במעגל השנה
-
מהות השם "חנוכה"
הנה יש לדון ולעורר במה שנתנו רבותינו לחג זה בשם "חנוכה" [עיי' שבת (כא:) "מאי חנוכה וכו'", ועוד], דבשונה מחגים ומועדים אחרים אשר מצינו בהם מפורשות לטעם קריאת שמם כדוגמת "סוכות" - על שם: "כי בסוכות הושבתי"; "פסח" - על שם: שפסח הקב"ה על בתי בנ"י; "שבועות" - על שם: "שבע שבתות תמימות תהיינה"; [ואף שמצינו בכל מועד מספר טעמים נוספים מ"מ הטעם העיקרי מפורש הוא משא"כ גבי "חנוכה"], ואף בחגים שנתקנו ע"י...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 390
- תודות: 7
- הערות: 3
-
נשים בספירת העומר
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת העומר וכו' עי"ש, הרי לנו להדיא שהרמב"ן אחז שספירת העומר הוי מ"ע שאין הזמן גרמא, ולכאו' דבריו צ"ע...- הכהן הגדול
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 516
- תודות: 8
- הערות: 5
-
פיוט "מעוז צור", ומזמור "על השמינית" לחנוכה, עם פירוש חדש
זמר לחנוכה שיר ושבח לפני צור ישועתנו על ישועתנו מד' גלויות ובכללם גלות יון ייסדו הר"ר מרדכי ז"ל וחתם שמו בראשי החרוזות מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ. מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: מעוז צור ישועתי – הקב"ה שהוא גיבור מושיע. תכון בית תפילתי – תבנה את...- יוסף צ. הירשמן
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 559
- תודות: 8
- הערות: 6
-
האם מותר לאונן לספור ספירת העומר
בס''ד פרשת שמיני: האם מותר לאונן לספור ספירת העומר פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (י, ו) על מות נדב ואביהוא, ועל ציווי הקב''ה לאהרון, אלעזר ואיתמר, שלא להתאבל כפי שבדרך כלל נדרש: ''ויֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶֽל־אַהֲרֹ֡ן וּלְאֶלְעָזָר֩ וּלְאִֽיתָמָ֨ר׀ בָּנָ֜יו רָֽאשֵׁיכֶ֥ם אַל־תִּפְרָ֣עוּ׀ וּבִגְדֵיכֶ֤ם לֹֽא־ תִפְרֹ֙מוּ֙ וְלֹ֣א תָמֻ֔תוּ''. כפי שהעיר הרמב''ן (שם, ד''ה והנה), בניגוד לכהן גדול שגם...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 223
- תודות: 9
- הערות: 4
-
שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע - חלק א'
שי' הרא"ש והטור בדין חמץ ידוע א. כתב הרא"ש (פ"א סי ט') אמר רב יהודה אמר רב הבודק צריך שיבטל מיד אחר בדיקתו. וכו' ומ"ט צריך ביטול והלא בדק ופינה כל החמץ שנמצא אי נימא משום פירורין דקים (לן) שלא מצא בבדיקה ונשארו ועובר עליו בבל יראה ואע"פ שאינו רואה דהא לא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יהא לך חמץ במקום הראוי לראיה ואע"פ שאין יודע שהם בביתו מ"מ בל יראה איכא ולכך צריך שיבטל ושוב אין כאן...- נדיב לב
- מעודכן:
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 489
- תודות: 3
- הערות: 3
-
מהותו של חג הסוכות
מהותו של חג הסוכות- חג ההשגחה וחג הדביקות א מהותו של חג הסוכות צריכה ביאור באשר לכאורה בדברי המקרא נדרשים בה ב' תכנים שונים במהותם בהשקפה ראשונה בפרשת משפטים [כ''ג ,ט''ז] מבואר שמו של החג ''וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאָסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה'' וכן בפרשת כי תשא [ל''ד ,כ''ב] ''וְחַ֤ג שָׁבֻעֹת֙ תַּעֲשֶׂ֣ה לְךָ֔ בִּכּוּרֵ֖י קְצִ֣יר חִטִּ֑ים וְחַג֙...- אברך קלאסי
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 117
- תודות: 9
- הערות: 3
-
סיכום הלכות קריאת המגילה בדרך קצרה
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים) אודה להערותיכם והארותיכם! סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה') אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם בבוקר (תרפ"ח ה') חל ט"ו בשבת (תרפ"ח ו') אם אינו יכול לקרותה בט"ו וכגון שיוצא בשיירה או מפרש בים (תרפ"ח...- אמרי שפר
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 464
- תודות: 11
- הערות: 3
-
במרחק הרהור אחד (חלק ב)
