-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת - היל"ת - על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת ומידע מתעדכן מבית גדו"י - לחצו כאן
-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
פת הבאה בכסנין - ו' (המשך הלכות 'נילוש')
הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 74
- תודות: 9
- הערות: 2
-
קברי קדמונים בגליל
קברים חשודים בגליל בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל גדולי ישראל. באיזור צפת יש קברים רבים שהם חשודים, כגון קברי בניהו בן יהוידע שר צבאו של דוד ועדינו...- כמעיין המתגבר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 328
- תודות: 8
- הערות: 6
-
לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה
קביעת ימי החנוכה לימים טובים קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:) 'לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה'. ופירש רש"י: לא שאסורין... -
מלחמת היצרים:
מגיל אפס יודע כל זאטוט כי ישנה מלחמה בין היצר הרע ליצר הטוב, ועליו לבחור בטוב- ולגבור על הרעה. כל חייל לוחם יודע שישנם מספר כללים חשובים לניהול טקטיקת מלחמה, הראשון, דע את האויב: מה חזקותיו ומה חולשותיו, השני, מה החוזקות שלך ומה חולשותיך, והשלישי, מה היא מטרת המלחמה, היכן יש צורך להתאמץ יותר, ואיפה פחות. בעז"ה במאמר זה נעסוק בכוחות היצר הטוב והיצר הרע, במטרת הלחימה ומה הקב"ה רוצה מכל חייל...- י"ג מידות
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 794
- תודות: 7
- הערות: 13
-
אם יש ביטול תורה באיכות - האם מותר ללמוד נ"ך
אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק...- שלום הלוי
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 17
- הערות: 17
-
גְּזֵרוֹת גַּסְקַלְגָס וּפְטִירַת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק (פֶּרֶק שֵׁנִי)
גזירותיו של גסקלגס הרשע בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב. וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט): שֶׁבִּימֵי גַּסְקַלְגָס גָּזַר לְהַעֲמִיד אֶת הַצְּלָמִים בַּהֵיכָל, וּבָאֲתָה הַשְּׁמוּעָה לִירוּשְׁלֵם עֶרֶב...- יוסף צ. הירשמן
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 108
- תודות: 6
- הערות: 2
-
קדושת עצי ונוי הסוכה - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - חלק א'
הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף מקור הדין וטעם האיסור[1] בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'", יעויין בהערה מעט מילי דאגדה בזה[2]. עוד איתא בגמ' (ביצה ל:) "תניא רבי...- איש
- 31 דקות זמן קריאה
- צפיות: 164
- תודות: 6
- הערות: 2
-
אברהם אבינו וארץ ישראל
בפרשתנו נכתבה הבטחת הקב"ה לאברהם "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת: אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵת הַקַּדְמֹנִֽי: וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים: וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי: אך עוד... -
הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה
הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה: (כמו שמבאר "החובת הללבות" בפרק ג בשער הביטחון בעינן הראשון מתוך שבעה שצריך הבוטח להאמין שישנם בהקב"ה) "רחמיו של הקב"ה גדולים יותר מכול רחמים שיכולים להיות מבני אנוש ומכל מרחם בכלל." המקור לזה שהקב"ה מרחם עלינו מוזכר בעשרות או מאות פעמים בתורה על הטובים ואף על בעלי חטא, בתפילה אנו מזכירים את רחמי הקב"ה בכמה מקמות, נפרט מקומות מרכזים: ברוך שאמר- "ברוך מרחם על הארץ... -
בגדר תביעת קא פסקת לחיותי
בדין דקא פסקת לחיותי א. ב"ב כ"א ב' אמר רב הונא בר מבוי יכול לעכב על חברו לשים שם ריחים מפני שאומר לו קא פסקת לחיותי והקשתה הגמ' מדגים ותירצה שדגים שונה כיון דיהבי סיהרא והקשתה מחנוני שמחלק קליות ואגוזים ותירצה ששם יכול לומר כמו שאני מחלק תחלק גם אתה אבל פה קא פסקת לחיותי ולדינא דנה הגמ' האם בן מבוי יכול לעכב לבן מבוי אחר ולאותו מבוי ועוד דנה הגמ' ביום שוק וכו' ב. ובב"י קנ"ו הוכיח מהא דבת"ח...- מחזה אברהם
- מעודכן:
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 563
- תודות: 7
- הערות: 3
רציתי להציע בפני הרבנים חברי הפורום איזה רשימה שכתבתי בעניין שכירות ומסתעף לענייני קנין פירות וקנין הגוף,
אקוה שיתקבלו על לב הרבנים שליט"א.
א. בגמ' (עבודה זרה טו) שקיל וטרי אי שכירות קניא או לא קניא, ונפקא מינה בזה בהשכיר בהמתו לעכו''ם אי שכירות לא קניא ומצווה בשבת על שביתת בהמתו או דקניא...
מצינו שע"פ חסידות נקרא יצר הרע בשמות רבים, וכל אומה ששלטה בישראל המשילו אותה ליצר הרע, וכן כל אומה שהתעסקה עם ישראל. [מצרים, עמלק, כנעני וכו', יוון, עשיו ועוד...] וא"כ צריכים אנו לבאר מה השינוי ביניהם. ומדוע גדולה קליפת עמלק עד שישנה חובה למחותה לגמרי, יותר מכל חלק אחר הקיים ביצר הרע.
במאמר זה...
"מצות ספירת העומר"
כתוב בתורה: "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה על ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כג' טו' – טז').
"שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה" (דברים טז' ט').
מצות עשה דאורייתא לספור את הימים החל ממוצאי יו"ט הראשון של חג הפסח עד...
מוני המצוות
מקצוע מכובד בו עסקו גדולי אומתנו הוא מניין המצוות, במקרים רבים אף נקשר העיסוק בתחום מהותי זה בדברי ימי אלו שעסקו בו. תחום זה העסיק את רבותינו עוד בתקופת הגאונים בה כתב רבי סעדיה גאון את מניין המצוות שלו אשר נעשה להבהיר ונהיר אודות לר''י פערלא שאזניים עשה לתורתו.
לאחריו היו רבים...
קיי"ל עד אחד נאמן באיסורים, ואפי' הפסולים לעדות נאמנים, ומקור דין זה כ' רש"י גיטין ב' ע"ב "שהרי האמינה תורה כל אחד ואחד מישראל על הפרשת תרומה ועל השחיטה ועל ניקור הגיד והחלב", וברש"י חולין י' כ' מדכתיב ושחט את בן הבקר ואכלי כהנים על ידו ולא הזקיקו הכתוב להעמיד עדים, וברש"י יבמות פ"ח כ' דאי לאו...
חמץ שעבר עליו הפסח. ובספיקו.
א.
קיי"ל חמץ שעבר עליו הפסח אסור מטעם קנס הואיל ועבר עלי' בבל יראה
והשרישו לנו רבותינו הראשונים [-רמב"ן בפרק כל שעה תלמידו הרא"ה ותלמידו ההריטב"א]
שדבר זה הינו רק סיבת התקנה, אבל למעשה צורת התקנה היתה לאסור כל חמצו של ישראל, אפילו שלא עובר בפועל בבל יראה כלל, הרמב"ן...
המשך מכאן
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה.
בדין המניח עירובו בעיר
כתב הרמב"ם (עירובין פ"ו ה"ד) וז"ל המניח עירובו ברשות היחיד אפילו היתה מדינה גדולה כנינוה ואפילו עיר חריבה או מערה הראויה לדיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח עכ"ל, וכ"כ השו"ע (תח ב) בזה"ל, ומסתימת...
מעין הקדמה
בדין מניח עירובו בעיר שאינה מוקפת מחיצות כהלכתה
תנן (עירובין סא א) מי שהיה בעיר גדולה ונתן את עירובו בעיר קטנה, בעיר קטנה ונתן את עירובו בעיר גדולה, מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה, רבי עקיבא אומר אין לו אלא ממקום עירובו אלפים אמה, אמר להן ר"ע אי אתם מודים לי בנותן עירובו במערה שאין...
חמץ משש שעות ולמעלה.
א. ישנו ספק ידוע- שדנו בו רבותינו האחרונים [-פמ"ג בהלכה ובספרו ראש יוסף, מנחת חינוך מצוה יא-ד והאבני נזר של"ו]
מה הדין חמץ שיש לאדם בערב פסח שהוא מאיסורי הנאה -למשל חמץ של עבודה זרה, או חמץ של כלאי הכרם וכדומה, האם יעבור עליו בל יראה או לא.
ותוכן הספק הוא, האם מאחר שעשאו...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ו' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק שני'
במאמר הקודם נתבאר הובא מהבית יוסף שעל פי הזוהר אין להפסיק באמן בין גאולה לתפילה.
אמנם הלבוש (סימן קי"א סעיף א') מביא את הזוהר, ואחר כך כותב שעל פי הסוד כן צריך לענות אמן – וכך סבירא ליה להלכה למעשה. וז"ל:
עד...
בדין סמיכת גאולה לתפילה - חלק ה' 'הפסקים שהם חלק מהתפילה בתפילת שחרית – חלק ראשון'
כתב רש"י בברכות דף מה: וז"ל:
היינו שרש"י אומר שיש לענות אמן אחר ברכת גאל ישראל שבשחרית.
וכן כתב הרבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות (דף ל"ג: מדפי הרי"ף) וז"ל:
ולכאורה צריך עיון, שהרי זה הפסק בין גאולה לתפילה...
הגדרת תחילת עשייתו לנזק (ב"ק ו.)
א.
מבואר בסוגיא דאסו"מ שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה חשיבי תחילת עשייתן לנזק, וכתב רש"י (בד"ה היינו בור) דהוא משום דהו"ל לאסוקי אדעתיה דסופו ליפול ברוח מצויה, וכבר נתבאר לעיל בארוכה בדברי הבה"ח ש.ש. ני"ו ואינני בא אלא להוסיף בזה כמה דברים קצרים. דהנה לכאו'...