סוגיות בש"ס
-
אחשביה - השיעור לחשיבות
תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת. והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים ולדון בהם גופא, מפני מה ראו חשיבותם בדין האחר. תחילה יש להביא כמה מדינים שהצריכו בהם חשיבות בש''ס...- מחכה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 340
- תודות: 4
- הערות: 3
-
שומרים ב' בצורת חיוב תשלומיו של שומר
הנה בסימן הקודם ביארנו שהצורך להגיע בשומרים לקנין ברשותו הוא מחמת שכדי שיהיה חיוב להעמיד את הממון לבעליו צריך לקיחה שרק לקיחה מחייבת החזרה ונראה להוסיף בזה עומק בהקדם הגמ' בב"ק דף ד' ע"ב שמונה רשימה של כ"ד אבות נזיקין ומונה בתוכם את ש"ח ש"ש שוכר ושואל וצ"ב מה השייכות של ארבעתן לפרשיות אבות נזיקין והנה לפי מה שביארנו בסימן הקודם בביאור הראשון על מהותם של שומרים שחל עליו חלות שומר ותפקיד זה מטיל...- יאיר החושב
- 32 דקות זמן קריאה
- צפיות: 227
- תודות: 7
- הערות: 9
-
בגדרי דקל לפרותיו א'
עיקר המבוכה בסוגיא זו היא לתפוס את הענין של בעלות על גוף לענין פרותיו שהנה הארכנו כבר לעיל שגדר הבעלות היא לא בכך שכל ההגדרה של ממון זה בכך שהוא מעמיד שימושים ואז אותו אחד שהוא זכאי בכל שימושי החפץ מוגדר כבעליו (ואז נמצא שבעלים זה אדם בעל "צרור זכויות" ותו לא) אלא המושג בעלות זה הגדרה ומהות והיינו שהתורה בנויה על הגדרות ומושגים מסוימים וכל דבר שנכנס תחת הגדרה מסוימת אז יש לו דינים מסוימים מכח...- יאיר החושב
- 30 דקות זמן קריאה
- צפיות: 447
- תודות: 11
- הערות: 28
-
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב תוכן : פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את זה... דברי התוס' רי"ד בביאור שורש המחלוקת ----------------------------------------- – ביאור דברי...- מרכז
- 27 דקות זמן קריאה
- צפיות: 515
- תודות: 5
- הערות: 4
-
בעניין מכירת שטרות
ידוע שנחלקו הראשונים אם מכירת שטרות מועילה מן התורה או רק מדרבנן, ודעת הרי"ף ורוב הראשונים שמכירת שטרות מדרבנן, וכתבו לבאר בכמה אופנים מדוע מכירת שטרות לא מועילה מדאורייתא, או דהוי דבר שאינו ברשותו או שאינו שלו או שאינו בעין. והרמב"ם בפ"ו מהל' מכירה הי"ב כתב: קנין השטרות בדרך הזאת מדברי סופרים אבל מן התורה אין הראיות נקנות אלא גוף הדבר בלבד קנוי עכ"ל, ובחידושי רבינו חיים הלוי כתב ללמוד מדברי...- ליטאי כבד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 235
- תודות: 12
- הערות: 5
-
בגדר דינא דאין שליח לדבר עבירה
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני שליח לדבר עבירה והמקור לזה הוא מסברא. ואמנם בתוס' ב''מ י' ע''ב נקטו דהוא נלמד מקרא דשחוטי חוץ או מב'...- אברך קלאסי
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 144
- תודות: 8
- הערות: 3
-
צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן
צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן בגמ' ל"ב ע"א אמר רבא מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר''ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק''ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן וכו' ע"כ. א] ו' דעות מהיכן לומדים צער בעלי חיים מדאורייתא בהא דהוה צער בעלי חיים מדאורייתא מצינו בראשונים ובאחרונים כמה דעות בזה: א. השיטמ"ק כתב בשם הראב"ד דילפינן לה מלאו דחסימה ומאן דפליג...- אברך מישיבת מיר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 262
- תודות: 12
- הערות: 5
-
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד
השבחת נכסים בירושה במצב תפוה"ב לעומת יורד ב"ב קמ"ג ע"ב במשנה מובא הדין של השבחת נכסים ע"י האחים הגדולים שזה תלוי האם שבחו ע"י האחים או ששבחו מאליהן. לכאו' בפשוטו היה מקום להבין שהחילוק הוא במקרה שהיה פעולה של האחים או לא. אך עי' ברשב"ם שהבין שהחילוק הוא האם השביחו מהכסף של הנכסים (שלפני החלוקה שייכים לתפוה"ב) או מכספם שלהם ובזה יש להם רווח אבל מכסף תפוה"ב השבח לאמצע. וכן נראה מהמשך השקו"ט...- זוזיא
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בגדרי שומרים א' גדרו ומהותו של המושג שומר
המשנה אומרת השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה (שהרי שוכר פטור מאונסים) והשואל ישלם לשוכר (שהרי שואל חייב באונסים) אמר רבי יוסי כיצד עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים (והיינו שהשואל ישלם לבעלים) ובהקדם דברי רבנן ור"י צריך להקדים את מהותו והגדרתו של המושג שומר והינו כך שהנה פשטות המושג שומר זה שאני מעמיד פועל שיפעל עבורי פעולת שמירה על החפץ...- יאיר החושב
- 37 דקות זמן קריאה
- צפיות: 406
- תודות: 9
- הערות: 33
-
האם מותר לשנות כספי צדקה
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא: היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו. ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה): ר"ת מביא את הגמרא בערכין דף ו' ע"ב, וז"ל הגמרא שם: ושם בעמוד א', מובא בגמרא בזה"ל: והנה משתי הברייתות...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 318
- תודות: 7
- הערות: 2
ביסוד החילוק בין מוחזק בקרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה.
מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה...
ה. הנה בקידושין (ה,ב) מסקינן 'נתן הוא ואמר הוא פשיטא דהוי קידושין, נתנה היא ואמרה היא לא הוי קידושין נתן הוא ואמרה היא ספיקא הוא וחיישינן מדרבנן', ויש לעיין בדין זה מהו החסרון באמירת האשה על אף נתינת הבעל, וברש"י שם פירש דאמרה היא דמי לתקח אשה לאיש ובקרא כתיב 'כי יקח איש אשה', ואכתי יש לעיין מה...
א. ב"ק דף סח ע"ב אמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינן יכולין להקדיש זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, וכתבו בתוס' (שם ע,א ד"ה אמטלטלין) דלדידן דקי"ל כר' יוחנן דאין בעל הממון יכול להקדיש לפי שאינו ברשותו ה"נ אינו יכול למכור לפי שאי"ז ברשותו, וכן דעת הרא"ש (שם פ"ז סימן ד') ובאמת כן...
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא (כתובות דף ט' ע"א)
הגמ' אומרת שבעל שבא לבי"ד ואומר שבא על אשתו בביאה ראשונה ונמצא שהיא כבר בעולה הדין הוא שהיא נאסרת עליו ומקשה הגמ' ואמאי ס"ס הוא ספק אם הביאה הייתה תחתיו או לא תחתיו ואת"ל תחתיו ספק אם זה היה ביאה ברצון או ביאה באונס (שהרי רק ביאה ברצון אוסרת)...
![בדיני פטורא דהקדש והפקר בחלה ומעשר [ריש חלה]](/data/attachments/16/16909-805db873d45f5497e10fe076fdaed851.jpg?hash=076U4idiR-)
א] הנה לגבי הפקר עיקרי הדינים הם שההפקר פוטר בתרו''מ כל שהיה ברשות הפקר בין שליש למירוח, דהינו שאם זכה בו קודם מירוח ואז מירחו אינו חיב במעשרות אע''פ שבזמן המירוח היה ברשות הקדש, דין הפטור במעשרות מבואר במעשרות פ''א מ''א[ובפיאה פ''א משנה ו', ובריש תרומות בפ''א מש''ה], ובירושלמי במעשרות שם מבואר...
הגמ' אומרת אמר רב הונא חופה קונה מק"ו בעצם דין חופה יש להקדים שהנה יש במערכת האישות ישנם שני שלבים הקידושין והנישואין שהם שני שלבים שונים עם נפק"מ ביניהם כפי שיבואר ועל חופה ישנו נידון אם הוא הינו יכול ליצור כל אחד מהשלבים הללו והנה זה פשוט לכו"ע שחופה עושה נישואים ופה בסוגיא רב הונא יצא לדון...
א. בבא מציעא דף י,א ''אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא, ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום[1]'', ופרש''י 'קונות לו אם יש סביבותיו דבר הפקר אין אחר רשאי לתופסו', ומזה יש שדקדקו בדעתו דקנין זה שייך רק בקונה מן ההפקר אבל במקח ומתנה לא מהני קנין זה דד''א[2], מאידך הרשב''א כתב דקנין זה מהני גם במקח...
ב"ה
זה נהנה וזה לא חסר
ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר
שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום"
ביאור הקה"י
ביאורו של הגר"ח
מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר
שחרוריתא דאשייתא
היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח
הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת
סיכום
בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך...
אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו.).
ולכא' ק"ק מבראשית (מו, כח) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה וכ' רש"י, "מדרש אגדה להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" ע"כ. והכא משמע שמיהודה יצא הוראה? וי"ל (ביהודה) שכלפי הוראות שלפני מ"ת...
מכה בהמה ישלמנה, שם למדנו דזכות האדם בקיום ממונו תגזור זכות תביעת מניעת זכותו, דז"ו דאף בלא חי' התורה דנתבע האדם בתשלומי נזקו, לא היינו מתכחשים לזכות האדם שממונו יתקיים לו, וזכותו תתקיים אך אי ימנע האחר למונעה - דזה מה שפעל בקנינו או מה דפעלה לו פרשת הירושה וכ"כ כיו"ב, אלא כיוון דאין אדם אמון על...
![שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת](/data/attachments/14/14257-8823e8564e4c0937ee9788a296b4d0b3.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן...