במעגל השנה
-
מלחמת החושך באור - חלק א'
האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית? הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה. וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים, צדיקים נגד רשעים, האם הם סמכו על הנס? והרי זה ודאי שהם ידעו שבדרך הטבע אין להם ולו את הסיכוי הקלוש...- שירת העשבים
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 252
- תודות: 8
- הערות: 4
-
נשים בספירת העומר
האם הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם נשים חייבות בפשטות רוב הראשונים הלא הם החינוך הרמב"ם והמאירי ועוד ס"ל שספירת העומר הוי מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות וכך נפסק להלכה אמנם דעת הרמב"ן בקידושין [לג:] אינו כן וז"ל: ובמצות עשה שאין הזמן גרמא שייר טובא מורא וכבוד בכורים וחלה כסוי הדם ראשית הגז מתנות ספירת העומר וכו' עי"ש, הרי לנו להדיא שהרמב"ן אחז שספירת העומר הוי מ"ע שאין הזמן גרמא, ולכאו' דבריו צ"ע...- הכהן הגדול
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 518
- תודות: 8
- הערות: 5
-
ימי השובבי"ם חלק ב' - מנהגים
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם. מנהג א' - תענית: מנהג זה נחלק לשתי דרכים: א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת. מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל: וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו: וכן כתבו גם המטה משה, הלבוש, והמגן אברהם - עיין לשונם הזהב במאמר הקודם. ב. להתענות בכל שנה מ' ימים...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 314
- תודות: 12
- הערות: 4
-
'אילו קרבנו לפני הר סיני', מה המשמעות בזה?
עצם ההתקרבות להר סיני היא בעלת משמעות ידועה ומפורסמת שאלת העולם, על לשון הפייט (בהגדה של פסח): ותמהו רבים מה היא המשמעות של ההתקרבות להר סיני בלא התורה, והרי לכאורה כל ההגעה להר סיני הייתה על מנת שתינתן לנו התורה, ובלעדיה אין שום משמעות לאותו המאורע, ואם כן מדוע יסד הפייט 'דיינו'? והנה תירוצים רבים נאמרו בקושיא זו, אבל האמת היא כי לא מעצמו דיבר אותו פייט, אלא כבר בחז"ל נתבאר כי עצם ההתקרבות...- אברך מעמיק
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 353
- תודות: 17
- הערות: 3
-
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב' פירוט מנהגי "בין המצרים" איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז. ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או טייפ וכדומה[1]. אין נושאין נשים: כתב הרמ"א סימן תקנ"א סעי' ב' ונוהגין להחמיר שאין נושאים נשים...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 377
- תודות: 6
- הערות: 3
-
מגילת איכה
מבנה כללי : קינה א מאות א-כ החצי הראשון של הקינה, המקונן מקונן בל' נסתר על חורבן העיר והאומה מתוך תמהון עצום וקושי להעלות מילים בצורה גלויה, כאשר באות ט כבר העיר מתחילה לדבר ראה ה' את עניי אך עדיין בנסתר כי הגדיל אויב, ובאות כ מוסיפה ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה כהפניה לחצי השני של הקינה. מאות ל-ת העיר מדברת על עצמה (למעט אות פ שחוזרת ללשון נסתר בעוד בקינות הבאות ב ג ד האות פ משונה שמקדימים...- ישעיהו מנחלת דן
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 208
- תודות: 6
- הערות: 5
-
מהות הסוכה - הריצוי והחיבור המחודש עם השכינה
א. מהות הסוכה - הריצוי והחיבור המחודש עם השכינה הקושיה אודות זכר ענני כבוד: נשאלת השאלה, מדוע אנו עושים זכר דווקא לענני הכבוד, ולא לניסים אחרים גדולים לא פחות, כדוגמת הבאר שהלכה עם ישראל במדבר, או המן יום יום? הלא גם ניסים אלו היו ביטויים להשגחתו הפרטית של הקב"ה על עמו. בספר "ראש דוד" להחיד"א (פרשת אמור) מביא שלושה תירוצים: 1. המן והבאר ניתנו רק לאחר שבני ישראל התלוננו וביקשו, ואילו ענני...- חנני
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 57
- תודות: 12
- הערות: 2
-
אַלֶכְּסַנְדְּרוֹס מֶלֶךְ יָוָן וְשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק (פֶּרֶק רִאשׁוֹן)
וצפיר העיזים הגדיל עצומיו קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא. וזה לשון הכתובים שם: וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל [יובל הנהר] וְלוֹ קְרָנָיִם...- יוסף צ. הירשמן
- 22 דקות זמן קריאה
- צפיות: 257
- תודות: 8
- הערות: 2
-
האם מותר לעשות תשובה בבית הכסא? והאם מצות תשובה צריכה כונה?
דברי הפמ"ג והשעה"צ שמותר להתוודות במקוה א. בשו"ע סימן תרו ס"ד ובמשנ"ב ס"ק יז מובא המנהג לטבול בערב יום כיפור. ובמ"ב שם ס"ק כא כתב דיש אומרים דטעם טבילה זו הוא משום תשובה, ולכן יש לטבול שלש פעמים. ובשעה"צ אות כב כתב: "ולענין וידוי כתב הט"ז דעכשיו נהגו הרבה אנשים להתוודות במקוה, ועיין בפרי מגדים דאין להזכיר שם השם בגלוי ראש, ומים זכים ולבו רואה את הערוה ג"כ אסור [וכ"ש אם מצוי שם לראות ערות חברו...- אל'יהו
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 225
- תודות: 11
- הערות: 7
-
בעניין קריאת מגילת איכה
בעניין קריאת מגילת איכה בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד). ברכה בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו הלכות שבעה עשר בתמוז ותשעה באב), עכ"ד. וכן כתב המרדכי (מגילה פרק ב רמז תשפג, הגהות מרדכי מועד קטן רמז...- גרינפלד
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 350
- תודות: 4
- הערות: 2
בס"ד
האם שירת האזינו כנגד תשובה???
מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא???
האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד???
האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה???
מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה???
מהם הקבלות בבחינת הקלות???
איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים???
האם תשובה היא דבר קשה???
מהו מעוות לא יוכל לתקון???
כיצד...
קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו'
כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות.
ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות...
הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף
מקור הדין וטעם האיסור[1]
בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים...
ב"ה במאמר הזה נדון:
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
כשלא בא לבקש סליחתו
כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה
מחילה במזיק בגרמא
באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב
ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...
שני חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו
ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...
אכילה בערב יום כיפור
"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב)
והמגיד משנה...
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א)
ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר...
"זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון"
בפסיקתא רבתי איתא, "למה אומרים י' פסוקים? כנגד י' מאמרות שבהם נברא העולם, שביום זה כל העולם עומדים בדין לפני הקב"ה, והעולם מתחייב כליה, מפני שבריותיו מלוכלכים בעבירות, והקב"ה מזכה עולמו, נמצאת אומר כאילו בו ביום נברא העולם.
וכתב האר"י [בכוונות ר"ה] "ודע...
ראש השנה – חלק ב'
יש רגע אחד בתוך ג' שעות הראשונות של יום ראש השנה שכל העולם כולו נסקרין בו בסקירה אחת!
ה. וכולן נסקרין בסקירה אחת, יל"ע היכי משכחת לה שיהא יום ראש השנה אחד בכל העולם כולו, והנה מובא בשו"ע סימן תקצ"א סעי' ח' לא יתפלל ביחיד תפילת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום, וכתב המ"ב...
ראש השנה – חלק א'
בארבעה פרקים העולם נידון כו', יל"ע דעל ג' פרקים אכן נתפרש מקור בברייתא, אבל על שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון כו' לא נתפרש בברייתא מקור!
א. ראש השנה ט"ז א' מתניתין בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין...
כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום.
והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי...
מדוע קוראים פרשת נצבים לפני ראש השנה??? >>> מה הביאור אתם ניצבים 'היום'??? >>> מתי זמן הדין בראש השנה??? >>> האם ג' ספרים שנפתחים נגד שלש כתות??? >>> מתי התשובה קורעת גזר דין??? >>> האם הדין בראש השנה על עולם הבא או עולם הזה??? >>> מתי הוא יום הדין הגדול והנורא??? >>> האם צריך פשפוש במעשים בראש...