במעגל השנה
-
תשובה בענין מי מברך ספירת העומר בציבור הרב או הש"ץ
תשובה בענין מי מברך ספירת העומר בציבור הרב או השץ אל מעלת כבוד המופלא, בפז לא יסולא, דעסיק בתורה תדירא, חשיכה כאורה, לילה כיום יאירה, ה"ה ... ני"ו ויצ"ו אחר דרישת שלום כבוד תורתו כנהוג ! בענין שאלתך על ספירת העומר על ידי המרא דאתרא, האם נאה ויאה שיברך הרב או שמא עדיף בכלל שיברך הש"ץ. אביא הידוע לי בזה לע"ע בקצירת האומר, ודי בזה לחכם שכמותו, תרב גדולתו, אשרי יולדתו, וזה החלי בעזר העוזר...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 446
- תודות: 11
- הערות: 2
-
ספירת העומר ח"ב שומע כעונה בספיה"ע
שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר מצוות כמו קידוש והבדלה שקי"ל דשומע כעונה, דהכא גילתה לנו התורה שלא יצא כל כמה דלא ספר לעצמו, אבל יש מן...- הכהן הגדול
- מעודכן:
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 407
- תודות: 4
- הערות: 2
-
בגדר מצוות ספירת העומר
הנה ידוע שיטת הבה"ג דאם לא מנה יום אחד שוב אינו יכול לספור אך המשנ"ב בביאור הלכה הביא את דעת רב האי גאון דס"ל דאם לא מנה ביום האתמול ימנה אתמול היה כך וכך והיום כך וכך. ולכאורה צ"ב דמה יועיל שיספור היום מה שהיה אתמול הרי אתמול הפסיד המצווה ומה תועיל אמירתו היום שאתמול היה כך וכך. והביאור בזה ע"ד שביארו בדעת הבה"ג שסברתו היא שאם דילג ולא ספר לא נחשב לספירה כי אין הדרך לספור, אחד, שניים, ארבע...- אור זרוע לצדיק
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 203
- תודות: 7
- הערות: 3
-
בדין משלוח מנות מה שיעור הנתינה, ובשיטות הראשונים במה דשלח ר"י נשיאה לרבי אושעיא
בדין משלוח מנות מה שיעורו א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן הכא רק קיימת בנו ומשלוח מנות, ולא גרסינן ומתנות לאביונים, וגם לא גרסינן שהיתה שליחה חוזרת מזל"ז כהא...- אבא ביתך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 269
- תודות: 9
- הערות: 3
-
בירורי דברים בדין כרפס
ענין הכרפס ומינו דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן הוא דרך חרות מעליא.) והב"ח עצמו פי' שישיבם שאף שהסבנו לסעודה לא נאכל עד שנאמר ההגדה והלל ע"כ אנו...- אבא ביתך
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 741
- תודות: 10
- הערות: 7
-
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג' יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים להחמיר בזה מי"ז, דדיני בין המצרים נוהג מליל י"ז, עי"ש דמסיים דכן המנהג פשוט בארץ הצבי. ויש לנהוג כן...- גרינפלד
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 539
- תודות: 6
- הערות: 4
-
ביאורים בדברי הרמב"ן בסוגיית ביטול חמץ פסחים דף ד ע"ב
מהלך דבריו: ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע. המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב. התוס' הקשו עליו תרתי ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'. והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי: אין כאן לשון הפקר, [ובממון הפקר בלשון ביטול ל"מ, והלשון 'כעפרא' העפר אינו הפקר]. ואין כאן את תנאי עשיית ההפקר [א"צ...- קוצר ברינה
- 18 דקות זמן קריאה
- צפיות: 185
- תודות: 9
- הערות: 2
-
ענין חג הסכות ושמיני עצרת
בס"ד מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד). השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש רגלים תחוג לי בשנה וכו' וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". וצריך לבאר הקשר ביניהם, שזה ברור...- במחשבה תחילה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 516
- תודות: 8
- הערות: 7
-
בעניין קריאת מגילת איכה
בעניין קריאת מגילת איכה בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד). ברכה בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב), עכ"ד. וכן כתב המרדכי (מגילה פרק ב רמז תשפג, הגהות מרדכי מועד קטן רמז...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 348
- תודות: 4
- הערות: 2
-
הזנים והמסורות השונות של האתרוגים
מי שמסתובב בשוק ארבעת המינים בערב סוכות מגלה עד מהרה שלא כל האתרוגים דומים זה לזה. יש אתרוגים קטנים ועדינים, ויש המגיעים לממדים גדולים מאוד; יש בעלי פיטם ויש שהפיטם נושר מהם כבר בתחילת הגידול; יש עסיסיים ויש שכמעט כל תוכם קליפה לבנה עבה. לצד ההבדלים החיצוניים יש גם שמות רבים: מרוקאי, תימני, קלבריה, יאנובה, חזון איש, אורדנג ועוד. אולם השאלה המרכזית איננה איזה אתרוג נאה יותר, אלא מהי המסורת...
מעבר למצווה, בין אדם לחברו - הוללות - ליצנות ו... הפסד
ה'אמרי אמת' מגור אמר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי...
"סדר היום"
יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!!
אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו.
מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים...
בדין משלוח מנות מה שיעורו
א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן...
מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא".
ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא...
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו
פירושי הראשונים
א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו.
ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את...
בדין כתיבת עשרת בני המן
א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים...
בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג
הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן...
רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי.
ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין...
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא:
היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר.
והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא.
הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...
נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם
(תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות)
מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר...