מאמרים
-
סיכום פרשת דברים
אשמח לכל הערה ודירוג הקדמה לספר דברים ספר דברים מחולק לשלושה נאומים של משה, ועוד שני חלקים קטנים. הנאום הראשון – נאום התוכחה פרק א' פסוק ו' - פרק ד' פסוק מ' משה עובר על מה שהיה מיציאת מצרים ועד עכשיו, מזכיר ברמז את המקומות שניסו את ה', מזכיר את מינוי הדיינים שלאחר מתן תורה ומרחיב בחטא הגדול – חטא המרגלים, ובמה שהפסידו בגללו, מזכיר עוד כמה מקומות שחטאו, ומזהיר לא לעבוד עבודה זרה. הנאום השני...- הרב הירושלמי
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 988
- תודות: 7
- הערות: 4
-
"איך אני יצפה לביאת משיח, אם אני כה חושש שאני לא יהיה שם"?
כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה. היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה? אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה? היה לי קשה עם זה, כי ידעתי את דברי הרמב"ם שכתב שכל מי "שאינו מחכה לביאת הגואל", הוא "כופר בתורה ובמשה... -
חלק ב' - שיטות הראשונים הסוברים שצריך להשתכר
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים. אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים. ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג ע"ב) שמביא את דברי רבא, אך משמיט את המעשה של רבה ור' זירא. ומשמע שסובר שכך זה להלכה. וכן הוא ברא"ש...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 381
- תודות: 11
- הערות: 6
-
הספיקות לקולא וגדריהם
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע הוא לקולא. ב} והנה בדין ערלה מצינו שהיו מאכילים זל''ז והיו מספקי אהדדי בלי לגלות שזה ערלה בחו''ל...- אברך קלאסי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 191
- תודות: 12
- הערות: 3
-
בין ויאמר לאמת ויציב
כפי שייעדנו כעת נדבר על פרשת ויאמר ומצינו כמה קשרים בינה לבין ברכת אמת ויציב שקבעוה חכמינו על מצות זכירת יציאת מצרים מן התורה בכל יום [ולילה] כפי שנבאר בעז''ה. וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ לח דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ לט...- ישעיהו מנחלת דן
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 115
- תודות: 8
- הערות: 2
-
בענין אין עשה דוחה ל"ת - בגדרו וטעמו - ג'
בענין אין עשה דוחה ל"ת ועשה - בגדרו וטעמו - ג' ז. דעת התורת חיים עוד מצאתי בתורת חיים (חולין קמ"א ע"א) דכתב דלפרש דאין עשה דוחה ל"ת ועשה משום דהוה סברא שאין לעבור ב' עבירות עבור מצוה א' עיי"ש. משמע מדבריו סברא שישית לדין שאין עשה דוחה ל"ת ועשה. ונראה דלפי זה י"ל דאף הלאו לא ידחה, ולכך יש כאן ב' עוונות כנגד העשה, ואין העשה יכול לדחותם. ואפשר לומר לפי זה, דהוא הדין דאין עשה דוחה ב' לאוין מהאי...- אברך מישיבת מיר
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 130
- תודות: 8
- הערות: 2
-
כפיית המיטה ושינה על גבי קרקע בת"ב - ובדעת הגר"א
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן. שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א הט"ו) ״אבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה״ ופי' הרמב"ן (תורת האדם...- קהלת בניהו
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 69
- תודות: 6
- הערות: 2
-
מאמר חירום לא לדחות את המתנות לאביונים
מאמר חירום – לא לדחות !!! אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות. כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, יש לומר שיש דברים בגו. נספר כאן סיפור שאע"פ שאינו ידוע לנו מכלי ראשון ואפילו לא שני, מכל...- יהודי פשוט מאוד
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 254
- תודות: 16
- הערות: 6
-
אליעזר, ארור?!
בפרשתנו ישנה דמות אחת, אשר כל מהותה ועניינה לוטה בערפל, אישיות אשר מוקפת כולה בסימני שאלה. האיש הלז איננו בתואל האלמוני ולא קטורה המסתורית, כי אם אחד ה'גיבורים הראשיים' של הפרשה, הלא הוא... אליעזר עבד אברהם. בעיני הבשר שלנו אליעזר נראה כסתירה גמורה, פושט ולובש הוא צורות במהירות מפתיעה, ללא כל סתירה ביניהן. לעיתים הוא הכושי המגודל מזרע חם, ולעיתים העבד הצייתן והכנוע, לעיתים בן ישיבה שדולה... -
מה התחדש בפרשת תשובה?
הקשה הגרא"ו [סוה"ס קובץ הערות – דוגמאות לענייני אגדה ס"ג] מהו החידוש בדין תשובה, הלא אף לעניין קיום מצוות מצינו דמאן דניחם על מצוותיו וזכויותיו חשיב שלא עשאם וכפי שפסק הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ג ז"ל כל מי שנחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשיתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה אבד את כלן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על...- נראה לפשוט
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 291
- תודות: 9
- הערות: 3
"סדר היום"
יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!!
אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו.
מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים...
בדין משלוח מנות מה שיעורו
א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
א
הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ...
שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב.
שני הערות נחוצות על סדרה זו:
א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת...
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג
הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן...
בסייעתא דשמיא
באולם או ביציע
ג' אלפים שכ"א
אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא...