סוגיות בש"ס
-
בסוגיא גיררה חולדה, ובסברת אין לדבר סוף
בסוגייא גיררה חולדה, ובסברת אין לדבר סוף בדברי המהרש"א פסחים ט. משנה אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דאם כן מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף: ובגמרא מדיק' טעמא דלא חזינא דשקל הא חזינא דשקל חיישינן ובעי בדיקה ואמאי נימא אכלתיה וכו'. והעיר המהרש"א שם (ד"ה גמ' טעמא דלא חזינא) וז"ל ואגופא דמתני' בלא חזינא דשקל דקתני ביה טעמא דא"כ אין לדבר סוף לא קשיא ליה בלאו האי טעמא נמי לא...- נדיב לב
- מעודכן:
- 12 דקות זמן קריאה
- צפיות: 705
- תודות: 3
- הערות: 3
-
ת"ר ארבעה נשים יפיפיות היו בעולם, - מגילה ט"ו - חלק א'
מסכת מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בריאתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא ״רחב״ ״רחב״ ולא איכפת לי! אמר ליה: כי קמינא ביודעה ובמכירה. יש שהקשו על הברייתא מ"ט לא נמנו בני...- נחמן ל.
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 308
- תודות: 12
- הערות: 4
-
הגרמה
מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון הגרמה בשאר טבעות מתני' "השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה" גמ' "רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר' יהודה, ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה, אבל בשאר טבעות לא, ובשאר טבעות לא והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר השוחט בשאר טבעות אע''פ שאין מקיפות את כל...- עוזי ומגני
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 198
- תודות: 9
- הערות: 3
-
קנין קידושין חלק א'
א. במתני' ריש קידושין האשה נקנית בכסף שטר וביאה, והנה דבר פשוט הוא דאין קנין הבעל באשתו קנין ממון כקנית שדה ובית, וד״ז מוכרח מהא דילפינן לקמן מיניה (ד,ב) מהא דכתיב 'כי יקח' ולא כי תלקח דהיכא דיהבה איהי לדידיה דמים וקדשתו לא הוו קידושין, וכתב עלה רש״י דבאמת מסברא היה שייך שהיא תתן המעות כיון דכסף עביד אישות ומה לי כסף דידיה מה לי כסף דידה, וזה פשוט דאם היה קנין זה קנין ממון כשדה ובית אין לדמות...- מנורה בדרום
- 9 דקות זמן קריאה
- צפיות: 3K
- תודות: 5
- הערות: 4
-
בגדרי מעכשיו ולאחר ל'
בגדר מעכשיו ולאחר ל' תוכן העניינים ענף א' יבאר דבריו של הקה"י בגדר מעכשיו ולאחר ל' ענף ב' יבאר דברי הרשב"א שמעכשיו ולאחר ל' עניינו מפרשת חוץ ובביאור עניינו של פרשת חוץ ענף ג יבאר ביאור חדש שמעכשיו ולאחר ל' עניינו בקידושין מעניין זיקת היבום ובממונות עניינו מפרשיית שיעבוד נכסים ומשכון הגמ' שאלה שאין הבעלים מקנה את הכפל והרי הוי דשלב"ל ועונה הגמ' בשני אפשרויות א') "אמר רבא נעשה כאומר לו...- יאיר החושב
- 33 דקות זמן קריאה
- צפיות: 101
- תודות: 6
- הערות: 2
-
בגדר המלקות בעדים זוממים דבן גרושה וחלוצה
המשנה במכות דף ב ע"א: "כיצד העדים נעשים זוממין : מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה, אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה ארבעים...". טעם הדין מוסבר בגמ': "דאמר קרא 'ועשיתם לו כאשר זמם' - לו ולא לזרעו" - בן גרושה נפסל, ופסולו עובר לזרעו אחריו. מכח הפסוק לא ניתן להעביר פסול זה לבני העדים, ולכן גם הם אינם נפסלים. ואם תאמר: "ולפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה?"...- פלדמן
- 11 דקות זמן קריאה
- צפיות: 268
- תודות: 9
- הערות: 4
-
קנין חליפין
א. בב"מ מז,א מבואר דאם אמר לקנות חמור בפרה וטלה ומשך את הפרה ועדיין לא משך את הטלה לא הוי משיכה מעליא ולא קנה החמור, והיינו דאין הקנין חל במה שנתן לו חליפי החמור אלא ע"י מעשה המשיכה הקונה את החמור, וכיון דלא משך אלא מקצת חליפי החמור לא הוי משיכה המועלת ולא קנה את החמור, ומאידך לקמן מיניה שם (מח,ב) מבו' דאם מכר בית באלף זוז ופרע מהם חמש מאות זוז קנה ומחזיר לו את השאר, ומבואר מזה חילוק גדול בין...- מנורה בדרום
- 7 דקות זמן קריאה
- צפיות: 147
- תודות: 7
- הערות: 2
-
מצוותי'ה אחשבי'ה' - חשיבות לעומת מציאות פשוטה
ע''כ הובאו שיעורים בחשיבות בכמה אופנים. שיעור שהאדם פועל להחשיבו ע''י אכילה או הצנעה (ועפ''ז יתכן גם באו''א ויתברר בהמשך הדברים) ויש להשיעורים המוסכמים, דיש לברר מתי הוסכם עליהם ומי המסכימים עליהם. והנה בעולה מדברינו יש לברר: א. מהו הקובע לחשיבות בדברים המוסמכים לכל ב. אי מידי דחשוב בהצנעה יחשב ע''י אכילה (של דבר כמותו לדוג' בהוצאה שא''א להוציא את הדבר שאכלו) וכן להיפך במידי דאכילה. ג. מחוייב...- מחכה
- 10 דקות זמן קריאה
- צפיות: 356
- תודות: 3
- הערות: 2
-
הקדושה שבה קידש שלמה את רצפת העזרה
בענין מה שקידש שלמה רצפת עזרה לדעת ר'' יהודה (זבחים נט.-ס.) ננסה להעמיד נידון, ובתקוה שבל"נ נצליח להשיג בהירות בכל הפרטים. ומכיוון שלא כל הדברים מבוססים מספיק, יה"ר שלא נכשל בדבר הלכה ח"ו. בגמ' מובאת שיטת רב שמזבח שנפגם נפסלו כל הקרבנות, ומתקשה הגמ' שדין זה נסתר מדברי רב שמזבח פנימי שנעקר מקטירים קטורת במקומו, ומיישבת "מודה רב בדמים". ומשווה זאת הגמ' למחל' רבי יהודה ורבי יוסי לגבי מידות מזבח...- פנחס ע
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 234
- תודות: 9
- הערות: 3
-
הספיקות לקולא וגדריהם
בדיני הספיקות לקולא וגדריהם א} מצינו כמה סוגי ספיקות שדינם לקולא ויש לחדד הגדרים וההבדלים ביניהם א- ספק דאוריתא לקולא לדעת הרמב''ם ב- ספק ערלה בחו''ל שהוא לקולא גם להצד דאיסור ערלה בחו''ל הוא הלל''מ [קידושין ל''ח] ג- ספק ממזר שהוא מדאוריתא לקולא [ר''פ עשרה יוחסין בקידושין] ד- ספק דרבנן דלכו''ע הוא לקולא. ב} והנה בדין ערלה מצינו שהיו מאכילים זל''ז והיו מספקי אהדדי בלי לגלות שזה ערלה בחו''ל...- אברך קלאסי
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 221
- תודות: 12
- הערות: 3
תורת חשיבות שייכת בכו''כ הלכות. אחשביה, היינו שבדין מדיני תורה תהיה חשיבות לדבר ותועיל חשיבותו לחיוב או לפטור או לחלות אחרת.
והנה יל''ע בדין אחשביה האם משפיע לדין אחר מדיני תורה ואם זהו בכל עניין או דווקא בדינים שנתפרש בהם האיסור. והנה בזה יש להעתיק הדינים שבהם דנו מחשיבות בדין אחד לדינים אחרים...
ננסה לכתוב בעזה"י כמה דברים שנראים סותרים בחי' הריטב"א מסכת יבמות, חלקים ראיתי או שמעתי מאחרים וחלקם חנני השי"ת.
א. ריטב"א ע"ט ב' בפשוטו מבואר וכ"כ באחרונים דס"ל דלמ"ד יש זיקה ערוה לאחר נפילה בעיא חליצה מדאו' בין קידושין בין נישואין לאחר נפילה וכן נעשה פצו"ד לאחר נפילה אליבא דר"ע.
ב' ריטב"א...
שומרת יבם שנפלו לה נכסים
א.
כתובות פ: מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים מודים ב״ש וב״ה שמוכרה ונותנת וקיים מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה ב"ש אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב וכו', וברש"י (ד"ה ב"ש אומרים) ביבמות פרק החולץ קא מפרש מאי שנא רישא כשהיא קיימת דלא פליגי שאין לו כח...
האשה שנפלו לה נכסים
כתובות עח. מתני' האשה שנפלו לה נכסים וכו'.
א.
המתבאר מתוך הסוגיא דאיכא כמה חילוקי דינים בכמה אופנים עם סברות רבות וצריך לבארם,
א' נפלו לה נכסים עד שלא נתארסה ונתארסה -דלכו"ע תמכור לכתחילה.[ולרש"י בכתיבת ידו בפי' ראשון - האמרו לפני ר"ג רצו לומר שלא תמכור אפי' בדיעבד, והיה צד...
סתירות וקושיות בדין ברי וחזקה
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והקשה בתורי"ד על תי' הגמ' דהא בב"ק (מו.) בהא דניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא...
איתא בגמרא (בבא בתרא דף ח ע"ב), וז"ל הגמרא:
היינו שמבואר בגמרא שמותר לאנשי העיר לקחת כסף שניתן לקופה ולתת אותו לתמחוי, וכן להיפך, וכן לשנות את שימוש הכסף לכל מה שירצו.
ור"ת שם מבאר, שלכל מה שירצו כולל גם דברי הרשות – כגון נר לבית הכנסת או שומרים לעיר. וז"ל ר"ת (בתוס' שם ד"ה ולשנותה):
ר"ת...
הטעם דמהני ברי וחזקה לכו"ע
א.
כתובות יב: א"נ עד כאן לא קאמר ר"ג התם אלא דאמרי' אוקמה אחזקה אבל הכא מאי חזקה אית ליה להאי, ומבואר בגמ' דהגם דנח' אמוראי בהאי דינא דברי ושמא, מ"מ היכא דאיכא חזקה בהדי הברי מהני לכו"ע.
והנה בשלמא כאן גבי ספק מתי נבעלה אם תחתיו או לאו תחתיו הוי חזקת בתולה אמנם גבי...
ברי גרוע ושמא טוב
א.
כתובות יב ע''ב אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה, והקשו התוס' (ד"ה רב) תימה דרב יהודה גופיה אית ליה בריש הפרה (ב''ק...
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
הנה סברת ר"נ ור"י הוא דאמרי' אוקי ממונא בחזקת מריה, ומבואר דמה דלא ס"ל ברי עדיף היינו...
בדעת המ"ד דברי ושמא ברי עדיף
א.
כתובות יב: אתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב יהודה ורב הונא אמרי חייב ורב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ברי ושמא ברי עדיף רב נחמן ורבי יוחנן אמרי פטור אוקי ממונא בחזקת מריה.
ובביאור שיטת רב הונא ורב יהודה דברי עדיף ידועים דברי הפנ"י...
התחלנו ביישוב דעת רבא דס"ל דאיכא טענת אונס מעיקר הדין בכל תנאים [ורק בגט גזרו משום צו"פ], והבאנו בזה כמה פירושים. והארכנו בדעת החמד"ש שדן מצד דאונס לאו כמאן דעביד.
אונס בגיטין - תולה בדעת אחרים
א.
וברא"ה כאן נראה פי' אחר באונס דתנאים בטעם דאפשר לטעון טענת אונס ולא נתקיים המעשה, דהנה כתב הרא"ה...
אונס ביום אחרון
א.
נחלקו האחרונים מה דין אונס ביום אחרון, כגון אם התנה על דבר מסויים אם לא יעשנו עד יום פלוני, וכל הזמן היה יכול לעשותו ורק דחהו לאח"כ וביום האחרון נאנס מלעשותו, אי נימא דיכול לטעון דאנוס היה או דאמרי' ליה דהו"ל לעשותו קודם.
הנה שי' האגודה (הובא בב"י חו"מ סי' ר"ז) דאונס ביום...