סוגיות בש"ס
-
סוגיות נאמנות קפילא - מסיח לפי תומו בטעם כעיקר: חולין צז.
איתא בגמרא חולין (צז.): ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה וכו', ע"כ. ופי' רש"י, ליטעמיה קפילא. נחתום עובד כוכבים ואשמועינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא יודיעוהו שצריכין לו לדבר איסור והיתר, ע"כ. והתוס' כתבו, סמכינן אקפילא. אע"ג דעובד כוכבים הוא, כיון דקפילא הוא, לא משקר, שלא יפסיד...- נהר מעדן
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 94
- תודות: 7
- הערות: 2
-
הכרעות בי"ד בממונות ובגדרי בעלות
יש הרבה מרבותינו האחרונים שדנו מתוך הסוגיה בתקפו כהן שיש בעלות אמיתית בדין הממע"ה ולא הוה רק הכרעה בספיקות וודאי טענתם בפיהם כי אין כל סיבה שמציאות של החזקת ממון תהיה הכרעה מתי הפרה נגחה קודם הלידה או לאחר הלידה וודאי כל הסיבה שהממע"ה היינו משום שהמחזיק את הממון יש לו בעלות אמיתית בממון. והגישה הפשוטה לבאר עניין זה היא שיסוד הבעלות קשור לתפיסה של העולם שלכך כל שבני אדם תופסים אותו כמשתמש בחפץ...- א. ל.
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 727
- תודות: 5
- הערות: 17
-
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - א'
אין עשה דוחה לא תעשה ועשה - בגדרו ובטעמו הלכה פסוקה היא בכל הש"ס דיפה כוחו של עשה לדחות איסור דלא תעשה, וילפינן לה מכלאיים בציצית בפ"ק דיבמות (ד' ע"א). אמנם, בגמ' בב"מ (ל"ב ע"א), אמרינן דכשיהא עשה נגד לא תעשה ועשה אין העשה דוחה את הל"ת ועשה, וז"ל הגמ': "ת"ר מנין שאם אמר לו אביו היטמא, או שאמר לו אל תחזיר [אבידה] שלא ישמע לו, שנאמר (ויקרא פי"ט פ"ג) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו אני ה'...- אברך מישיבת מיר
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 210
- תודות: 9
- הערות: 2
-
פתיחה חלק א' לדיני המוחזק
בבא בתרא דף צב. מייתי הגמ' הא דפליגי רב ושמואל בקנה שור מחבירו ונמצא נגחן "רב אמר הרי זה מקח טעות בתר רובא אזלינן, ורובא לרדיא זבני. ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא, בממונא לא." ופירש התם הרשב"ם "באיסורא - כגון תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה והאחת מוכרת בשר נבילה דאמרינן בנמצא הלך אחר הרוב. לא אזלינן בתר רובא - אלא אחר המוחזק אם יש לו שום טענה" והיינו דבדיני הממונות לא אזלינן בתר הרוב...- ליבי בתורתך
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 179
- תודות: 9
- הערות: 3
-
אם מחשבת קדשים היא בפה או בלב
אם מחשבת קדשים היא בפה או בלב א. מחלוקת הראשונים בנידון הנה תרומה סגי בה במחשבה גרידא ללא דיבור ואפילו ללא הפרשה, וכדמוכח בשבת קמ"ב א' ובחולין ז' א', וילפינן לה מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם (עיין ביצה י"ג ב' רש"י ד"ה ובמחשבה). וכן הקדשת קדשים סגי להו במחשבה גרידא, וכדאמרינן בשבועות (כ"ו ב') מוצא שפתיך תשמור ועשית אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב. ומאידך שבועות ונדרים לא...- אולפן חדת
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 247
- תודות: 6
- הערות: 2
-
רובא וחזקה ברובא דליתא קמן ואיתא קמן
רובא וחזקה מי עדיף תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא." ע"כ. ומקושית תוס' נראה דהבין דיש סברא שאזלינן בתר רוב, וסברת חזקה היא סברא...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 9
- הערות: 11
-
ברי גרוע שלא במקום מוחזק
א. כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה. הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו נגד חזקת ממון אבל בלא"ה נאמן. והנה בתוס' כתבו (ד"ה רב הונא) דכל סוגיין איירי דוקא בברי טוב ושמא גרוע...- אוהב ספר
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 566
- תודות: 5
- הערות: 5
-
![שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת](/data/attachments/14/14257-8823e8564e4c0937ee9788a296b4d0b3.jpg?hash=wf1lhuQBe0)
שיעור פגימת הסכין [בקדשים]. להערות וביקורת
הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן פסח, וכן איסורי שבת, וגם הרי הנידון הוא גם על טומאה, שהרי בהמה הנשחטת בסכין פגומה הרי היא נבילה...- אולפן חדת
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 333
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בדין אמירה בקידושין והמסתעף
בדין אמירה בקידושין הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את מעשה הקידושין לא מהני שהעסוקים והעשייה לא צמודים 2) כמות והיינו האם צריך משפט שלם או שסגי גם בידות...- יאיר החושב
- 24 דקות זמן קריאה
- צפיות: 795
- תודות: 9
- הערות: 20
-
בגדרי כפירת שעבוד קרקעות
בענינא דכפירת קרקע וכפירת שעבוד קרקעות קושית הראשונים בדינא דר' יוחנן ובכל מלוה ע''פ הנה מבואר בגמ' שבועות ל''ז דינא דר' יוחנן ''רבי יוחנן אמר הכופר בממון שיש עליו עדים חייב בשטר פטור אמר רב פפא מאי טעמיה דרבי יוחנן עדים עבידי דמייתי שטר הא מנח אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא שטרא נמי עביד דמרכס אלא אמר רב הונא בריה דרב יהושע היינו טעמיה דרבי יוחנן משום דהוה שטר שעבוד קרקעות ואין...- אברך קלאסי
- 24 דקות זמן קריאה
- צפיות: 211
- תודות: 9
- הערות: 3
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל:
משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה.
וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום):
היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על...
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא:
תורף הסוגיא הוא כך:
הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו.
משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל:
ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
אגדות הש"ס, בעניין 'מחלוקת' חזקיהו ורבשקה
הגמ' בברכות י. מביאה את המעשה בו נשא חזקיהו את חפצי-בה[1] בת ישעיה הנביא, וכמו שכבר ידע ברוח קודשו יצאו הם רשעים, וראה שם את המעשה שהוביל לנישואים אלו ובכלל...
בהמשך מתארת הגמ' (ע"פ הגהות הב"ח שם) את השתלשלות העניינים וז"ל "לסוף יהב ליה ברתיה, נפק...
ב"ה
גדרי קרן תלושה ומחוברת
תחלה יש להבין מהו המושג של קרן תלושה ומהו זה של קרן מחוברת. לכאורה כ"ע מנותקת הקרן מן הבהמה אי נקראת קרן תלושה, ואם הקרן התלושה מחוברת בצורה מוחלטת לבהמה – מה מגדיר אותה קרן תלושה? אז ההבנה הפשוטה בזה, היא שהיות וזו לא קרן שמחוברת אליה בטבע, ממילא חשיבא קרן תלושה. אך...
![סוגית ''שתי כסף''[פרק שבועת הדינים]](/data/attachments/10/10731-15d52a43d2e616395f901d7e4b7653a1.jpg?hash=076U4idiR-)
בסוגיא דב' כסף
ביאור עיקר דינא דב' כסף וביאור פלוג' רב ושמואל\ בדין ב' כסף בע''א והמסתעף בעיקר גדרי חיוב השבועה\ בדיני שאר שבועות והמתבאר בעיקר דינא דב' כסף
א.ביסוד דינא דב' כסף וביאור בפלוג' רב ושמואל
הנה במתני' דינא דשבועת הדינים ב' כסף ונחלקו רב ושמואל בזה דלרב הכפירה צריכה להיות ב' כסף...
בסוגיא דקדשים קלים ממון בעלים [בבא קמא י''ב ע''ב]
פלוג' ריה''ג ורבנן בדין קק''ל ומבאר דאין כאן פלוג' בגוף הבעלות אלא בזכויות הממון
מבואר בסוגין פלוג' ר''י ורבנן האם קדשים קלים יש בהם דין ממון בעלים אם לאו ונפק''מ לשבועת הפיקדון או לנזיקין[אם הוזקו] דאם ממון בעלים הם שפיר חשיב רעהו...
רשימות בעניני קנין בדבר שלא בא לעולם [נכתב לפו''ר שלב''ע כה''צ]
פלוג' ר''מ ורבנן היא במקנה דשלב''ל באופן שהדבר הנקנה אינו בעולם או באופן שהקונה אינו בעולם[ותרויהו אתניהו בלאחר שאתגיר הוא לדבר שלא בעולם כי האי אינו בר קנין קידושין, ולאחר שתתגירי הדבר אינו בעולם דבאשה אין תפיסת קידושין, ויש...
א) איתא במשנה - ארבעה אבות נזיקין וכ'ו לא ראי זה כראי זה וחזינן מינה דאזלינן בתר מעשה ההזק ולא בתר התוצאה דהיא הפשטות
והוא מוכרח משום דאי ניזיל בתר התוצאה מהו דמחלקינן לא ראי זה כראי זה ס''ס תוצאה אחת איכא להו[1]
וענין זה דאזלינן בתר המעשים ולא בתר התוצאות סברת חכמים הוא,
והוא פשוט דאין ללמוד...
![קנין סיטומתא יסודו וגדרו [בקצרה]](/data/attachments/8/8896-47778a38074ece5339b72109c762d762.jpg?hash=L7Z0TkXJvr)
קנין סיטומתא
א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב...
מהותו ושמו
ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור.
ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם...
בגדר מצוות מעקה
כתיב בקרא [דברים כב,ח] 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו' ובספרי ועשית זהו מצוות עשה ולא תשים זהו מצוות ל"ת. דהיינו נאמר בקרא מצוות עשה לעשות מעקה, וכן איכא לאו לקיים דבר אשר מביא דמים בביתו. והטעם לכ"ז הוא כי יפול הנפל היינו כדי שלא יפול...
אם מחשבת קדשים היא בפה או בלב
א. מחלוקת הראשונים בנידון
הנה תרומה סגי בה במחשבה גרידא ללא דיבור ואפילו ללא הפרשה, וכדמוכח בשבת קמ"ב א' ובחולין ז' א', וילפינן לה מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם (עיין ביצה י"ג ב' רש"י ד"ה ובמחשבה). וכן הקדשת קדשים סגי להו במחשבה גרידא, וכדאמרינן בשבועות (כ"ו ב') מוצא...