• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
ראית כרוז או מודעה שפרסמו? כי זה נשמע מאוד מוזר.
כל דבר צריך כרוז או מודעות ???????

יש הרבה הוראות שנמסרו ע"י גדולי ישראל ולא הוצרכו לכרוז
לא באתי לדון האם גדולי ישראל אסרו לימוד תנ"ך או לא אלא רק באתי לשלול את ההוכחה מההעדר כרזות ומודעות
אתה צודק שזה גם רגיש אבל התכוונתי פחות רגיש מהדוגמאות שלא הבאתי.
בקצרה אביא וכל אחד יכול לבחור לעצמו אם מה הוא מסכים ואם מה לא, משיח של חב''ד, ג' שבועות של סאטמר, קנאות של הנטו''ק, אמונת חכמים של דגל, להיות בשמחה ואין יאוש של ברסלב, גזירת הגיוס והפגנות של עץ, דקדוק הלכה של החזונאישניקים וחומרות נדירות של הבריסקערס ועוד היד נטויה וכמובן שרוב הדברים הם רק על דרך המליצה ובאמת קיימים בשני הצדדים, אבל העיקרון מובן.
או מהאלה שעשו סלט אחד גדול מהכל
 
אני רואה שצריך להתחיל מהיסודות.

אולי תסביר למה צריך דווקא רב ותלמיד? אולי תסביר למה צריך דווקא רב חי? למה בכלל צריך "מסורת"?

ההסבר הוא כך, יש בעולם כמה וכמה צורות חשיבה, אחת מהם [האמיתית] היא של היהדות.
ליהדות יש צורת חשיבה, מה שנקרא "דרך הלימוד" בלימוד הש"ס, ומה שנקרא "דרך הפסיקה" בלימוד ההלכה.
אף ב"הנהגה" ו"השקפה", יש צורת חשיבה ייחודית ליהדות. מה קודם למה, איזה ערך יותר גדול וכו' וכו'.

היהדות היא לא "ספרים" אף לא התורה שבכתב - תנ"ך, ואף לא תושבע"פ - גמרא.
היהדות היא "מסורת", רבנים חכמים שקיבלו את דרך החשיבה של היהדות, -דהיינו שלמדו תורה בהתמדה הבנה וידיעה, - שלושה פרמטרים בסיסים. וכמובן בשביל ללמוד תורה בכמות ובאיכות הנדרשת, צריך לקבל מרב חי את הצורה בה יש ללמוד התורה. [אגב, יש שש מאות אלף צורות, כמוש"כ רמח"ל בדרך עץ חיים].

אם יבוא איזה חוזר בתשובה ויטען אני רוצה להיות יהודי טוב, וזה אומר ללכת לפתוח את התנ"ך ולעשות מה שכתוב בו. מה תענה לו??

אלא שאם יעשה כן הוא ייצא חצי יהודי חצי נוצרי חצי איסלמי וכו', ומהסיבה הפשוטה, יש הסבר לכל פסיק בתורה, וההסבר היהודי הוא מה שפירשו חכמי הדורות דור דור וחכמיו.

הסיבה שצריך להבין את צורת חשיבה של היהדות, ואי אפשר לעשות בפועל מה שעשו אבותינו, הוא, שהרי המציאות משתנה כל הזמן, מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ואין לדעת מה לעשות על פי מה שעשו, אלא על פי מה שהבינו את התוכן הראוי לעשותו. ולזה נצרך חכמים המבינים בדעתם.

נמצא אם כן: המושג "רב ותלמיד" הוא אמנם משפט שכל צורב יודע לצווחו, אך לא להבינו.
הנושא הוא "להבין" מה צורת החשיבה והלימוד היהודית, ועל פיה ללמוד ולפסוק הלכה, ולחיות כך באופן כללי.
עד כאן שפתים ישק.
שאלה: והרי כל חכמי ישראל למדו בצעירותם אצל רבנים, ולאחמ"כ הלכו לבתיהם ועסקו בתורה לבדם, או כבר לימדו תורה לאחרים. ואמאי, הא בעי רב ותלמיד?!
תשובה, אין צורך ברב ותלמיד אלא להבין איך צריך ללמוד, מה הצורה בה יש לחשוב כיהודי. וזה סגי כל אחד לפום חורפיה.
תשובה: לקבל את הדרך בלימוד צריך רב ותלמיד, והם כבר קיבלו.
מה לא ברור?
מה צריך להוסיף?
ובניוד"ד: הנושא הוא האם שייך היום להבין את התנ"ך, שאמנם יכול להיות הרבה חכמים שיודעים את צורת החשיבה וההבנה שבלימוד הש"ס, אך לימוד התנ"ך שונה הוא.
דהיינו לימוד מעמיק בשביל לקנות את יסודי התורה דרך התנ"ך, הוא הצריך בדיקה, האם יש היום אנשים שמבינים את התנ"ך בצורת החשיבה היהודית.
שאלה מאוד מסקרנת ורלוונטית. אכן.
וזה הסיבה שלא לומדים בציבור החרדי את התנ"ך, פשוט לא מבינים, ואם לא מבינים אזי ירד הערך הגדול והחשוב של לימוד התנ"ך.
לא מדובר כאן על חוסר ברב חי וכל כה"ג, - אולי זה הסיבה לבעיה, הבעיה היא שלא מבינים.
אכן. לכאורה הינך צודק.
אולם לימוד בפשטות ובבקיאות, אין חולק כי חובה קדושה היא זו, ויש להשקיע בזה מעט מכל יום או שבוע. - כך ראינו אצל כל חכמי ישראל החיים והמתים.
אתה רוצה שנלמד בבקיאות?
אז דע לך,
שאין מושג כזה ללמוד בלי להבין,
[כך היא הגישה המקובלת בעולם הישיבות]
יש מושג ללמוד בלי להתעמק.
ובלי רב, לא רק שלא תדע להתעמק, גם לא תבין.
וזה חוץ מכך שלך תתן לעולם הישיבות דזה"ז ללמוד תנ"ך בבקיאות, נראה מי ישמע בקולך....
[אטו החזון איש לא למד זוהר, [הוא מצוטט בספרו פעם אחת],
לכאורה לא.
ראה כאן: החזון איש ובית מדרשו ולימוד תורת הנסתר
אמנם לימוד מעמיק של סודי הקבלה, [הנמשל], זה לא למד משום חוסר ברב והיינו חוסר בהבנה].
חד משמעית, לא, הינך טועה.
ואם יש בימינו אנשים המבינים את התנ"ך, בצורת החשיבה היהודית, שהרי לא יטוש השם את זרעו, ואולי נשארו חכמים מועטים, אזי המתאים ללימוד התנ"ך ילך וילמד אצלם.
לא הבנתי, בסוף הינך רוצה ללמוד גם בעיון כי ישנם אנשים???
אתמהה.
 
אתה רוצה שנלמד בבקיאות?
אז דע לך,
שאין מושג כזה ללמוד בלי להבין,
[כך היא הגישה המקובלת בעולם הישיבות]
יש מושג ללמוד בלי להתעמק.
ובלי רב, לא רק שלא תדע להתעמק, גם לא תבין.
וזה חוץ מכך שלך תתן לעולם הישיבות דזה"ז ללמוד תנ"ך בבקיאות, נראה מי ישמע בקולך....

לא הבנתי, בסוף הינך רוצה ללמוד גם בעיון כי ישנם אנשים???
אתמהה.
מאוד פשוט, צריך רק לא לעזוב את השימוש השכלי.

בתנ"ך כמו בכל התורה כולה, יש לימוד עיוני, להבין את היסודות והרעיונות, ויש לימוד בקיאותי להבין את פשוטם של דברים.
יש ללמוד את הסיפורים בצורה פשוטה, ולהבין מה היה שם לפי פשוטו של מקרא.
ויש ללמוד את הדברים בצורה קבלית או מחשבתית וכל כה"ג, והוא להבין את הרעיונות והעקרונות והערכים של התנ"ך.

כמובן שהלומד בקיאות יודע שיש גם עיון, ולא חושב שהבנתו הפשוטה היא הכל.

אף אחד לא חושב שצריך ללמוד תנ"ך כל היום או רובו.
מספיק לימוד יומי פשוט וקצר של של קריאת הטקסט והבנתו הפשוטה על פי המפרשים, [רש"י רד"ק רלב"ג גאון ומלבי"ם].
וכך עשו רבותינו כולם.

כמובן שפשוט שאט אט הלומד בצורה נכונה ושכלו שכל ישר, יוכל להתקדם אוטומטי ולהבין יותר ויותר את הרעיונות והעקרונות של הסיפורים.

ומאוד הגיוני שיש תלמידי חכמים שלמדו הרבה מאוד תנ"ך, ויש להם בחלק מהכתובים הסברים עמוקים ויפים.

וכמובן שהכול הוא הוא בהסתייגויות שההסברים אינם אלא כיווני מחשבה, ומשום שבאמת אין לנו הרבה כתבים של מפרשים בצורה מחשבתית כזו

מה רע בזה? מה לא מובן?
 
ודאי וודאי שמי שאינו לומד תנ"ך עם כל דברי חז"ל יכול לבא בקלות
לידי עיוות נורא ופגיעה בראשונים כמלאכים. כדוג' מעשה בת שבע,
מעשה יהודה ותמר, וכו' וכו'
אין ספק שאדם חסר רקע תורני יהודי יכול לטעות בקלות בפרשנות שטחית, אך מעולם לא פגשתי בן אדם רציני שיצא מקריאת התורה עם מסקנא שהקב"ה הוא בעל גוף רק בגלל שבתורה מוזכרים כינויים של אברים כמו יד ה' וכו'.
כל יהודי אורתודוכסי ממוצע מודע ומסכים להנחות היסוד לפיהם אין לנו השגה במעשיהם של ראשונים כלל, ולא ראיתי שנמנעים מלעסוק בפרשת מעשה בראשית, ואפי' שהיא אחת מהפרשות הכי סבוכות, ואחת מן הפרשות בהם הקריאה הפשוטה אינה משקפת את תוכנם האמיתי.
הטענה לפיה זאת הסיבה למה העיסוק בתנ"ך כה נמוך לדעתי היא פרשנות שלאחר מעשה, כלומר לאחר שנוצר מצב כזה מכל סיבה שלא תהיה, התקבלה הפרשנות הזאת.
 
מאוד פשוט, צריך רק לא לעזוב את השימוש השכלי.

בתנ"ך כמו בכל התורה כולה, יש לימוד עיוני, להבין את היסודות והרעיונות, ויש לימוד בקיאותי להבין את פשוטם של דברים.
יש ללמוד את הסיפורים בצורה פשוטה, ולהבין מה היה שם לפי פשוטו של מקרא.
ויש ללמוד את הדברים בצורה קבלית או מחשבתית וכל כה"ג, והוא להבין את הרעיונות והעקרונות והערכים של התנ"ך.

כמובן שהלומד בקיאות יודע שיש גם עיון, ולא חושב שהבנתו הפשוטה היא הכל.

אף אחד לא חושב שצריך ללמוד תנ"ך כל היום או רובו.
מספיק לימוד יומי פשוט וקצר של של קריאת הטקסט והבנתו הפשוטה על פי המפרשים, [רש"י רד"ק רלב"ג גאון ומלבי"ם].
וכך עשו רבותינו כולם.

כמובן שפשוט שאט אט הלומד בצורה נכונה ושכלו שכל ישר, יוכל להתקדם אוטומטי ולהבין יותר ויותר את הרעיונות והעקרונות של הסיפורים.

ומאוד הגיוני שיש תלמידי חכמים שלמדו הרבה מאוד תנ"ך, ויש להם בחלק מהכתובים הסברים עמוקים ויפים.

וכמובן שהכול הוא הוא בהסתייגויות שההסברים אינם אלא כיווני מחשבה, ומשום שבאמת אין לנו הרבה כתבים של מפרשים בצורה מחשבתית כזו

מה רע בזה? מה לא מובן?
גם אם צדקו דבריך,
[לי עכ"פ לא נראה ככה ואכמ"ל,]
אתה מסתמא מבין לבד שלתת עכשיו לכל עולם הישיבות לדורותיו ללמוד את התנ"ך בבקיאות בלי להעמיק בדברים מאוד קשים ומסקרנים, זה לא מעשי, טכנית.
אין ספק שאדם חסר רקע תורני יהודי יכול לטעות בקלות בפרשנות שטחית, אך מעולם לא פגשתי בן אדם רציני שיצא מקריאת התורה עם מסקנא שהקב"ה הוא בעל גוף רק בגלל שבתורה מוזכרים כינויים של אברים כמו יד ה' וכו'.
כל יהודי אורתודוכסי ממוצע מודע ומסכים להנחות היסוד לפיהם אין לנו השגה במעשיהם של ראשונים כלל, ולא ראיתי שנמנעים מלעסוק בפרשת מעשה בראשית, ואפי' שהיא אחת מהפרשות הכי סבוכות, ואחת מן הפרשות בהם הקריאה הפשוטה אינה משקפת את תוכנם האמיתי.
הטענה לפיה זאת הסיבה למה העיסוק בתנ"ך כה נמוך לדעתי היא פרשנות שלאחר מעשה, כלומר לאחר שנוצר מצב כזה מכל סיבה שלא תהיה, התקבלה הפרשנות הזאת.
התתשובה לכך מאוד ברורה, הדרך להבנת החומש, מאוד מאוד סלולה ע"י הראשונים והפרשנים וכפי שכ"א קיבל מרבותיו ומאבותיו, בשונה משאר הנ"ך.
מאוד נראה לפשוט@
 
התתשובה לכך מאוד ברורה, הדרך להבנת החומש, מאוד מאוד סלולה ע"י הראשונים והפרשנים וכפי שכ"א קיבל מרבותיו ומאבותיו, בשונה משאר הנ"ך.
אתה מתכוון לומר שאנשים לא טועים בהגשמת האלוקות בגלל פרשני המקרא????
מלבד זאת, ההוכחה מלימוד מעשה בראשית, יהודה ותמר, ושאר פרשיות התורה מעין אלו הייתה מכך שאנשים מסתדרים גם מבלי להבין את הפשט שבפרשיות אלו שבהבנה פשוטה מתמיהות, לא נראה לי שילדים בגן שלומדים את מעשה יהודה ותמר מיישבים לעצמם את קושיותיהם בדברי הרמב"ן שהיה בזה משום יבום... אדם נורמלי יכול להבין שהוא לא מבין.... והלא כולנו מכירים את הפרשות העוסקות במעשה שמשון וכדו', ומאידך לא כולנו בקיאים בפירושים העמוקים המבארים את הרעיונות המסתתרים מאחורי הסיפור, וטרם נתקלתי באדם שפוי שהתקרר מחמת סיפורים אלו.
 
שמעתי בשם הגר''ש אויערבך זצ''ל שאמר שהסיבה שלא לומדים בישיבות תנ''ך כי זה דבר בסיסי שכל אחד אמור ללמוד מעצמו לבד.
כבר כתב כן השו"ע הרב (הל' ת"ת פ"א ס"ו):
"ולכן לא נהגו עכשיו ללמד להתינוק כל התנ"ך כבימיהם, רק תורה לבדה, כי סומכים שילמוד בעצמו כשיגדיל".
 
ז"ל הנצי"ב בהרחב דבר פרשת האזינו:
'(א) והיינו שהזהיר ר"א לתלמידיו מנעו בניכם מן ההגיון [ברכות כ"ח], ופרש"י שלא יעסקו במקרא יותר מדי, ואין הכוונה שלא ילמדו הרבה מקרא, וגם הלא לא נזכר במלת הגיון ביחוד מקרא, דמשמעות הגיון הוא עיון, כפרש"י ע"ז די"ט יהגה יעיין, אלא ה"פ מנעו בניכם שלא הגיעו עוד ללמוד התלמוד ועומדים בלימוד מקרא, מן ההגיון, שהוא העיון שלא יעיינו עוד בלמודם שהוא מקרא, באשר לא עמדו עוד על עיון התלמוד לכוין אל האמת. ואיתא בש"ר פמ"א ככלתו, אמר ר' לוי ארשב"ל מה כלה זו מקושטת בכ"ד קשוטין כך תלמיד חכם צריך להיות זריז בכ"ד ספרים, ומזה יש להבין דכמו אשה שאינה כלה, אין לה להתקשט בכ"ד קשוטין, ואם תתקשט תהא חשודה לזונה, ורק רשאה לקפל תכשיטיה ולשאת בחיקה, כך מי שאינו תלמיד חכם אין לו להיות זריז לפרש כ"ד ספרים, ואם יפרש אזי יהא חשוד שסר מן הדרך, והוא אפיקורס, באשר הטעות מצוי לפרש בדרך לא טוב ונושא דרך אמונה, ואין לו רשות כי אם להיות בקי בכ"ד ספרים, אבל לא לפרש, אם לא שהוא תלמיד חכם בקי בתלמוד ובדברי אגדה. ובב"ר פ' תולדות אמרו ורוב דגן זה תלמוד ותירוש זה אגדה, וכן בריש ויקרא יחיו דגן בתלמוד ויפרחו כגפן באגדה, למדנו כשם שאין לשתות יין לפני מאכל לחם באשר היין משכר אז ביותר ומאבד את הדעת, כך אין להשקיע הדעת באגדה לפני התלמוד, שהוא מאבד את הדעת אז'.
וכעי"ז כתב בקדמת העמק (השני, סע' ד):
וממליצת חז"ל שהמשילו לכלה יש ללמוד דבש וחלב תחת לשונם, שכמו שאשה שאינה כלה אין דרכה להתקשט בכ"ד קישוטים, ואם תתקשט יש לחוש עליה שהיא זונה, כך מי שאינו תלמיד חכם אין לו להתקשט בכ"ד מקראי קודש, פירוש שאין לו לעשות פירושים ולהפשיט רק לקפל המקראות, ומי שרוצה להפשיט לפי דעתו כל עוד לא עמד על דעת חז"ל יש לחוש שהוא אפיקורס ומטה המקראות אחר דעתו.
 
הובא כאן כבר בכמה אשכולות מעשה זה על שם כמה מגדולי ישראל,
אך לא מצאתי מקור כתוב לזה,
(אגב, כאן מדברים על נ"ך ולא על חומש)
חיפוש קל באוצה"ח העלה רק את עלון "הפותח בכל יום" של דרשו, שם הסיפור מובא בשם החת"ס, ללא מקור כלל.
 
[ולדוגמא, עכשיו עולה לי בראש הספר ביד נביאך כספר שבאמת מצליח להעמיד מהלך במקרא, עפ"ד רבותינו, אני מאמין שיש עוד הרבה ספרים מהסוג הזה].
למשל:
רנת יצחק לגר"י סורוצקין
משבצות זהב לר' שבתי שעפטיל וייס
 
כמדומה שהסיבה לזה היא כי תושב"כ מעולם לא נועד ללימוד בלי התושבע"פ
וביתר ביאור:
התורה שבע"פ - המשנה - נתבארה היטב בתלמודים ובתוספתא, שם מבואר לא רק פירושם של דברים, אלא גם גדריהם, טעמיהם ומהותם.
התורה שבכתב לא זכתה לזה, ולמרבה הצער המפתח היחיד בו ניתן ללמוד תושב"כ ע"פ חז"ל - דרשות הפסוקים, די מזולזל בציבור, וזו בעיה בפנ"ע, חמורה לא פחות.
מה גם שכללי הדרשות מפוזרים זעיר שם וזעיר שם ברחבי התלמוד (הבבלי בעיקר), ולעיתים הם סותרים זא"ז, וכל זה מבלי להתייחס לספר העצום "תורת כהנים", שהוא היה ה"רייד" של ימי חז"ל, כמבואר בכ"מ, ובספרים הנלווים אליו, המכונים בקיצור "ספרי" (על שמות לא, לא טעיתי. כך הראשונים מכנים את ה"מכילתא", במדבר ודברים).
וכן כמה מן התנאים דורשי המקראות נחלקו באופן הדרשות (ר' ישמעאל, ר' עקיבא, ר' אלעזר בר"י הגלילי, ר' יאשיה, ר' יונתן), ולא די לדעת מה דרשו בתלמוד/מדרשים על כל פסוק בתנ"ך, אלא גם באיזו מידה הם דרשו כך.

מפתחות לדרשות חז"ל (השמורים בזכרוני כעת):
ברייתא דרבי ישמעאל - המורחבת (ריש תו"כ)
ברייתא דר' אלעזר בר"י הגלילי (נדפס בריש מד"ר וילנא)
ספר הכריתות
איילת השחר למלבי"ם
ומעט גם ברמב"ן על התורה ובחזקוני.
 
אתה מתכוון לומר שאנשים לא טועים בהגשמת האלוקות בגלל פרשני המקרא????
חד משמעית!
מלבד זאת, ההוכחה מלימוד מעשה בראשית, יהודה ותמר, ושאר פרשיות התורה מעין אלו הייתה מכך שאנשים מסתדרים גם מבלי להבין את הפשט שבפרשיות אלו שבהבנה פשוטה מתמיהות, לא נראה לי שילדים בגן שלומדים את מעשה יהודה ותמר מיישבים לעצמם את קושיותיהם בדברי הרמב"ן שהיה בזה משום יבום...
מי דיבר על ילדים בגן שלא מסיקים מסקנות מכל תמיהה???
מדברים על בחור ואברך!
אדם נורמלי יכול להבין שהוא לא מבין....
הלואי....
והלא כולנו מכירים את הפרשות העוסקות במעשה שמשון וכדו', ומאידך לא כולנו בקיאים בפירושים העמוקים המבארים את הרעיונות המסתתרים מאחורי הסיפור, וטרם נתקלתי באדם שפוי שהתקרר מחמת סיפורים אלו.
רובינו באמת זה משום שלא התעסקו עם זה בצורה מסודרת, אם יתיישבו ללמוד את זה יעלו הסברים מכאן ועד אפריקה....
 
מוזר!
להבנתי זה נובע ממסורת פשוטה שהתקבלה בכלל ישראל מאב לבן ואינה קשורה לעיון בספר כזה או אחר.
מי דיבר על ילדים בגן שלא מסיקים מסקנות מכל תמיהה???
מדברים על בחור ואברך!
גם בחור ואברך נוכחים בקריאת התורה על כרחם...
[ונראה לי שגם הם לא טורחים ליישב את התמיהות החמורות שצצות להם תוך כדי האזנה]
רובינו באמת זה משום שלא התעסקו עם זה בצורה מסודרת, אם יתיישבו ללמוד את זה יעלו הסברים מכאן ועד אפריקה....
הגם @נראה לפשוט בנביאים?
מניין לך זאת?
כי אצלי למשל זה לא עבד ככה...
 
נערך לאחרונה:
@נראה לפשוט

אשמח אם תשתף אותנו מהן ידיעותיך בנביאים והכתובים (לא נראה שיש הרבה).

וכן ספר נא:
האם אתה שומע קריאת המגילות במועדים, ובפרט מגילת אסתר? (כן, זה נ"ך! ה"י)
מה אתה עושה ב"מפטיר יונה" (מנחת יו"כ), הפטרת "פקדתי" (פ' זכור), "מעשה מרכבה" (יתרו, שבועות) -
יוצא מהבי"כ? (אולי בכל הפטרה)
משנן לעצמך שאתה לא מבין כלום?
מעיין בחזו"א ובגרי"ז על הדף?
לומד א'שטיקל ר' שמואל כי זה ביטול תורה?
אתמהה?

לפחות על האחרונה שבהם לא מצינו לאף אחד מגדולי ישראל בתקופת ה"אחרונים" שהתיימר להבין את אפס קָצֶהָ, וגם בימי חז"ל לא נמסרה לכל אחד (כמבואר בחגיגה יג.).

זאת ועוד:
האם את אגדות חז"ל אתה כן מבין?
האם הכל כפשוטו, או שאתה מתיימר להבין את כל סודותיהן?
ומה תעשה בפסחים (מט:), ב"מ (פד.), ב"ב (עג.), בכורות (ח:) (שלשת הראשונות מסכתות "ישיבתיות", אא"כ לדעתך אסור לסיים את המסכת של הישיבה).
האם יש לך מסורת מ"רבותינו" כיצד ללמוד אותן?
אז תמחק גם אותן?

- - -

האם אתה כופר בשלימות התורה?

תמו דברי איוב.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