• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
בדבר שרוב העולם לא יאכלו או חלק חשוב מהם לא גזרו עליהם וכמו באדם חשוב בשמא יטה בשבת יג וה''ה לגבי שופר בשבת
דווקא שמה כתוב שהגזירה גם על מי שהוא חכם וברי לו שלא יטה וכמעשה דרבי ישמעאל עיי"ש
אצלינו בבריסק נוהגים לפתוח ספרים וללמוד מתוכם...
אין לך מסכת פסחים אצלך בבית ?
(ניסתי לשלוח בפרטי אבל אתה חסום)
 
דווקא שמה כתוב שהגזירה גם על מי שהוא חכם וברי לו שלא יטה וכמעשה דרבי ישמעאל עיי"ש
טעות ע''ש (כמנהג בבריסק)
אצלינו בבריסק נוהגים לפתוח ספרים וללמוד מתוכם...
אין לך מסכת פסחים אצלך בבית ?
(ניסתי לשלוח בפרטי אבל אתה חסום)
מהזכרון לא מיירי בנושא זה
 
מי שביתו מבוער מחמץ קודם י''ד האם כשאוכל בי''ד החמץ האחרון מקיים מ''ע של ביעור חמץ? וא''כ האם יברך ע''ז?
עלה בדעתי הוכחה שמקיימים מצוות ביעור חמץ בעת האכילת חמץ, [עלה בדעתי בעת האכילת חמץ שלפני סו"ז האכילה..]
דכיצד מותר לאכול חמץ ביום יד' בבוקר, ומדוע לא חישנן שמא ימשך ולא יקיים מצוות ביעור ותשביתו?
וע"כ דהאכילה עצמה היא ממצוות הביעור, לכן אין חשש שמא ימשך, שהא כרגע הוא עוסק בבצוות ביעור,
אמנם אולי יש לדחות, שכיון שמלבד המצוות ביעור ותשביתו, יש גם איסור דבל יראה א"כ אין חשש שמא ימשך,
שכל החשש שמא ימשך הוא רק במקום שלא יעבור איסור אלא רק יבטל העשה, אולם היכא דעובר בלאו דלמא לא גזרו שמא ימשך,
וניסתי למצוא דוגמא לזה, אולי באופן של אכילת תודה שהוא יום ולילה, האם אסור לאכול מאכל אחר שמא ימשך ולא יאכל את התודה, [ואולי בכלל במצוות של אכילה אין חשש דשמא ימשך,] או כיון שיש איסור של נותר, אין חשש שמא ימשך, וצל"ע.
 
זה היתה סיבה לא לסמוך על ביטול
ובנ"א גם אחרי הביטול יש בל יראה דרבנן
לכאו' יותר יש לדמות לפירורים
ובר"ן כתב דהתקנה היתה שלא לסמוך על ביטול
ולפ"ז אין הבדל בין מה שחוששים שמא יבוא לאכלו או לא
 
עלה בדעתי הוכחה שמקיימים מצוות ביעור חמץ בעת האכילת חמץ, [עלה בדעתי בעת האכילת חמץ שלפני סו"ז האכילה..]
דכיצד מותר לאכול חמץ ביום יד' בבוקר, ומדוע לא חישנן שמא ימשך ולא יקיים מצוות ביעור ותשביתו?
וע"כ דהאכילה עצמה היא ממצוות הביעור, לכן אין חשש שמא ימשך, שהא כרגע הוא עוסק בבצוות ביעור,
אמנם אולי יש לדחות, שכיון שמלבד המצוות ביעור ותשביתו, יש גם איסור דבל יראה א"כ אין חשש שמא ימשך,
שכל החשש שמא ימשך הוא רק במקום שלא יעבור איסור אלא רק יבטל העשה, אולם היכא דעובר בלאו דלמא לא גזרו שמא ימשך,
וניסתי למצוא דוגמא לזה, אולי באופן של אכילת תודה שהוא יום ולילה, האם אסור לאכול מאכל אחר שמא ימשך ולא יאכל את התודה, [ואולי בכלל במצוות של אכילה אין חשש דשמא ימשך,] או כיון שיש איסור של נותר, אין חשש שמא ימשך, וצל"ע.
קודם שהגיע זמן המצוה מותר לאכול.
 
השאלה נוגעת לי למעשה מאחר ויצאתי מביתי לבית הורי אשתי לרגל הלידה ובדקתי הבית ולא ברכתי כי לא חשבתי שיש כ''כ מה לבדוק אלא רק לקחתי המוצרים החמצים הידועים ושאר פרורים בטלי ממילא וחמץ ישן שתינוקות שוכחים במקומות נדחים אין רגילים לאכלו וגם כן לא מחייב בדיקה וכעת השאלה לפני האם לברך על ביעור חמץ באכילת החמץ האחרון ודעתי נוטה שלא כמו שבארתי
מקום שמכניסין בו חמץ נידון לפי הילדים בבית
עובדא הוה בילד שהגננת אמרה שאין ופלים בפסח
אז הוא שמר לו במגירה ופלה...
כך שתמיד יכול להיות שיש חמץ מהודר וראוי לאכילה
 
מקום שמכניסין בו חמץ נידון לפי הילדים בבית
עובדא הוה בילד שהגננת אמרה שאין ופלים בפסח
אז הוא שמר לו במגירה ופלה...
כך שתמיד יכול להיות שיש חמץ מהודר וראוי לאכילה
מסכים
אבל בבית שאין בו ילדים בכזה גיל אלא קטנים יותר?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון