במעגל השנה
-
חנוכה- כתבו לכם על קרן השור'...
"כתבו לכם על קרן השור" א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" [בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה'] כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך" הינו מחמת כי "החשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהם באומרם "כתבו לכם על קרן השור אין לנו חלק באלוקי...- מה ידידות
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 301
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְכִבּוּשֵׁיהֶם (פֶּרֶק עֶשְׂרִים)
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם. וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס סו-סז): מִזְּמַן זֶה לֹא הָיָה שֵׁם כבוד וחשיבות לְמַלְכוּת יָוָן. כי...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 556
- תודות: 10
- הערות: 2
-
בגדר מצוות הסיבה - מצוה בפני עצמה או חלק ממצוות אכילת מצה - הערות בד' מרן הגרי"ז
מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש. הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא להו שמש מאי, תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא. מיסב אין לא מיסב לא, שמע מינה בעי...- נדיב לב
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 268
- תודות: 8
- הערות: 6
-
ערכה של התעוררות חלקית
מקדמת דנא הורגלנו לחשוב שעיקרי התשובה באים בחבילה אחת. וככל שאדם חיסר באחת מהם אין ערך לתשובתו. אמנם במאמר הזה נראה שיש ערך לכל מעשה ואפילו מחשבה, ככל ואדם רוצה לשוב בתשובה. חידושו העצום של המבי"ט המבי"ט בספרו בית אלקים (שער התשובה פרק י"ב) כתב לחדש יסוד עצום במעשה התשובה. וזה לשונו: ואחר שנתבאר ענין התשובה כי היא החרטה ועזיבת החטא, נאמר כי אינם כשאר המצות שהעושה חלק המצוה אין לו חלק שכר...- נדיב לב
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 457
- תודות: 7
- הערות: 3
-
הדרכה מעשית לתקיעת שופר
פרק א כיצד מפיקים קולות מן השופר קול השופר אינו נובע מנשיפת האויר א. אפתח בעובדה מפתיעה: על מנת להשמיע קול תקיעה אין הכרח לנשוף אויר לתוכו. ניתן לבצע תקיעות ע"י שאיפה דרך השופר, ממש כשם שניתן לבצע אותן ע"י נשיפה!!! (אין כאן התייחסות לשאלה ההלכתית, אלא תיאור עובדתי של המציאות.) עובדה זו, שדומני שכל בעל תוקע מובהק יוכל להמחיש אותה, מלמדת שהקול אינו נובע מהאויר הננשף אל השופר. קול השופר הוא קול... -
לבקש גדולות מול מלך שומע
עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש השנה מעוררת שאלה פשוטה לכאורה: מהו אותו חג שבו הלבנה מתכסה ומסתתרת מעין כל? התשובה הברורה היא ראש...- התורה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 146
- תודות: 5
- הערות: 1
-
ש"צ שטעה בתפילת החזרה בעשרת ימי תשובה ואמר- הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, לאן חוזר?
מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין אם הוא ש"צ שמתפלל תפילת חזרה, צריך לחזור לראש. וכתב שמר"ן הרב עובדיה זצ"ל התבסס על המאירי (ברכות...- חיים אלבז
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 359
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מִלְחֶמֶת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו עִם בַּגִירֶס (פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר)
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים. וכמסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס מט-נ): וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָה...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 190
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בין הזמנים - מקור וטעם למנהג ימי "בין הזמנים"
המקור הקדום לימי הפגרא מקור נאמן וקדום, ואולי הישיבה הראשונה שמצינו בה סדר של "בין הזמנים", היא ישיבתו של רבא. כדאיתא במסכת ברכות (לה:), שביקש רבא מתלמידיו שלא יבואו ללמוד בישיבה בימי ניסן ובימי תשרי, אלא יעסקו אז במלאכת השדה, וזאת כדי שלא יהיו טרודים במזונותיהם בשאר ימי השנה ויוכלו לעסוק בתורה במנוחה. [ואף שאין מזה מקור גמור לימי בין הזמנים של זמננו, שאין נותנים אותם מאותו הטעם ממש, מכל מקום...- נהר מעדן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 271
- תודות: 10
- הערות: 5
-
בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב
קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את המגילה. אמנם אם רוב המגילה כתובה ג"כ כשירה, וביארו בראשונים (אורחות חיים הל' מגילה כד, בית יוסף תר"צ) שזה...- חכמה לחכימין
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 248
- תודות: 7
- הערות: 3
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון
א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'
יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז
יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'
פירוט מנהגי "בין המצרים"
איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז.
ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או...
בס"ד
ישבנו שם, אני ואבי, בינות ליהודים רבים - על הקרקע למרגלות ה"כותל", כותל האוצר בתוכו ים דמעות של בנים המתגעגים לאביהם, הזועקים ממעמקי ליבם "אם תמצאו את דודי מה תגידו לו, שחולת אהבה אני!!!"
ושוב בכינו את הגלות, את הריחוק, את הכמיהה והכיסופים לימים אשר היה בהם חפץ, ימים בהם יפו פעמינו...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א'
כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס!
ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה...
להתחבר רגשית לאבל על החורבן
על מה מתענים בתשעה באב? ואיך מתחברים רגשית לתוכן האבל והצער על חורבן בית המקדש (מאמר שנכתב בגישה רכה לאנשים מסורתיים)
מעגל השנה מסתובב על צירו, והחודש הקודר הלא הוא חודש אב -שממעטים בו בשמחה, שוב הגיע לפתחנו.
חודש אב שבו אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש, הוא למעשה...
ירידת הדורות, מושג שכה הרבה נרעשו ממנו, יראו ממנו, נשתמשו בו הלוך וחזור, להסביר, לאיים, ולהפחיד, אך לשווא, אין אנו באים כעת לדבר על עצמותו של מושג רק על אחד מהשפעותיו הקשות יותר, השפעה שמתחוללת כל העת וגורמת לעיוות מהתפיסה הנכונה, רובינו איננו שמים לב כלל שהרגשתינו שגויה היא, המעטים ששמים לב...
בעניין חג השבועות – חלק ב'
ה
מנהג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, מדוע?
כתב הרמ"א סימן תצ"ד סעי' ג' ונוהגין בכמה מקומות לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות.
הטעם: כתב הרמ"א שם נראה לי הטעם שהוא כמו שני התבשילים "זרוע וביצה" שלוקחים בליל הסדר זכר לקרבן פסח וקרבן חגיגה, כך גם בחג השבועות אוכלים...
בעניין חג השבועות – חלק א'
א
כתב הרמ"א בסימן קל"א סעי' ז' דאין נופלין אפים מתחילת ראש חודש סיון עד אחר שבועות, והביא המ"ב שם בשם המ"א ופמ"ג דיש מקומות נוהגין שלא ליפול כל הששה ימים שאחר שבועות מפני שהקרבנות של חג השבועות היה להם תשלומין כל שבעה, ע"כ.
נמצא לפי"ז דבמקומות מסויימים נהוג שלא לומר...
קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה???
אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה???
האם אפשר לספור בכתיבה???
האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית???
מה הדין כששכח לספור בלילה וביום???
האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן???
מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר???
האם מצות צריכות כונה???
בטעם מצות ספירת...
המקור הראשון לציון יום ל"ג בעומר כיום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי הוא אצל ר' חיים ויטאל בספר פרי עץ חיים פרק ז', וז"ל:
ובהמשך שם מביא שהאר"י היה עולה לשלושה ימים למירון והיה מגלח אז את הילדים.
וביום שמת רבי שמעון כתוב באדרא זוטא שיצאה בת קול ואמרה "עולו ואתכנשו להילולא דרבי שמעון יבא שלום...
ביום ל"ג בעומר יש ב' עניינים.
שהוא יום שמחה בשונה משאר ימי הספירה – ולכל הפחות בשונה משאר ימי הספירה עד אליו.
שהוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי.
בשני המאמרים שלפנינו נרד למקורם של ב' עניינים אלו.
וזה החלי בע"ה.
בגמ' יבמות דף ס"ב: כתוב:
ואם כן בכל ימי הספירה יש לנהוג מנהג אבלות.
אמנם...