במעגל השנה
-
מחלפי סעודתייהו לפי' רש"י, והדינים שלמדו האחרונים מכאן בגדר דין משלוח מנות.
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו וזה אוכל עם זה בפורים של שנה אחרת ורבינו גרשום זצ"ל פי' משדרי האי להאי לקיים ומשלוח מנות איש... -
אם מקיימים המנהג של אכילת מאכלי חלב בשתיית חלב
שאלה: האם מקיים המנהג בשתיית חלב? או שמא צריך דוקא גבינה וכדומה? תשובה: מנהג זה הוזכר ברמ"א בשו"ע תר"ע סעיף ב', וז"ל: "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב". מקור דברי הרמ"א בפי שמובא בדרכי משה הוא מהר"ן והכל בו, וז"ל הר"ן (על הרי"ף) שבת י, א "וע"י אשה נעשה נס דאמרינן במדרש דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם ועל זה...- שלום הלוי
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 238
- תודות: 8
- הערות: 2
-
האמת המדממת של תשעה באב
בפתח הלילה הנורא והקדוש הזה, עם כניסתו של יום האבל הלאומי והפרטי שלנו, תשעה באב, אנחנו נדרשים לעצור הכל, לשבת על הארץ הנמוכה, ולהביט פנימה – עם יד על הלב. כדי להבין באמת מה אנחנו עושים כאן הלילה, מה פשר הדמעות שאנו מנסים למצות מעינינו, עלינו להסיט לרגע את המבט מספר הקינות המצהיב, ולחשוב על תמונה פשוטה ויומיומית: תחשבו רגע על ילד קטן שמשחק מחבואים. הילד הזה, בעיצומו של המשחק, סורק את הבית או...- התורה
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 746
- תודות: 16
- הערות: 4
-
ענין התשובה
ענין התשובה קושיית הזכרון דוד והצידה לדרך ידועה קושיא מפורסמת בעניין התשובה דהנה על כל לאו אשר יחטא האדם ישנו מצוות עשה של תשובה, א"כ נמצא דכל הלאווין שבתורה הוי כלאו הניתק לעשה ואמאי מי שעובר על לא תעשה לוקה הרי קיי"ל במכות יד: ופירש"י שם וז"ל דבא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו שנתק הכתוב את העשה להיות ענשו של לאו ותיקונו לומר לא תעשה כך ואם עשית עשה זאת והפטר עכ"ל. וא"כ...- במה אברך
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 122
- תודות: 6
- הערות: 2
-
לבקש גדולות מול מלך שומע
עשרת ימי תשובה אינם עוד תאריך בלוח השנה. הם מרחב זמן שבו היקום כולו עוצר את נשימתו, ימים שבהם המלך נמצא בשדה, קרוב, מקשיב, וממתין לפסיעותינו. ברקע הימים הנוראים הללו, מהדהדים דברי חז"ל על הפסוק המכונן בתהילים: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוקי יעקב". הגמרא במסכת ראש השנה מעוררת שאלה פשוטה לכאורה: מהו אותו חג שבו הלבנה מתכסה ומסתתרת מעין כל? התשובה הברורה היא ראש...- התורה
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 121
- תודות: 5
- הערות: 1
-
ביאורים בדברי הרמב"ן בסוגיית ביטול חמץ פסחים דף ד ע"ב
מהלך דבריו: ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע. המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב. התוס' הקשו עליו תרתי ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'. והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי: אין כאן לשון הפקר, [ובממון הפקר בלשון ביטול ל"מ, והלשון 'כעפרא' העפר אינו הפקר]. ואין כאן את תנאי עשיית ההפקר [א"צ...- קוצר ברינה
- 18 דקות זמן קריאה
- צפיות: 185
- תודות: 9
- הערות: 2
-
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד
מצות חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד מאמר חנוכה תשפ"ו א. בנוסח דעל הנסים אנו אומרים שגזרה מלכות יון הרשעה 'להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך', נוסח זה מלמדנו שכלל גזירות יון הרשעה מתבטאים הם בלשוננו בחלוקה לשתים, 'השכחת התורה', ו'העברה על דת'. חלוקה זו עומדת בפנינו לעיון, דהלא השכחת התורה היא פרט מכלל מיני העברה על דת, ומדוע חולקת היא מקום לעצמה בהודאה דעל הנסים. והנה המצות המעשיות של כל...- כתונת תשבץ
- 8 דקות זמן קריאה
- צפיות: 328
- תודות: 10
- הערות: 4
-
דעת הר"מ ביחץ ובדין עניית דברים על המצה
א אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב עמרם גאון מפורש כן. הטעם, כתב אבודרהם ומפני מה נהגו לפרוס המצה קודם ההגדה, כדי שלא יאמר הא לחמא עניא...- אבא ביתך
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 7
- הערות: 3
-
ניהוג האבילות בתשעת הימים מראש חודש
תנן (תענית פרק ד) שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת, ובגמ' (תענית דף כט עמוד ב) איתמר עלה אמר רב לא שנו אלא לפניו אבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור, ומסיק שם אמר לך שמואל תנאי היא דתניא כו' ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד ותניא אידך ונוהג אבל מראש...- הצעיר שבחבורה
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 177
- תודות: 8
- הערות: 9
-
משנכנס אדר מרבין בשמחה
משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, אך את הדין שמשנכנס אדר מרבין בשמחה השמיטו. והמגן אברהם (סי' תרפ"ו סק"ד) והחיי אדם (כלל קנ"ה) והמשנ"ב...- תלמיד חכמי הדור
- 16 דקות זמן קריאה
- צפיות: 531
- תודות: 10
- הערות: 7
וצפיר העיזים הגדיל עצומיו
קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא.
וזה לשון הכתובים שם...
הנה בגדר מצוות נר חנוכה יש לחקור מה עניינה, והנה פשוט שיש בה ענין לפרסם הנס. אך נראה דיש בזה עוד ענין לבד מפירסום הנס לאחרים כדמוכח משיטת התוס' דס"ל דלתירוץ הגמ' דברייתא דמשתשקע החמה וכו' אתי לשיעורא אפשר להדליק אף לאחר החצי שעה. ולכאורה הרי אין בזה פירסומי ניסא לפי שאין עוברים ושבים, ומוכח מזה...
עליית מלכות יָוָן לגדולה
בתחילת ימי בית המקדש השני הגיעה שעתם של עם בני יָוָן לעלות לגדולה, לכבוש את כל מדינות העולם תחת מלכותם, ולרדות בהם במשך שנים רבות, לגבות מהם מיסים שונים, ואף להשליט בהם את תרבותם – תרבות יָוָן.
הצורה בה שלטו היוונים על העמים הרבים הנתונים למרותם, היתה על ידי כך שמלכי...
שאלה: האם מקיים המנהג בשתיית חלב? או שמא צריך דוקא גבינה וכדומה?
תשובה: מנהג זה הוזכר ברמ"א בשו"ע תר"ע סעיף ב', וז"ל: "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב".
מקור דברי הרמ"א בפי שמובא בדרכי משה הוא מהר"ן והכל בו, וז"ל הר"ן (על הרי"ף) שבת י, א "וע"י אשה...
זמר לחנוכה
שיר ושבח לפני צור ישועתנו על ישועתנו מד' גלויות ובכללם גלות יון ייסדו הר"ר מרדכי ז"ל וחתם שמו בראשי החרוזות
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ. מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר...
"כתבו לכם על קרן השור"
א."והארץ היתה תוהו ובהו זהו גלות מדי, וחושך זה גלות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל"
[בר"ר ב' ד', ויק"ר יג' ה']
כתוב כאן כי התואר "חושך" מתייחס למלכות יוון, וסיבת הדבר שדווקא יוון קיבלה תואר זה של "חושך"...
נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום.
א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא...
בס"ד
מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד).
השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש...
יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה:
הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם...
עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר:
תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה...
הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה
תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה)...
בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם.
ובחי'...