במעגל השנה
-
מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים
מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון ברורה וחד-משמעית: "שְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". אולם כאן, במוספי חג השבועות שבחומש...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 952
- תודות: 10
- הערות: 6
-
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו...
וברחקנו ממנו... טוב מאוד! מותנו מחיינו... כמה דברים להלהיב הלבבות לקראת יום מתן תורתינו אשר לקטתי וביארתי בציצין ופרחים- אמונה היהדות על האמונה, ומאמינים אנו באמונה שלימה כי התורה היא חיינו, לא ערך מוסף על החיים אלא הם בעצמם! ננסה בשיטין לחדור אל השיתין, מעמקי הלב העקוב, לְחָיות את הדברים ולקבל את התורה מחדש! כדיוגטמא חדשה... ע"י התורה נעשה אדם אחר! הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק ג') מביא...- פנחס ע
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 158
- תודות: 6
- הערות: 2
-
חַשְׁמוֹנַאי הַכֹּהֵן וּבָנָיו קִנְּאוּ לִכְבוֹד ה' (פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר)
בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת השם. ועוד גזרו עליו, שיהיה דינו כאילו בא על השפחה ועבר על לאו של 'לא יהיה קדש בבני ישראל', משום...- יוסף צ. הירשמן
- 13 דקות זמן קריאה
- צפיות: 251
- תודות: 8
- הערות: 2
-
ימי השובבי"ם חלק א' - מקור המנהג
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו הוזכר ענין ימי השובבי"ם הוא אצל התרומת הדשן, שהיה בסוף תקופת הראשונים, כפי שמעיד תלמידו בעל הלקט...- אחד יחיד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 380
- תודות: 12
- הערות: 2
-
האם מותר לשתות בפסח מים מהכנרת
בס''ד פסח: האם מותר לשתות בפסח מים הבאים מהכנרת פתיחה כפי שראינו בעבר פעמים רבות (מטות מסעי שנה ד', ח', אחרי מות קדושים שנה ז', וישלח שנה ז' ועוד), כאשר דנו בסוגיות ביטול בשר וחלב בהקשרים שונים, בדרך כלל, כאשר איסור נפל להיתר והתבשל בו, כדי שניתן יהיה לאכול את התערובת, צריך שיהיה פי שישים בהיתר כנגד האיסור (אלא אם כן מדובר בביטול יבש ויבש). נחלקו הראשונים, בעקבות דברי רבא בגמרא במסכת פסחים...- הלכה בפרשה
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 145
- תודות: 11
- הערות: 4
-
חלק א' - שיטות הראשונים הסוברים שאין להשתכר
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא: היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר. והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא. הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא בהבאת מעשה דרבה ור' זירא הוא לדחות את דברי רבא. וזה לשונו: וכן בעל המאור מביא את דברי רבינו אפרים...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 398
- תודות: 17
- הערות: 6
-
גְּזֵרוֹת גַּסְקַלְגָס וּפְטִירַת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק (פֶּרֶק שֵׁנִי)
גזירותיו של גסקלגס הרשע בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב. וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט): שֶׁבִּימֵי גַּסְקַלְגָס גָּזַר לְהַעֲמִיד אֶת הַצְּלָמִים בַּהֵיכָל, וּבָאֲתָה הַשְּׁמוּעָה לִירוּשְׁלֵם עֶרֶב...- יוסף צ. הירשמן
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 219
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בדין שליחות בנר חנוכה ובחקירה הידועה אם נ"ח חובת גברא או חפצא ונפק"מ
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא תברך שעשה ניסים ושהחיינו עיי"ש. ולכאו' קשה כיצד תעשה שליח והרי קיי"ל קידושין כג: כל מילתא דלא מצי...- נדיב לב
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 374
- תודות: 12
- הערות: 3
-
כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ מֵחָדָשׁ בִּידֵי בַּגִירֶס הָרָשָׁע (פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר)
עצתו של בגירס הרשע לאנטיוכוס כאשר שמע אנטיוכוס המלך[1] את תוצאות המלחמה עם בגירס משנהו, בו נוצח בגירס על ידי יוחנן ואחיו וכל צבאו התפזר, כמובא לעיל [בפרק ח'], לא השית את לבו לדעת כי ה' נלחם לבני ישראל עם קרובו, וחשב כי אך מפלה טבעית היתה זאת, וכאילו היו בני חשמונאי מלומדי מלחמה מנעוריהם, וכוח הצבא ששלח מתחילה עם בגירס לא היה גדול דיו, ולא נותר לו אלא להרבות חיל ולהעצים את כוחם, ואז יוכל להילחם...- יוסף צ. הירשמן
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 150
- תודות: 6
- הערות: 2
-
פיוט "מעוז צור", ומזמור "על השמינית" לחנוכה, עם פירוש חדש
זמר לחנוכה שיר ושבח לפני צור ישועתנו על ישועתנו מד' גלויות ובכללם גלות יון ייסדו הר"ר מרדכי ז"ל וחתם שמו בראשי החרוזות מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ. מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: מעוז צור ישועתי – הקב"ה שהוא גיבור מושיע. תכון בית תפילתי – תבנה את...- יוסף צ. הירשמן
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 560
- תודות: 8
- הערות: 6
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם.
ובחי'...
בס"ד
מתי חובת ברכת לישב???
מהו גדר תשבו כעין תדורו???
האם ברכת סוכה כברכת תפילין???
האם יש חילוק בין תלמוד תורה לסוכה???
האם מברכים על טיול ושינה???
מה מהות הקביעות באכילה בסוכה???
האם מזונות מחייבים בברכת לישב???
האם בקידוש בבוקר מברך לישב???
מה דין הבא לסוכת חברו???
בגודל הזהירות בישיבת הסוכה...
(סוכות תשפ"ו)
עוררו שישנם הסבורים שמכיון שהפעלת מוסיקה מרבה שמחה - הם מזכים את הרחוב בשמחתם, אלא שלא נתנו דעתם שמא השכנים אינם אוהבים את סגנון המוסיקה הזו, אולי הם כלל לא אוהבים מוסיקה, ואולי אין להם רצון למוסיקה רצופה שהולמת להם בראש? אולי הם רוצים לישון או לנוח? וסביר שהמוסיקה הורסת ומטרידה...
הטעם שאין נפילת אפים לאחר סוכות
האם יש תשלומין לשמיני עצרת
מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו
א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות...
פירוש חוטמו
דעות הראשונים
ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם...
קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות...
המלכת השי"ת בעולמו
לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי.
אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה...
זרוק עלינו מים טהורים -וטהרינו-
כמה נחשקת בקרבינו היא התשובה, כמה ליבנו כל ימינו מיחל ומצפה אימתי כבר יבא לידינו יום הגדול והקדוש הלז, יום קץ מחילה וסליחה לישראל, כמה גדול הוא היום הנורא אשר נפש הישראלי מתענגת עם שמוע על התקרבותו, שכן ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם, אינו אומר מהרבה מחטאתיכם...
וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור...
כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ...
הקשה הגרא"ו [סוה"ס קובץ הערות – דוגמאות לענייני אגדה ס"ג] מהו החידוש בדין תשובה, הלא אף לעניין קיום מצוות מצינו דמאן דניחם על מצוותיו וזכויותיו חשיב שלא עשאם וכפי שפסק הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ג ז"ל כל מי שנחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשיתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה אבד...
מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא...