-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')?
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות של רבינו תם על שיטה זו והיישובים. ה. הכרעה במחלוקת הגאונים והרמב"ם עם רבינו תם. ו. כיצד יישמו את...- אולפן חדת
- 24 דקות זמן קריאה
- צפיות: 449
- תודות: 7
- הערות: 3
-
מצוותי'ה אחשבי'ה' - חשיבות לעומת מציאות פשוטה
ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם. והנה בעולה מדברינו יש לברר: א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב ע''י אכילה (של דבר כמותו לדוג' בהוצאה שא''א להוציא את הדבר שאכלו) וכן להיפך במידי דאכילה. ג. מחוייב...- מחכה
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 245
- תודות: 3
- הערות: 2
-
לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה
קביעת ימי החנוכה לימים טובים קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:) 'לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה'. ופירש רש"י: לא שאסורין... -
בטחון והשתדלות לתועלת אחרים
כתב הרמב"ן (בראשית פי"ב פי"ג) ועוד שחטא בצאתו מן הארץ שנצטוה עליה מתחלה ויצא משם על אודות הרעב, והיה לו לבטוח בהש"י כי יפדנו ברעב ממות, ועל החטא הזה נגזר על זרעו גלות מצרים, כי במקום החטא שמה העונש[1]. והנה בדברי הרמב"ן לא מבואר שהחטא שירד למצרים הוה מחמת מה שיצא מארץ ישראל, אלא מחמת חסרון האמונה, נמצא שמה שיצא מארץ ישראל לא עבר בזה על ישוב ארץ ישראל. ומיהו מה שביאר שהיה בזה חסרון האמונה, יש...- אברך מישיבת מיר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 113
- תודות: 15
- הערות: 2
-
ימי השובבי"ם חלק א' - מקור המנהג
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו הוזכר ענין ימי השובבי"ם הוא אצל התרומת הדשן, שהיה בסוף תקופת הראשונים, כפי שמעיד תלמידו בעל הלקט...- אחד יחיד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 212
- תודות: 12
- הערות: 2
-
שורשי לשון הקודש - השורש ז,ל.
ברצוני להציע לפני יושבי חו"ר הפורום כמה נקודות בענינים פנימיות לשון הקודש. רק אציין, כי הדברים שייכתבו יהיו דברים כבדים, ארוכים, ומלאי הקדמות. מטרת המאמר המאמר נכתב כתוצאה מאשכול 'מילים ושורשם' העוסק בשורשי לשון הקודש, ותגובה שרציתי לכתוב התארכה עד שהגיעה למאמר שלם. על כן, מחמת שזה נפרד מהמאמר, אכתוב סיכום כללי והקדמה לרעיון העומד מאחורי המאמר. ידוע כי לשון הקודש היא שפה בעצם, היינו, שהאותיות... -
קידוש
האם קידוש על יין מדאורייתא או מדרבנן??? נר חנוכה וקידוש היום מה קודם??? האם חייב בקידוש כשאין לו יין ופת??? מדוע מזכירים זכירת יציאת מצרים בקידוש??? האם חייבים קידוש במקום סעודה??? כיצד ינהג נזיר בקידוש??? האם חייב בקידוש ביום כפור שחל בשבת??? האם קידוש היום מהתורה??? מדוע נקרא קידושא רבה??? האם צריך לטעום מקידושא רבה??? זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. (שמות כ, ח) הנה מצינו בגמ'...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 303
- תודות: 9
- הערות: 2
-
הֲרִיגַת נִיקָנוֹר עַל יְדֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל (פֶּרֶק שְׁבִיעִי)
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה' נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד): וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְמַלֵּא אַף וְחֵמָה וְתֹאַר פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה [מרוב כעסו], וְחָשַׁב...- יוסף צ. הירשמן
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 112
- תודות: 7
- הערות: 2
-
האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן
בס''ד פרשות ויקהל - פקודי: האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן פתיחה בפרשת השבוע מסמיכה התורה את הציווי על השבת, לציווי על הקמת המשכן. מכך שהציווי על השבת קודם בפסוק, למדו חז''ל במכילתא (פרשת ויקהל), שבניית המשכן והמקדש אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, בפרשת כי תשא (לב, יג) מובא ציווי על בניית המשכן לפני הציווי על השבת, אם כן מדוע נפסק שאין להקימו בשבת? המשך חכמה (ויקהל לה, ב) עמד על קושיה...- הלכה בפרשה
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 83
- תודות: 11
- הערות: 3
-
היא עוד תבוא - הגאולה!
בס"ד ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!" ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו בהעלותנו אל בית ה', אל הימים בהם שמענו את ניחומי הנביאים ושירת הלווים, הימים בהם העלינו ביכורים והקרבנו...
יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר
במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'):
ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל:
הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה...
שנינו ביומא (ל"ז) שעל פתח ההיכל היתה תלויה הנברשת שעשתה הילני המלכה, ומבואר בגמ' 'בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע'; והנה, לשיטת תוס' והרמב"ן ועוד ראשונים - הנברשת לא הראתה את הזריחה אלא זמן מאוחר יותר - כדי שאנשי ירושלים שלא התפללו עם אנשי המשמר ידעו אימתי...
האם צדיקים אינם מטמאים??? >>> מדוע בימי רבי בטלה הכהונה??? >>> אם אליהו הנביא נטמא??? >>> כהן טמא מת אם יכול להטמא??? >>> האם נטמאים במערת המכפלה??? >>> האם מותר לעשות ברכת כהנים בקבר רשב"י??? >>> מדוע מיתתן של צדיקים מכפרת??? >>> איך בסילוק הצדיק מסתלק החטא???
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל...
בסוף במה טומנין איתא, מניחים מיחם על גבי מיחם וקדרה על גבי קדרה ומיחם על גבי קדרה וקדרה על גבי מיחם וטח את פיה בבצק ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהיו משומרים.
ובריש במה טומנין איתא, רבה ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא, חזיוהו לההוא עבדא דאנח כוזא דמיא אפומא דקומקומא, נזהיה רבה, א"ל ר' זירא מאי שנא...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב'
ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד.
וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא...
בדעת המ"ד דברי ושמא ברי עדיף
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
ובביאור שיטת רב הונא ורב יהודה דברי עדיף ידועים דברי הפנ"י...
צורת הפתח המפסיקה בבית הכנסת
(תמוז תשפ"ה)
נשאלתי לגבי ביכ"נ שחלקו האחורי מופרד בצורות הפתח, המורכבות מעמודי בטון וירידת בטון מהתקרה, המיועדים להחזיק את התקרה, האם המתפללים שנמצאים בחלק האחורי מעבר לצורת הפתח - מצטרפים להשלים לעשרה עם הנמצאים בחלק הקדמי.
שנינו (פסחים פ"ה:) "מן האגף ולפנים...
חיבור התרגום
איתא בגמ' מגילה דף ט. וזה לשון הגמרא:
הגמרא מביאה את סיפור חיבור תרגום התורה ליוונית.
תלמי המלך הביא שבעים ושניים מזקני ישראל, וציווה על כל אחד בנפרד לתרגם את חמישה חומשי התורה ליוונית. ונעשה נס, וכולם שינו את אותם שינויים שהיו עלולים לעורר 'בעיות', למרות שלא היו בקשר אחד עם...
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד.
אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים
א.
וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א'
א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה.
שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד...
כמה קשה מכוערת וסוערת היא המחלוקת וכמה רך שליו וענוג הוא השלום.
ליבת המחלוקת לא פורצת בין רגע, היא עוברת תהליך הדרגתי מתמשך ומתפתח עם נקודות יציאה רבות, וככל שממשיכים לעסוק ולהפוך בה- או אז היא מתפרצת כהר געש, מוחקת גבולות ושואבת פנימה את בעליה, והשלכותיה המסוכנות הם מעבר למה ששיער 'החולק'...
לדמותו של עקילס הגר
איתא במדרש תנחומא (פרשת משפטים אות ה'), וז"ל:
במדרש מסופר על אחיינו של אדריאנוס קיסר רומי, שנקרא 'עקילס' ורצה להתגייר. אך כיוון שידע שהקיסר לא יאפשר לו לעשות כן, עשה תחבולה והצליח להתגייר.
אותו הסיפור בשינוי מעט מופיע גם בשמות רבה (פרשה ל' אות י"ב), וז"ל:
בשתי הסיפורים...