-
אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית - לפרטים >>>>
מאמרים
-
סילוק בכל החוב - דעת התומים (חלק א)
התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו כל כמיניה לסלקו אפילו לא גבה, כיון שהבית דין שמוה בכך וכך", ותמה עליו התומים "דהא הרא"ש כתב להדיא...- הצעיר שבחבורה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 58
- תודות: 6
- הערות: 2
-
חובת בדיקה
חובת בדיקה כמה הערות בשיטת תוס' הרע"ב והפר"ח א פסחים ב. משנה אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. וכתב שם רש"י בודקין - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. ובתוס שם ד"ה אור העירו ע"ד וז"ל וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. והנה הרע"ב שם כתב וז"ל בודקין את החמץ - אית דמפרשי טעמא דבדיקה כדי שלא יעבור על בל...- נדיב לב
- מעודכן:
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 768
- תודות: 4
- הערות: 4
-
בענין מעשה שבת - חלק א'
חלק א' - שיטות התנאים איתא בגמרא (חולין דף טו.), וזה לשון הגמרא: היינו שמצאנו ג' שיטות מה הדין במבשל בשבת – והוא הדין ליהנות מכל סוג של מעשה שבת. לרבי מאיר, בשוגג יכול לאכול מיד, ובמזיד רק במוצאי שבת. לרבי יהודה, בשוגג אפשר לאכול רק במוצאי שבת, ובמזיד נאסר לעולם. לרבי יוחנן הסנדלר, בשוגג - במוצאי שבת אחרים יכולים לאכלו אבל על המבשל נאסר לעולם, ובמזיד נאסר על כולם לעולם. והנה לא נתבאר אם...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 214
- תודות: 5
- הערות: 3
-
לא חסיד.
ידוע לכל ספרו הבהיר בשחקים, לאחד מן הארקים, האי מרגניתא טבא, צוהר עשה לתיבה, כלילא דוורדא, בדרך העבודה בחומר ובלבנים, האבות והבנים, בחור עם בתולה יונק עם איש שיבה, שנבוכים הם בארץ המבוכה בנווה התלאה, כי הן במלאכיו ישים תהלה, ומי יצדק בן אנוש רימה, עפר הוא מן האדמה, וזרח בחושך לנו דרך ישרים במסילה העולה, לסקל ולעזק כל רבב טיט ורפש ודברים רעים, והא'יר שוגרת ומשוגרת, שמעתתיה מיבדרן, ה"ה אחד מן...- רבי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 281
- תודות: 13
- הערות: 4
-
בארה של מרים - חלק ג'
מקום גניזת הבאר כפי שנתבאר לעיל, לאחר מיתת מרים חזרה הבאר בזכות משה ואהרן, והגמרא בתענית (דף ט.) אומרת שלאחר שמת אהרן המשיכה הבאר רק בזכות משה, וכשמת משה פסקה הבאר מלנבוע. וז"ל הגמרא: אבל מה קרה עם הבאר מאז שהפסיק לנבוע – אין בידינו מקור, אבל כפי שנראה בהמשך הבאר הגיעה לארץ ישראל ביחד עם עם ישראל, ונגנזה שם. והיכן נגנזה? מצאנו בזה כמה שיטות, ונפרטם כאן. הירושלמי סובר, וכך מפורסם ומקובל...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 509
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בענין מין המרור, חסה, חסה מרה, חזרת ועלי חזרת
נקודות ומ"מ בענין מין המרור בו יתברר דין החסה, החסה המרה, החזרת ועלי החזרת (הדברים מיוסדים על מאמרו של הרב י. לנדמן גליון קולמוס 143 פסח תשע"ו, ודברי הגרמ"מ קארפ בספרו הלכות פסח בפסח פי"ז, בתוספת מרובה) מיני המרור שבגמ' א. סוגית הגמ' פסחים ל"ט א', ה' מינים במשנה, חזרת תמכא חרחבינא עולשין ומרור, ובגמ' הביאו ברייתות המכשירות מינים נוספים וכן מיני בר של המינים שבמשנה. המינים חזרת תמכא...- אבא ביתך
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 88
- תודות: 5
- הערות: 4
-
ביאור גלות פרס
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא". ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה", ופי ' רש"י, היא כאריה ולה כנפי נשר, זו היא מלכות בבל, שהיתה מושלת באותה שעה...- שירת העשבים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 243
- תודות: 11
- הערות: 4
-
אונאת דברים והזהירות בה - 'הואיל משה'
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵֽאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹֽהֵיכֶֽם "תנו רבנן (ב"מ נח:) לא תונו איש את עמיתו - באונאת דברים הכתוב מדבר". אונאת דברים אומרת המשנה (בבא מציעא ד י) "כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה בְמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אוֹנָאָה בִדְבָרִים" מבארת המשנה מהי אונאת דברים – כל גרימת צער לזולת ע"י הדיבור; "לֹא יֹאמַר לוֹ בְּכַמָּה חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקַּח; אִם...- עמוסיך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 105
- תודות: 9
- הערות: 2
-
יצירת גולם במקורות והמסתעף
יצירת גולם במקורות דור אנוש: עי' ברא"ש עה"ת [בראשית ד,כו] וז"ל אז הוחל לקרוא בשם ה', מלמד שבאו בני הדור ושאלו לו לאנוש מה שמו של אביך, וכו' א"ל כיצד עשהו, מיד לקח רגיבת עפר ועשאו צורת גולם, ונכנס בנפיחיו השד, והיה בו חיות' עכ"ל. אברהם אבינו: ועי' בראב"ד [בסוף פירושו לספר יצירה ו,ד] דכתב 'את הנפש אשר עשו בחרן, מלמד שנתעסק אברהם אבינו ע"ה בצירוף האותיות של ספר יצירה, ועשה בה נפשות. [קצ"ע לאיזה...- זרח לווין
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 494
- תודות: 10
- הערות: 7
-
הפקר בית דין
האם הפקר בי"ד הוא הקנאה או הפקעה??? >>> לאיזה בי"ד יש כח להפקיר??? >>> האם קנין מדרבנן מועיל מהתורה??? >>> האם בקנין ד' אמות מחייב משום גזל מהתורה??? >>> באיזה קנין יכול להקנות אתרוג על מנת להחזיר??? >>> מה דין כפרים שהשתנו ע"י הממשל לשליטת עיר אחרת??? >>> גבאי שעשה הנחה על הנדרים האם יצאים ידי חובת הנדר??? שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 392
- תודות: 6
- הערות: 3
האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1]
בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם...
הטעם שאין נפילת אפיים לאחר סוכות
האם יש תשלומין לשמיני עצרת
מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו
א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...
פירוש חוטמו
דעות הראשונים
ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם...
קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות...
המלכת השי"ת בעולמו
לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי.
אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה...
זרוק עלינו מים טהורים -וטהרינו-
כמה נחשקת בקרבינו היא התשובה, כמה ליבנו כל ימינו מיחל ומצפה אימתי כבר יבא לידינו יום הגדול והקדוש הלז, יום קץ מחילה וסליחה לישראל, כמה גדול הוא היום הנורא אשר נפש הישראלי מתענגת עם שמוע על התקרבותו, שכן ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, אינו אומר מהרבה מחטאתיכם...
וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור...
כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ...
הקשה הגרא"ו [סוה"ס קובץ הערות – דוגמאות לענייני אגדה ס"ג] מהו החידוש בדין תשובה, הלא אף לעניין קיום מצוות מצינו דמאן דניחם על מצוותיו וזכויותיו חשיב שלא עשאם וכפי שפסק הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ג ז"ל כל מי שנחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשיתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה אבד...
מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא...
בס"ד
האם שירת האזינו כנגד תשובה???
מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא???
האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד???
האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה???
מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה???
מהם הקבלות בבחינת הקלות???
איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים???
האם תשובה היא דבר קשה???
מהו מעוות לא יוכל לתקון???
כיצד...
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו'
כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות.
ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות...