ד' תעניות בין המצרים ת"ב האם מותר ללמוד בנביא תוכחות ? (1 צופה)

[אימתי]

למשל נביא הושע בתרי עשר ?
או שזה מוגבל רק לאיוב ?
ומה ההבדל ביניהם .

 

[למדן משורר]

כל מה שמעניין החורבן, ולא נחמה - מותר.

 

[אימתי]

שמעניין החורבן,

לחץ כדי לכווץ...

חורבן דווקא או כל תוכחה שקשור לסיבת הגלות גם מועיל

 

[מכנדבי]

דעת הערוה"ש (או"ח סי' תקנד ס"ה) שמותר ללמדם.

ויראה לי דכן דברים הרעים שבשארי נביאים – מותר לקרות. ומה שהש"ס חשיב רק ירמיה – משום דבירמיה יש הרבה דברים רעים.

לחץ כדי לכווץ...

למשל נביא הושע בתרי עשר ?

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' יש לחלק בין נבואות הושע ועמוס, המופנות בעיקר לעשרת השבטים, לנבואות מיכה שמופנות ליהודה.
נבואות נחום הן כנגד אשור ולכן אסור ללמדן, כמו נבואות הפורענות על הגוים שבירמיהו (מו-נא) שאסור ללמדן בת"ב, כמבואר במג"א (סי' תקנד ס"ק ג).

חורבן דווקא או כל תוכחה שקשור לסיבת הגלות גם מועיל

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' מטעם זה נהגו לקרוא "כי תוליד" (מגילה לא:), ובגמ' (שם) מצאנו שיטות שקוראים בת"ב קללות שבמשנה תורה או עונש המרגלים.

 

[אימתי]

לכאו' יש לחלק בין נבואות הושע ועמוס, המופנות בעיקר לעשרת השבטים, לנבואות מיכה שמופנות ליהודה.

לחץ כדי לכווץ...

ומה אתה מחלק שמותר רק לנבואות יהודה ?
הרי כל יסורי איוב גם לא קשורים לחורבן או לתוכחות עם ישראל על חטאיו
אלא הוא ממש שמוסר גרידא [ מוסר אמיתי שמייסר ]
והתירו ללא פיקפוק
ואיני מבין מה החילוק ?

 

[מכנדבי]

ומה אתה מחלק שמותר רק לנבואות יהודה ?
הרי כל יסורי איוב גם לא קשורים לחורבן או לתוכחות עם ישראל על חטאיו
אלא הוא ממש שמוסר גרידא [ מוסר אמיתי שמייסר ]
והתירו ללא פיקפוק
ואיני מבין מה החילוק ?

לחץ כדי לכווץ...

לאו דווקא מוסר, אלא אבלות.
איוב מחפש את התשובות לשאלות, ואת הכח להתמודד.

 

[אימתי]

נו אדרבא
אתה רק מגביר את השאלה?
למה שלא יהיה מותר לקרוא בנביאים במוסר שבזה ובתביעה של ה' לעם ישראל שיחזרו לקשר איתו?
וגם מאיפה המח' באחרונים האם מותר ללמוד מוסר שמייסר כמובן, האם זה שונה מאיוב?

 

[מכנדבי]

נווו
אתה רק מגביר את השאלה
למה שלא יהיה מותר לקרוא בנביאים במוסר שבזה ובתביעה של ה' לעם ישראל שיחזרו לקשר איתו

לחץ כדי לכווץ...

יש הבדל רציני בין יום "צום" לבין יום "אבל" (המכנה המשותף לשניהם - הם לא חייבים להיות יום תענית):
בצום מתכנסים כדי לפשפש במעשים, ולשוב בתשובה על החטאים.
באבל מתבודדים ומתבוננים במצב האישי, ומציפים את הצער על מה שהיה.

שלשת התעניות הן ימי צום, ואנו מתענים בהן כדי לעורר הלבבות לדרכי התשובה, כלשון הרמב"ם.
בתשעה באב ישנו עניין נוסף על כך, והוא הריכוז בצער והיגון, גם בלי לחפש פתרון.

איוב נכנס למשבצת השניה, אף שהוא מתייחס פחות לצערו האישי, אלא לסיבות לצער, משום שהוא לא חושב שה' כועס עליו, אלא שנגזרה גזירה וצריך להתמודד איתה. וזה מתאים מאד לאבל, שנמצא בשעת חימום ואינו פנוי לקבל מוסר.
שאר הנביאים מתריעים לעם ישראל, שאם לא ישובו בתשובה הם עלולים להיענש. ובימי הצום האחרים מאד מתאים לקרוא בהם ברבים.
יתכן שהדברים הרעים שביחזקאל יותר מתאימים לת"ב, כיון שחלק מנבואותיו הן ממצב של לאחר גזר דין.

 

[אימתי]

יש הבדל רציני בין יום "צום" לבין יום "אבל" (המכנה המשותף לשניהם - הם לא חייבים להיות יום תענית):
בצום מתכנסים כדי לפשפש במעשים, ולשוב בתשובה על החטאים.
באבל מתבודדים ומתבוננים במצב האישי, ומציפים את הצער על מה שהיה.

שלשת התעניות הן ימי צום, ואנו מתענים בהן כדי לעורר הלבבות לדרכי התשובה, כלשון הרמב"ם.
בתשעה באב ישנו עניין נוסף על כך, והוא הריכוז בצער והיגון, גם בלי לחפש פתרון.

איוב נכנס למשבצת השניה, אף שהוא מתייחס פחות לצערו האישי, אלא לסיבות לצער, משום שהוא לא חושב שה' כועס עליו, אלא שנגזרה גזירה וצריך להתמודד איתה.
שאר הנביאים מתריעים לעם ישראל, שאם לא ישובו בתשובה הם עלולים להיענש.
יתכן שהדברים הרעים שביחזקאל יותר מתאימים לת"ב, כיון שחלק מנבואותיו הן ממצב של לאחר גזר דין.

לחץ כדי לכווץ...

צר לי אולי בהשפעות הצום אני לא מצליח להבין ...
איוב נכנס להגדרה של יום אבל או יום צום .? ואם זה ליום אבל האם הוא מתאים יותר מכל ספר מוסר שמייסר אותך על העבירות שלך או יותר מהנביאים שמייסרים את עם ישראל על חטאיו ועל עזבו את ה' ?
אני כבר חושש שהדו שיח הזה לא מתאים לט' באב כי זה כבר בגדר עיון אולי ...
שים לב שיש פה תקלה יש הבדל בין הציטוט למקור !!

 

[מכנדבי]

צר לי אולי בהשפעות הצום אני לא מצליח להבין ...
איוב נכנס להגדרה של יום אבל או יום צום .? ואם זה ליום אבל האם הוא מתאים יותר מכל ספר מוסר שמייסר אותך על העבירות שלך או יותר מהנביאים שמייסרים את עם ישראל על חטאיו ועל עזבו את ה' ?

לחץ כדי לכווץ...

בקצרה:
בתשעה באב יש שני חלקים:
צום - כינוס לבדיקה על מה יצא חרון אף ה' עלינו.
אבל - הצפת הצער והיגון, גם בלי לשמוע מוסר ותוכחות.
לימוד התורה נאסר בת"ב משום שהוא משמח, ולכן הערוה"ש התיר ללמוד דברים הרעים בשאר נביאים.
ניסיתי לבאר את דעת הפוסקים שאינם מורים כך, בזה שבאבלות ת"ב לא מתאים לפשפש במעשים.
במחשבה שנייה הפלפול הזה אכן לא כ"כ מתאים לענייננו [אף שההגדרות לכאו' נכונות בפני עצמן].

אני כבר חושש שהדו שיח הזה לא מתאים לט' באב כי זה כבר בגדר עיון אולי ...

לחץ כדי לכווץ...

לדעת המאמ"ר והחזו"א מותר ללמוד את הדברים המותרים בעיון.

שים לב שיש פה תקלה יש הבדל בין הציטוט למקור !!

לחץ כדי לכווץ...

זו לא תקלה, ערכתי את ההודעה לאחר הפרסום, אך כב' הספיק להשיב על דבריי.

 

[זיז שדי]

לדעתי מותר רק דברים שנאמר עליהם שהרואם בחלום ידאג מן הפורענות והם ירמיה איוב וקינות . ודברי ערוה"ש חידוש נורא הם וצ"ע