במעגל השנה
-
נשים בהדלקת נרות חנוכה
"נשים בנר חנוכה" כתב הרמב"ם הלכות חנוכה פ"ד ה"א וז"ל: כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שלא היו אלא בן אדם אחד, והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד "בין אנשים ובין נשים" וכו' עיי''ש, ומבואר בדברי הרמב"ם שגם נשים חייבות במצות חנוכה, ובאמת דין זה מוזכר בגמ' שבת כה. אשה ודאי מדליקה דאמר ריב''ל נשים חייבות בנר חנוכה... -
כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ מֵחָדָשׁ בִּידֵי בַּגִירֶס הָרָשָׁע (פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר)
עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח הצבא ששלח מתחילה עם בגירס לא היה גדול דיו, ולא נותר לו אלא להרבות חיל ולהעצים את כוחם, ואז יוכל להילחם...- יוסף צ. הירשמן
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 148
- תודות: 6
- הערות: 2
-
הזנים והמסורות השונות של האתרוגים
מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני, קלבריה, יאנובה, חזון איש, אורדנג ועוד. אולם השאלה המרכזית איננה איזה אתרוג נאה יותר, אלא מהי המסורת... -
מִלְחֶמֶת מַתִּתְיָהוּ וּבָנָיו עִם בַּגִירֶס (פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר)
מתתיה ובניו התחננו לפני ה' במצפה בשעה שכבש בגירס הרשע עם חיילותיו את עיר הקודש, לא היו מתתיה ובניו שם אלא מחוצה לה, ושם שמעו על כך שהעיר ירושלים נפלה ביד האויבים, וכן שמעו על ריבוי האויבים שאין שום דרך לנצח אותם בדרך הטבע, וידעו שאין להם אלא לישא עיניהם למרומים ולבקש רחמים מאת האלקים אשר בשמים. וכמסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס מט-נ): וְכַאֲשֶׁר שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה בְּנֵי מַתִּתְיָה...- יוסף צ. הירשמן
- 15 דקות זמן קריאה
- צפיות: 187
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה (נשימה אחת - ב' נשימות)
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב כהנא בין בין תקיעה לתרועה ולא כלום אתיא כרבי יהודה ופירש"י בד"ה ולא כלום ולהלן נ"ד א' בד"ה ולא...- אבא ביתך
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 335
- תודות: 4
- הערות: 2
-
מקור ההוראה שתשעה באב דחוי קל יותר לגבי חובת תענית במעוברות ומינקות
כתב השו"ע סימן תקנד סעיף ה' וז"ל עוברות ומיניקות מתענות בט' באב כדרך שמתענות ומשלימות ביום כפור; אבל בג' צומות אחרים פטורים מלהתענות. ומדבריו הללו היה נראה דאין חילוק בט"ב אם דחוי או לאו, וחומרתו גדולה משאר הצומות ומשום כך הדין נותן שאף מעוברות ומניקות חייבות לצום בו, בשונה משאר צומות שאין מוטל עליהם חיוב תענית הצום. אמנם האחרונים מצאו מקור לחלק בין ט"ב הנדחה, ונפק"מ לנידו"ד. דהנה נפסק בשו"ע...- הפקדתי ש.
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 228
- תודות: 5
- הערות: 2
-
גוזז במועד: היאך הסתפר מרדכי בט"ז ניסן ?
בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ: הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי], דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי, שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני [שלחה אסתר לסגור את כל בתי...- התורה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 877
- תודות: 16
- הערות: 5
-
שני פנים ביום ראש השנה - דין ומלכות
אנו נצבים ועומדים סמוך ונראה לפתחה של שנה חדשה, והיום העומד בראשה, הלא הוא 'ראש השנה' - יום בו הקב"ה ברא את אדם הראשון ובזה התבטאה מלכותו ביחס לבני האדם -אין מלך בלא עם, ומידי שנה בשנה הקב"ה יושב ביום זה על כס המלכות מעביר את נתיניו במשפט וסוקר את כל מעשינו משך השנה. בכל קטעי התפילה שזורים תוארי המלכות שאנו מכתירים את הקב"ה, ומצד שני אנו גם מזכירים את אימת הדין ומתחננים שהקב"ה יגזור עלינו חיים...- הפקדתי ש.
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 369
- תודות: 7
- הערות: 3
-
הַכְנָעַת מַלְכוּתָם שֶׁל הַיְּוָנִים (פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר)
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם היוונים, ולאחריה הוסרה שליטת היוונים מעל ישראל סופית[1]. וכך שנינו שם: יום שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ יוֹם...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 170
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מאמר חירום לא לדחות את המתנות לאביונים
מאמר חירום – לא לדחות !!! אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות. כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, יש לומר שיש דברים בגו. נספר כאן סיפור שאע"פ שאינו ידוע לנו מכלי ראשון ואפילו לא שני, מכל...- יהודי פשוט מאוד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 276
- תודות: 16
- הערות: 6