מאמרים
-
בגדר דינא דאין שליח לדבר עבירה
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני שליח לדבר עבירה והמקור לזה הוא מסברא. ואמנם בתוס' ב''מ י' ע''ב נקטו דהוא נלמד מקרא דשחוטי חוץ או מב'...- אברך קלאסי
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 93
- תודות: 7
- הערות: 2
-
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני
ביאור ענין חיסורי מחסרא והכי קתני מצינו בגמ' פעמים רבות שהגמ' מקשה על דברי המשנה, ומתרצת שיש טעות בגירסה במשנה ועל יש לתקן במשנה, ולשון הגמ' בכהאי גוונא 'חסורי מחסרא והכי קתני'. וקשה מפני מה רבינו הקדוש חיסר במשנה, אמאי לא יכול היה לכתוב את המשנה בשלימות ובגרסה נכונה ללא טעויות, עד שנזקקו בגמ' לדון בדברי המשנה ולתקנה כיאות, ולשון השל"ה (תורה שבע"פ כללי התלמוד כלל ל') ידוע שהדבר השלם הוא אשר... -
במח' רש"י ותוס' בסימני העופות
חולין דף נט. מתני': סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה, וסימני העוף לא נאמרו, אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא, כל שיש לו אצבע יתירה, וזפק, וקורקבנו נקלף, טהור. ר' אלעזר בר' צדוק אומר כל עוף החולק את רגליו טמא. שי' תוס' שי' תוס' בסוגין מבוארת, דכל שיש לו זפק וקרקבנו נקלף ויש לו אצבע יתרה הרי הוא ידוע שאינו דורס, וע"כ שיט' עופות הם אינם דורסים, דאי היו דורסים א"כ יש להם את הג' סימנים האחרים, ואי...- עוזי ומגני
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 209
- תודות: 7
- הערות: 3
-
כללי התורה. שרשים וענפים והיחסים ביניהם
שורשים וענפים והיחסים ביניהם קושיא א עירובין ע"ט ב' אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח. ופירש רש"י שכשהוא מזכה את החבית לבני המבוי, צריך להגביה מן הקרקע טפח, ובכך הוא מזכה להם. וכתבו תוס' (ד"ה צריך) שאין להוכיח מכאן שבכל מקום שקונה בהגבהה די בהגבהת טפח, דשאני שותפי מבואות שזהו רק מדרבנן. ויש לעיין, לפי דברי התוס' שהגבהה זו כדי לזכות לשאר אנשי המבוי, מדוע באמת סגי...- אולפן חדת
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 202
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בארה של מרים - חלק א'
יצירת הבאר ונתינתו לבני ישראל במדבר במשנה במסכת אבות מבואר, שהבאר נבראה בערב שבת הראשון אחר בריאת העולם, בבין השמשות. וז"ל המשנה (פרק ה' משנה ו'): ומפרש שם רבי עובדיה מברטנורא, וז"ל: הבאר נוצרה אמנם בבריאת העולם, אך אלפי שנים שכבה ללא שימוש עד שיצאו בני ישראל ממצרים, והלכו במדבר ארבעים שנה ולא היה להם מים לשתות. בתורה מבואר שרק כשבאו למדבר צין התלוננו בני ישראל שאין להם מים לשתות, ואז...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 4
-
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה הצעת הסוגיא שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו', והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא איש ממקומו, ודרשינן אל יוציא ממקומו שצריך עקירה ממקום, ושיעור מקום הוא ד'. הא דבעי מקום ד' משום שאינו...- עוזי ומגני
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 81
- תודות: 4
- הערות: 1
-
נשירת הנוער וסיבותיה
נשירת הנוער וסיבותיה מהי נשירה? נשירה היא עזיבתו של החניך את המגזר שגדל בו והליכתו למגזר אחר. בין כשעובר למגזר רשמי ובין כשעובר למגזר לא רשמי כגון 'נוער רחוב' או 'מגזר פשע'. האדם מטבעו אינו נוטה לשנות את תרבות גידולו, שהרי רבדי זכרונות הילדות שלו נרבדו על המגזר שגדל בו, ועליהן מושתתת אישיותו, וכל מעבר מגזר מצריך כח לעשות את השינוי הגדול הזה, ולהסתגל אל החיים החדשים, ומכאן שצריך סיבה כדי לנשור...- כמעיין המתגבר
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 608
- תודות: 7
- הערות: 5
-
בדיני קביעות לסעודה, נפק"מ למעשה
קביעות רק בתחילת הסעודה ואם כנים דברינו אלה, יש לנו לדון מה יהיה באופן שקובעים עצמם לאכול רק כזית או שיעור מסויים ביחד, ולאחמ"כ להיפרד וכל אחד יאכל לעצמו. האם באופן כזה מועילה קביעתם להצטרף, ויוכל האחד להוציא את חבירו בברכתו[א]. וקודם יש לנו לבאר, מדוע אין נידון זה דומה למה דאיתא בגמרא (ברכות מג.) לבאר דברי התוספתא בסדר הסיבה, שאורחין נכנסין ויושבין ע"ג ספסלין וכו' עד שיכנסו כולם שאז עלו... -
הדרכה מעשית לתקיעת שופר
פרק א כיצד מפיקים קולות מן השופר קול השופר אינו נובע מנשיפת האויר א. אפתח בעובדה מפתיעה: על מנת להשמיע קול תקיעה אין הכרח לנשוף אויר לתוכו. ניתן לבצע תקיעות ע"י שאיפה דרך השופר, ממש כשם שניתן לבצע אותן ע"י נשיפה!!! (אין כאן התייחסות לשאלה ההלכתית, אלא תיאור עובדתי של המציאות.) עובדה זו, שדומני שכל בעל תוקע מובהק יוכל להמחיש אותה, מלמדת שהקול אינו נובע מהאויר הננשף אל השופר. קול השופר הוא קול... -
אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ
ואהבתך אל תסיר ממנו לעולמים פרק א' "אותות האהבה באלהים מן האוהב, מהם עזיבת כל מה שיטרידהו מעבודת הבורא יתברך מעניני המותרים. ומהם הראות אותות יראתו ואימתו על פניו" (חובת הלבבות) דבר ברור הוא וידוע, כי אין לייחס לאל המופשט מכל גשם כל צד של תכונות אנושיות, וכיון שכך, למשל לומר: "אלוקים אוהב", לכאורה, היא אמירה שגויה, אך בעינינו ראינו את הכתובים מדברים אודותיו בהאנשה גמורה, וכבר אמרו חכמים...- הייליג
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 311
- תודות: 7
- הערות: 2
א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית:
והלכה כחכמים.
ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר,
שיטת רוב הראשונים:
רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד,
ואם כן קשה, שהשטר אמור...
רשימות בעניני קנין בדבר שלא בא לעולם [נכתב לפו''ר שלב''ע כה''צ]
פלוג' ר''מ ורבנן היא במקנה דשלב''ל באופן שהדבר הנקנה אינו בעולם או באופן שהקונה אינו בעולם[ותרויהו אתניהו בלאחר שאתגיר הוא לדבר שלא בעולם כי האי אינו בר קנין קידושין, ולאחר שתתגירי הדבר אינו בעולם דבאשה אין תפיסת קידושין, ויש...
כידוע כל הענין של חג הסוכות מישך שיכא לענין הביטחון וכן כל פסוקי ההלל מלאים מזה וראיתי לעלות כאן מאמר יסודי בהבנת ענין הביטחון ואשמח לתגובת הציבור
במהות וגדר הביטחון בה'
לשון החוה''ל בביאור מהות הביטחון ''אך מהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו...
האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש???
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים...
בסייעא דשמיא
"שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
סדר היום בבית חינו:
מהלילה - עד סיום הקרבת התמיד
הקדמה: הנכנס בשער העזרה, פניו לכיוון מזרח, [הכותל המערבי, הוא הכותל של קודש הקודשים], מולו נמצא קודש הקודשים, וכן התפוח שנמצא במרכז המזבח שמכוון כנגד קה"ק, בכניסתו הוא נכנס לעזרת הנשים, [אין המכוון...
א) איתא במשנה - ארבעה אבות נזיקין וכ'ו לא ראי זה כראי זה וחזינן מינה דאזלינן בתר מעשה ההזק ולא בתר התוצאה דהיא הפשטות
והוא מוכרח משום דאי ניזיל בתר התוצאה מהו דמחלקינן לא ראי זה כראי זה ס''ס תוצאה אחת איכא להו[1]
וענין זה דאזלינן בתר המעשים ולא בתר התוצאות סברת חכמים הוא,
והוא פשוט דאין ללמוד...
נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום.
א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא...
![קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]](/data/attachments/8/8896-47778a38074ece5339b72109c762d762.jpg?hash=L7Z0TkXJvr)
קנין סיטומתא
א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב...
מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם:
בפרשת בראשית (ד', ג'), איתא: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'"
ובמשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'.
הנה יש...
מהותו ושמו
ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור.
ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם...
איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא:
בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא...
מאמר ראשון בסדרת "כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה", התמקדות המאמרים היא בפן ההלכתי הטכני ולא בפן הפילוסופי.
העיקרון- אין לקב"ה צורך והנאה מהמצוה אלא העיקר קבלת עול מלכותו
מדרשי הלכה פרשת בא- כיוצא בו אתה אומר ולקחו מן הדם ונתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות וגו' וכי מה הדם מהנה למלאך ומה הדם...