה משום דחייב על חימוצה ואע''פ שלא יאכלה ואופה ביו''ט שלא לצורך. וברש''י שם פירש דסבר ר''א דשרי הואיל ובצע מכל חדא וחדא פורתא ורבי יהושע סבר שאינה חייב...- האיש השרוי בשמחה
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 409
- תודות: 5
- הערות: 3
-
בעניין חישוב שנת השמיטה כיום
במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת רש"י, וזה לשונו: דהיינו שכדי לחשב את החשבון צריך לדעת שהחורבן היה בשנה הראשונה של שבוע השמיטה – כלומר...- אחד יחיד
- מעודכן:
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 18
-
בעניין קריאת מגילת איכה
בעניין קריאת מגילת איכה בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד). ברכה בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב), עכ"ד. וכן כתב המרדכי (מגילה פרק ב רמז תשפג, הגהות מרדכי מועד קטן רמז...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 333
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בגדר ההידור בנ"ח
א הנה בטור ובשו"ע כ' [סימן תרעא סעיף ב] בזה"ל "כמה נרות מדליק בלילה הראשון מדליק אחד, מכאן ואילך מוסיף והולך אחד בכל לילה עד שבליל האחרון יהיו שמונה, ואפילו אם רבים בני הבית לא ידליקו יותר". והק' על לשונם באבי עזרי, שבדבריהם כלל לא ביאורו שישנו עיקר המצוה שהוא נר אחד וישנו הידור של הוספה לפי מנין הימים, ומדוע לא ביארו זאת כפי שביאר ברמב"ם וז"ל "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד" וכו'...- ללמוד וללמד
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 136
- תודות: 7
- הערות: 2
-
חמשה לשונות בברכת הרב את ריבנו, מה משמעותם?
ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל...- כהנא דמסייע
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 507
- תודות: 11
- הערות: 2
"שהחיינו על פירות המתחדשים"
המצוה באכילת פירות המתחדשים
המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם.
בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם...
ב"ה
גדרי קרן תלושה ומחוברת
תחלה יש להבין מהו המושג של קרן תלושה ומהו זה של קרן מחוברת. לכאורה כ"ע מנותקת הקרן מן הבהמה אי נקראת קרן תלושה, ואם הקרן התלושה מחוברת בצורה מוחלטת לבהמה – מה מגדיר אותה קרן תלושה? אז ההבנה הפשוטה בזה, היא שהיות וזו לא קרן שמחוברת אליה בטבע, ממילא חשיבא קרן תלושה. אך...
חוקר ביסוד גדר המצוה
ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה...
מוקדם
א. משנת רבי אליעזר פרשה ה'. [מיהו לא ידענא באיזה דור נכתב חיבור זה.] דבר אחר כנגד ארבעה אבות נזקים. אמר הקדוש ברוך הוא, עד שלא תטילו ארבעה מינין הללו בידכם, החזירו גזלות וחבלות לבעליהן, ואחר כך תפלתכם נשמעת. וכן הוא אומר אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה.
ב. מדרש רבה נשא- שלשים...
דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב
עיקרי הדינים
קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...
הקדמה.
בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות".
פת...
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה
כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם.
וכך נאמר במגילת...
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור
בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם...
מהלך דבריו:
ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע.
המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב.
התוס' הקשו עליו תרתי
ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'.
והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי:
אין כאן לשון...
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים
כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים...
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו
לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ...