יב {א} וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל-אַבְרָ֔ם לֶךְ-לְךָ֛ מֵֽאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל-הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ:
{ב} וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַֽאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַֽאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶֽהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה:
{ג} וַֽאֲבָֽרְכָה֙ מְבָ֣רֲכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָֽאֲדָמָֽה:
במדרש רבה:
ז וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ (בראשית יב, א),
מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן
(בראשית יא, לב):
וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, אָמַר רַבִּי יִצְחָק אִם לְעִנְיַן הַחֶשְׁבּוֹן וְעַד עַכְשָׁו מִתְבַּקֵּשׁ לוֹ עוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנִים? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ הָרְשָׁעִים קְרוּיִים מֵתִים בְּחַיֵּיהֶן, לְפִי שֶׁהָיָה אַבְרָהָם אָבִינוּ מְפַחֵד וְאוֹמֵר אֵצֵא וְיִהְיוּ מְחַלְּלִין בִּי שֵׁם שָׁמַיִם, וְאוֹמְרִים הִנִּיחַ אָבִיו וְהָלַךְ לוֹ לְעֵת זִקְנָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְךָ אֲנִי פּוֹטֶרְךָ מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְאֵין אֲנִי פּוֹטֵר לְאַחֵר מִכִּבּוּד אָב וָאֵם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי מַקְדִּים מִיתָתוֹ לִיצִיאָתְךָ, בַּתְּחִלָּה
וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן, וְאַחַר כָּךְ
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם.
ח רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, וְאֶחָד מֵאֲרַם נָחוֹר.
רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר:
לֶךְ לְךָ, שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֶחָד מֵאֲרַם נַהֲרַיִם וּמֵאֲרַם נָחוֹר, וְאֶחָד שֶׁהִפְרִיחוֹ מִבֵּין הַבְּתָרִים וֶהֱבִיאוֹ לְחָרָן,
פתיחות בענין יציאתו של אברהם אבינו מחרן
הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(תהלים קי, ג):
עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ [בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ.
עַמְּךָ נְדָבֹת], עִמְּךָ הָיִיתִי בְּעֵת
שֶׁנָּדַבְתָּ לִשְׁמִי לֵירֵד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ.
בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּעֵת שֶׁכָּנַסְתָּ אַתָּה לִי כָּל הַחֲיָלוֹת וְהָאֻכְלוּסִים.
בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ, מֵהַדָּרוֹ שֶׁל עוֹלָם הִקְדַּשְׁתִּי.
מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מֵרַחֲמוֹ שֶׁל עוֹלָם שִׁחַרְתִּיךָ לִי.
לְךָ טַל יַלְדוּתֶיךָ, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי עָוֹן שֶׁהָיִיתִי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ: מַה
טַּל זֶה פּוֹרֵחַ, אַף עֲוֹנוֹתֶיךָ פּוֹרְחִים,
מַה
הַטַּל הַזֶּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם, אַף אַתָּה סִימָן בְּרָכָה לָעוֹלָם,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(תהלים נה, ז):
וָאֹמַר מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה,
לָמָּה
כַּיּוֹנָה, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן אָמַר לְפִי שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵם יְגֵעִים, הֵן נָחִין עַל גַּבֵּי סֶלַע אוֹ עַל גַּבֵּי אִילָן, אֲבָל הַיּוֹנָה הַזּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִיא פּוֹרַחַת וִיגֵעָה קוֹפֶצֶת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ וּפוֹרַחַת בְּאֶחָד מֵאֲגַפֶּיהָ.
הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, נִדְנוּד, טִלְטוּל אַחַר טִלְטוּל.
אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה, מֻטָּב לָלוּן בַּמִּדְבָּרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא לָלוּן בְּפַלְטֵרִיּוֹת שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ.
וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹא גָּהַץ* אַבְרָהָם וְשָׂמַח עַל דִּבּוּר הַמָּקוֹם, וְלָמָּה לֹא יָצָא, שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻרְשָׁה. אֲבָל מִשֶּׁהֻרְשָׁה,
(בראשית יב, ד):
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט.
*שמח.
אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם מְהַלֵּךְ בַּאֲרַם נַהֲרַיִם וּבַאֲרַם נָחוֹר, רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּפוֹחֲזִים, אָמַר הַלְּוַאי לֹא יְהֵא לִי חֵלֶק בָּאָרֶץ הַזֹּאת, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְסֻלָּמָהּ שֶׁל צוֹר, רָאָה אוֹתָן עֲסוּקִין בְּנִכּוּשׁ בִּשְׁעַת הַנִּכּוּשׁ, בְּעִדּוּר בִּשְׁעַת הָעִדּוּר, אָמַר הַלְּוַאי יְהֵא חֶלְקִי בָּאָרֶץ הַזֹּאת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
(בראשית יב, ז):
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
ט אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי פְּעָמִים כְּתִיב
לֶךְ לְךָ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אֵי זוֹ חֲבִיבָה אִם הַשְּׁנִיָּה אִם הָרִאשׁוֹנָה, מִמַּה דִּכְתִיב
(בראשית כב, ב):
אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה, הֱוֵי הַשְּׁנִיָּה* חֲבִיבָה מִן הָרִאשׁוֹנָה.
*נסיון של עקידת יצחק חביב יותר מנסיון זה.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן:
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ, מֵאַרְפַּכִּי* שֶׁלָּךְ.
וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, זוֹ שְׁכוּנָתֶךָ.
וּמִבֵּית אָבִיךָ, זוֹ בֵּית אָבִיךָ.
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה,
הוּא דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן
(בראשית כב, ב):
וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ, אָמַר לוֹ זֶה יָחִיד לְאִמּוֹ וְזֶה יָחִיד לְאִמּוֹ. אָמַר לוֹ
אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אָמַר לוֹ וְאִית תְּחוּמִין בְּמֵעַיָא. אָמַר לוֹ
אֶת יִצְחָק, וְלָמָּה לֹא גִּלָּה לוֹ, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ בְּעֵינָיו וְלִתֵּן לוֹ שָׂכָר עַל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר,
דְּאָמַר רַב הוּנָא מִשֵּׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מַשְׁהֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמַתְלֶא עֵינֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְאַחַר כָּךְ הוּא מְגַלֶּה לָהֶם טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר. כָּךְ
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.
עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.
(יונה ג, ב):
וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אֲנִי דֹּבֵר אֵלֶיךָ.
(יחזקאל ג, כב):
קוּם צֵא אֶל הַבִּקְעָה וְשָׁם אֲדַבֵּר אוֹתָךְ.
*נ"א: מאפרכי, כלומר, ממדינתך.
פסוק ב
[וְאֶעֶשֶׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל].
י רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱמִיד פַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ שָׁם וְעָשָׂה צִבּוּרִים וְהֵבִיא מִכְבָּרוֹת וְכָבַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מָצָא, הַשֵּׁנִי וְלֹא מָצָא, וּבַשְּׁלִישִׁית מְצָאָהּ, אָמְרוּ מָצָא הַמֶּלֶךְ מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס
שֵׁם, אַרְפַּכְשַׁד, שֶׁלַח, עֵבֶר, פֶּלֶג, רְעוּ, שְׂרוּג, נָחוֹר, תֶּרַח, אֶלָּא בִּשְׁבִילָךְ,
(נחמיה ט, ח):
וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ.
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד, מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס
פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, דָּוִד, לֹא בִּשְׁבִילָךְ,
(תהלים פט, כא):
מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו.
יא וְאֶעֶשֶׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל (בראשית יב, ב),
אָמַר לוֹ וּמִנֹחַ לֹא הֶעֱמַדְתָּ שִׁבְעִים אֻמּוֹת?
אָמַר לוֹ אוֹתָהּ אֻמָּה שֶׁכָּתוּב בָּהּ
(דברים ד, ז):
כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל, אֲנִי מַעֲמִיד מִמָּךְ.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אֶתֶּנְךָ וַאֲשִׂימְךָ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא
וְאֶעֶשְׂךָ, מִשֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה אַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה.
[וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְלָה שְׁמֶךָ].
רַבִּי לֵוִי בַּר חִוְיָת וְרַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמְרוּ, שְׁלשָׁה
גְּדֻלּוֹת וְאַרְבַּע
בְּרָכוֹת כְּתִיב כָּאן, בִּשְֹּׂרוֹ שֶׁהֵן שְׁלשָׁה אָבוֹת וְאַרְבַּע אִמָּהוֹת.
אָמַר רַבִּי חִיָּא לְפִי שֶׁהַדֶּרֶךְ מַגְרֶמֶת לִשְׁלשָׁה דְבָרִים, מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה, וּמְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם.
מְמַעֶטֶת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה,
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָדוֹל.
מְמַעֶטֶת אֶת הַיְצִיאָה,
וַאֲבָרֶכְךָ.
מְמַעֶטֶת אֶת הַשֵּׁם,
וַאֲגַדְלָה שְׁמֶךָ.
וּלְפוּם דְּאָמְרִין אִינְשֵׁי מִבַּיִת לְבַיִת, חֲלוּק, מֵאֲתַר לַאֲתַר, נָפֶשׁ. בְּרַם אַתְּ לֹא נֶפֶשׁ אַתְּ חָסֵר וְלֹא מָמוֹן.
רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר, שֶׁיָּצָא מוֹנִיטִין* שֶׁלּוֹ בָּעוֹלָם.
אַרְבָּעָה הֵם שֶׁיָּצָא לָהֶם מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם,
אַבְרָהָם,
וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין, וּמַהוּ מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ, זָקֵן וּזְקֵנָה מִכָּאן בָּחוּר וּבְתוּלָה מִכָּאן.
יְהוֹשֻׁעַ
(יהושע ו, כז):
וַיְהִי ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, מַהוּ, שׁוֹר מִכָּאן וּרְאֵם מִכָּאן, עַל שֵׁם
(דברים לג, יז):
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו.
דָּוִד
(דברי הימים א יד, יז):
וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין בָּעוֹלָם, וּמָה הָיָה מוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ מַקֵּל וְתַרְמִיל מִכָּאן וּמִגְדָּל מִכָּאן, עַל שֵׁם
(שיר השירים ד, ד):
כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ.
מָרְדְּכַי
(אסתר ט, ד):
כִּי גָּדוֹל מָרְדְּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְדִינוֹת, יָצָא לוֹ מוֹנִיטִין, וּמַה מּוֹנִיטִין שֶׁלּוֹ
שַׂק וָאֵפֶר מִכָּאן וַ
עֲטֶרֶת זָהָב מִכָּאן.
*מטבע שתיקן.
[וֶהְיֵה בְּרָכָה].
אָמַר רַבִּי יוּדָן קוֹבֵעַ אֲנִי לְךָ בְּרָכָה בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אִם שֶׁלִּי קוֹדֶמֶת אִם שֶׁלְּךָ קוֹדֶמֶת, אָמַר רַבִּי אֲחוּיָה בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא שֶׁלְּךָ קוֹדֶמֶת לְשֶׁלִּי, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא אוֹמֵר מָגֵן אַבְרָהָם אַחַר כָּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
*רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר
הַבֶּט נָא שָׁמַיִם אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא
(בראשית טו, ה):
הַשָּׁמַיְמָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהֵ"א בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם הֲרֵינִי מוֹסִיף
הֵ"א עַל שִׁמְךָ וְאַתְּ פָּרֶה וְרָבֶה.
וְאָמַר רַבִּי יוּדָן
וְהָיוּ אוֹתוֹתֶיךָ מִנְיַן
אֲבָרֶכְכָה, מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה.
*צ"ע אהיכא קאי דרשות אלו, אם על "ואברכך", או על "והיה ברכה", או על "ואברכה" דלקמן.
אָמַר רַבִּי לֵוִי לֹא שָׁם אָדָם פָּרָה מֵאַבְרָהָם עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ, וְלֹא שָׁמָהּ לוֹ עַד שֶׁנִּתְבָּרֵךְ מֵאַבְרָהָם,
כֵּיצַד אַבְרָהָם הָיָה מִתְפַּלֵּל עַל עֲקָרוֹת וְהֵם נִפְקָדוֹת, וְעַל הַחוֹלִים וְהֵם מַרְוִיחִים.
רַב הוּנָא אָמַר לֹא סוֹף דָּבָר אַבְרָהָם הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחוֹלֶה, אֶלָּא הַחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ וּמַרְוִיחַ.
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֲפִלּוּ סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ מְפָרְשׁוֹת בַּיָּם הַגָּדוֹל הָיוּ נִצּוֹלוֹת בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וְלֹא שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ הָיוּ, אֶתְמְהָא, אֶלָּא חָלָא מֵזִיל חַמְרָא, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיַּיִן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מָצוּי יַיִן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִמְכַּר בְּזוֹל.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק אַף לְאִיּוֹב עָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר
(איוב א, י):
מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ, לֹא נָטַל אָדָם פְרוּטָה מֵאִיּוֹב וְנִצְטָרֵךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה.
וֶהְיֵה בְּרָכָה,
קְרִי בֵיהּ
בְּרֵכָה, מַה בְּרֵכָה זוֹ מְטַהֶרֶת אֶת הַטְּמֵאִים, אַף אַתְּ מְקָרֵב רְחוֹקִים וּמְטַהֲרָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה כְּבָר כָּתוּב
וַאֲבָרֶכְכָה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר
וֶהְיֵה בְּרָכָה, אֶלָּא אָמַר לוֹ עַד כָּאן הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ אֶת עוֹלָמִי, מִכָּאן וָאֵילָךְ הֲרֵי הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לָךְ, לְמַאן דְּחָזֵי לְךָ לִמְבָרְכָא בָּרֵיךְ.
פסוק ג
יב וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ [וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר],
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה הֶחְמִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק יוֹתֵר מִכְּבוֹדוֹ, בִּכְבוֹדוֹ כְּתִיב
(שמואל א ב, ל):
כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלוּ, עַל יְדֵי אֲחֵרִים, וּבִכְבוֹדוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּתִיב
וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, אֲנָא.
תַּנְיָא אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁאָדָם שׁוֹחֶה* בָּהֶם, בְּאָבוֹת תְּחִלָּה וָסוֹף, מוֹדִים תְּחִלָּה וָסוֹף, וְהַשּׁוֹחֶה עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹא לָשׁוּחַ.
רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כֹּהֵן גָּדוֹל תְּחִלַּת כָּל בְּרָכָה שׁוֹחֶה, וְהַמֶּלֶךְ בִּתְחִלַּת כָּל בְּרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה שׁוֹחֶה.
רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהָיָה כּוֹרֵעַ לֹא הָיָה נִזְקָף עַד שֶׁהָיָה גּוֹמֵר כָּל תְּפִלָּתוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(מלכים א ח, נד):
וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' אֵת כָּל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח ה' מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו וְכַפָּיו פְּרֻשׂוֹת הַשָּׁמָיִם.
וְאֵיזוֹ כְּרִיעָה וְאֵיזוֹ
בְּרִיכָה, רַבִּי חִיָּא רַבָּה הֶרְאָה כְּרִיעָה לִפְנֵי רַבִּי וְנִפְסַח וְנִתְרַפֵּא. וּבַר סִיסִי הֶרְאָה בְּרִיכָה לִפְנֵי רַבִּי וְנִפְסַח וְלֹא נִתְרַפֵּא.
*משתחוה, ודריש "ואברכה מברכך" על שם שיש להבריך ברכיו בשעת הברכה.
וְנִבְרְכוּ בְךָ [כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה],
הַגְּשָׁמִים בִּזְכוּתְךָ, הַטְּלָלִים בִּזְכוּתְךָ,
הֲדָא הוּא דִכְתִיב
(אסתר ב, כב):
וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכָי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי. זֶה מָהוּל וְזֶה עָרֵל, וְחָס עָלָיו, אֶתְמְהָא,
רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר
(תהלים קיט, ק):
מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן כִּי פִקּוּדֶיךָ נָצָרְתִּי, אָמַר, יַעֲקֹב בֵּרַךְ אֶת פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר
(בראשית מז, ז):
וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה, יוֹסֵף גִּלָּה לוֹ, דָּנִיֵּאל גִּלָּה לִנְבוּכַדְנֶצַר, אַף אֲנִי כֵן
וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה.
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ
וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ, אִין תֵּימַר דְּלֶהֱוֵי עַתִּירִין, הֲרֵי עַתִּירִין אִנּוּן מִינָן, אֶלָּא לִשְׁאֵלָה, כְּשֶׁהֵן נִכְנָסִים לְצָרָה הֵם נִשְׁאָלִים לָנוּ וְאָנוּ מְגַלִּין לָהֶם.
במדרש רבי תנחומא:
פסוק א
לֶךְ לְךָ,
מַהוּ
לֶךְ לְךָ,
ל' שְׁלֹשִים,
כ' עֶשְׂרִים, הֲרֵי עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא מֵאָה. רָמַז לוֹ, כְּשֶׁתִּהְיֶה בֶּן מֵאָה, תּוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב,
וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ (בראשית כא, ה).
וְרַבִּי לֵוִי אוֹמֵר, נִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן כַּנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן. נִסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן, בְּ
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ. נִסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן, בְּ
לֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה (בראשית כב, ב).
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, בֹּא וּרְאֵה חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם לִפְנֵי בוֹרְאוֹ, שֶׁבֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כו, ה),
ע' שִׁבְעִים,
ק' מֵאָה,
ב' שְׁנַיִם, הֲרֵי מֵאָה וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, וְכָל יָמָיו שֶׁל אַבְרָהָם מֵאָה וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ, הָא לָמַדְתָּ, שֶׁבֶּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אֶת בּוֹרְאוֹ.
אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ,
לֹא אָמַר לוֹ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, זוֹ נִסָּיוֹן בְּתוֹךְ נִסָּיוֹן. יֵשׁ אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאֵיזֶה מָקוֹם הוּא הוֹלֵךְ? מֶה עָשָׂה? נָטַל אֶת כֵּלָיו וְאֶת אִשְׁתּוֹ
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו.
פסוק ב
וְאֶעֶשְׂךָ [לְגוֹי גָדוֹל],
אֵין כְּתִיב וַאֲשִׂימְךָ, אֶלָּא
וְאֶעֶשְׂךָ. אָמַר לוֹ: אוֹתְךָ אֲנִי בוֹרֵא בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר:
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ (בראשית א, ז),
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת וְגוֹ'
(בראשית א, טז).
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס הַכֹּהֵן בַּר חָמָא, אֵימָתַי עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם
לְגוֹי גָדוֹל, מִשֶּׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן מֹשֶׁה אָמַר לָהֶם:
וּמִי גּוֹי גָּדוֹל [אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם] (דברים ד, ח).
ד וַאֲבָרְכֶךָ,
שֶׁאֲנִי בִּכְבוֹדִי מְבָרְכֶךָ.
וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ,
שֶׁשִּׁמְךָ מִתְגַּדֵּל בָּעוֹלָם.
וֶהְיֵה בְּרָכָה מַהוּ, שֶׁבִּרְכָתְךָ קוֹדֶמֶת לְבִרְכָתִי. בַּתְּחִלָּה אוֹמְרִים: מָגֵן אַבְרָהָם וְאַחַר כָּךְ מְחַיֵּה הַמֵּתִים.
דָּבָר אַחֵר:
וֶהְיֵה בְּרָכָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשָּׁעָה שֶׁבָּרָאתִי עוֹלָמִי, הָיִיתִי זָקוּק לְבָרֵךְ בְּרִיּוֹתַי. בֵּרַכְתִּי לְאָדָם וְחַוָּה, דִּכְתִיב:
וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים (בראשית א, כח). לְנֹחַ וּבָנָיו, דִּכְתִיב:
וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו (בראשית ט, א). מִכָּאן וָאֵילַךְ אַתָּה
הֱיֵה עָשׂוּי עַל
הַבְּרָכוֹת.
כֵּיוָן שֶׁעָמַד יִצְחָק, בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם לְבָרְכוֹ, צָפָה שֶׁעֵשָׂו וְיַעֲקֹב יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ וְלֹא בֵּרְכוֹ. אָמַר אַבְרָהָם, יָבֹא בַּעַל הָעוֹלָם וִיבָרֵךְ מִי שֶׁיִּרְצֶה.
מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס, נְתָנוֹ לְאָרִיס לְעָבְדוֹ וּלְשָׁמְרוֹ. הָיָה בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּס אִילָן שֶׁל סַם חַיִּים וְאִילָן שֶׁל סַם הַמָּוֶת דְּבֵקִים זֶה בָּזֶה. אָמַר הָאָרִיס, מָה אֶעֱשֶׂה? לְהַשְׁקוֹת אִילָן שֶׁל חַיִּם וּלְהָנִיחַ אֶת זֶה, אִי אֶפְשָׁר, שֶׁמַּיִם שֶׁזֶּה שׁוֹתֶה זֶה מֵינֵק מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אַנִּיחַ אוֹתָם עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל הַפַּרְדֵּס וּמַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה.
כֵּן אַבְרָהָם אָמַר, שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק אִי אֶפְשָׁר, שֶׁעֵשָׂו יוֹצֵא מִמֶּנּוּ, אֶלָּא הֲרֵינִי מַנִּיחוֹ לְבַעַל הַבְּרָכָה עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁיַּחְפֹּץ.
כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק, בֵּרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר:
וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ (בראשית לה, ט).
פסוק ג
(דָּבָר אַחֵר),
וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶךָ,
אָמַר לוֹ: עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד מִבְּנֵי בָנֶיךָ שֵׁבֶט שֶׁמְּבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֵׁבֶט לֵוִי.
אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט? אָמַר לוֹ: מִשֶּׁהֵן מְבָרְכִין לְיִשְׂרָאֵל אֲנִי מְבָרֵךְ לְאוֹתוֹ שֵׁבֶט, שֶׁנֶּאֱמַר:
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם (במדבר ו, כז).
סיום בענין הגאולה
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּעוֹלָם הַזֶּה שֵׁבֶט לֵוִי מְבָרֵךְ אֶתְכֶם, וְלֶעָתִיד לָבֹא אֲנִי בִּכְבוֹדִי אֲבָרֵךְ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר:
יְבָרְכֶךָ ה' נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ (ירמיה לא, כב).
