במעגל השנה
-
עיקר הוידוי
מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא...- הצעיר שבחבורה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 366
- תודות: 6
- הערות: 2
-
קריעת ים סוף א'
(תמלול של שיעור מהכיתה.) תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף. המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר. המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם ארבע סוסים למרכבה כדי שהם יוכלו לדהור במהירות מסחררת. גם השרים עשו את זה. כל אחד קשר בעצמו את הסוס...- שירת העשבים
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 533
- תודות: 10
- הערות: 6
-
חציצה בשופר
חציצה בשופר א. בקונטרס הדרכה לתקיעת שופר הארכתי לפרש שאחת הסיבות לכך שהתוקע אינו מצליח לתקוע בראש השנה, הוא שהלחץ גורם ליבוש הפה והשפתיים, ועצה לזה שיחזיק אצלו כוס מים, יטבול אצבעו במים ויעבירה על שפתיו. והעירני ח"א האם אין בזה משום חציצה. וביאור שאלתו, דהנה בגמ' ר"ה כ"ז אמרינן דציפהו לשופר זהב במקום הנחת פיו פסול. ובטעם הפסול פרש"י שהתקיעה בזהב ולא בשופר. והרמב"ן כתב בדרשת ר"ה דטעמא דפיסולא...- אבא ביתך
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 377
- תודות: 4
- הערות: 2
-
כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו - רעיון נחמד למוצאי הצום, אקטואלי
"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו מוצאי הצום, אפשר עכשיו לכתוב ולדבר על כל מיני ענייני אוכל... אספר לכם, כעת הייתי בתפילת ערבית של מוצאי הצום, ובעוונותי המרובים אינני יכול לומר שקויתי שהתפילה תהיה ארוכה במיוחד, אבל אפשר לומר שהשתדלתי להתפלל במתינות, אחרי הכל אנחנו לא רוצים להֶרָאוֹת כמו ילדים קטנים שאינם מסוגלים להמתין כמה דקות לסוף הצום, אבל בלב יש איזה קושי... בסיום התפילה כשבאתי לצאת... -
לא תשחט על חמץ דם זבחי
יש לדון אי איכא בהך לאו איסורא דחצי שיעור, והיינו שיש לא' מבני החבורה [או לשוחט בעצמו] חצי כזית חמץ, מי איכא איסור בהשחיטה דחצי שיעור. ולא מבעיא לפמש"כ האחרו' דבאיסור התלוי בראייה כבל יראה ל"ש ח"ש דליתא לסברא דחזי לאצטרופי, בזה ודאי דליכא איסור ח"ש. אלא אי מבעיא היא להשיטות דאף באיסור כזה איכא איסור ח"ש יל"ע היכי הדין בלאו דלא תשחט עחד"ז. ואמר הגריג"א [מובא בספר שער הקרבן להרא"צ קרפט ז"ל]...- נראה לפשוט
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 330
- תודות: 9
- הערות: 7
-
מגילת איכה
מבנה כללי : קינה א מאות א-כ החצי הראשון של הקינה, המקונן מקונן בל' נסתר על חורבן העיר והאומה מתוך תמהון עצום וקושי להעלות מילים בצורה גלויה, כאשר באות ט כבר העיר מתחילה לדבר ראה ה' את עניי אך עדיין בנסתר כי הגדיל אויב, ובאות כ מוסיפה ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה כהפניה לחצי השני של הקינה. מאות ל-ת העיר מדברת על עצמה (למעט אות פ שחוזרת ללשון נסתר בעוד בקינות הבאות ב ג ד האות פ משונה שמקדימים...- ישעיהו מנחלת דן
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 204
- תודות: 6
- הערות: 5
-
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ?
מדוע מברכים על "ביעור" חמץ, ולא על "בדיקת" חמץ? רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ג הלכה ו: כשבודק החמץ בלילי ארבעה עשר או ביום ארבעה עשר או בתוך הרגל מברך קודם שיתחיל לבדוק ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ובודק ומחפש בכל המקומות שמכניסין להם חמץ כמו שבארנו. ואם בדק לאחר הרגל אינו מברך. ולכאורה קשה, מדוע נוסח הברכה הוא "על ביעור חמץ"? והלא כעת אינו מבער את החמץ...- גרינפלד
- מעודכן:
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 815
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בגדר קול שבר בתקיעת שופר
בגדר קול שבר (סוגיא דתקיעות ר"ה ל"ג ב') שיטת רש"י דשלש יבבות הם שלש כוחות כל שהוא ושברים ארוכים יותר א. ר"ה ל"ג ב' מתני', שיעור תקיעה כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות. ואקשינן בגמ' והתניא שיעור תקיעה כתרועה, אמר אביי תנא דידן קא חשיב תקיעה דכולהו בבי, ותרועות דכולהו בבי, תנא ברא קא חשיב חד בבא ותו לא. פי', משנתנו יש לפרשה כאילו נכתב שיעור ג' תקיעות כג' תרועות, ונמצא שיעור תנא דמתני' כשיעור...- אבא ביתך
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 358
- תודות: 5
- הערות: 2
-
על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים
האם יש הבדל בין אתרוג חזו"א לאתרוג מהרי"ל דיסקין? על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים, ומעט על אתרוגים נוספים. המאמר מהווה סיכום של ספר מסורת האתרוג מאת הרב יצחק פרנקל, תשע"ז (נקודות זעירות הוספתי ממקורות אחרים) סיכום זה הוא לדעת המסכם, ואינו משקף בהכרח את מסקנות מחבר הספר מסורת האתרוג אתרוגי ארץ ישראל הוחזקו מדורות כאינם מורכבים דורות הראשונים החזיקו אתרוגי ארץ ישראל כבלתי...- אבא ביתך
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 7
- הערות: 2
-
תורה שבע"פ למול תרבות יון
בס"ד הגמ' בשבת (כא:) דורשת את הפסוק "וישליכו אותו הבורה והבור ריק אין בו מים", ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים, אלא מה תלמוד לומר אין בו מים, מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. והזוהר בפרשת כי תצא (רעט.) כ' וז"ל, גלותא רביעאה תהום רבה חלל דאגוזא, והאי איהו (בראשית א) וחשך על פני תהום, ואתקרי בור דנפל שמה שור, דא דכתיב ביוסף (דברים לג) בכור שורו הדר לו, דאתמר ביה (בראשית לז)...- במחשבה תחילה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 249
- תודות: 4
- הערות: 2
ברכת 'שעשה ניסים': ברכת המצווה או ברכת ההודאה
מעמיד הצדדים:
יש לדון בעיקר ברכת 'שעשה ניסים': האם נתקנה על מעשה ההדלקה, והיינו שקיום מצות ההדלקה מחייב לברכת 'שעשה ניסים', או"ד דברכת 'שעשה ניסים' היא ברכה בפנ"ע שצריך לברך ולהודות על הנס, וזמן הברכה הוא בשעה שמדליק או רואה את הנרות.
ולכאורה היה...
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית?
הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה.
וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים...
בגירס הרשע נשלח לגזור שמד על ישראל
אם היו מבני ישראל שסברו כי תוחלתו של אנטיוכוס נכזבה, והוא לא יצליח להנחית על ראשם את גזירותיו הקשות, הרי שבמשך הזמן נוכחו לראות כי עוד נכונו להם זמנים קשים, ונסיונות עצומים וחזקים, בהם יצטרך כל שומר תורה ומצוות להוכיח את נאמנותו להקב"ה, ולמסור את הנפש על כל צעד...
הנה יש לדון ולעורר במה שנתנו רבותינו לחג זה בשם "חנוכה" [עיי' שבת (כא:) "מאי חנוכה וכו'", ועוד], דבשונה מחגים ומועדים אחרים אשר מצינו בהם מפורשות לטעם קריאת שמם כדוגמת "סוכות" - על שם: "כי בסוכות הושבתי"; "פסח" - על שם: שפסח הקב"ה על בתי בנ"י; "שבועות" - על שם: "שבע שבתות תמימות תהיינה"; [ואף...
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם
תוכן הדברים
א. האנוש והמלאך.
ב. ההבדל בין תורת אמת לשכל.
ג. לא להתמכר להגיגים.
ד. גדרי המעשה.
ה. לא להתמכר לתחושה ומישוש.
בשם ד' קל עולם
א. האנוש והמלאך
ישנו אופי מסוים שהמעלות שלו הם ההגינות הנימוס והצדק, הסתכלות אנושית על החיים...
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה'
נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם.
וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד):
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת...
ניקנור נשלח לטבוח בתושבי ירושלים ולהכניעה
בכדי לממש את זממו הנתעב, להכניע את עם ישראל, ולאסור עליהם את קיום המצוות. בחר אנטיוכוס בשר צבאו, המשנה למלך 'ניקנור', ושלח אותו מעירו 'אנטוכיא' אל ירושלים עיר הקודש, בראשות צבא גדול.
וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס י):
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה...
![השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג](/data/attachments/10/10948-83c3fb8f9afa627d138414acd6f2ba3d.jpg?hash=Gvda58kMQ0)
שלום וברכה
ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי.
אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא...
מלכותו של אנטיוכוס מלך הצפון
בימים ההם מת המלך 'אנטיוך' שמלך על החלק הצפוני של מלכות יָוָן, ובמקומו מלך בנו הרשע אנטיוכוס[1], שהיה מלך גדול ואדיר, כמו שכתבו עליו זקני בית שמאי וזקני בית הלל במגילת בית חשמונאי[2] (מגי' אנטיוכוס א-ד) בלשון ארמית.
וזה תרגום הדברים שם:
וַיְהִי בִּימֵי...
שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע
דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם...
מלחמות מלכי הנגב ומלכי הצפון
בתקופת מלכות יָוָן עברו על ישראל כמה תהפוכות, תחילה נשתעבדו למלך היווני שמלך במצרים, ואחריו נכבשה הארץ בידי מלך הצפון שהתגבר עליו, ולבסוף חזר נכדו של מלך מצרים הראשון ונלחם בו עד שניצחו, ושיעבד את בני ישראל תחתיו שנים רבות, ומלכותו נמשכה עד שנכבש על ידי אנטיוכוס מלך...
גזירותיו של גסקלגס הרשע
בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב.
וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט):
שֶׁבִּימֵי...