-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
תפילה בציבור - חלק א'
מעלת התפילה בציבור איתא בגמרא ברכות דף ו' ע"ב, וז"ל: היינו שמבואר בגמרא שיש ענין שיהיו עשרה אנשים בבית הכנסת – לכאורה משמע בזמן התפילה, ואם אין עשרה הקב"ה כועס. ועוד איתא שם בגמרא (ברכות דף ז: - ח.), וז"ל: מבואר בגמרא שיש ג' דרגות בתפילה. א' – להתפלל בבית הכנסת. ב' – להתפלל עם עשרה אנשים. ג' להתפלל ביחידות בזמן שהציבור מתפללים. ומכל מקום חזינן שעיקר התפילה הוא בציבור, וכמו שמוכיחה הגמרא...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 211
- תודות: 6
- הערות: 2
-
הנישואין בראי היהדות
הנישואין בראי היהדות. מסופר במדרש [בראשית סח, ד] שמטרונה [אשת אצולה] אחת שאלה את ר' יוסי בן חלפתא מה עושה הקב"ה, ענה לה רבי יוסי שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים, הוא זלזלה בו וניסתה לשדך אלף מעבדיה עם אלף משפחותיה וסוף הסיפור הוא שהם חזרו מוכים וחבולים מהנישואין שלא הצליחו והמטרונה הסכימה עם רבי יוסי שזה באמת דבר גדול ומורכב. צריך להבין מה העסק הגדול שיש סביב מוסד הנישואין שלשמו כביכול מתפנה...- אוקימתא
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 535
- תודות: 7
- הערות: 5
-
מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אפשר לומר לא כן?
ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם ויעמד העם על משה מן הבוקר עד הערב וכתב רש"י: מן הבוקר עד הערב. אפשר לומר כן? אלא כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו עוסק בתורה כל היום, וכאילו נעשה שותף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית שנאמר בו ויהי ערב ויהי בוקר. אפשר לומר לא כן? דברי רש"י אלו צריכים ביאור רב, ראשית מה הוא 'אפשר לומר כן' למה אי אפשר לומר כן הלא היו שם שישים ריבוא...- יעקב ירושלמי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 151
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מעשה בידיים וגרמא
היסודות של מעשה בידיים וגרמא לכל התורה הלכות מעשיות רבות תלויות בהגדרת החילוק שבין מעשה ממש לגרמא, כיון שבדיני תורה רבים רק מעשה ממש אסור מדאורייתא, וגרמא אסורה רק מדרבנן, ולפעמים אף מותרת לגמרי, ועידן מרוצת הטכנולוגיה משריץ שאלות מעשיות רבות חדשים לבקרים, ויש לעיין על כל שאלה מבחינה טכנית ומבחינה תורנית, וכמעט בכל שאלה טכנולוגית עולה הנידון האם זה נחשב כמעשה או כגרמא, ונידון כללי זה הוא...- כמעיין המתגבר
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 194
- תודות: 5
- הערות: 2
-
פת הבאה בכסנין - ו' (המשך הלכות 'נילוש')
הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב...- חד מבתראי
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 77
- תודות: 9
- הערות: 2
-
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א' עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה. סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו בקי, ע"כ. וכן כתב הטור בסי' קכ"ד ולאחר שסיימו הציבור תפילתן יחזיר ש"ץ התפילה שאם יש מי שאינו יודע...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 289
- תודות: 6
- הערות: 2
-
לא תתגודדו
האם יש 'לא תתגודדו' במנהגים??? >>> מה הדין שאל ישנה מפני המחלוקת??? >>> באיזה נוסח יתפלל אשכנזי בביה"כ ספרדי??? >>> הם יש 'לא תתגודדו' בנוסח התפילה??? >>> מתי צריך שהבי"ד יהיו שוים בחכמה??? >>> מה החילוק בין תפילת לחש לקדושה??? >>> האם מותר לומר תחנון במקום שלא אומרים??? >>> האם שייך 'לא תתגודדו' במקום שעושים עירוב ויש שאין רוצים לטלטל??? >>> האם יש 'לא תתגודדו' תספורת בספירת העומר...- פלפולא חריפתא
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 363
- תודות: 9
- הערות: 3
-
מצות ספירת העומר
קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת העומר. פרשת אמור ספירת העומר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 216
- תודות: 5
- הערות: 2
-
היסח הדעת בברכת כהנים
היסח הדעת בברכת כהנים מקור הדין איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה שורה על ידיהן, והנה תוס' [חגיגה טז.] הק' על רש"י דהטעם הזה הוא דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים אבל שאין...- הכהן הגדול
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 95
- תודות: 15
- הערות: 3
-
זה נהנה וזה לא חסר (ב"ק כ)
ב"ה זה נהנה וזה לא חסר ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום" ביאור הקה"י ביאורו של הגר"ח מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר שחרוריתא דאשייתא היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת סיכום בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר או אין צריך? היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר, זה לא נהנה וזה...- מרכז
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 110
- תודות: 6
- הערות: 3
הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף
מקור הדין וטעם האיסור[1]
בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים...
ב"ה במאמר הזה נדון:
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
כשלא בא לבקש סליחתו
כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה
מחילה במזיק בגרמא
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו
ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...
רב-קו בהלכה
המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...
אכילה בערב יום כיפור
"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב)
והמגיד משנה...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה:
(כמו שמבאר "החובת הללבות" בפרק ג בשער הביטחון בעינן הראשון מתוך שבעה שצריך הבוטח להאמין שישנם בהקב"ה)
"רחמיו של הקב"ה גדולים יותר מכול רחמים שיכולים להיות מבני אנוש ומכל מרחם בכלל."
המקור לזה שהקב"ה מרחם עלינו מוזכר בעשרות או מאות פעמים בתורה על הטובים ואף על בעלי...
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א)
ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר...
"זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון"
בפסיקתא רבתי איתא, "למה אומרים י' פסוקים? כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם, שביום זה כל העולם עומדים בדין לפני הקב"ה, והעולם מתחייב כליה, מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות, והקב"ה מזכה עולמו, נמצאת אומר כאילו בו ביום נברא העולם.
וכתב האר"י [בכוונות ר"ה] "ודע...
ראש השנה – חלק ב'
יש רגע אחד בתוך ג' שעות הראשונות של יום ראש השנה שכל העולם כולו נסקרין בו בסקירה אחת!
ה. וכולן נסקרין בסקירה אחת, יל"ע היכי משכחת לה שיהא יום ראש השנה אחד בכל העולם כולו, והנה מובא בשו"ע סימן תקצ"א סעי' ח' לא יתפלל ביחיד תפילת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום, וכתב המ"ב...
ראש השנה – חלק א'
בארבעה פרקים העולם נידון כו', יל"ע דעל ג' פרקים אכן נתפרש מקור בברייתא, אבל על שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון כו' לא נתפרש בברייתא מקור!
א. ראש השנה ט"ז א' מתניתין בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...