סוגיות בש"ס
-
רובא וחזקה ברובא דליתא קמן ואיתא קמן
רובא וחזקה מי עדיף תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא אתי שפיר הכא." ע"כ. ומקושית תוס' נראה דהבין דיש סברא שאזלינן בתר רוב, וסברת חזקה היא סברא...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 9
- הערות: 11
-
קנייני גזילה
א. בש"ס מבואר בכמה דוכתי דבכל גניבה וגזילה בעינן מעשה קנין ובלאו הכי לא חשיב מעשה גניבה, דהנה בכתובות (לא,א) תניא הגונב כיס בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שיבוא לידי איסור סקילה, היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת וגניבה באין כאחד, והק' בגמ' ודאפקיה להיכא אי דאפקי לרשות הרבים איסור שבת איכא איסור גניבה ליכא, דהא משיכה לא קניא ברשות הרבים, ואוקמיה רב אשי שצירף ידו למטה משלשה...- מנורה בדרום
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 111
- תודות: 7
- הערות: 2
-
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא
בגדרי חזקת הגוף ותרתי לרעותא (כתובות דף ט' ע"א) הגמ' אומרת שבעל שבא לבי"ד ואומר שבא על אשתו בביאה ראשונה ונמצא שהיא כבר בעולה הדין הוא שהיא נאסרת עליו ומקשה הגמ' ואמאי ס"ס הוא ספק אם הביאה הייתה תחתיו או לא תחתיו ואת"ל תחתיו ספק אם זה היה ביאה ברצון או ביאה באונס (שהרי רק ביאה ברצון אוסרת) והגמ' תירצה שמיירי שהיה רק ספק אחד וזה קיים בשני אפשרויות א) כשקדשה שהיא הייתה קטנה פחותה מבת ג' (ועיין...- יאיר החושב
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 175
- תודות: 6
- הערות: 3
-
בורר - גדרי המלאכה
בורר - גדרי המלאכה הצעת הסוגיא ת"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח ולא יברור ואם בירר חייב מיתה וברש"י היו לפניו מיני אוכלים ולא גרסינן שני ובתוס' היו לפניו ב' מיני אוכלים גרסינן וכן פי' ר"ח דבאוכל מתוך אוכל שיייכא ברירה שבורר אותו שאינו חפץ לאוכל מתוך אותו שחפץ לאכול דאותו אינו חפץ בו חשיב פסולת לגבי אותו שאינו חפץ לאוכלו וכן משמע בירושלמי דגרס הבורר אוכלים מתוך אוכלים חזקיה...- עוזי ומגני
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 387
- תודות: 8
- הערות: 2
-
שור שחוט לפניך - כתובות טז.
שור שחוט לפניך / טז. תוכן: הצגת הסוגיא הסבר רש"י בתירוץ הגמ' הסבר התוס' הסבר בעל המאור הבנת הרמב"ן שיטת הרמב"ם בפיהמ"ש ביאור הגמ' ע"פ הרמב"ם הצגת הסוגיא במתני' (טו:) "האשה שנתארמלה או שנתגרשה, היא אומרת בתולה נשאתני, והוא אומר לא כי, אלא אלמנה נשאתיך, אם יש עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע - כתובתה מאתים; רבי יוחנן בן ברוקה אומר: אף חילוק קליות ראיה. ומודה ר"י באומר לחברו שדה זו של אביך היתה...- מרכז
- 21 דקות זמן קריאה
- צפיות: 259
- תודות: 5
- הערות: 2
-
בגדרי דין כדי רשעתו ובדין מיתה ומלקות
בדין פטורא דכדי רשעתו במיתה ומלקות וביאור פשט הסוגיא מכות י''ג ב' והמסתעף בגדרי פטורא דכדי רשעתו א} בסוגיא מכות י''ג ב' מבואר מחלוקת התנאים האם חיבי מיתות פוטר ממלקות מדן כדי רשעתו[כשם שחיוב ממון פוטר ממלקות מקרא הנ''ל] ומצינו בזה ג' שיטות לדעת ר' ישמעאל לעולם חיב מלקות בכל סוגי המיתה אינם פוטרים ממלקות, וביארה הגמ' שיטתו דאין דנים בזה פטורא דכדי רשעתו כיון ד''מיתה ומלקות מיתה אריכתא היא''...- אברך קלאסי
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 498
- תודות: 8
- הערות: 4
-
אדני השדה
מהותו ושמו ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור. ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם מרבי מאיר ב"ר קלונימוס שהכוונה לחיה ששמה ידוע (שממנה עושים כשפים) וז"ל 'וכמין חבל גדול יוצא משורש...- זרח לווין
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 1K
- תודות: 12
- הערות: 17
-
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה
בפלוגתת הרש"ש והמנח"ח בחילוק בין מלאכת זורע ואופה הצעת הסוגיא כתב הרש"ש דף ע"ג "הן אף כל זמן שלא נשרש כמאן דשדי בכדא דמי, מ"מ כיון דע"י זריעתו עתה ישרש אח"כ, חייב, כמו אופה וצולה דחייב אע"פ שנאפה ונצלה אח"כ מאליו, והנה אם לקט הזרע קודם שנשרש נראה דפטור למפרע על מה שזרע, כיון דלא נתקיימה מחשבתו, וד"ז יש ללמוד מבעיא דרבב"א בריש מכלתין, דאם רודהו קודם שנאפה פטור, וגדולה מזו משמע בתוס' קרבן...- עוזי ומגני
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 137
- תודות: 7
- הערות: 3
-
גדרים ויסודות בקנין חצר
מתפרסם לע"נ הבה"ח יששכר דב ז"ל בן יבדלחט"א ר'שלמה, ולישועת אברהם ישעיהו בן שושנה בקרוב ממש. א. ב"מ דף י,ב תניא "אם המצא תמצא בידו, אין לי אלא ידו גגו חצרו וקרפיפו מנין ת"ל המצא תמצא מכל מקום", וזהו לעניין גניבה דחצרו כידו, עוד איתא שם לעניין גט "תניא ידה, אין לי אלא ידה גגה חצרה קרפיפה מנין ת"ל ונתן מכל מקום", ומבואר בזה דקנין חצר הוא מן התורה אמנם הני קראי כתיבי רק בגירושין וגניבה, ויש לעיין...- מנורה בדרום
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 372
- תודות: 7
- הערות: 4
-
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב
גילוי דעתא בגיטא ודברים שבלב תוכן : פתיחה ביאור נוסף בשורש המחלוקת נפקא מינה א' בין ביאורי הסוגיה - מחלוקת המפרשים באומדנא דמוכח הבנת גילוי הדעת במעשה שבגמ' נפקא מינה נוספת בין הדרכים האמורות - מחלוקת התוס' והרשב"א ביאור בדברי רש"י לאור האמור (פה עד למטה צריך להיות ריק – לא יודע איך עושים את זה... דברי התוס' רי"ד בביאור שורש המחלוקת ----------------------------------------- – ביאור דברי...- מרכז
- 27 דקות זמן קריאה
- צפיות: 515
- תודות: 5
- הערות: 4
סמוך מיעוטא לפלגא
כתובות ט. האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו ואמאי ספק ספיקא הוא ספק תחתיו ספק אין תחתיו ואם תמצא לומר תחתיו ספק באונס ספק ברצון לא צריכא באשת כהן ואיבעית אימא באשת ישראל וכגון דקביל בה אבוה קידושין פחותה מבת ג' שנים ויום אחד, ומבואר דבאשת ישראל רגילה סמכי' אספק ספיקא ואינה...
איתא בגמ' כתובות ה, ב. ואם תימצי לומר לדם הוא צריך ופתח ממילא קאתי הלכה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר או הלכה כרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ואם תימצי לומר הלכה כר' יהודה מקלקל הוא אצל הפתח או מתקן הוא אצל הפתח
ויש לעיין בדעת ר' יהודה מה נשתנה בזה שמקלקל.
ולהבין זה יש להקדים שורש עניין...
רובא וחזקה מי עדיף
תוס' הק' "וא''ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ''ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף, וי''ל דלרב אחא בר יעקב בעי דלא קים ליה חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא, אלא ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רובא אע''ג דאיכא חזקה כנגד הרוב, דאוקי גברא שמזין עליו...
הנה מצינו ב' סוגי רוב, רובא דאיתא קמן ורובא דליתא קמן, ויש לברר, מה יותר חשוב וחזק, ונביא אי''ה המקורות לכאן ולכאן, וננסה לבארם בס''ד.
מקורות שרובא דאיתא קמן יותר חשוב
א.
בשמעתא דרוב במס' חולין דף יא. תחילת הסוגיא היא, מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא, ואמרי' שם דאמנם שמענו מקרא דאחרי רבים...
מקור הדין
חולין דף יא.
"מנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא מנלן דכתיב אחרי רבים להטות רובא דאיתא קמן כגון ט' חנויות וסנהדרין לא קא מיבעיא לן כי קא מיבעיא לן רובא דליתיה קמן כגון קטן וקטנה מנלן"
ומדבקשה הגמ' מקור לרובא דליתא קמן, ולא למדה מאחרי רבים להטות כמו גבי סנהדרין, משמע דמלבד החילוק...
בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד.
רוב - אחוזים או לא אחוזים?
הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה...
יש לעיין בדברי רש"י בבבא קמא דף ס' ע"ב, שכתב שאין פיקוח נפש דוחה איסור להזיק [עיין באורך בשו"ת בנין ציון סי' קסז והלאה דפסק כן להלכה] ולכאורה הדברים תמוהים, דהא קיי"ל בכל מקום דפיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה, לבד משלוש החמורות, ומהיכי תיתי שאיסור ממוני גרידא לא ידחה ומה גם דכבר מצינו שהתירה...
במאמר הקודם הקשינו על תוס' שאומר שעבד עברי הנמכר לגוי אינו נקנה בשטר כי זה נלמד מאמה עבריה שנלמדת מקידושי אשה, וגוי אינו בתורת קידושין. אבל תמוה, שלפי ר' חסדא זה נלמד מעבד כנעני ואמאי לא נלמד להכא.
והיה נראה לתרץ, דהנה הגמ' שם מקשה, וז"ל:
ומתרצת הגמ' וז"ל:
ואם כן, לפי ב' התירוצים גם לר'...
איתא בקידושין דף י"ד ע"ב:
היינו שהגמ' מבארת שאי אפשר ללמוד מעבד עברי הנמכר לגוי - שמבואר בו שנקנה בכסף – לשאר עבדים (עבד הנמכר לישראל, מכרוהו בית דין, וכן אמה עבריה) שגם הם יוכלו להיקנות בכסף, כי אפשר לדחות ששאני גוי שכל קניינו בכסף.
ומבאר ברש"י שגוי בכל מקום קניינו רק בכסף ולא במשיכה שנאמר...
א.
בסוגיא דכתובות יט: מבואר דעדים החתומים על השטר ובאו עדים אחרים לפסלם ולומר שהם קטנים או פסולי עדות הו"ל תרי ותרי, והיינו שנחשב שיש עדות שאין העדים החתומים פסולים.
וכתבו התוס' שם (ד"ה ואם) דפסולי עדות דקתני לא שאומרים שעדיין פסולים דאם כן אמאי אין נאמנים אלא פסולי עדות הוו אז ועתה מודים שהם...
צידי רה"ר בקנין דמעכשיו
א.
כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו...
זיקה אחר מיתה
א.
גמ' הו"א מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה, וילה"ס דכוונת הגמ' אם כוונתה לומר דבאמת לא פקע הזיקה והיא קיימת גם אחר מיתה או דהזיקה ודאי פקעה דהא אינה קיימת אלא דאיסור קרובות נשאר וכמו בכל אשה דאיסור קרובותיה נשאר גם אחר שפקעה האישות בגט או במיתה [ואף דמבואר...