ביטול תורה באיכות (1 צופה)

[ב. שלמה]

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה.
וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.

אשמח לדעת האם יש מקור לדבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

בספר 'נתיבות שלום - דברי שלום ואמת' עמוד תס"ז מביא בשם ראשונים,
'שהאדם המסוגל ללמוד בעיון עמוק, ולומד באופן פשוט הרי זה חוטא בביטול תורה'.

 

[ידיעת התורה]

קב חומטין...

 

[אבירם]

מרן הגרי"ג אדלשטיין זצק"ל היה מדבר על כך רבות,
איני זוכר האם משמיה דהגר"ח מבריסק או משמיה דהגרא"א דסלר (אולי אבדוק זאת)
אבל למיטב זכרוני העניין הוא לאוו דוקא עיון מול בקיאות, אלא יותר עניין של להבין היטב בבירור מה שלומדים עד דק ולא 'לטייח' את הנלמד.
(כך זכורני בהבנת הדברים).

ובעניין המוסר, גם זה כמדומני שאמר פעם שגם מוסר צריך ללמוד כשיעור הראוי ולא להפריז בזה.

לחץ כדי לכווץ...

נכון מאד המפריזים משתגעים

 

[ממגד שמים]

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה.
וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.

אשמח לדעת האם יש מקור לדבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

ים של מקורות ועל דבר זה נתפצלה קבוצה מהחסידות הכי גדולה בישראל.
עי' מהרש"א חגיגה ה:
מגילה ג ע"א מבטלין ת"ת למגילה ועוד אין סוף.

 

[איש האשכולות]

לימוד גמרא בעיון לעומת לימוד בקיאות

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

לימוד ה"עיון" החסידי (או, "דער חסידישער גמרא-לערנען)

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

אברך שלמד סוגיא בעומק העיון צריך לעשות חגיגה גדולה יותר מסיום הש"ס - רבי דב לנדו

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

דף היומי מצדדים ומתנגדים

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה...

• נדיב לב
• 9 פברואר 2025
• הערות: 10
• קטגוריה: עסק התורה

אם יש ביטול תורה באיכות - האם מותר ללמוד נ"ך

אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול...

• שלום הלוי
• 28 ינואר 2025
• הערות: 12
• קטגוריה: עסק התורה

 

[מבקש תורה]

נאמר לי היום שיש ע"ז מהגר"א,
מישהו יודע אולי היכן?

 

[מרכז]

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה.
וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.

אשמח לדעת האם יש מקור לדבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

ידוע על היסוד הנפלא של "ביטול תורה באיכות" שכתב. שהרש"ש במגילה ג. מפנה לזה : "עיי' ב"א".
בזה הסביר הבית אפרים (או"ח סח) מדוע מחשיבה הגמ' את ההפסקה מתלמוד תורה למקרא מגילה כ"מבטלין תלמוד תורה ובאים לשמוע מקרא מגילה".

 

[נתתי חכמה]

עי' משנת רבי אהרן ח"א עמ' נו מהסבא מסלבודקא.

והגר"ח מבריסק פירש זאת בגמרא בסנהדרין צט, א בדברי רבי נהוראי שדבר ה' בזה, על כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, שאין נאמר רק על היכול ללמוד תורה ואין לומד, אלא אף הלומד, אם רק ביכולתו להבין ולהשכיל יותר הנלמד, ואינו מקיים בינת הלב.

 

[מתקרב]

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה.
וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.

אשמח לדעת האם יש מקור לדבר זה?

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה הוא ביטול של ושננתם שיהיו ד"ת מחודדין בפיך וכו ומחודדין זה רק בהעמקה שבלא זה מגמגם וכשלא מתאמץ מבטל כעת את הושיננתם שכל צורת הלימוד צריכה להיות בצורה של מחודדין.
אולם ברמב"ם ובשו"ע לא הובא דין זה וצ"ע.

 

[בד קודש]

מקובל לומר שמלבד שיש מושג של ביטול תורה בכמות כשאדם אינו מנצל את כל זמנו לעסק התורה כראוי, יש גם מושג ומציאות של ביטול תורה באיכות,
לדוג' אדם שיכול ומסוגל ללמוד ביתר הבנה וביתר עומק, אך מעדיף ללמוד בצורה קלילה יותר, הרי הוא מבטל תורה, על אף שמנצל את כל זמנו, משום שהלימוד שלו הוא באיכות פחותה.

לחץ כדי לכווץ...

"שהרי אמרו רז"ל במדרש שבקש דוד המלך ע"ה מלפניו יתברך שהעוסק בתהלים יחשב אצלו ית' כאלו היה עוסק בנגעים ואהלות; הרי שהעסק בהלכות הש"ס בעיון ויגיעה הוא ענין יותר נעלה ואהוב לפניו ית' מאמירת תהלים" [נפש החיים שער ד' פרק ב']

ועוד הביא שם מדרש נורא וז"ל: "ובמשלי רבתא (פ"י) אר"י: בא וראה כמה קשה יום־הדין, שעתיד הקב"ה לדון את כל העולם כולו כו';
בא מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה – הקב"ה הופך את פניו ממנו ומצירי גיהנם מתגברין בו כו', והם נוטלין אותו ומשליכין אותו לגיהנם.
בא מי שיש בידו שני סדרים או שלשה – הקב"ה אומר לו: בני, כל ההלכות למה לא שנית אותם? כו'.
בא מי שיש בידו הלכות – אומר לו: בני, תורת כהנים למה לא שנית? שיש בו כו'.
בא מי שיש בידו תורת כהנים – הקב"ה אומר לו: בני, חמשה חומשי תורה למה לא שנית? שיש בהם קריאת שמע תפלין ומזוזה.
בא מי שיש בידו חמשה חומשי תורה – אמר ליה הקב"ה: למה לא למדת הגדה? כו'.
בא מי שיש בידו הגדה – הקב"ה אומר לו: בני, תלמוד למה לא למדת? כו'.
בא מי שיש בידו תלמוד – הקב"ה אומר לו: בני, הואיל ונתעסקת בתלמוד, צפית במרכבה כו', כסא כבודי האיך הוא עומד כו', חשמל האיך הוא עומד ובכמה פנים הוא מתהפך כו'. עיי"ש באורך"

וכן אדם שלומד יותר מן הנצרך בספרי יראה ומוסר ואינו עוסק בזמן זה גופי תורה, הרי הוא מבטל תורה באיכות.

לחץ כדי לכווץ...

"וכמשרז"ל בשבת (דף ל"א) אר"ל מאי דכתיב והיה אמונת עתך כו' אמונת זה סדר זרעים כו'. חשיב שם בזה הפסוק כל הש"ס ומסיים ואפילו הכי יראת ה' היא אוצרו. דימה הכתוב את התורה לרב תבואות והיראה לאוצר המחזיק בו המון תבואות ומשתמרים בתוכו. שיראת ה' היא האוצר לחכמת התוה"ק שעל ידה תתקיים אצל האדם. ואם לא הכין לו האדם תחלה אוצר היראה הרי רב תבואות התורה כמונח ע"פ השדה למרמס רגל השור והחמור ח"ו שאינה מתקיימת אצלו כלל. וכן אמרו ע"ז הכתוב בשמות רבה (שמות רבה ל' י"ד) אתה מוצא אדם שונה מדרש הלכות ואגדות ואם אין בו יראת חטא אין בידו כלום משל לאדם כו' יש לי אלף מדות של תבואה. א"ל יש לך אפותיקאות ליתן אותם בהם כו'. שנאמר והיה אמונת עתך כו' ע"ש" [נפה"ח שער ד' פרק ד']

"הרי מבואר הגם שהיראה היא מצוה א' ואמרו בירושלמי ריש פאה (פ"א ה"א) שכל המצו' אינן שוות לדבר אחד מן התורה. אמנם מצות קניית היראה ממנו ית' רבה היא מאד. מצד שהיא מוכרחת לעיקר הקיום ושימור התוה"ק ובלתה גם נמאסת ח"ו בעיני הבריות. לכן צריכה שתקדם אצל האדם קודם עסק התורה" [שם פרק ה']

"וכן באמצע הלימוד. הרשות נתונה להאדם להפסיק זמן מועט. טרם יכבה מלבו יראתו ית"ש שקיבל עליו קודם התחלת הלימוד. להתבונן מחדש עוד מעט ביראת ה'. כשרז"ל עוד (שבת ל"א) משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור של חטים לעליה כו' א"ל עירבת לי בהן קב חומטין א"ל לא. א"ל מוטב שלא העלית. וקאי על אמצע העסק בתבואות חכמת התורה שראוי ג"כ לערב בתוכו יראתו ית'. כדי שתתקיים תלמודו בידו. ולכן סמך אצלו הברייתא תני דבי ר"י מערב אדם קב חומטין בכור של תבואה ואינו חושש. והוא דין מדיני גזל ואונאה אשר מקומו בס' נזיקין ומאי שייטי' הכא. אמנם הורונו בזה. שכמו במו"מ הגם שנראה כגזל ואונאה. אמנם כיון שהקב עפר הוא השימור והקיום של כל הכור תבואה אינו חושש משום גזל. כן רשאי האדם להפסיק ולבטל זמן מועט מהלימוד להתבונן מעט ביראת ה'. ואינו חושש בזה משום ביטול תורה כיון שהוא הגורם שתתקיים אצלו חכמה התורה" [שם פרק ז']

מו"ר המשגיח הגר"א גינזבורג זללה"ה היה רגיל לומר שאין חשיבות לימוד התורה יותר מחשיבות לימוד המוסר כלל,
אלא שלתורה נצרך 80 אחוז מהים ולמוסר רק 20 אחוז.
דהיינו שאת ה20 אחוז של מוסר יהודי צריך בדיוק באותה רמה שהוא צריך את ה80 אחוז תורה.