- הודעות
- 365
- תודות
- 1,458
- נקודות
- 155
"ומנעו בניכם מן ההגיון" ... (ברכות כט. ועיין רש"י שם)
- מתחיל חוט נדיב לב
- תאריך התחלה
-
- תגים
- גמרא פורום אוצר התורה תנ"ך
- הודעות
- 522
- תודות
- 1,794
- נקודות
- 144
כל דבר צריך כרוז או מודעות ???????
יש הרבה הוראות שנמסרו ע"י גדולי ישראל ולא הוצרכו לכרוז
לא באתי לדון האם גדולי ישראל אסרו לימוד תנ"ך או לא אלא רק באתי לשלול את ההוכחה מההעדר כרזות ומודעות
או מהאלה שעשו סלט אחד גדול מהכל
- הודעות
- 125
- תודות
- 445
- נקודות
- 56
היסודות שלך הם חורבן אחד גדול וכבר הרחיב בזה @נראה לפשוט
למה, היסודות שלך הם לא לחשוב? אז היה עדיף שגם היו שלא לכתוב...
או שתבאר את דעתך, ולא תסתום בזריקת סיסמה חלולה.
- הודעות
- 4,791
- תודות
- 17,503
- נקודות
- 895
- הודעות
- 788
- תודות
- 2,258
- נקודות
- 306
עד כאן שפתים ישק.
תשובה: לקבל את הדרך בלימוד צריך רב ותלמיד, והם כבר קיבלו.
מה לא ברור?
מה צריך להוסיף?
שאלה מאוד מסקרנת ורלוונטית. אכן.
אכן. לכאורה הינך צודק.
אתה רוצה שנלמד בבקיאות?
אז דע לך,
שאין מושג כזה ללמוד בלי להבין,
[כך היא הגישה המקובלת בעולם הישיבות]
יש מושג ללמוד בלי להתעמק.
ובלי רב, לא רק שלא תדע להתעמק, גם לא תבין.
וזה חוץ מכך שלך תתן לעולם הישיבות דזה"ז ללמוד תנ"ך בבקיאות, נראה מי ישמע בקולך....
לכאורה לא.
ראה כאן: החזון איש ובית מדרשו ולימוד תורת הנסתר
חד משמעית, לא, הינך טועה.
לא הבנתי, בסוף הינך רוצה ללמוד גם בעיון כי ישנם אנשים???
אתמהה.
מאוד פשוט, צריך רק לא לעזוב את השימוש השכלי.
בתנ"ך כמו בכל התורה כולה, יש לימוד עיוני, להבין את היסודות והרעיונות, ויש לימוד בקיאותי להבין את פשוטם של דברים.
יש ללמוד את הסיפורים בצורה פשוטה, ולהבין מה היה שם לפי פשוטו של מקרא.
ויש ללמוד את הדברים בצורה קבלית או מחשבתית וכל כה"ג, והוא להבין את הרעיונות והעקרונות והערכים של התנ"ך.
כמובן שהלומד בקיאות יודע שיש גם עיון, ולא חושב שהבנתו הפשוטה היא הכל.
אף אחד לא חושב שצריך ללמוד תנ"ך כל היום או רובו.
מספיק לימוד יומי פשוט וקצר של של קריאת הטקסט והבנתו הפשוטה על פי המפרשים, [רש"י רד"ק רלב"ג גאון ומלבי"ם].
וכך עשו רבותינו כולם.
כמובן שפשוט שאט אט הלומד בצורה נכונה ושכלו שכל ישר, יוכל להתקדם אוטומטי ולהבין יותר ויותר את הרעיונות והעקרונות של הסיפורים.
ומאוד הגיוני שיש תלמידי חכמים שלמדו הרבה מאוד תנ"ך, ויש להם בחלק מהכתובים הסברים עמוקים ויפים.
וכמובן שהכול הוא הוא בהסתייגויות שההסברים אינם אלא כיווני מחשבה, ומשום שבאמת אין לנו הרבה כתבים של מפרשים בצורה מחשבתית כזו
מה רע בזה? מה לא מובן?
אין ספק שאדם חסר רקע תורני יהודי יכול לטעות בקלות בפרשנות שטחית, אך מעולם לא פגשתי בן אדם רציני שיצא מקריאת התורה עם מסקנא שהקב"ה הוא בעל גוף רק בגלל שבתורה מוזכרים כינויים של אברים כמו יד ה' וכו'.
כל יהודי אורתודוכסי ממוצע מודע ומסכים להנחות היסוד לפיהם אין לנו השגה במעשיהם של ראשונים כלל, ולא ראיתי שנמנעים מלעסוק בפרשת מעשה בראשית, ואפי' שהיא אחת מהפרשות הכי סבוכות, ואחת מן הפרשות בהם הקריאה הפשוטה אינה משקפת את תוכנם האמיתי.
הטענה לפיה זאת הסיבה למה העיסוק בתנ"ך כה נמוך לדעתי היא פרשנות שלאחר מעשה, כלומר לאחר שנוצר מצב כזה מכל סיבה שלא תהיה, התקבלה הפרשנות הזאת.
- הודעות
- 788
- תודות
- 2,258
- נקודות
- 306
גם אם צדקו דבריך,
[לי עכ"פ לא נראה ככה ואכמ"ל,]
אתה מסתמא מבין לבד שלתת עכשיו לכל עולם הישיבות לדורותיו ללמוד את התנ"ך בבקיאות בלי להעמיק בדברים מאוד קשים ומסקרנים, זה לא מעשי, טכנית.
התתשובה לכך מאוד ברורה, הדרך להבנת החומש, מאוד מאוד סלולה ע"י הראשונים והפרשנים וכפי שכ"א קיבל מרבותיו ומאבותיו, בשונה משאר הנ"ך.
מאוד נראה לפשוט@
אתה מתכוון לומר שאנשים לא טועים בהגשמת האלוקות בגלל פרשני המקרא????
מלבד זאת, ההוכחה מלימוד מעשה בראשית, יהודה ותמר, ושאר פרשיות התורה מעין אלו הייתה מכך שאנשים מסתדרים גם מבלי להבין את הפשט שבפרשיות אלו שבהבנה פשוטה מתמיהות, לא נראה לי שילדים בגן שלומדים את מעשה יהודה ותמר מיישבים לעצמם את קושיותיהם בדברי הרמב"ן שהיה בזה משום יבום... אדם נורמלי יכול להבין שהוא לא מבין.... והלא כולנו מכירים את הפרשות העוסקות במעשה שמשון וכדו', ומאידך לא כולנו בקיאים בפירושים העמוקים המבארים את הרעיונות המסתתרים מאחורי הסיפור, וטרם נתקלתי באדם שפוי שהתקרר מחמת סיפורים אלו.
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 6,610
- נקודות
- 503
כבר כתב כן השו"ע הרב (הל' ת"ת פ"א ס"ו):
"ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ"ך כבימיהם, רק תורה לבדה, כי סומכים שילמוד בעצמו כשיגדיל".
וכעי"ז כתב בקדמת העמק (השני, סע' ד):
וממליצת חז"ל שהמשילו לכלה יש ללמוד דבש וחלב תחת לשונם, שכמו שאשה שאינה כלה אין דרכה להתקשט בכ"ד קישוטים, ואם תתקשט יש לחוש עליה שהיא זונה, כך מי שאינו תלמיד חכם אין לו להתקשט בכ"ד מקראי קודש, פירוש שאין לו לעשות פירושים ולהפשיט רק לקפל המקראות, ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו כל עוד לא עמד על דעת חז"ל יש לחוש שהוא אפיקורס ומטה המקראות אחר דעתו.
חיפוש קל באוצה"ח העלה רק את עלון "הפותח בכל יום" של דרשו, שם הסיפור מובא בשם החת"ס, ללא מקור כלל.
וביתר ביאור:
התורה שבע"פ - המשנה - נתבארה היטב בתלמודים ובתוספתא, שם מבואר לא רק פירושם של דברים, אלא גם גדריהם, טעמיהם ומהותם.
התורה שבכתב לא זכתה לזה, ולמרבה הצער המפתח היחיד בו ניתן ללמוד תושב"כ ע"פ חז"ל - דרשות הפסוקים, די מזולזל בציבור, וזו בעיה בפנ"ע, חמורה לא פחות.
מה גם שכללי הדרשות מפוזרים זעיר שם וזעיר שם ברחבי התלמוד (הבבלי בעיקר), ולעיתים הם סותרים זא"ז, וכל זה מבלי להתייחס לספר העצום "תורת כהנים", שהוא היה ה"רייד" של ימי חז"ל, כמבואר בכ"מ, ובספרים הנלווים אליו, המכונים בקיצור "ספרי" (על שמות לא, לא טעיתי. כך הראשונים מכנים את ה"מכילתא", במדבר ודברים).
וכן כמה מן התנאים דורשי המקראות נחלקו באופן הדרשות (ר' ישמעאל, ר' עקיבא, ר' אלעזר בר"י הגלילי, ר' יאשיה, ר' יונתן), ולא די לדעת מה דרשו בתלמוד/מדרשים על כל פסוק בתנ"ך, אלא גם באיזו מידה הם דרשו כך.
מפתחות לדרשות חז"ל (השמורים בזכרוני כעת):
ברייתא דרבי ישמעאל - המורחבת (ריש תו"כ)
ברייתא דר' אלעזר בר"י הגלילי (נדפס בריש מד"ר וילנא)
ספר הכריתות
איילת השחר למלבי"ם
ומעט גם ברמב"ן על התורה ובחזקוני.
- הודעות
- 788
- תודות
- 2,258
- נקודות
- 306
חד משמעית!
מי דיבר על ילדים בגן שלא מסיקים מסקנות מכל תמיהה???
מדברים על בחור ואברך!
הלואי....
רובינו באמת זה משום שלא התעסקו עם זה בצורה מסודרת, אם יתיישבו ללמוד את זה יעלו הסברים מכאן ועד אפריקה....
מוזר!
להבנתי זה נובע ממסורת פשוטה שהתקבלה בכלל ישראל מאב לבן ואינה קשורה לעיון בספר כזה או אחר.
גם בחור ואברך נוכחים בקריאת התורה על כרחם...
[ונראה לי שגם הם לא טורחים ליישב את התמיהות החמורות שצצות להם תוך כדי האזנה]
הגם @נראה לפשוט בנביאים?
מניין לך זאת?
כי אצלי למשל זה לא עבד ככה...
נערך לאחרונה:
@נראה לפשוט
אשמח אם תשתף אותנו מהן ידיעותיך בנביאים והכתובים (לא נראה שיש הרבה).
וכן ספר נא:
האם אתה שומע קריאת המגילות במועדים, ובפרט מגילת אסתר? (כן, זה נ"ך! ה"י)
מה אתה עושה ב"מפטיר יונה" (מנחת יו"כ), הפטרת "פקדתי" (פ' זכור), "מעשה מרכבה" (יתרו, שבועות) -
יוצא מהבי"כ? (אולי בכל הפטרה)
משנן לעצמך שאתה לא מבין כלום?
מעיין בחזו"א ובגרי"ז על הדף?
לומד א'שטיקל ר' שמואל כי זה ביטול תורה?
אתמהה?
לפחות על האחרונה שבהם לא מצינו לאף אחד מגדולי ישראל בתקופת ה"אחרונים" שהתיימר להבין את אפס קָצֶהָ, וגם בימי חז"ל לא נמסרה לכל אחד (כמבואר בחגיגה יג.).
זאת ועוד:
האם את אגדות חז"ל אתה כן מבין?
האם הכל כפשוטו, או שאתה מתיימר להבין את כל סודותיהן?
ומה תעשה בפסחים (מט:), ב"מ (פד.), ב"ב (עג.), בכורות (ח:) (שלשת הראשונות מסכתות "ישיבתיות", אא"כ לדעתך אסור לסיים את המסכת של הישיבה).
האם יש לך מסורת מ"רבותינו" כיצד ללמוד אותן?
אז תמחק גם אותן?
- - -
האם אתה כופר בשלימות התורה?
תמו דברי איוב.
אשמח אם תשתף אותנו מהן ידיעותיך בנביאים והכתובים (לא נראה שיש הרבה).
וכן ספר נא:
האם אתה שומע קריאת המגילות במועדים, ובפרט מגילת אסתר? (כן, זה נ"ך! ה"י)
מה אתה עושה ב"מפטיר יונה" (מנחת יו"כ), הפטרת "פקדתי" (פ' זכור), "מעשה מרכבה" (יתרו, שבועות) -
יוצא מהבי"כ? (אולי בכל הפטרה)
משנן לעצמך שאתה לא מבין כלום?
מעיין בחזו"א ובגרי"ז על הדף?
לומד א'שטיקל ר' שמואל כי זה ביטול תורה?
אתמהה?
לפחות על האחרונה שבהם לא מצינו לאף אחד מגדולי ישראל בתקופת ה"אחרונים" שהתיימר להבין את אפס קָצֶהָ, וגם בימי חז"ל לא נמסרה לכל אחד (כמבואר בחגיגה יג.).
זאת ועוד:
האם את אגדות חז"ל אתה כן מבין?
האם הכל כפשוטו, או שאתה מתיימר להבין את כל סודותיהן?
ומה תעשה בפסחים (מט:), ב"מ (פד.), ב"ב (עג.), בכורות (ח:) (שלשת הראשונות מסכתות "ישיבתיות", אא"כ לדעתך אסור לסיים את המסכת של הישיבה).
האם יש לך מסורת מ"רבותינו" כיצד ללמוד אותן?
אז תמחק גם אותן?
- - -
האם אתה כופר בשלימות התורה?
תמו דברי איוב.
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
למה אבל אינו נחשב מצטער הפטור מן הסוכה?
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
למה מצינו חביבות יתירה בקיום מצות ד' מינים יותר משאר מצוות
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
למה אין בסוכה פטור של לא ניח"ל מדין תשבו כעין תדורו?