- מתחיל חוט נראה לפשוט
- תאריך התחלה
בעיה שלך שאתה רואה את זה כחוצפה.
אינני רואה פסול בלהיות פשטן, וכי כולם צריכים להיות עמקנים ולהתלמדן בסברות?
מעלת ת"ח יכולה להיות גם בפשטותו, ואם אתה רואה בזה חוצפה,
סימן הדבר שאתה הוא זה שמודד ת"ח לפי הלמדנות הנתפסת כיום בעולם הישיבות....
אצלי ת"ח הוא מי שיודע בכל מקום ששואלים אותו, או מי שלא היה סיפק בידו ללמוד את כל התורה מאחר והוא לומד בדרך עולם הישיבות, אז בקי הוא בנשים נזיקין על בוריים.
ומאחר שכך, יש הרבה מאוד דרגות בידיעה והבנה.
מרן הגראי"ל היה ת"ח בקנה מידה אבל בצורה פשטנית, מרן הגר"ח היה ידען עצום וכמעט לא השקיע בלמדנות (למרות שידע לעשות את זה), מרן הגרי"ג הייתה לו דרך מחודשת בתוך הפשטנות, ומרן הגרב"ד למדן אמיתי.
אין זו חוצפה ח"ו אלא כל אחד לפי טבעו, אבל כולם ת"ח בקנה מידה עצום.
אינני מחשיב את התורה של כל אחד ואחד לפי פלפולי הסברות הלמדניות שלו, אלא לפי שקיעותו, ידענותו, ועמלו.
אתה הוא זה שמחשיב את הלמדנות ולפיכך האמירה לפיה הגראי"ל פשטן היא "חוצפה"...
אבל כן עשה זאת בספריו, למעיין שם.
ואני כן מזדהה עם כל מילה,
כי כל אחד לפי טבעו,
וכמו שאמר רבי זושא מאניפולי: בשמים לא יענישו אותי כי לא הייתי אברהם אבינו, אלא כי לא הייתי זושא...
(כתבתי זאת, כי יש כאלו שחושבים לדמות את עצמם לאחרים, שלא לפי טבעם, ו"משום מה" לא מצליחים...).
שמעתי ממו"ר הגרב"ד פוברסקי כי בדרך אמונה לא רואים את הלמדנות הישיבתית,
ורק כשיצא נחל איתן ראו שהוא יודע להיות למדן.
דרך אמונה - למי שלמד - זה הרבה יותר ידיעות והלכה מאשר הלמדנות הישיבתית הקלאסית, בשונה מנחל איתן.
- הודעות
- 471
- תודות
- 1,637
- נקודות
- 299
ביאור הדברים לכאו' אינו שדוקא אלו שאביהם היה ת"ח גם הם נהיים ת"ח,
אלא שהרי דרך בהולך ללמוד תורה שנעשה גדול, והרבה מאוד אברכים הם ג"כ תלמידי חכמים בפרנעם,
ואמנם אין מספיק שטעלעס לחלק לכל אברך מוצלח [מה עוד שהרבה לא רוצים שטעלע]
מעתה פשוט שמי שיש לו שטעלע מעביר אותה לבן שלו שהוא פריש מרובא דעלמא המוצלחים.
ונראה פשוט.
אולי תצטט לי משהו אחד?
מראי מקום אחד ללמדנות מופלגת בדרך אמונה?
יש כאלו שגם בהערות וביאורים של מרן הגרי"ג, רואים ספר למדני מובהק....
זה כמו לומר שהמשנ"ב מלא סברות למדניות...
נכון שאלו סברות של ת"ח, אבל למדניות זה לא.
יש הבדל עצום בין משנ"ב לביאור הלכה, ויש הבדל עצום בין דרך אמונה לנחל איתן.
נחל איתן היה הספר הראשון שהוציא הגרח"ק,
ורק שנים אח"כ יצא דרך אמונה,
(אגב, הגרח"ק עצמו התפלא למה משבחים את ספרו דרך אמונה, זה הרי "רק" ליקוט,
והעיד על עצמו שעל ספר שונה הלכות דקדק בו בכל אות, ולדעת הגרח"ק זה הספר שלו )
יתכן שלא דייקתי, ונחל איתן יצא קודם,
אבל מרן הגרב"ד אמר שבדרך אמונה לא רואים את הלמדנות, ובנחל איתן כן,
והשווה זאת למשנ"ב וביאור הלכה.
זכור לי גם סיפור כלשהו, כמדומני מהגרב"ד שליט"א לגבי המקורות על דברי הרמב"ם,
איני זוכר שם הספר,
ואולי זה לא היה הגרב"ד.
קצת מצחיק שאתה מביא מתלמידי הגרי"ד סולובייציק... שאגב אני אישית מכירם היטב, וחלק מהם [לא אפרט כמובן מי], ממש לא מתחילים להתקרב לרמה שמדוברת כאן,
יותר נראה שאתה עושה להם קצת יח"ץ, כנראה אחד מהם קשור אליך, ואגב גררא הבאת עוד שנים.
בכל אופן אף אחד מהם לא מתקרב לא לר' חצקל כהן ולא לר' צבי חשין.
- הודעות
- 1,179
- פוסט השבוע
- 1
- תודות
- 4,110
- נקודות
- 263
כבודו תועה יש המון כאלה אחד מאלה שהתפרסמו רק לפני שנים אחדות תשאל את הקרובים אליו הם אחזו שהוא רשכבה''ג לפני 25 30 שנה ה''ה מרן הגר''מ בויאר ויש אחד שעדיין לא התפרסם ושמו הגר''י טופרביץ שבכל חוג חזו''א הוא משהו ענק ויש אחד שנפטר לפני שנה ובקושי הכירהו הרב צוקר מפונב'ז ולא חסר אני נמצא בכולל ורואה לפעמים אברכים שאם הם היו במשפחה המתאימה הם היו ראשי ישיבת פונב'ז
הרב צוקר היה ידען גדול עצום ונדיר במיוחד, מסתמא חוץ ממרן הגר"ח לא היה כמותו בדור,
אבל במחילה, כפוניבזער אני אומר בוודאות גמורה - הוא לא היה מתמודד מול ראשי הישיבות בגילו.
ומכאן נשמע על השאר.
אגב, רבן של כל בני הגולה צריך להיות רבן של כל בני הגולה, ולא רק של חוג כזה או אחר. זה לא רק תואר....
- הודעות
- 783
- תודות
- 2,232
- נקודות
- 306
נראה לי שלהגיד שתחי"ם רציניים מתפרסמים, ולסתור זאת מהגר"מ בויאר והגר"י טופורוביץ, זה חוסר ענין. הציבור הליטאי הקלאסי מכיר ויודע שבקרב החזונישניקים ישנם תחי"ם בפרנעם אגדי, אך לא בסגנון שיח שלהם, ולכן לא זז אם זה כלום. [והראי' שמי שכן מדבר בנוסח הישיבתי רץ ככוכב רשת, [ע"ע הג"ר צבי אשר פרידמן]
ושוב, מזכירים אנשים מדור קודם, ת"ח ליטאי אמיתי מתפרסם אין בזה כל ספק.
התחי"ם של בריסק ג"כ לא אמורים להתפרסם בשל המגזר הספציפי שלהם, [חוץ מזה שבאלול אחרון הוזכר בשיעור יומי בפוניבז' ע"י הגר"ד מילר]
דל מהכא שהידיעת התורה של חוגים מסויימים מסתכמת במה שמבחינתם מוגדר כ"ידיעת התורה", בלי לזלזל אבל ת"ח בבריסק זה מי שיודע בע"פ את כל הרמבם והראב"ד הגר"ח הגרי"ז הגרי"ד ועוד כמה, אצל החזונישניקעס זה חזו"א חו"ב וכדו' אצל ציבור פוניבז' אחרי כל הזלזול והבקורת זה להיות בקי בע"פ בש"ס עם כל הראשונים וכל האחרונים [ע"ע הגר"א גרבוז והגרא"י צוקר, הגר"א והגרב"ש דויטש, ועוד שלא הוזכרו שמא יתעורר פגיעה ממאן דהוא בכבודם], מי צודק??? כ"א יחליט לפי רבותיו, איך שלא יהיה ישיבישער ליטוועק קלאס יגיד לך מה שנכתב ע"ש פוניבז'. זאת המציאות.
בירושלים הם מוכרים מאד, אבל אתה צודק שפחות בתוך קרב בני הישיבות, אך ברך ממוצע בירושלים אמור להכיר את השמות הללו.
מאה אחוז ללא צל של ספק דברים נכוחים ונכונים.
לא חייב להיות שהת"ח האמתיים הם אלו שלא מפורסמים אבל בהחלט אלו שאינם מפורסמים אינם נופלים כמלא נימא מאותם המפורסמים ואולי אף ת"ח יותר מהם.
היכן מצינו בתורה שחלק מהעבודת השם היא להיות מפורסם ההיפך הוא הנכון (אלא א"כ צריכים לו כמבואר בשו"ע ובפוסקים).
בסוף לא באנו לעולם בכדי להיות מפורסמים אלא לעשות רצון ה' בשלימות וכל אחד בדרכו ויש שדרכם ע"י כך שנתפרסמו והפכו למורי הוראה וראשי ישיבות ויש שעבודתם היא בחדרי חדרים ובמקומם הצנוע בכולל או בישיבה ופשוט.
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א. ל.
- אארי במסתרים
- אבא ביתך
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך
- אברך 11
- אברך מעמיק
- אברך קלאסי
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוצר הדורות
- אוצר התורה
- אור העולם
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אוריה ק.
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילת השחר
- איש
- איש אחד היה
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן וינברג
- אלי אילני
- אליהו חזן
- אליהו נחמן
- אמיתי
- אמר הקטן
- אמר ליה
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנש א'
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אספן עתיקות
- אפרים
- ארצישראל
- אשי
- אשר שלמה
- אשרינו מה טוב חלקנו
- בודד על גג
- בין החכמים
- בינה לעתים
- בליש
- בן עזאי
- בן פטורא
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעולם
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלצלי שמע
- בקלם
- בר אביי
- ברכת שמעון
- גברא זוטרא
- גלגולים
- גמח
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד כהן
- דורש
- דקלים
- דרשן
- דרשני
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבנש"ק
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלומד מכל אדם
- הלכה בפרשה
- המכיר את מקומו
- הנעלם שבמשה
- הנשר
- העמל
- הצעיר שבחבורה
- הרב
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זיז שדי
- חדושא
- חידודא
- חיינו
- חם ליבי
- חמש
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חקר הלכה
- חשבון נפש
- טרידא
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יהונתן איבגי
- יהושע בביאן
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יחיאל דוד
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקר מאד
- יראת ה'
- יש לחקור
- יש קונה עולמו
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- ישראל.
- ישרע'ס
- יתברך שמך בפי כל חי
- כה עשו חכמינו
- כותב
- כמעיין המתגבר
- כנסת-ישראל
- כתר
- ל.מ.
- לב שומע
- לבי במזרח
- לובש תפילין
- לי נראה
- למדן משורר
- לענ"ד
- מ.א.ל
- מאגר התורני אוצ' התורה
- מאריס01
- מבקשי תורה
- מבשר טוב
- מה ידידות
- מי ישורנו
- מישרים
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממוני גבך
- ממזרח שמש
- מנחם1
- מראה מקום
- מרכז
- משה אמת ותורתו אמת
- משה שמואל
- משה6
- משתדל לעשות רצון ה'
- משתוקק לקרבתך
- מתיבות
- מתקרב
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוירא
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- סופר מ.
- ספיר ויהלום
- סתם איש
- עוזי ומגני
- עושה פלא
- עטרת אב
- על קצה הקולמוס
- עמך
- ענף מעצי היער
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פז אופיר
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרידנזון
- פרייליך
- צדקת הצדיק
- צמא דעת
- צפון 5
- צריך ביאור
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהילת יעקב
- קטנטן
- קרית מלך
- ראם
- רבינא
- רוני
- רזא דשבתי
- רפאל העכט
- רפאל ממודיעין
- רק יהודי
- שומע כעונה
- שלומי
- שלמה דייטש
- שלמה ו.
- שמואל הקטן
- שמואל66
- שמחנו
- שמש בגבעון
- תולדות
- תורת פיך
- תורתי
- תיבת גמא
- תיקו
- תלמיד אחד
- תלמיד חכמי הדור
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
קהילות ישראל
טיש פורים בקרלין (משפחות החטופים)