לאחר שנוכחנו במאמר הקודם כי התשובה אינה תגובה בדיעבד לחטא אלא שיבה קיומית אל השורש, אנו עומדים כעת מול אחת השאלות הנוקבות ביותר בעולם ההלכה והמחשבה: האם התשובה היא בכלל חובה? הרמב"ן רואה בה מצוות עשה מפורשת, בעוד הרמב"ם מדהים את המפרשים וקובע שהתשובה אינה נמנית כמצווה חיובית עצמאית. כיצד ייתכן שהיסוד שעליו עומד העולם כולו אינו מוגדר כחובה יבשה? בין חתירה פנימית המגיעה עד לכיסא הכבוד לבין פסק...- התורה
- מעודכן:
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 386
- תודות: 8
- הערות: 2
-
מצות ספירת העומר
קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת העומר. פרשת אמור ספירת העומר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר...- פלפולא חריפתא
- מעודכן:
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 370
- תודות: 5
- הערות: 2
-
מעלת ימי בין המצרים
אנו עומדים עתה בימי בין המצרים, ימים בהם אנו מתאבלים על צער החורבן, ועל גלות השכינה, ואמרו חז"ל כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה, אבל בכדי שנוכל להתאבל ולהצטער על החסרון הגדול צריך לדעת, מה נחסר מאיתנו, אנו כבר כמעט 2,000 שנה אחרי החורבן, ואיך יוכל בן דורנו להשיג ולתפוס בשכלו את החסר הגדול שיש לנו בחיינו, הנה כבר ידוע הסיפור של ירמיהו הנביא ואפלטון שראהו אפלטון איך שבוכה על בית המקדש...- אור זרוע לצדיק
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 340
- תודות: 15
- הערות: 7
מאמר חירום – לא לדחות !!!
אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות.
כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב...
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם.
מנהג א' - תענית:
מנהג זה נחלק לשתי דרכים:
א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת.
מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל:
וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו:
וכן...
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות.
ויש הנוהגים אף להתענות בו.
ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו.
המקור הראשון שבו...
"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו
מוצאי הצום, אפשר עכשיו לכתוב ולדבר על כל מיני ענייני אוכל...
אספר לכם, כעת הייתי בתפילת ערבית של מוצאי הצום, ובעוונותי המרובים אינני יכול לומר שקויתי שהתפילה תהיה ארוכה במיוחד, אבל אפשר לומר שהשתדלתי להתפלל במתינות, אחרי הכל אנחנו לא רוצים להֶרָאוֹת כמו ילדים...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:)...
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה
כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם.
וכך נאמר במגילת...
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור
בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם...
מהלך דבריו:
ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע.
המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב.
התוס' הקשו עליו תרתי
ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'.
והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי:
אין כאן לשון...
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים
כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים...
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו
לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ...
חג החנוכה שמו מורה על תוכנו כידוע והיינו חנו כ"ה, והרי לנו חג החנוכה לפי פשוטו והוא עניין החניה שבאה לכאו' אחר המלחמה, ובנוסף מורה על עניין החניכה שהייתה באותם ימים, ולכאו' אלו ב' עניינים ללא שייכות.
אך בשביל לבאר איזה חניה היה באותם ימים (ולפ' שסיום המלחמה היה באותם ימים, זה אינו, וכידוע בדברי...
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא...