במעגל השנה
-
מאמר יסודי להנמיך ציפיות - ליל הסדר כדוגמא
בס"ד יסוד חשוב בעבודת השם – להנמיך את הציפיות אני לא יודע אם הדברים שיכתבו יביאו תועלת מרוב פשטותם, אבל לי אישית היה בזה מן החידוש, ואם יהיה תועלת מזה למישהו יהיה זה שכרי. למעשה הדברים מפורשים בהרבה הרבה ספרי מחשבה והדרכה, אבל אכתוב את הדברים מהזוית שלי, ואין בית המדרש ללא חידוש. הנקודה שנכתוב עליה מקיפה הרבה מחיינו, אולי חלק נכבד מאוד, ולדעתי מי שיפנים את הדברים זה יכול לתת לנו כלי מאוד...- יהודי פשוט מאוד
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 256
- תודות: 10
- הערות: 6
-
כפיית המיטה ושינה על גבי קרקע בת"ב - ובדעת הגר"א
מי שמת לו מת, כל זמן שלא נקבר הרי הוא אונן, ומאחר שנקבר נקרא אבל. ויש חילוק בדיניהן. שהאונן אסור באכילת בשר ושתיית יין, ופטור מכל מצוות האמורות בתורה ומכפיית המיטה ועיטוף הראש, ומותר בנעילת הסנדל. אבל אסור לישב ולישן על גבי מיטה אפי' כפויה, אלא יושב וישן על גבי קרקע. כמו שכתוב במסכת שמחות (פי"א הט"ו) ״אבל כל זמן שמת מוטל לפניו אין ישן לא על גבי מטה ולא על גבי מטה כפויה״ ופי' הרמב"ן (תורת האדם...- קהלת בניהו
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 102
- תודות: 6
- הערות: 2
-
לפרשת זכור - "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר" (עומק בפרשת זכור)
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את אשר עשה לך עמלק' - 'משלי אפר', משולי אפר, אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר שנאמר 'ואנכי...- בן תורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 169
- תודות: 9
- הערות: 2
-
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו... כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים- אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם! ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים ולקבל את התורה מחדש! כדיוגטמא חדשה... ע"י התורה נעשה אדם אחר! הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק ג') מביא...- פנחס ע
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 157
- תודות: 6
- הערות: 2
-
אודות המנהג "לקונן" בהפטרת שבת חזון - מה זה לקונן?
אודות המנהג לקונן בהפטרת שבת חזון א) רבים מכלל ישראל נהגו לקונן בהפטרת שבת חזון, ומנהג זה מקורו קדום מאוד, ומובא כבר בספר מגן אבות להמאירי (סי' כ"ד) בשם הגאונים. וזה לשונו, "כתבו הגאונים, שאף על פי שהשבת נאסר בכל מיני הספד ובכל ענין של קינה, בשבת איכה התירו לקונן בצבור דרך הכנעה ושבירת היצר, מפני שיש בזכירת החרבן והתאונן על הצרות שאירעו באותו זמן חלק משרשי התשובה", עכ"ל. וכן הראבי"ה (סי'...- תלמיד חכמי הדור
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 723
- תודות: 7
- הערות: 5
-
בטעם בדיקת חמץ, ביאור שיטות הראשונים.
בענין חובת בדיקה בטעם הבדיקה במתני' אור לארבע עשר בודקין את החמץ לאור הנר. שיטת רש"י פירש"י ד"ה בודקין, שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא. והק בתוס', וקשה לר"י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל, ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל. מהא דהקשו מתרי, חדא מהא דהבודק צריך שיבטל, ב' דמדאו' בביטול בעלמא סגי, וא"כ מדוע צריך בדיקה, לכאו' אפ' לחדש, דהנה...- למדן משורר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 298
- תודות: 6
- הערות: 8
-
עזיבת החטא
בס"ד האם שירת האזינו כנגד תשובה??? מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא??? האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד??? האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה??? מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה??? מהם הקבלות בבחינת הקלות??? איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים??? האם תשובה היא דבר קשה??? מהו מעוות לא יוכל לתקון??? כיצד כובשים את היצר הרע ע"י התורה??? מהי התפילה על התשובה??? כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 331
- תודות: 5
- הערות: 2
-
מבחר פנינים לסוכות
א. חג האסיף וכוח האחדות: התכנסות חלקי התורה חג הסוכות נקרא בתורה "חג האסיף תקופת השנה" (שמות לד, כב). פשוטו של מקרא מורה על אסיפת תבואת השדה והכרם אל הבית בשלהי הקיץ, אך בעומקם של דברים, חג זה מייצג אסיפה רוחנית כבירה של כל קצוות העם וכל חלקי התורה. במדרש רבה (ויקרא רבה ל, יב) מבואר עניין אחדות ישראל ברמזם של ארבעת המינים: אחדות זו אינה רק חברתית, אלא היא משקפת את מהותו של החג ככלי קיבול... -
חֲנֻכַּת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְנֵס פַּךְ הַשֶּׁמֶן (פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר)
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָּנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ. מנוסח זה נראה שנכנסו...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 224
- תודות: 9
- הערות: 2
-
בינוניים תלוייים ועומדים. ואנחנו?
כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ, ורבים תמהו כבר ע"ד הר"מ אמאי בבינוני לא כתב שיוסיף לו זכות על זכויותיו, ובכך יחשב בגדר צדיק, ובכך יזכה...
העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון:
פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי'...
מצות
מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח...
ענין הכרפס ומינו
דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן...
א
אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא
א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב...
א. פסחים קח,א פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. ומבואר שהסיבת ימין אינה הסיבה מטעם עצמי, לא משום סכנה שהוא טעם נלווה כמש"א ולא עוד כו'. והטעם שהסיבת ימין ל"ש הסיבה כ' רשב"ם שבימינו צריך לאכול. וכ"כ הר"ן על הרי"ף. והיינו שלהסב על היד שבה...
אקדים ואומר, שחששתי מאד להעלות כאן נושא זה, שמא יצור הדבר את האפקט הלא נכון - הנובע לרוב מאי קריאת המאמר כולו.
יחשבו שיש כאן זלזול במנהגי ישראל הטהורים, ויחשבו שיש כאן בוז לאנשים רציניים. חלילה לי מעשות כן! וכל הדיבור כאן הוא מראש על החמרות עמרציות, אשר מתנגשות בבין אדם לחברו ועוד. אשמח לתגובות...
בענין קיום האבות במצוות שנצטוו בהם לזכרון
יש לעיין הרי ישנם הרבה מצוות שמצווים בהם זכר ליציאת מצרים כמצות סוכה (עי' ויקרא פכ"ג פמ"ג) , ומועדים (עי' בסידור הרוקח, עמ' תרלג ובשבלי הלקט, סי' רפ"ו), תפילין (עי' שמות פי"ג פט"ז), ציצית (עי' במדבר פט"ו פמ"א), ועוד רבים, וא"כ יש לעיין האם האבות היו...
הבסיסה (ע"פ עדות אחד מיוצאי תוניס)
ראש חודש ניסן הוא חג "הבסיסה" עם הברכות והמאכלים כמו של ראש השנה. הוא נחוג בעדה התוניסאית (במיוחד בדרום) ובעדה הטריפוליטאית, כמעט כמו ראש השנה.
הבסיסה מורכבת מתערובת של דגנים שונים (סימן לשנה פורייה), שעוברים בשלב ראשון קליה ולאחר מכן טחינה לאבקה דקה.
לאבקה...
ליל הסדר:
א. נהגו לצאת במצוות מצה בליל הסדר, במצה שמורה משעת קצירה.
ב. מנהג מרוקו לברך ברכת "שהחיינו" בליל הסדר ולא טרם בדיקת החמץ.
ג. סדר הקערה הוא כמנהג האר"י ז"ל:
זרוע ביצה
מרור
חרוסת כרפס
חזרת
ד. אופן הכנת החרוסת הנהוגה במרוקו...
רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן.
לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה...
בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'...