סוגיות בש"ס
-
מאמר בענין פרשת חוקת
אני רוצה בלי נדר לערוך את המאמר מחדש עמכם סליחה- יאיר החושב
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 655
- תודות: 10
- הערות: 13
-
גדר הקנין באשה
משנה קידושין דף ב. האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים נקנית בכסף בשטר ובביאה וכו' והנה בראשית המסכת קודם שניגשים לבאר את עצם ענייני המסכת חובה לבאר מהו מהות הקנין באשה מהו ומה תוכנו ואיזה דברים נובעים מכוחו הנה ברמב"ם פרק א' מהלכות אישות הלכה א' כתב וז"ל: קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא לישא אותה מכניסה לביתו וכו'.עכ"ל. ומשמע מלשון הרמ' שגם קודם מתן תורה...- צריך ביאור
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 722
- תודות: 7
- הערות: 9
-
בגדר מצוות מעקה
בגדר מצוות מעקה כתיב בקרא [דברים כב,ח] 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו' ובספרי ועשית זהו מצוות עשה ולא תשים זהו מצוות ל"ת. דהיינו נאמר בקרא מצוות עשה לעשות מעקה, וכן איכא לאו לקיים דבר אשר מביא דמים בביתו. והטעם לכ"ז הוא כי יפול הנפל היינו כדי שלא יפול. קו' הראשונים: והקשו הראשונים אמאי בעינן עשה, תפו"ל מצד הלאו שבו דאיכא איסור לקיים דבר המביא דמים בבית...- זרח לווין
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 805
- תודות: 9
- הערות: 20
-
בדיני רוצח בשגגה וגדר חיוב גלות
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג] א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם להורגו והתם לכו''ע הווה רשות[כ''נ פשטות הסוגיות וכמשי''ת להלן והאחרונים העמידו דהווה דין היתר דהיחם...- אברך קלאסי
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 119
- תודות: 5
- הערות: 2
-
מצוות צריכות כוונה חלק ב' - שיטות הראשונים
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל: משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה. וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום): היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על רבא כלל, אלא שניהם סבירא ליה שמצוות אינם צריכות כוונה, אלא אך ורק כוונה למעשה – שיתכוון לתקוע בשופר...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 349
- תודות: 6
- הערות: 3
-
בגדרי חופה (קידושין דף ה')
הגמ' אומרת אמר רב הונא חופה קונה מק"ו בעצם דין חופה יש להקדים שהנה יש במערכת האישות ישנם שני שלבים הקידושין והנישואין שהם שני שלבים שונים עם נפק"מ ביניהם כפי שיבואר ועל חופה ישנו נידון אם הוא הינו יכול ליצור כל אחד מהשלבים הללו והנה זה פשוט לכו"ע שחופה עושה נישואים ופה בסוגיא רב הונא יצא לדון שחופה תעשה קידושין וכאמור מצינו כמה נפק"מ דיניות בין אשה מקודשת לאשה נשואה ואלו הן א) ירושה מצינו...- יאיר החושב
- 26 דקות זמן קריאה
- צפיות: 692
- תודות: 9
- הערות: 7
-
הגרמה
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון הגרמה בשאר טבעות מתני' "השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה" גמ' "רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר' יהודה, ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה, אבל בשאר טבעות לא, ובשאר טבעות לא והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר השוחט בשאר טבעות אע''פ שאין מקיפות את כל...- עוזי ומגני
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 9
- הערות: 3
-
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא
בילפותא דבהמה בבהמה - ובאיסור אבר היוצא מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון מתני' "בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה, הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד, חותך עובר שבמעיה מותר באכילה, מהטחול ומן הכליות אסור באכילה, זה הכלל כל דבר שגופה אסור שאינו גופה מותר." ובגמ' מוקי רב והחזירו מותר באכילה רק על העובר, דהאבר אסור דבשר בשדה טריפה לא תאכלו, ומה דבעי החזירו רק להתיר מקום... -
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה הצעת הסוגיא כתב הרש"ש דף ע"ג "הן אף כל זמן שלא נשרש כמאן דשדי בכדא דמי, מ"מ כיון דע"י זריעתו עתה ישרש אח"כ, חייב, כמו אופה וצולה דחייב אע"פ שנאפה ונצלה אח"כ מאליו, והנה אם לקט הזרע קודם שנשרש נראה דפטור למפרע על מה שזרע, כיון דלא נתקיימה מחשבתו, וד"ז יש ללמוד מבעיא דרבב"א בריש מכלתין, דאם רודהו קודם שנאפה פטור, וגדולה מזו משמע בתוס' קרבן...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 131
- תודות: 7
- הערות: 3
-
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה הצעת הסוגיא שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו', והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא איש ממקומו, ודרשינן אל יוציא ממקומו שצריך עקירה ממקום, ושיעור מקום הוא ד'. הא דבעי מקום ד' משום שאינו...- עוזי ומגני
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 112
- תודות: 5
- הערות: 2
שור שחוט לפניך / טז.
תוכן:
הצגת הסוגיא
הסבר רש"י בתירוץ הגמ'
הסבר התוס'
הסבר בעל המאור
הבנת הרמב"ן
שיטת הרמב"ם בפיהמ"ש
ביאור הגמ' ע"פ הרמב"ם
הצגת הסוגיא
במתני' (טו:) "האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני, והוא אומר לא כי, אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע -...
בעלת התנאי
תוכן :
פתיחה ביאור ההו"א בתוס' – הסבר הגרי"ז
שיטת הגרי"ז בקושיית התוס' והקשיים בה
ביאור אחר בקושיית התוס'
הסבר התוס' בדין צרת בעלת התנאי ביאור היסוד בתירוץ התוס' – איסור כלפי הייבום
הסבר הרמב"ן והרשב"א בדין צרת בעלת התנאי ביטוי דרכם של הרשב"א והרמב"ן בספקם לגבי חליצה
שורש מחלוקת...
בבעה"מ (כתובות ט' ע"א מדה"ר) כתב: בעידי קיום הקרובים לעדי השטר – השטר כשר, לפי שפסול הקרובים הוא מדין "עדות שאי אתה יכול להזימה". שהרי הקרובים לא יזימו קרוביהם, וכן הדיינים לא יקבלו עדות הזמה על קרוביהם, והכא לא שייך לפי שאין הזמה בשטר. וז"ל: "ועוד אין הזמה לעולם לשלם ממון אלא בעדות על פה"...
א. קיימא לן דכל המטלטלין נקנין במשיכה, ובפשוטו גדר הקנין הוא הכנסה לרשות דמשיכת החפץ הנקנה ממקום למקום הוי כהוצאה מרשות המקנה והכנסה לרשות הקונה, וכ״מ בד' הרמ״ה פרק המוכר את הספינה (אות כו) וז״ל ״דמשיכה כי קניא לאו מחמת דעקרה לה מדוכתה בלחוד הוא דקניא, אלא משום דעקרה מדוכתה ואוקמה בדוכתא דאית...
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
תוכן :
פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת
נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח
הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א
ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את...
בס"ד
בביאור שמות המזיקים ויסוד חיוב נזיקין
ענף א'
א'
שנינן במתני' ריש ב"ק, ארבעה אבות נזיקים השור והבור והמבעה וההבער לא הרי השור כהרי המבעה ולא הרי המבעה כהרי השור ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים כהרי האש שאין בו רוח חיים ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק הצד השוה...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב'
אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן
התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1].
והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות...
חזקת ג"ש להולכי אושא.
והילפותא משור המועד
אמר רב יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה שהיא ג"ש, משור המועד מה שור המועד כיון דנגח ג"נ נפק לי' מחזקת תם וקם לי' בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח, אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית לא מחייב ה"נ עד...
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף...
בעזהשי"ת
א.
כתיב בקרא פרשת משפטים [כ"א, ל"ג ל"ד] "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו" ע"כ, ומהא ילפינן פרשת בור בכלל חיובי הנזיקין דנתחייב בהם האדם, והטעם דהוצרכנו לחיוב התורה פרטי על בור ולא סגי בשאר חיובי הנזיקין...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א'
כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ.
הטעם לאיסור זה
ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה:
א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף...
ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם.
והנה בעולה מדברינו יש לברר:
א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל
ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב...